זבחים נ ע"ב

ונאמר להלן בפר כהן משיח עור ובשר ופרש (ויקרא ד, יא), ויש ללמוד מגזירה שווה זו: מה להלן בפר כהן משיח מדובר על ידי ניתוח שלא בהפשט (כפי שלמדנו בגזירה שווה מעולה), אף כאן בפר ושעיר של יום הכיפורים — על ידי ניתוח שלא בהפשט. ואם כן למדים גזירה שווה מגזירה שווה אחרת.

א ועוד שואלים: דבר הלמד בגזירה שוה מהו שילמד בקל וחומר? ומשיבים: קל וחומר הוא: ומה היקש שאינו מלמד בהיקש, ולמדנו דבר זה אי [או] מדברי רבא אי [או] מדברי רבינא (לעיל זבחים מט,ב), בכל זאת הוא מלמד בקל וחומר מתוך הדרשה של התנא דבי [של בית] מדרשו של ר' ישמעאל (לעיל זבחים מא,א), גזירה שוה המלמדת בהיקש ממה שהוכיח רב פפא בעמוד הקודם (נ,א), אינו דין שתלמד בקל וחומר?

ואומרים: הניחא למאן דאית ליה [זה נוח לדעת מי שיש לו, שמקבל] את דברי רב פפא, אלא למאן דלית ליה [לדעת מי שאין לו, שאינו מקבל] את דברי רב פפא, מאי איכא למימר [מה יש לומר]?

אלא הקל וחומר הוא באופן אחר: ומה היקש שאין חוזר ומלמד בהיקש אחר, אי [או] מדברי רבא אי [או] מדברי רבינא — מלמד בקל וחומר מדברי התנא דבי [של בית] ר' ישמעאל, גזירה שוה המלמדת בגזירה שוה חבירתה כמו שהוכיח רמי בר חמא בעמוד הקודם, אינו דין שתלמד בקל וחומר? ומעתה דנים בדבר הלמד בקל וחומר.

ושואלים: דבר הלמד בגזירה שוה מהו שילמד בבנין אב? שאלה זו לא נפתרה, ועל כן תיקו [תעמוד] השאלה במקומה.

ב דבר הלמד בקל וחומר מהו שילמד בהיקש? ואומרים: קל וחומר הוא: ומה גזירה שוה שאינה למדה מדבר הנלמד בהיקשא [בהיקש], מדברי ר' יוחנן (לעיל זבחים מט,ב), בכל זאת דבר הנלמד בגזירה שווה מלמד בהיקש ממה שהוכיח רב פפא בעמוד הקודם, קל וחומר הלמד מהיקש מדברי התנא דבי [של בית] ר' ישמעאל (לעיל זבחים מא,א), אינו דין שילמד בהיקש?

ואומרים: הניחא למאן דאית ליה [זה נוח לדעת מי שיש לו, שמקבל] את דברי רב פפא, אלא למאן דלית ליה [לדעת מי שאין לו, שאינו מקבל] את דברי רב פפא, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? ואומרים: במקרה זה תיקו [תעמוד] השאלה.

ושואלים: דבר הלמד בקל וחומר מהו שילמד בגזירה שוה? ומשיבים, קל וחומר הוא: ומה גזירה שוה שאינה למידה מדבר הנלמד בהיקשא [בהיקש], מדברי ר' יוחנן (לעיל זבחים מט,ב), בכל זאת מלמד בגזירה שוה מדברי רמי בר חמא בעמוד הקודם, קל וחומר הלמד מדבר הנלמד בהיקש מדברי התנא דבי [של בית] ר' ישמעאל (לעיל זבחים מא,א) אינו דין שתלמד בגזירה שוה?

ושואלים עוד: דבר הלמד בקל וחומר, מהו שיחזור וילמד בקל וחומר? ומשיבים, קל וחומר הוא: ומה גזירה שוה שאינה למידה מדבר הנלמד בהיקש מדברי ר' יוחנן (לעיל זבחים מט,ב), בכל זאת מלמד מדבר הנלמד בקל וחומר כדאמרן [כמו שאמרנו] בקטע הקודם, קל וחומר הלמד מהיקש, כמו שהוכחנו מדברי התנא דבי [של בית] ר' ישמעאל (לעיל זבחים מא,א), אינו דין שילמד בקל וחומר?

ואומרים: וזהו קל וחומר בן קל וחומר, שהרי דין קל וחומר נלמד על ידי קל וחומר אחר. ותוהים: הלוא בן בנו של קל וחומר הוא, שהרי המקור לקל וחומר ממנו למדים כלל זה, שקל וחומר מלמד בגזירה שווה — הוא עצמו נלמד מקל וחומר, כפי שהוכחנו לעיל!

אלא צריך לומר קל וחומר באופן זה: ומה היקש שאינו למד בהיקש, אי [או] מדברי רבא אי [או] מדברי רבינא, בכל זאת מלמד בקל וחומר ממה ששנה התנא דבי [של בית] מדרשו של ר' ישמעאל, קל וחומר שהוא עצמו למד מהיקש, מדתני דבי [ממה ששנה התנא בבית מדרשו] של ר' ישמעאל, אינו דין שילמד בקל וחומר? וזהו קל וחומר בן קל וחומר.

ועוד שואלים: דבר הלמד בקל וחומר, מהו שילמד בבנין אב? אמר ר' ירמיה, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: אם מלק את העוף בקדשים ונמצאת שכבר היתה טריפה ואסורה בהקרבה ובאכילה, ר' מאיר אומר: למרות שלא הוכשרה על ידי המליקה, בכל זאת אין זה נחשב כאילו מתה סתם, ואינה מטמאה את האדם האוכל אותה כשהיא מצויה בבית הבליעה שלו, כדין נבלת העוף. ר' יהודה אומר: כיון שטריפה היא, והמליקה לא הועילה לה להכשירה — הרי היא נבילה, ולכן מטמאה בבית הבליעה.

אמר ר' מאיר, קל וחומר הוא: ומה נבלת בהמה שמטמאה במגע ובמשא, בכל זאת שחיטתה של בהמה מטהרת אפילו את טריפתה מטומאתה, נבילת עוף שדינה קל יותר, שאין מטמא במגע ובמשא אלא רק כשאוכל אותה — אינו דין שתהא שחיטתה של העוף, אם היה זה עוף חולין, מטהרת טריפתה מטומאתה? ומעתה, שלמדנו בקל וחומר, ששחיטתה מטהרת אותה מטומאת נבילה, יש ללמוד בבנין אב: מה מצינו בשחיטה שמכשרתה באכילה אם היה זה עוף חולין, והיא

And it is stated below, with regard to the bull sin offerings that are burned, the terms skin, flesh, and dung, in the verse: “But the skin of the bull, and all its flesh, with its head, and with its legs, and its innards, and its dung” (Leviticus 4:11). Just as below it is prepared for burning by means of cutting it into pieces but not by means of flaying, as derived by the verbal analogy, so too here it is prepared for burning by means of cutting it into pieces but not by means of flaying. Evidently, a halakha derived via a verbal analogy can then teach another halakha via a verbal analogy.

§ The Gemara asks: What is the halakha as to whether a matter derived via a verbal analogy can teach its halakha to another matter via an a fortiori inference? The Gemara answers: That question itself can be answered with an a fortiori inference: And just as a matter derived via a juxtaposition, which cannot then teach its halakha via a juxtaposition, as proven either from the statement of Rava or from the statement of Ravina (49b), can nevertheless teach its halakha via an a fortiori inference, as proven from the statement that the school of Rabbi Yishmael taught (50a), with regard to a matter derived via a verbal analogy, which can teach its halakha via a juxtaposition, as proven from the statement of Rav Pappa (50a), is it not logical that it should teach its halakha via an a fortiori inference?

The Gemara clarifies: This works out well according to the one who accepts the statement of Rav Pappa. But according to the one who does not accept the statement of Rav Pappa, i.e., Mar Zutra, son of Rav Mari, what is there to say?

Rather, this can be derived through a different a fortiori inference: And just as a matter derived via a juxtaposition, which cannot then teach its halakha via a juxtaposition, as proven either from the statement of Rava or from the statement of Ravina (49b), can nevertheless teach its halakha via an a fortiori inference, as proven from the statement that the school of Rabbi Yishmael taught (50a), with regard to a matter derived via a verbal analogy, which can teach its halakha via another verbal analogy, as proven from the statement of Rami bar Ḥama (50a), is it not logical that it should teach its halakha via an a fortiori inference?

The Gemara asks: What is the halakha as to whether a matter derived via a verbal analogy can teach its halakha to another matter via a paradigm? The question shall stand unresolved.

§ The Gemara asks: What is the halakha as to whether a matter derived via an a fortiori inference can teach its halakha to another matter via a juxtaposition? The Gemara answers that this itself can be derived via an a fortiori inference: And just as a halakha derived via a verbal analogy, which cannot be derived from another halakha derived via a juxtaposition, as proven from the statement of Rabbi Yoḥanan (49b), can nevertheless teach its halakha to another matter via a juxtaposition, as proven from the statement of Rav Pappa (50a), with regard to a halakha derived via an a fortiori inference, which can be derived from another halakha derived via a juxtaposition, as proven from the statement that the school of Rabbi Yishmael taught (50a), is it not logical that it should teach its halakha via a juxtaposition?

The Gemara clarifies: This works out well according to the one who accepts the statement of Rav Pappa. But according to the one who does not accept the statement of Rav Pappa, i.e., Mar Zutra, son of Rav Mari, what is there to say? The Gemara comments: The question shall stand unresolved.

The Gemara asks: What is the halakha as to whether a matter derived via an a fortiori inference can teach its halakha to another matter via a verbal analogy? The Gemara answers that this itself can be derived via an a fortiori inference. And just as a halakha derived via a verbal analogy, which cannot be derived from another halakha derived via a juxtaposition, as proven from the statement of Rabbi Yoḥanan (49b), can nevertheless teach its halakha to another matter via a verbal analogy, as proven from the statement of Rami bar Ḥama (50a), with regard to a halakha derived via an a fortiori inference, which can be derived from another halakha derived via a juxtaposition, as proven from the statement that the school of Rabbi Yishmael taught (50a), is it not logical that it should teach its halakha via a verbal analogy?

The Gemara asks: What is the halakha as to whether a matter derived via an a fortiori inference can teach its halakha to another matter via an a fortiori inference? The Gemara answers that this itself can be derived via an a fortiori inference. And just as a halakha derived via a verbal analogy, which cannot be derived from another halakha derived via a juxtaposition, as proven from the statement of Rabbi Yoḥanan (49b), can nevertheless teach its halakha to another matter via an a fortiori inference, as we have said, with regard to a halakha derived via an a fortiori inference, which can be derived from another halakha derived via a juxtaposition, as proven from the statement that the school of Rabbi Yishmael taught (50a), is it not logical that it should teach its halakha via an a fortiori inference?

The Gemara comments: And this is an a fortiori inference that is the son of, i.e., is derived from, another a fortiori inference. The Gemara challenges this last statement: It is not the son of an a fortiori inference, but the grandson of an a fortiori inference, which cannot be used. The very fact that a matter derived via a verbal analogy can then teach its halakha via an a fortiori inference is itself derived from an a fortiori inference, as the Gemara stated.

Rather, the halakha as to whether a matter derived via an a fortiori inference can teach its halakha to another matter via an a fortiori inference can be derived via another a fortiori inference. And just as a matter derived via a juxtaposition, which cannot be derived via a juxtaposition, as proven either from the statement of Rava or from the statement of Ravina (49b), can nevertheless teach its halakha via an a fortiori inference, as proven from the statement that the school of Rabbi Yishmael taught (50a), with regard to a halakha derived via an a fortiori inference, which can be derived from another halakha derived via a juxtaposition, as proven from the statement that the school of Rabbi Yishmael taught (50a), is it not logical that it should teach its halakha via an a fortiori inference? The Gemara comments: And this is an a fortiori inference that is the son of another a fortiori inference.

The Gemara asks: What is the halakha as to whether a matter derived via an a fortiori inference can teach its halakha to another matter via a paradigm? Rabbi Yirmeya says: Come and hear a proof from a mishna (69a–b): If a priest pinched the nape of a bird offering properly and it was then found to be a bird with a wound that would have caused it to die within twelve months [tereifa], which disqualifies it from being used as an offering and renders it prohibited for consumption by the priests, Rabbi Meir says: An olive-bulk of its meat does not render one who swallows it ritually impure when it is in the throat, as is the halakha concerning a bird carcass, as the fact that it underwent pinching means that it is not in the category of a carcass. Rabbi Yehuda says: Its status is like that of any other carcass of a kosher bird, and its meat renders one who swallows it ritually impure when it is in the throat.

The mishna continues: Rabbi Meir said: My opinion can be proved via an a fortiori inference. And just as with regard to the carcass of an animal, which transmits impurity to a person through touching it and carrying it, its slaughter nevertheless purifies its tereifa from its impurity, with regard to the carcass of a bird, which possesses less severe impurity, as it does not transmit impurity through touching it and carrying it, but only when it is in the throat, is it not logical that its slaughter purifies its tereifa from its impurity? And once it is established that slaughter purifies a bird that is a tereifa, it can be derived: Just as we found with regard to a bird’s slaughter that it permits it for consumption