סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

בני קטורה – שאינו יודע לשאול

זבחים סב ע"א


"א"ר מני: ובלבד שלא יפחתנו ממזבח שעשה משה.
וכמה? אמר רב יוסף: אמה.
מחכו עליה: (שמות כז) חמש אמות ארך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח! אמר ליה אביי: דלמא מקום מערכה קאמר מר!
א"ל: מר דגברא רבה הוא, ידע מאי קאמינא. קרי עלייהו: (בראשית כה) בני קטורה.

בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון [ולא הוו אמרי מידי], פתח ואמר: (בראשית כה) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ יוּחַנִי, אמרי ליה: קְטוּרָה כתיב! קרי עליהם: בני קטורה".


בני אחותו של רבי טרפון היו בחזקת 'שאינו יודע לשאול". ותרופתם "את פתח לו". וכדברי רש"י: "פתח ואמר - כדי שידברו". רבי טרפון לא רק פתח בעצמו לקרא פסוק, אלא פתח בזה גם את פיהם.
וכיצד עשה זאת? הזכיר באופן פרובוקטיבי את שמה של יוחני המכשיפה דוקא, כביכול נשא אברהם מכשיפה! כדברי רש"י במסכת סוטה דף כב ע"א: "כגון יוחני בת רטיבי - אלמנה מכשפה היתה". יוחני ויוחנא הם כינויי מכשפים, וכן סבתא יַכְנֶא.
וכיון שהצליח רבי טרפון, כינה את בני אחותו בחביבות בני קטורה – 'קשורה' בארמית, שפיהם שהיה קשור כבר נפתח.
הרי אוהב אדם את בני אחותו, כמו שאמרו במסכת יבמות דף סב ע"ב "והנושא את בת אחותו", ופירש רש"י: "גיעגועי אדם רבין על אחותו יותר מן אחיו". ובמסכת גיטין דף יז ע"א: "משום בת אחותו" שמא יגן עליה שלא כדין.

כמעשה רבי טרפון עשה גם רבי עקיבא חברו, באסתר רבה פרשה א סימן ח:
"ר' עקיבא היה יושב ודורש ונתנמנמו התלמידים בעא לערערה יתהון אמר מה זכתה אסתר למלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא אסתר בתה של שרה שחיתה שבע ועשרים ומאה שנה ותמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה".
גם רבי עקיבא דרש עניין תמוה כדי לעורר את לב התלמידים.

וכמעשיהם עשה גם רב יוסף.
במקום להזכיר את מידות המזבח השגורות מהכתוב, הזכיר את מידת האריאל בלבד, כדי לעוררם למחשבה.
והביטוי "מחכו עליה" אינו ביטוי מגונה, הרי הביטוי מחכו עלה שגור בש"ס בפי רבי יוסי בר חנינא (מסכת סנהדרין דף יז ע"ב), ואפילו הקטן שבאמוראים היה במעלת מחיה מתים (מסכת עבודה זרה דף י ע"ב).
וכיון שפתח תלמידו את פיו ומצא את פתרון חידתו, כבר כינה אותם רבי יוסף בדרך רבי טרפון: "בני קטורה".

אמנם רש"י פירש באופן אחר:
על דברי רב יוסף "בני קטורה" פירש: "בני אברהם אתם אבל לא כזרע יצחק ויעקב".
ועל דברי רבי טרפון "בני קטורה" פירש: "אינם יודעין לדבר בהלכה".

וקשה לדבריו, בשלמא רבי טרפון הזכירם בשם "בני קטורה" כיון שכך אמרו לפניו.
אלא רב יוסף, באיזה הקשר קראם בני קטורה?
ועוד, שהרי ביטוי זה הוא למד בהכרח מרבי טרפון, כיצד אם כן ניתן לפרש בדבריו משמעות שונה ממשמעות דברי רבי טרפון? ואם לא כן, כיצד הוא ציפה שהשומעים יבינו את כוונתו?
אלא בהכרח שלא נתכוין אלא לחקות את רבי טרפון ואת כוונת דבריו.

אמנם לכאורה מה שהכריח את רש"י הוא, שרב יוסף פנה אל אביי ושבחו, ובלשון יחיד. ולאחר מכן נאמר: "קרי עלייהו: בני קטורה". משמע שלא קרה זאת על אביי לשבחו, אלא על האחרים הרבים, שלא היו בחזקת 'גברא רבה' כאביי.

אלא, שאמרו לקמן במסכת זבחים דף עה ע"ב:
"אמרוה רבנן קמיה (דרבא) [דרבה]: הא דלא כרבי שמעון, דאי כרבי שמעון, האמר: מביאין קדשים לבית הפסול! אמר להו: אפילו תימרו רבי שמעון, הני מילי דאיעבד, לכתחילה לא".
ובדף עו ע"א:
"ולאו מי אותביתיה ממתני' דמתיר רבי שמעון? ואמר לי: דאיערב".

הרי מצינו שאביי מעיד שהוא עצמו הקשה לרבה, למרות שבדברי הגמרא ראיה זו מופיעה בשם התלמידים ככלל.
אביי היה איפא אחד מהתלמידים ואולי היוזם והעומד בראשם. וכן מבואר, שכאשר פנה רב יוסף לתלמידים, עיקר הפניה היתה לאביי.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר