טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
"עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו" - זרזיר מבהיק
"א"ל ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי, ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק: מאי כרום זלות לבני אדם? אמר ליה: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן. ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום, שנאמר כרום זלות לבני אדם. מאי כרום? כי אתא רב דימי אמר: עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין וכו'" (ברכות, ו ע"ב).
פירוש: מאחר שדרש רב הונא את הפסוק "סביב רשעים יתהלכון" שסיומו "כרום זולות לבני אדם", מבררים את משמעות המילים הללו. אָמַר (שאל) לֵיהּ [לו] הַהוּא מֵרַבָּנַן [אחד החכמים] לרַב בֵּיבָי בַּר אַבַּיֵי, וְאָמְרִי לָהּ [ויש אומרים] שרַב בֵּיבָי הוא ששאל את רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי [מה] פירוש "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם"? אָמַר לֵיהּ [לו]: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁעוֹמְדִים בְּרוּמּוֹ שֶׁל עוֹלָם, מצוות או תפילה ("רום") וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶן ("זולות לבני אדם"). ר' יוֹחָנָן וְר' אֶלְעָזָר תלמידו דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ [שאמרו שניהם] פירוש אחר לכך: כֵּיוָן שֶׁנִּצְטָרֵךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת, ובכך מזדלזל כבודו בפניהם ("זולות לבני אדם") פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת כִּכְרוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם". ואולם עדיין יש להבין מַאי [מהו] "כְּרוּם" זה שדובר בו? כִּי אֲתָא [כאשר בא] רַב דִּימִי מארץ ישראל לבבל, אָמַר: עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וּ"כְרוּם" שְׁמוֹ, וְכֵיוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת הריהו מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְּוָונִין (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צופית בוהקת שם באנגלית: Palestine Sunbird שם מדעי: Cinnyris osea
שם נרדף במקורות: כרום
נושא מרכזי: מהו הכרום וכיצד משתנים צבעיו?
רב דימי מתאר עוף הנמצא "בכרכי הים" ששמו "כרום" המשנה את צבעיו כאשר זורחת השמש. ניתן להבין את תופעה זו על רקע קיומם של צבעים פיסקליים בעופות (ראה ב"הרחבה"). עצמים שקופים כמו זכוכית או מים או אפילו מרכיבים מסוימים בנוצות של מיני עופות שונים עשויים לגרום לשבירת קרני האור ול"נפיצה" הבאה לידי ביטוי בהופעה של גוונים רבים. דוגמאות לנוצות בעלות צבעים פיזיקליים הן נוצות הצוואר של היונים וחלק מנוצות הברווזים והזרזירים (ראה תמונות). מבין הציפורים הנפוצות בישראל יש לצופית צבעים פיזיקליים וכתוצאה מכך היא נראית לנו כבעלת צבעים משתנים בין שחור, כחול, ירוק ואף אדום. ציפור בולטת בעושר צבעיה היא ציפור הברזילאית טנגרה שבעת הצבעים (Tangara fastuosa ) אך ספק רב אם היא הייתה מוכרת לבני א"י ובבל.
אין אנו יודעים היכן הם כרכי הים שעליהם מספר רב דימי ולכן מספר הציפורים העשויות להתאים לתיאור הכרום גדול. בפירושו של הרב שטיינזלץ למסכת ברכות מוצעים שני מיני זרזירים אפריקאים בעלי מגוון צבעים פיסיקליים: הזרזיר הנהדר (Spreo superbus) והזרזיר הנוצץ המפואר (Lamprocolius splendidus) הדומים מאד בחלק מצבעיהם לצופית השוכנת אצלנו. כאמור, מגוון האפשרויות גדול מאד אך חסר רמז למין הספציפי. כל שידוע לנו הוא, שמדובר במין צבעוני שצבעיו משתנים בהשפעת השמש. השם כרום מזכיר לנו את המילה היוונית כרומה (χρώμα) ונגזרותיה, המשמשת היום לתאר מגוון צבעים (הצעתו של ר' יוסף אביב"י). לטיעון זה הוסיף אסף שטיינברג:
"חיזוק נוסף להצעה אפשר לראות בהבאת המימרא ע"י רב דימי, במקור אמורא ארץ-ישראלי, שם הייתה לאוכלוסיה גישה לשפה היוונית והיה לה שימוש. זאת בניגוד לאמוראי בבל אשר לא היו תחת שלטון רומי ולכן "שפתם הבינלאומית" הייתה ארמית. לאור זאת יכול רב דימי להאיר פן אטימולוגי נוסף בנוגע לשם העוף, פן שאמוראי בבל לא מכירים. בכל אופן, מחקרים כבר עמדו על השימוש הנרחב במילים שאולות מן היוונית אצל חכמינו".
 |
|
 |
|
צופית - זכר צילם: אלון פרידמן |
|
צופית - ניכרים הבדלי הגוון בהתאמה לזווית הראיה
צילם: משה חובב
|
חלופה נוספת לפירוש המילה "כרום" עשוייה לספק לנו גם רמז לצבעו של העוף "כרום". ייתכן והמילה "כרום" איננה יחידה אחת אלא מורכבת מהשם "רום" בתוספת "כ" הדימוי כלומר כ"רום". צרוף זה מתאר עוף הנראה כמו "רום" כלומר רום השמים. אפשרות פירוש זו עולה מתוך תרגום אונקלוס על הפסוק "והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה וכו'" (שמות, כח כ'). מתרגם אונקלוס: וסדרא רביעאה כרום ימא וכו'"(1). עלי להדגיש שלפני הצעה זו עומד קושי משמעותי בכך שבגמרא נאמר "ככרום" ולא "כרום" בלבד. לפי גישה זו הגוונים עשויים להיות תערובת של ירוק וכחול כצבעיו של הים ואכן רבים מהעופות בעלי הצבעים הפיסיקליים הם בגוונים אלו. בדברי המפרשים נקשר כרום ימא למראית היום או אולי השמים: "אלא אמר רב פפא היינו טעמא דר"ל דקסבר האיר מזרח מתיר דרבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו אפילו בזמן שבית המקדש קיים" (מנחות, ה ע"א). רש"י במקום מפרש: "האיר מזרח - די"ו בניסן מתיר החדש דכתיב (ויקרא כג) עד עצם ומתרגמינן עד בכרן ובכרן היינו מראית היום דכתיב (שמות כח) תרשיש שוהם ישפה מתרגמינן כרום ימא שמראיתו דומה לים". המאירי (ברכות, ט ע"ב) מביא את פירוש הר"מ "פי' תכלת הוא שם נופל על הצמר הצבוע כעין תרשיש". בשפת ימינו ועל פי מקורות חיצוניים מייחסים את התרשיש לאבן חן בגוון ירוק כחלחל האקוומרין (Aquamarine). אם נקבל את גישה זו הרי שה"כרום" איננו מין נוסף על אלו הידועים לחז"ל אלא היפוכו של דבר. הוא אחד מבין הידועים היטב ולכן די לכנותו בשם כ"רום" (ראו עוד על התרשיש במאמר "בין תכלת ללבן").
עוף המתאים לתיאור השתנות גוונים בהשפעת השמש הוא הטווס המצטיין במגוון צבעים פיזיקליים והיה מוכר בזכות צבעיו המרהיבים. במדרש תנחומא (פרשת תזריע סימן ג) נאמר: "בא וראה הטווס שבו שלש מאות וששים [וחמשה] מיני צבעונין". בירושלמי (סוכה, פ"ג נג ע"ד) אנו מוצאים: "אי זהו ירקרק שבירוקים? ... סומכוס אמר: ככנפי טווס". הביטוי "עוף אחד יש בכרכי הים" מתאים לטווס שמוצאו הוא בהודו וציילון. רוב החוקרים מזהים את התוכים שהובאו לארץ מכרכי הים בימי שלמה מלכים א, י כ"ב; דה"ב ט כ"א) עם הטווסים.(2) הקושי בזיהוי זה הוא בכך שהטווס היה מוכר היטב מהסביבה הקרובה משום שכנראה גידלו אותו(3) ואילו הביטוי "עוף אחד יש בכרכי הים" מתאים לעוף נדיר ולא מוכר.
 |
|
 |
|
טווס |
|
טווס - מופע אלבינו - זכר ונקבה בחיזור |
הרחבה
צבעים פיסיקליים
אייזק ניוטון ערך בשנת 1704 תצפית שבה הצליח להראות שאור השמש (ה"אור הלבן") הוא למעשה תערובת של קרני אור באורכי גל שונים שלכל אחד מהם צבע שונה. הצבעים אותם אנו רואים הם תוצאה של גירויים של תאי הרשתית, גירויים התלויים באורך הגל ומפורשים על ידי המוח כצבעים שונים. הוא הניח במסלולה של אלומת אור שמש מנסרת זכוכית, וגילה כי כשאלומת אור שמש עוברת דרך המנסרה השקופה היא מתפצלת לאורות בכל צבעי הקשת. הסיבה להתפצלות היא העובדה שקרן האור העוברת במנסרה נשברת(4) אך זווית השבירה תלויה באורך הגל של כל קרן אור בתערובת וכך קרני האור השונות נפרדות. תופעה זו נקראת "הנפיצה של האור". הגל הארוך ביותר הנראה לעינינו אורכו כ-700 ננומטר (נ"מ - מיליארדית המטר = מיליונית המילימטר) והוא מתגלה לנו כאדום. האור בעל הגלים הקצרים ביותר הנראה לנו (אורך הגל שלו כ-400 נ"מ) מופיע לעינינו כסגול. התחום הנראה הוא, אם כן, בין 400 ל-700; אורות בעלי גלים ארוכים מ-700 נ"מ או קצרים מ-400 נ"מ, אינם נתפשים בעינינו, ואינם מעניקים לנו תחושת ראייה. תופעה דומה אנו רואים בקשת, בועות סבון או כאשר צופים בכתמי שמן על פני המים. מכלול הצבעים או גלי האור המתגלה בעקבות הנפיצה של האור מכונה "ספקטרום אור השמש" וכל הצבעים המופיעים בו הם צבעים "פיזיקליים". שמות נוספים של סוג צבעים זה הם צבעים ספקטרליים או צבעים מבניים (Structural colours).
סוג נוסף של צבעים הם צבעים שמקורם בפיגמנטים (צבענים) שהינם חומרים הבולעים את כל קרני האור הלבן, פרט לקרן אור באורך גל שאינו נבלע, אלא מוחזר לעינינו וגורם לנו לתחושת הצבע הספציפית. כל פיגמנט מחזיר אור באורך גל מסוים ולכן הוא בעל צבע ספציפי. גוף בעל צבע שמקורו פיגמנטים שומר על צבע קבוע ואילו גוף שצבעיו הם צבעים פיזיקליים עשוי להראות לעינינו כבעל צבעים משתנים משום שהצבע שאנו רואים הוא הקטע בספקטרום המגיע אלינו ולכן למיקום העין או לזווית שהאור מגיע אל העצם הנצפה יש חשיבות בקביעת הצבע.
לסיכום: גוף בעל צבע פיסיקלי הוא למעשה חסר צבע עצמי (יותר מכך, הוא חייב להיות שקוף) וצבעו הוא תוצאה של שבירת קרני האור המגיעות אליו ולכן צבעיו עשויים להשתנות בהתאם לזווית שבה אנו צופים בו. גוף בעל צבע פיגמנטרי הוא בעל צבע אמיתי שאינו תלוי בזווית החזרת האור.
 |
|
 |
|
זרזיר מצוי צילם: משה חובב
|
|
שרשיר - זכר ושתי נקבות צבעי פס העין והדגל הירוק של הזכר הם צבעים פיסיקליים צילם: משה חובב
|
(1) מרדכי מישור מזהה את המילה תרשיש בדברי חז"ל עם הים. לשוננו לד (תש"ל) 318-319
(2) ראה סקירה במאמרו של זהר עמר, כשרות הטווס, שנה בשנה, תשס"ג.
(3) "תרנגול טווס ופסיוני כלאיים זה בזה" (בבא קמא, נה ע"א). "לוי איקלע לבי יוסף רישבא, אייתו לקמיה רישא דטיוסא בחלבא, ולא אמר להו ולא מידי" (חולין, קטז ע"א).
(4) שבירת קרני האור היא הסטה של קרני האור ממסלולן תופעה שאנו רואים, למשל, כאשר צופים בכפית בכוס מים. האור המגיע מחלק הכפית הטבול במים מגיע לעינינו בזווית שונה מהחלק הנמצא באוויר משום שהמים מסיטים את האור בזווית שונה מאשר המים.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
