סקר
מסכת בבא קמא:





 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִבַּיִת אֶחָד יַבּוֹמֵי חֲדָא וְאִיפְּטוֹרֵ[י] אִידַּךְ לָא דְּדִלְמָא אֵין זִיקָה כִּכְנוּסָה וְהָווּ לְהוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִשְּׁנֵי בָתִּים אַלְמָא מְסַפְּקָא לֵיהּ
וְכִי תֵּימָא מִדְּאוֹרָיְיתָא הָכִי נָמֵי דְּמִיַּיבְּמָא חֲדָא וּמִפַּטְרָא חֲדָא וּמִדְּרַבָּנַן הוּא דְּאָסוּר גְּזֵירָה מִשּׁוּם שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִשְּׁנֵי בָתִּים חֲדָא מִיַּיבְּמָא וְאִידַּךְ מִיפַּטְרָא בִּוְּלֹא כְּלוּם
וְהָא טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם מַאֲמָר וְלָאו מַאֲמָר הוּא דְּתַנְיָא אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲכָמִים אִם מַאֲמָרוֹ שֶׁל שֵׁנִי מַאֲמָר אֵשֶׁת שֵׁנִי הוּא בּוֹעֵל
וְאִם מַאֲמָרוֹ שֶׁל שֵׁנִי אֵינוֹ מַאֲמָר אֵשֶׁת רִאשׁוֹן הוּא בּוֹעֵל
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְלָא שָׁנֵי לָךְ בֵּין זִיקַת יָבָם אֶחָד לְזִיקַת שְׁנֵי יְבָמִים דִּלְמָא כִּי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן זִיקָה כִּכְנוּסָה דָּמְיָא בְּיָבָם אֶחָד אֲבָל בִּשְׁנֵי יְבָמִין לָא
וּמִי שָׁנֵי לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָתַנְיָא כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כׇּל שֶׁהַלֵּידָה קוֹדֶמֶת לַנִּשּׂוּאִין לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת נִשּׂוּאִין (קודם) [קוֹדְמִין] לַלֵּידָה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת
מַאי לָאו בְּיָבָם אֶחָד וְקָתָנֵי לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת לָא בִּשְׁנֵי יְבָמִים
אֲבָל בְּיָבָם אֶחָד מַאי הָכִי נָמֵי אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת אִי הָכִי אַדְּתָנֵי נִשּׂוּאִין קוֹדְמִין לַלֵּידָה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁנֵי יְבָמִים אֲבָל בְּיָבָם אֶחָד אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת
כּוּלָּהּ בִּשְׁנֵי יְבָמִין קָמַיְירֵי וְאֶלָּא מַאי כְּלָלָא
וְעוֹד מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קָסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן זִיקָה כִּכְנוּסָה דָּמְיָא לְיַיבֵּם לְקַמַּיְיתָא וְתִיפְּטַר אִידַּךְ
אָמַר רַב עַמְרָם מַאי פּוֹטֵר נָמֵי פּוֹטֵר בַּשְּׁנִיָּה וְהָתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁתֵּיהֶן
אָמַר רָבָא שְׁנִיָּה שֶׁבְּזוּג זֶה וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁבְּזוּג זֶה
קָא טָעֵי רָבָא בְּאַרְבְּעָה זוּגֵי חֲדָא דְּאוֹ אוֹ קָתָנֵי וְעוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בְּאַרְבַּעְתָּן מִיבְּעֵי לֵיהּ
וְעוֹד תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁתֵּיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם שֶׁנֶּאֱמַר וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרוֹר בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרוֹת זוֹ לָזוֹ לֹא יְהֵא לְךָ לִיקּוּחִין אֲפִילּוּ בְּאַחַת מֵהֶן
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי אִי דִּנְפוּל בְּזֶה אַחַר זֶה הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דִּנְפוּל בְּבַת אַחַת וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם
רַב פָּפָּא אָמַר בְּיִיבֵּם וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּנוֹלַד וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם לָא פְּלִיג
וְתַרְוַויְיהוּ לְרַבָּנַן אִיצְטְרִיךְ וְלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא וּתְיוּבְתָּא דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא שְׁנֵי אַחִים בְּעוֹלָם אֶחָד וּמֵת אֶחָד מֵהֶם בְּלֹא וָלָד וְעָמַד הַשֵּׁנִי הַזֶּה לַעֲשׂוֹת מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לַעֲשׂוֹת בָּהּ מַאֲמָר עַד שֶׁנּוֹלַד לוֹ אָח וּמֵת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ וּשְׁנִיָּה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת
עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד אָח אוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ אָח וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וּמֵת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ וּשְׁנִיָּה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת

רש"י

מבית אחד. ורחמנא אמר את בית אחיו (דברים כה) בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים: ולמיפטרה אידך. דזיקה ככנוסה דמיא וכ''ש זיקה ומאמר: גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות משני בתים. ונפלו בבת אחת בצמצום דליכא למימר שהראשונה הוזקקה לבעל השניה ואתי למימר נמי תתייבם חדא ותיפטר אידך: משום מאמר ולא מאמר. ספק מאמר קונה ספק אינו קונה: ביבם אחד. כגון מתני' דהוו שני אחין וכי מיית חד זקוקה להאי לחודיה ורמיא עליה הלכך אע''פ שלא כנסה עד שנולד השלישי הוה ליה כייבם ולבסוף נולד: אבל בשני יבמים. כגון הך דשלשה אחין דפשו להו תרי לא: ומי שני ליה. ושרי ליה בנולד ולבסוף ייבם: והתניא. כל שהלידה של שלישי קודמת לנישואין של שני לא חולצת אלמא מודה ר''ש בהא: מאי לאו ביבם אחד. שכשמת ראשון לא נשאר אלא אח אחד ואח''כ נולד זה: לא בשני יבמין. שהיו שלשה אחים ומת אחד מהן ונפלה לפני השנים ונולד להם אח ההיא ודאי אסירא עליו דהאי בתרא אפילו לאחר שייבמוה שנים הראשונים ומתו דהא ודאי נולד ולבסוף ייבם הוא דההיא זיקה דהויא לה גבי הני קודם לידתו של זה לא אלימא לשוויה ככנוסה למהוי כייבם ולבסוף נולד: כולה בשני יבמין קמיירי. בשני יבמין בעי לאשמועינן איסורא והיתרא: אלא מאי כללא. הואיל וביבם אחד אפילו לידה קודמת לנישואין שרי היכי מצי למיתני כל שהלידה קודמת לנשואין לא חולצת ולא מתייבמת וקתני כלל א''ר שמעון הא זמנין דלא הוי הכי: חולצות. אם מתו הנשואין את הקרובות ונפלו לפני השלישי הרי אלו חולצות: ולא מתייבמות. הואיל ותרווייהו זקיקן ליה קא פגע בקרובת זקוקתו: רבי שמעון פוטר. אף מן החליצה כדקתני לקמן בשמעתין מלצרור: לייבמה לקמייתא. ההיא דנפלה ברישא ואפי' לא הספיק לכונסה עד שנפלה אחותה מאי איכפת לן דהוי זיקה קמייתא ככנוסה ותיפטר בתרייתא משום אחות אשה וקמייתא תתייבם דכיבם אחד דומה (דהא כי נפלה מעיקרא לא נפלה אלא קמי חד דלגבי אידך ערוה היא משום אחות אשה ולא רמיא קמיה כלל): בשניה. שנפלה אחרונה: שניה שבזוג זה. אם היו שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואשה ובתה ומתו שניהם ונפלו לפני השלישי אחת מן הראשונות מתייבמת ושתים האחרונות פטורות דחדא מן הראשונות חשובה ככנוסה ומתייבמת והשניות פטורות אחת משום ערוה דהי מינייהו מן הראשונות דחשבת ככנוסה אית לה חדא קרובה בשתים השניות נמצאת האחת יוצאת משום ערוה ושניה משום צרתה: וקטעי רבא בהנך ארבעה זוגי. דמתני' דס''ד דרבא דמיירי כשנפלו כולן לפני יבם אחד מדמתרץ שניה שבזוג זה ושניה שבזוג זה וטעות הוא בידיה חדא דאו או קתני או אשה ובתה כו' אלמא לאו כולהו בחד ביתא עסקינן: ועוד. א''כ דכולהו בחד ביתא עסקינן שהיו ג' אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואשה ובתה ואשה ובת בתה ואשה ובת בנה כל אחד נשוי ארבע נשים ומתו ונפלו לפני השלישי וקא''ר שמעון דאחת מן הראשונות מתייבמת והשניות פטורות ארבעתן מיבעי ליה דהא ד' שניות איכא: בשעה שנעשו אחיות צרות זו לזו. כגון הכא שנפלו לפני יבם אחד: אפי' באחת מהן. אלמא תרווייהו פטורי: אי דנפול בזו אחר זו ה''נ. דזיקה ככנוסה דמיא וקמייתא דנפלה מתייבמת אפילו לאחר נפילת שניה: כרבי יוסי הגלילי. בבכורות (יז.) רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשים כאחד ר' יוסי אומר שניהן לכהן וחכ''א אחד לו ואחד לכהן דאי אפשר לצמצם ולצאת שניהם כאחד אלא אחד יוצא ראשון ופוטר את הרחם והשני חולין ומשום דלא ידיע הי מינייהו הוו תרווייהו ספק בכורות ונותן אחד לכהן והשני ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לבעל הבית והכא נמי סבר ר''ש אפשר לצמצם מיתת שני אחים כאחד וליכא חדא דתיהוי ראשונה ושתיהן פטורות כדיליף טעם מלצרור דאי לאו כר' יוסי הגלילי הויא לה חדא ראשונה ולא ידיע הי מינייהו ותרווייהו ליבעו חליצה: רב פפא. לעיל מהדר ופליג אדרבי אושעיא ותרווייהו בבי דמתני' לרבנן איצטריכו לאשמועי' דרבנן בתרווייהו פטרי ודקא קשיא לך בבא דרישא למה לי פשיטא דבנולד ולבסוף ייבם פטרי: לא זו אף זו קתני. כלומר אשמועינן ברישא נולד ולבסוף ייבם והדר תנא ייבם ולבסוף נולד לומר לך דלא זו בלבד דנולד ולבסוף ייבם פטורה אלא אף דייבם ולבסוף נולד נמי פטורה: כוותיה דרב פפא. דמודי ר''ש בנולד ולבסוף ייבם: ועמד השני כו'. לקמן פריך למה לי למיתני עמד ולא הספיק: ושניה. אשתו של שני: עשה בה מאמר כו'. חולצת דלא אלים מאמר לשווייה צרת ערוה למיפק בולא כלום:

תוספות

שמא יאמרו שתי יבמות כו'. פירש בקונט' שנפלו בבת אחת כר' יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם ועי''ל כגון שהראשונה היא ערוה לאחיו השני שמת שלא היתה זקוקה לו כלל: והא טעמא דר''ש משום מאמר ולאו מאמר הוא דתניא וכו'. הו''מ לשנויי דלדבריהם דרבנן קא''ל: דתניא אמר להם ר''ש כו'. והא דאמר בפ' ר''ג (לקמן נא:) דר''ש סבר דמאמר קונה קנין גמור היינו לענין שאין ביאה ומאמר אחריו אבל לא עביד לה ככנוסה: ועוד מתיב רב אושעיא. כאן מוכיח כפר''ת דרבי אושעיא לאו היינו רב אושעיא. דההיא דפ' הדר בעירובין (ד' סח. ושם) דקסבר התם ר' אושעיא דאין ברירה ובפרק בתרא דביצה (ד' לז: ושם) אית ליה לר' אושעיא ברירה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר