הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תנן" - "תניא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים קג ע"א

"א"ל רב המנונא לרב נחמן: כמאן? כרבי יהודה, הא הדר ביה! דתניא: ששה לנדבה, לעולה הבאה מן המותרות, שלא יהו כהנים זכאין בעורה, דברי רבי יהודה; אמר לו רבי נחמיה, ואמרי לה ר"ש: אם כן, ביטלת מדרשו של יהוידע הכהן! דתניא, זה מדרש דרש יהוידע הכהן: (ויקרא ה) אשם הוא אשם אשם לה'. כל שבא משום חטאת ומשום אשם ילקח בו עולות, הבשר לשם, עורה לכהנים!"

 

1.
"דתניא, זה מדרש דרש יהוידע...". הברייתא היא למעשה משנה במסכת שקלים, ואם כן היה ראוי שביטוי הפתיחה יהיה "דתנן..."

2.
ולכן יש שגורסים "דתנן" במקום "דתניא" [ראה גם ב"מתיבתא", הערה לב].

3.
בספר "יעיר אוזן" להחיד"א מעיר שלפעמים הגמרא כותבת על משנה "תניא". והשאלה היא מדוע הגמרא עושה זאת?

4.
אולי ניתן לומר שמשניות שכביכול "פחות חשובות" [מסיבות כל שהן!] הרי שציטוטן נפתח ב"תניא" ולא ב"תנן".

5.
וראה בספר "עין יצחק" - "כללי התלמוד" – עמוד קכז, כלל נד, שמביא שברייתא ידועה מובאת בלשון "תנו רבנן" וברייתא לא ידועה מובאת בלשון "תניא", ומוסיף: "ומצינו שאומר הש"ס על משנה "דתניא".

6.
על תופעה דומה:
תוספות הרא"ש מסכת שבועות דף יט עמוד ב:

ורמינהו שבועה שלא אוכל לך. משנה היא בפ"ב דנדרים, ואע"ג דהתם קתני השבועה שאוכל לך והכא קתני שבועה אין חילוק בלשון ודרך התלמוד לקצר המשניות,
והתם נמי פריך אהך מתני' דהתם ממתני' דהכא וכל סוגיא דהכא איתא נמי התם,

ייתכן שמשנה מסויימת תובא בסוגייה אחרת בלשון "קצת" שונה "ודרך התלמוד לקצר המשניות" [בסוגיה שהוא מתייחס אליה לא מדובר ב"קיצור" אלא בלשון שונה].
והוא מציין שמדובר בסוגיות מקבילות!

6.1
והוא מעיר:

ואין לומר שהיא ברייתא מדלא קתני השבועה דלא הו"ל לאתויי ברייתא כיון דמצי למיפרך ממתני',

לכאורה אפשר לומר שהקטע המצוטט הוא ברייתא ולא משנה [מפני השוני הלשוני ביניהם]. הוא שולל זאת מפני שמקרה כזה הגמרא היתה צריכה לצטט את המשנה ולא לצטט ברייתא [שהרי למרות הכל התוכן של שניהם שוה].

6.2

הילכך ל"ג לקמן ברייתא במסרבין אלא התם במסרבין,

שם, במסכת שבועות בהמשך הסוגיה:
שבועות דף כ עמוד א: "ברייתא - במסרבין בו לאכול...". רואים שהגמרא מתייחסת לקטע שמובא בתוך סעיף 6 כ"ברייתא". ולכן, לאור קביעתו לעיל בסעיף 6 הוא משנה שם את הגירסא, ובמקום "ברייתא" יש לומר "התם"! [הערה: שינוי גירסא כזה לא נפוץ כלל בראשונים!]

6.3
הוא מציין אפשרות נוספת של שינוי גירסא, בסוגיה שם:

ואי גרסינן ה"ג בריתא כלומר משנה חיצונית.

אפשר לגרוס שם "בריתא" במקום "ברייתא". תוס' הרא"ש מסביר הסבר מעניין: אמנם זוהי משנה בנדרים אבל כיון שאינה מהמסכת הנלמדת – מסכת שבועות – לכן היא נקראת "בריתא" [כנראה שהוא מתכוון ל"בריתא"= חיצונית, ולא ככינוי לקבצי "ברייתות"], כלומר חיצוני למסכת הנלמדת.

7.
אם נרחיב את דבריו ניתן לומר שהרבה פעמים בש"ס כאשר בדפוס כתוב "תניא" ומתברר שהדברים כתובים במשנה מפורשת [ואז הפרשנים משנים מ"תניא" ל"תנן"], הרי לפי תוס' הרא"ש בסוגייתנו לא הכרחי לשנות הגירסא, מפני שבכל אותם המקומות שהמשנה היא ממסכת אחרת הרי שאפשר לגרוס "תניא" כשמצטטים אותה.

7.1
ולכן גם בסוגייתנו - במסכת זבחים - שהמשנה המצוטטת היא ממסכת שקלים ולא מהמסכת הנלמדת – מסכת זבחים - הפתיחה לציטוט המשנה היא דווקא בלשון "דתניא" ולא בלשון "דתנן".

7.2
ההסבר הנ"ל הוא לפי המובא במסכת שבועות דף י עמוד ב, ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", הערה לח.

8.
כעין ה"תוס' הראש" לעיל - מסעיף 6 ואילך - מובא גם בתוספות מסכת שבועות דף יט עמוד ב:

שבועות שתים, ורמינהי שבועה שאוכל לך - משנה היא בפרק ב' דנדרים דף טז. אף ע"ג דהתם קתני השבועה שאוכל לך והכא קתני שבועה דרך הגמרא לקצר המשנה שהביא ואין חילוק בין שבועה להשבועה דאהאי מתני' דהתם נמי פריך ממתני' דהכא בגמ' ומשני כי הכא
ול"ג בסמוך ברייתא במסרבין בו לאכול
דאין לומר שהביא ברייתא משום דלא קתני השבועה דלא ה"ל למיפרך מברייתא כיון דמצי למיפרך ממתני'
אלא גר' התם במסרבין.

9.
ומדוע יש משמעות לכך שמשנה מסויימת מיובאת ממסכת אחרת לסוגיה המדוברת!

9.1
לכאורה אפשר לומר, שיש "מעמד" חשוב יותר למשנה שמובאת בעיקר הסוגיה!

9.2
האמור בסעיף 9.1 אולי מתאים לסוגיה שמובאת בתוס' מפני שעיקר הנושא של שבועה הוא במסכת שבועות, והמשנה המקבילה היא במסכת נדרים.

9.3
אבל בסוגייתנו - מסכת זבחים דף קג - הרי הסוגיה מצטטת משנה ממסכת שקלים, ששם עיקר מקומה, ומדוע משתמשים בביטוי "תניא"?

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)