סקר
האורך של מסכת חולין:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה מומר – יתוש

 

"איתמר: מומר - פליגי רב אחא ורבינא, חד אמר: לתיאבון מומר, להכעיס מין הוי; וחד אמר: אפילו להכעיס נמי מומר, אלא איזהו מין? זה העובד אלילי כוכבים. מיתיבי: אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה מומר; והא הכא דלהכעיס הוא, וקתני: מומר! התם בעי למיטעם טעמא דאיסורא" (עבודה זרה, כו ע"ב).

פירוש: והתניא [והרי שנינו בברייתא]: ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות (הבאות) לעולם שאינן חוסר גשם, כגון: חיכוך (מחלה הגורמת לגירוי ולגירוד בעור), או חגב שבא להשחית, זבוב וצירעה ויתושין שנתרבו ביותר, או שילוח נחשים ועקרבים החודרים למקומות ישוב לא היו מתריעין עליהם אלא צועקין. ונדייק: מכיון שצעקה היא לכל הדעות תפילה בפה, הרי התרעה בשופרות משמע. ואם כן מובן מכאן שהתרעה בשופרות חמורה יותר מאשר תפילה בפה, תפילת "עננו"! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: יתוש   שם באנגלית: Mosquito   שם מדעי: Culicidae

שם נרדף במקורות: בק, בקא, בקי


נושא מרכזי: מהם יתושים ומדוע הם נחשבים לפורענות?
 

 

ראו במאמר "חגב, זבוב, וצירעה, ויתושין" (תענית, יד ע"א).

 

לנושאים נוספים העוסקים ביתוש - הקש/י כאן.


תקציר: מהמקורות ניתן ללמוד על כמה ממאפייני היתוש אם כי אין בהם די כדי לקבוע בוודאות שהכוונה לחרק הנקרא בשם זה בימינו. מאפיינים אלו מאפשרים לצמצם את מגוון החלופות האפשריות לזיהוי ליתושים ולזבובים מטרידים. המאפיין הבולט ביותר במקורות הוא היות היתוש בעל חיים קטן מאד ופחות ערך. ברור גם שמדובר בחרק מעופף המטריד את האדם עד כדי כך שבנוכחות יתושים היושב בסוכה נחשב "מצטער". מהספור על היתוש שחדר לחוטמו של טיטוס ניתן להסיק שחרק זה גם מזמזם. תאורים אלו הולמים את מבנהו והתנהגותו של היתוש. 

ניתן לשער שהיתושים נחשבו כפורענות לא רק בגלל שהם מטרידים בזמזומם ועקיצתם אלא גם בגלל שהם מעבירים מחלות מסוכנות. אחד המינים, האנופלס, מעביר את הטפיל הגורם לקדחת.
 

    

כוליסטה (נקבה) - אחד ממיני היתושים השכיחים ביותר בישראל
צילם:  Alvesgaspar

  יבחוש        
צילם:  Alvesgaspar

 

 

 
 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 216). 
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 202-203.

 

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל


 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות  (תמונות מויקיפדיה הן נחלת הכלל על פי הרשיון שניתן שם).

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר