סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הִגִּיעוּךָ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו אָמַר לוֹ הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת שֶׁלִּי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאָמַר לוֹ טוֹל מַה שֶּׁעָשִׂית בִּשְׂכָרְךָ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו וְאָמַר לוֹ הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת שֶׁלִּי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ
גְּמָ' [בְּכַמָּה] נִפְחֲתָה רַב אָמַר בְּרוּבָּהּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּאַרְבַּע רַב אָמַר בְּרוּבָּהּ אֲבָל בְּאַרְבַּע אָדָם זוֹרֵעַ חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּאַרְבַּע אֵין אָדָם זוֹרֵעַ חֶצְיוֹ לְמַטָּה וְחֶצְיוֹ לְמַעְלָה
וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְועִינַן דִּירָה בְּהָא קָאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם דְּלָא עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּדָיְירִי פּוּרְתָּא הָכָא וּפוּרְתָּא הָכָא אֲבָל לְעִנְיַן זְרִיעָה עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּזָרְעִי הָכָא פּוּרְתָּא וְהָכָא פּוּרְתָּא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ בְּהָךְ קָאָמַר רַב אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל צְרִיכָא
נָתְנוּ לוֹ זְמַן וְכַמָּה זְמַן בֵּית דִּין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשִׁים יוֹם
מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ כּוּ' הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא הֵילָךְ יְצִיאוֹתֶיךָ מִכְּלָל דְּפַנִּינְהוּ עָסְקִינַן טַעְמָא דְּפַנִּינְהוּ הָא לָא פַּנִּינְהוּ לָא
אַמַּאי וְתִקְנֶה לֵיהּ שָׂדֵהוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא חֲצֵירוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא מִיכַּוֵּין לְאַקְנוֹיֵי לֵיהּ אֲבָל הָכָא אִישְׁתְּמוֹטֵי הוּא דְּקָא מִישְׁתְּמִיט לֵיהּ
הַשּׂוֹכֵר לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּתֶבֶן כּוּ' וּצְרִיכָא
דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן לְהָךְ קַמַּיְיתָא דְּכִי קָאָמַר לֵיהּ הִגִּיעוּךְ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִשּׁוּם דְּלֵית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ אֲבָל הָכָא דְּאִית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ אֵימָא שׁוֹמְעִין לוֹ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי מִמָּרֵי רַשְׁוָתָיךְ פָּארֵי אִפְּרַע
וְאִי אַשְׁמְועִינַן הָכָא הָכָא שֶׁמִּשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ אֲבָל הָכָא דְּלֵית לֵיהּ אַגְרָא גַּבֵּיהּ אֵימָא שׁוֹמְעִין לוֹ צְרִיכָא
אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ וְהָתַנְיָא שׁוֹמְעִין לוֹ אָמַר רַב נַחְמָן לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשֶׁלּוֹ כָּאן בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בְּשֶׁלּוֹ מַאי טַעְמָא דַּאֲמַר לֵיהּ אַגְרָא עֲלָךְ בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ נָמֵי שְׂכָרוֹ עָלָיו דְּתַנְיָא הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ וְהֶרְאָהוּ בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהֶהֱנָה אוֹתוֹ
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשֶׁלּוֹ כָּאן בְּשֶׁל הֶפְקֵר
אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מְצִיאַת פּוֹעֵל לְעַצְמוֹ אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת נַכֵּשׁ עִמִּי הַיּוֹם אוֹ עֲדוֹר עִמִּי הַיּוֹם אֲבָל אִם אָמַר לוֹ עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה הַיּוֹם מְצִיאָתוֹ לְבַעַל הַבַּיִת
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּהַגְבָּהָה כָּאן בְּהַבָּטָה
אָמַר רַבָּה הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר תַּנָּאֵי הִיא דִּתְנַן שׁוֹמְרֵי סְפִיחֵי שְׁבִיעִית נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב הוּא וְשׁוֹמֵר חִנָּם אָמְרוּ לוֹ אַתָּה אוֹמֵר כֵּן אֵין בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קָנֵי וְאִי יָהֲיבִי לֵיהּ אַגְרָא אִין וְאִי לָא לָא וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר לָא קָנֵי וְכִי אָזְלִי צִבּוּר וּמַיְיתִי הַשְׁתָּא הוּא דְּקָא זָכֵי בֵּיהּ
וּמָה אַתָּה אוֹמֵר הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ מִדְּבָרֶיךָ לִדְבָרֵינוּ אֵין עוֹמֶר וּשְׁתֵּי לֶחֶם בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר
אָמַר רָבָא לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר קָנֵי וְהָכָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה קָמִיפַּלְגִי דְּרַבָּנַן סָבְרִי יָהֲבִינַן לֵיהּ אַגְרָא וְאִי לָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה
רַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה וּמָה אַתָּה אוֹמֵר הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ מִדְּבָרֶיךָ לִדְבָרֵינוּ דְּחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֵם יָפֶה יָפֶה אֵין עוֹמֶר וּשְׁתֵּי [הַ]לֶּחֶם בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר
אִיכָּא דְאָמְרִי רָבָא אָמַר דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַבָּטָה בְּהֶפְקֵר לָא קָנֵי וְהָכָא בְּחָיְישִׁינַן לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת קָמִיפַּלְגִי דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמִיתַּב לֵיהּ אַרְבַּע זוּזֵי כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁמְעוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת וְלִיפְרְשׁוּ מִינַּיְיהוּ וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָא תַּקִּינוּ

רש"י

הגיעוך. הם שלך ופנה אותן לעצמך: אין שומעין לו. אם אין זה רוצה אין קונה לו דבר הפקר או מתנה: בתבן ובקש. ללקט לו משלו או מן ההפקר: טול מה שעשית. כל מה שלקטת יהא שלך: אין שומעין לו. אע''ג דבכל דוכתי אית ליה שוה כסף ככסף הכא גבי פועל בל תלין שכרו כתיב (ויקרא יט) מאי דאתני בהדיה משמע: גמ' דלית ליה אגרא גביה. וזה אינו חפץ במתנתו והוא מזיקו שמנעו מזריעתו: אבל סיפא דאית ליה אגרא גביה. וזה בא לכופו על שכרו והוא אומר לו טול זה בפרעון אימא כו': ממרי רשותיך. מבעל חובך: פארי אפרע. אפי' נותן לך סובין קבלם: משום דאית ליה אגרא גביה. משקיבל עליה קנייה באגריה: צריכא. דאין שומעין לו דקנייה ליה חצרו: והתניא שומעין לו. לאומר לפועל טול מה שעשית בשכרך: בשל חבירו. שהיתה מלאכת חבירו שומעין לו: בשל הפקר. שומעין לו דא''ל קני ביה את דלדידיה לא קני ליה ר''נ לטעמיה דאמר לעיל (דף י.) המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו נמצא שאין פעולתו עליו ואין כאן בל תלין ולא דמי לשל חבירו דהתם ליכא למימר זכי ביה את וכי לא א''ל שכרך על בעל הבית על כרחו שכרו עליו אבל הכא לא: איתיביה רבא לרב נחמן. למימר דפועל לאו בכלל המגביה מציאה לחבירו הוא אלא כיד בעה''ב הוא וקנייה בעה''ב בהגבהה דפועל אפילו אמר לו עשה עמי מלאכה סתם וכל שכן הכא דשכרו ללקט מציאות ממש: כאן בהגבהה כאן בהבטה. ואידי ואידי בשל הפקר מתני' כששכרו ללקט תבן וקש בהגבהה דפועל ועל כרחו שכרו עליו וברייתא כששכרו למלאכת הבטה כגון לשמור או להשליך מעלייה לארץ דליכא הגבהה דא''ל אכתי לא זכאי ביה אנא זיל את זכי בה: תנאי היא. אי קניא אי לא: שומרי ספיחים. של שעורין לצורך מנחת העומר או של חטין לצורך שתי הלחם: אתה אומר אינן באין משל צבור. אם נשמע לך לא יביאו עומר ושתי הלחם משל צבור אלא משל יחיד זה שקנה מן ההפקר בשמירתו דסבירא להו הבטה קניא בהפקר הואיל ודבר טורח הוא ודעתו לכך על ידו נשמר: ומה אתה אומר אין באין וכו'. הא איהו סבר דלא קניא: מדבריך. שאתה אומר לשמרו בחנם: לדברינו. שאנו אומרים הבטה בהפקר קני אין וכו': אמר רבא. גרסינן הכא ולעיל אמר רבה: דכ''ע הבטה בהפקר קני. וטעמא דר' יוסי דקסבר מסרה זה לצבור ונמצאו באין משל צבור: ורבנן. חיישי שמא לא יהא בלבו למסור יפה יפה בלב שלם דנוח לו שיקרבו משלו: מדבריך. שאתה אומר ישמרם חנם: לדברינו. שאנו חוששין שמא לא ימסרם יפה יפה אין עומר ושתי הלחם וכו': בחוששין לבעלי זרועות. שאם לא נוציא עליהן קול שהן של הקדש יש בעלי זרועות שלוקחין אותם בחזקה ולעצמן:

תוספות

זמן ב''ד ל' יום. ומכאן אנו למדים זמן ב''ד לפרוע חובו ולכמה דברים דהוי ל' יום ורשב''ג נמי אמר לעיל (דף קיג.) אף לעצמו אין מחזיר אלא שלשים יום ומיהו לכל נזיקין לא אמר שיהא זמן ב''ד ל' יום כמו הכא דהא לעיל (דף פב:) גבי נשברה כדו ולא סילקו נפלה גמלו ולא העמידה ר''מ מחייב בהזיקן אין זמן ב''ד שלשים יום שם כדמשמע בהמניח את הכד (ב''ק דף כט.) והיינו טעמא שבשעה קלה יכול להסירם משם: אמר ליה הגיעוך אין שומעין לו. אע''ג דמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס אמרי' בפרק המניח (שם דף כט.) דפטור הכא דאישתמוטי קא מישתמיט ואינו מפקירו כדאמר בגמרא: ליקני ליה חצרו כו'. אבל אי לאו דר''י ברבי חנינא אתי שפיר דאין קונה לו אלא היכא דעומד בצד שדהו לכך כי לא פנינהו לא דכשאמר ליה הגיעוך לא היה אכתי עומד שם: כאן בשל חבירו. תימה למאי דס''ד השתא אמאי צריך לומר לו טול מה שעשית בשכרך יאמר לא אתן לך כלום שלא עשית לי כלום: לעשות בשלו והראהו בשל חבירו. משמע דוקא לעשות בשלו אז נותן לו שכרו משלם אבל סתמא לא ותימה א''כ אמאי איצטריך לשנויי כאן בשלו כאן בשל הפקר לישני כאן ששכרו לעשות שלו כאן ששכרו סתמא בשל חבירו ואור''י דמשום הכי לא משני הכי דהא פשיטא דאם שכרו לעשות בשל חבירו דשומעים לו אבל הא דמשני לעיל הא בשל חבירו חידוש הוא דשומעין לו דהא לא קאי הכי וכן כאן בשל הפקר חידוש הוא וכן מה שמתרץ לסוף דבהבטה שומעין לו חידוש הוא דקא משמע לן דהבטה בהפקר לא קני: שומרי ספיחים. פירשתי בסוף פ' הזהב (לעיל דף נח.):

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר