סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּמְנָא תֵּימְרָא דְּאָמְרִינַן כִּי הַאי גַוְונָא דִּתְנַן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִמְכּוֹר אָדָם פָּרָה הַחוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְשׁוֹחְטָהּ
אָמַר רַבָּה מִי דָּמֵי הָתָם אֵין אָדָם מְצֻוֶּוה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשְּׁבִיעִית הָכָא אָדָם מְצֻוֶּוה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשַּׁבָּת
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכֹל הֵיכָא דְּאָדָם מְצֻוֶּוה אָסוּר וַהֲרֵי שָׂדֶה דְּאָדָם מְצֻוֶּוה עַל שְׁבִיתַת שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית וּתְנַן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִמְכּוֹר אָדָם שְׂדֵה נִיר בַּשְּׁבִיעִית וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹבִירָהּ
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי וְכֹל הֵיכָא דְּאֵין אָדָם מְצֻוֶּוה שְׁרֵי וַהֲרֵי כֵּלִים דְּאֵין אָדָם מְצֻוֶּוה עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים בִּשְׁבִיעִית וּתְנַן אֵלּוּ הֵן כֵּלִים שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְמוֹכְרָן בַּשְּׁבִיעִית הַמַּחְרֵישָׁה וְכׇל כֵּלֶיהָ הָעוֹל וְהַמִּזְרֶה וְהַדֶּקֶר
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִיתְלֵא תָּלֵינַן וְאַף עַל גַּב דִּמְצֻוֶּוה וְכֹל הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמִיתְלֵי לָא תָּלֵינַן אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ מְצֻוֶּוה
רַבָּה זַבֵּין הָהוּא חֲמָרָא לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר לְגוֹי אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי טַעְמָא עָבֵד מָר הָכִי אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לְיִשְׂרָאֵל זַבֵּינִי אֲמַר לֵיהּ וְהָא אָזֵיל וּמְזַבֵּין לֵיהּ לְגוֹי לְגוֹי קָא מְזַבֵּין לְיִשְׂרָאֵל לָא קָא מְזַבֵּין
אֵיתִיבֵיהּ מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַּקָּה לַכּוּתִים מוֹכְרִין שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דַּחֲשִׁידִי אַרְבִיעָה וּמִי חֲשִׁידִי וְהָתַנְיָא אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר נְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים וּזְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת
וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה לָרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן וְאֵין מְיַיחֲדִין עִמָּהֶם וְאֵין מוֹסְרִין לָהֶם תִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת אֲבָל מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל כּוּתִים זְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת
וּמוֹסְרִין בְּהֵמָה לָרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן וּמְיַיחֲדִין עִמָּהֶם וּמוֹסְרִין לָהֶם תִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת אַלְמָא לָא חֲשִׁידִי
וְעוֹד תַּנְיָא אֵין מוֹכְרִין לָהֶם לֹא זַיִין וְלֹא כְּלֵי זַיִין וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶן אֶת הַזַּיִין וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן לֹא סַדָּן וְלֹא קוֹלָרִין וְלֹא כְּבָלִים וְלֹא שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד כּוּתִי
מַאי טַעְמָא אִי נֵימָא דַּחֲשִׁידִי אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים וּמִי חֲשִׁידִי הָאָמְרַתְּ וּמְיַיחֲדִין עִמָּהֶן אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְזַבּוֹנַהּ לְגוֹי
וְכִי תֵּימָא כּוּתִי לָא עָבֵיד תְּשׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עָבֵיד תְּשׁוּבָה וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ אָסוּר לִמְכּוֹר לְגוֹי כָּךְ אָסוּר לִמְכּוֹר לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר לְגוֹי רְהַיט בָּתְרֵיהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי וְאִיכָּא דְּאָמְרִי פַּרְסָא בְּחָלָא וְלָא אַדְרְכֵיהּ
אָמַר רַב דִּימִי בַּר אַבָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָסוּר לִמְכּוֹר לְגוֹי אָסוּר לִמְכּוֹר לְלִסְטִים יִשְׂרָאֵל הֵיכִי דָמֵי אִי דַּחֲשִׁיד דְּקָטֵיל פְּשִׁיטָא הַיְינוּ גּוֹי
וְאִי דְּלָא קָטֵיל אַמַּאי לָא לְעוֹלָם דְּלָא קָטֵיל וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּמַשְׁמוֹטָא דְּזִימְנִין דְּעָבֵיד לְאַצּוֹלֵי נַפְשֵׁיהּ
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מוֹכְרִין לָהֶן תְּרִיסִין וְיֵשׁ אוֹמְרִים מוֹכְרִין לָהֶן תְּרִיסִין מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּמַגְּנוּ עֲלַיְיהוּ אִי הָכִי אֲפִילּוּ חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי נָמֵי לָא אָמַר רַב

רש"י

ומנא תימרא. דהיכא דאיכא למיתלי במכירה דלפני עור תלינן לקולא דתנן כו': לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית. ישראל החשוד על השביעית לא ימכור לו חבירו פרה המלומדת לחרוש משום לפני עור וגו': אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית. הלכך ליכא למיגזר משום שאלה ושכירות ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום כל הני: אדם מצווה על שביתת שדהו. שנת שבתון יהיה לארץ: לא ימכור. לו לישראל החשוד על השביעית: שדה ניר. חרושה דסתמא לזריעה קיימא ועבר אלפני עור: להובירה. לעשותה שדה בור שלא יזרענה: המחרישה וכל כליה. דסתמייהו לעבודת קרקע והשתא לאו משום שתא דלקמיה הכא קא זבין להו שהרי כל שעה הן מצויין: המזרה. פל''א שבו זורה את הגורן לרוח להעביר הקש וכשאין גורן עודר בה את הקרקע: והדקר. מרא פישור''א: דאיכא למיתלי. כגון בהמה ושדה ניר דשדה אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה: דליכא למיתלי. כגון כלים הללו: חמרא. ליכא למיתלי בשחיטה: לישראל לא מזבן ליה. בתמיה הלכך תלינן בישראל: בהמות. זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו: נקבות. אצל עובדות כוכבים נקבות כדמפרש בפ' שני (לקמן דף כב:) דעובדי כוכבים מצוין אצל נשי חבריהן וזימנין דלא משכח לה ורבע לבהמה דישראל: ואצ''ל זכרים אצל נקבות. לפי שעובדת כוכבים נרבעת לזכר: ואין מוסרין בהמה לרועה עובד כוכבים. משום רביעה: ואין מתייחדין עמהם. שחשוד על שפיכות דמים: ואין מוסרין להם תינוק. דמשכי ליה למינות ועוד משום משכב זכור והן מוזהרין עליו דכתיב (בראשית ב) ודבק באשתו ולא בזכור: אלמא לא חשידי. כותים ארביעה ואפי' הכי קתני בברייתא קמייתא דבהמה דקה תליא במנהגא הא בהמה גסה אסור לזבוני להו אלמא משום דהדר מזבין ליה לעובד כוכבים חיישינן: אין מוכרין להן. לעובדי כוכבים: לא זיין. סייף ורומח: כלי זיין. בית יד לרומח ונדן לסייף: סדן. לשום בו רגלי איש ובלשון אשכנז שטו''ק בלע''ז ציפ''י: כבלים. בווי''ש בלע''ז: שלשלאות. פרויי''ש וכל הנך משום דלא ליזקו בהו ישראל: מ''ט. אכותי קאי: אי נימא משום. דכותים אשפיכות דמים חשידי: והא אמרת. לעיל מתייחדין עמהם אלמא לא חשידי: לא עביד תשובה. לחזור בו ולחוש לדברי חכמים שאסרוהו למכור לעובד כוכבים: עביד תשובה. וציית ולא מזבין ליה לעובד כוכבים: רהט. רבה: בתריה. דההוא ישראל למיהדר ולמיזבן חמרא מיניה: בחלא. בין החולות מקום קשה להילוך: ולא אדרכיה. לא השיגו ודומה לו בפלגש בגבעה (שופטים כ) כתרו את בנימין הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו בעריהם מקום מנוחתם השיגום השבטים לבני בנימין: ה''ג לעולם דלא קטיל ובמשמוטא דעביד לאצולי נפשיה. לסטים השומט ממון מיד בעליו ונמלט והולך וכשרודפין אחריו נלחם ומציל עצמו ומאבד זה את ממונו:

תוספות

מי דמי התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית. פירש הקונט' הלכך ליכא למיגזר משום שכירות ושאלה ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום הני עד כאן לשון הקונטרס וקשיא דא''כ מאי קפריך והרי שדה והא לא שייך בה שאלה ונסיוני תדע דהא לא אסרינן מכירת שדה לעובד כוכבים מהאי טעמא כי היכא דאסרי' בהמה גסה לכך נראה לפרש התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית פירוש לפי שאין האיסור תלוי בגוף הבהמה אלא בגוף הקרקע ואפילו השאיל פרתו לעובד כוכבים לחרוש בה בשביעית אין שום איסור שביעית על הבהמה דאין כאן גנאי ויש להתיר למכור לישראל חשוד מטעם תלייה דאימר לשחיטה זבנה אבל גבי שבת שהאיסור תלוי בגוף הבהמה ואיכא איסור לבעלים אם יחרוש בו העובד כוכבים לפיכך אין להתיר למכרה מטעם תלייה דשחיטה ופריך והרי שדה דאדם מצווה על שביתת שדהו וכשהוא ביד ישראל אחר יש בו איסור דאורייתא אם זרע בו הישראל ותלינן להיתרא: והרי כלים כו'. תימה ודקארי לה מאי קארי לה וכי לא היה יודע דשאני כלים משום שלא היה במה לתלות וכל מה שהתרנו אינו אלא מטעם תליית שחיטה והובירה ושמא י''ל דהוה ס''ד דמקשה דהכא נמי יש צד לתלות שלצורך שנה אחרת הוא קונה ואפי' הכי אסור: והמזרה. פ''ה שהוא רחת שהופכין בה התבואה וקורין אותה פל''א וקשיא דהא כתיב (ישעיה ל) ברחת ובמזרה אלמא תרי מילי נינהו לכך פר''י דהוא כלי א' של מחרישה: והדקר. פ''ה הוא מרא שקורין פשויו''ר וקשיא לר''י דהא אמרינן (ביצה דף ז:) והוא שיש לו דקר נעוץ ואין דרך [. מרא] להניחו נעוץ בקרקע לכך נראה לו שהוא כלי המחרישה שקורין קולטר''א ודרכו להיות נעוץ בקרקע. רבה זבין חמרא לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים. ומפרש טעמיה דאיכא למיתלי דלישראל מזבין ליה וקשיא דהא רבה גופיה דחי לעיל טעמא דרב הונא דתליית שחיטה דפריך מי דמי וי''ל דלבתר דשמע מיניה קבלה איהו עוד י''ל דלא דמי דלעיל ליכא למיתלי כל כך בשחיטה דרובא לרדיא זבני ולספרים דגרסי לעיל רבא והכא רבה ניחא: לעובד כוכבים מזבין ליה לישראל לא מזבין כו'. ובמסקנא מסקינן דאסור למזבן לישראל חשוד וא''ת מאי שנא מלפני דלפני דלעיל (דף יד.) וי''ל דהתם מיירי בעובד כוכבים שאינו מוזהר על לפני עור לפיכך אין אנו חוששין אם העובד כוכבים ימכור לחבירו אבל הכא דמיירי בישראל החשוד אנו מוזהרין שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידינו הר''ר אלחנן ועוד דחד לפני הוא שלא יחטא ישראל בשאלה ושכירות ונסיוני: רהיט בתריה. אע''ג דלעיל תלינן אימור דלשחיטה זבנה הכא לא תלינן דלישראל מזבן לה שכך ימכור לזה כמו לזה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר