|
טקסט הדף מנוקד
מִן הַחֵטְא מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲמַר לֵיהּ כְּגוֹן מַאן כְּגוֹן אִמָּךְ
וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ אֵין אָדָם מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ וַאֲמַר לֵיהּ כְּגוֹן מַאן כְּגוֹן אִמָּךְ מִתְקָיף תְּקִיפָא וְעַבּוֹרֵי מְיעַבְּרָא בְּמִלַּהּ הֵיכִי דָּמֵי אִשָּׁה רָעָה אָמַר אַבָּיֵי מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא רָבָא אָמַר מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמַהְדְּרָא לֵיהּ גַּבָּא אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה עֲוֹנוֹתָיו מִתְפַּקְּקִין שֶׁנֶּאֱמַר מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה' בְּמַעְרְבָא כִּי נָסֵיב אִינָשׁ אִיתְּתָא אָמְרִי לֵיהּ הָכִי מָצָא אוֹ מוֹצֵא מָצָא דִּכְתִיב מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב מוֹצֵא דִּכְתִיב וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אָמַר רָבָא אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ דִּכְתִיב גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבּוֹת דִּין וְקָלוֹן וְאָמַר רָבָא אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי בַּחֲבִרְתַּהּ וְלָא בְּסִילְתָּא וְאָמַר רָבָא קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר שֶׁנֶּאֱמַר דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה וְאָמַר רָבָא בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה דִּכְתִיב מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קְרָא כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ אִי בַּתּוֹרָה מִשְׁתַּעֵי קְרָא כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָּהּ כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה דִּכְתִיב וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קָרָא כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁהַכָּתוּב מְגַנֶּהָ אִי בְּגֵיהִנָּם מִשְׁתַּעֵי קְרָא כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה שֶׁגֵּיהִנָּם נִמְשְׁלָה בָּהּ הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חִיָּיא זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה בְּמַעְרְבָא אָמְרוּ זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתוּנִים לְעַם אַחֵר אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב זוֹ אֵשֶׁת הָאָב בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵלּוּ הַמִּינִים וְכֵן הוּא אוֹמֵר אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים וְגוֹ' בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַּרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מַרְטְנַאי שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרוּמִּים בַּשּׁוּק שֶׁאֵין לְךָ מְשׁוּקָּץ וּמְתוֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרוֹם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ חַבָּרִים אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן אֲתוֹ חַבָּרֵי לְבָבֶל שְׁגָא נְפַל אֲמַרוּ לֵיהּ מְקַבְּלִי שׁוּחְדָּא תָּרֵיץ יְתֵיב גָּזְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה גָּזְרוּ עַל הַבָּשָׂר מִפְּנֵי הַמַּתָּנוֹת גָּזְרוּ עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת מִפְּנֵי הַטְּבִילָה קָא מְחַטְּטִי שָׁכְבֵי מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה יַד ה' בָּכֶם וּבַאֲבוֹתֵיכֶם אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל (זוֹ) חַטּוֹטֵי שָׁכְבֵי דְּאָמַר מָר בַּעֲוֹן חַיִּים מֵתִים מִתְחַטְּטִין אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי כְּתִיב לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדוֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ וּכְתִיב וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים אֲמַר לֵיהּ נִבְחַר מָוֶת לָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא יִחְיוּ בְּעוֹלָם הַזֶּה וְיֶחֶטְאוּ וְיִפְּלוּ בְּגֵיהִנָּם כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ וּכְתִיב טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ אִשָּׁה יָפֶה אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחֲתוּ וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ גַּלֵּה סוֹד לְאֶחָד מֵאָלֶף אָמַר רַבִּי אַסִּי אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף שֶׁנֶּאֱמַר כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ' בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְאַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים אָמַר לָהֶן בֶּן עַזַּאי וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּים עַל יְדֵי אֲחֵרִים תַּנְיָא אִידַּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּסְמִיךְ לֵיהּ וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ' רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְכוּ' אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל רש"י
מן החטא. הרהור עבירה: עבורי מיעברא במלה. נוחה לרצות ומעברת על מדותיה: פומא. לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו: ומהדרא ליה גבא. שלא לאכול עמו ומצערתו: מתפקקין. נסתמין לשון ויפק כמו פוקקין הנקבים (שבת דף קכה:): צרתה בצדה. ישא אחרת אצלה: בחברתה. מקבלת תוכחה יותר: בסילתא. קוץ: סגריר. יום ברד ורוח: דלף טורד וגו' ואשת מדינים נשתוה. שוין הן: תלוין בכספו. שאין לו זריעה בקרקע דכל שעה מיצר ודואג שמא תייקר התבואה או ינעלו שערי שבר: אין אלהים. מי שאמר אין אלהים קרי נבל: חברי. פרסיים רשעים ומבזין ואינם מכירים כבודם של ישראל: שגא. כפף נפל מרוב צער שהיו בני הישיבה מסורים בידם: אמרו ליה מקבלי שוחדא. לבטל גזירתא: תריץ. יתיב ושמח: אמרו ליה על שלשה גזרו. אמר להם מפני שלשה עבירות שהיו ביד בני בבל: גזרו על הבשר. שלא יאכלו בשר שחוטה: אמר להם מפני עבירה שבידם שהיו גוזלים מתנות כהונה זרוע ולחיים וקיבה: [ועל המרחצאות מפני הטבילה. שלא היו זהירין בה: מחטטי שכבי. מוציאים הנקברים מקבריהם]: ששמחים ביום אידם. באה עליהם זו הגזרה להתאבל בה: בכם ובאבותיכם. ואבותם כבר מתו ומה מכה יש בהן [אלא] חטוטי שכבי: וכתיב ונבחר מות מחיים. בתריה דההוא קרא דהואיל ואין ניתנים לקבורה היאך יבחרו החיים למות: א''ל. האי נבחר לא קאמר שיהו הן בוחרין מות מחיים אלא נביא הוא דקאמר להו מוטב להן לרשעים שימותו ממה שיחטאו ויחיו: מספר ימיו כפלים. כלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו ימיו כפלים: מאשת חן. של אחרים: רוכל. המוכר בשמים לנשים להתקשט בהן ומצוי בו ניאוף ובא בעלה ופצעו: כניצוץ אש המבעיר גחלת. כן יצרו מבעירו: ככלוב. קן עופות: מחר מת. ואיננו בעולם ולא יראה אותה דאגה שהוא מיצר וירא ודואג עליה ונמצא שנצטער אתמול על עולם שאין שלו: גוף. פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות: שנאמר כי רוח מלפני יעטוף. הגאולה ונשמות שאני עשיתי: יעטוף. לשון עכבה כדכתיב (בראשית ל) והיה העטופים ללבן ורישיה משתעי בגאולה כי לא לעולם אריב וגו': ואתם פרו ורבו. בתריה דתרוייהו כתיב הלכך כמו שעשה שתיהן הוא:
תוספות
צרתה בצדה. רבא לטעמיה דאמר בסוף פירקין (לקמן סה.) נושא אדם כמה נשים על אשתו: שיתקיים ע''י אחרים. אע''ג דמשמע בפרק אע''פ (כתובות דף סג. ושם) שנשא בתו של ר''ע דקאמר התם ברתיה של ר''ע עבדא ליה לבן עזאי הכי הא אמר בפ''ק דסוטה (דף ד:) דנשא וגירש:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|