|
טקסט הדף מנוקד
בֶּן יְהוּדָה לְמֵימַר טוּמְטוּם בְּרִיָּה הוּא וְלֹא קָדוֹשׁ לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא טוּמְטוּם בִּבְרִיָּה לָא מְסַפְּקָא זָכָר וּנְקֵבָה הוּא דִּמְסַפְּקָא
מֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם זַכְרוּת דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּזָכָר הוּא כִּי פְּלִיגִי בְּמֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת מָר סָבַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ וּמַר סָבַר לָא חָיְישִׁינַן כִּי הָא דְּהוֹרָה רַבִּי אֶלְעָזָר בִּבְהֵמָה מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת חוּלִּין תָּהֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן מַאן דְּלָא חָשׁ לְתַנָּא קַמָּא וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי מַאן דְּלָא חָשׁ לְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי דְּאָמַר רַב חִסְדָּא מַחֲלוֹקֶת בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֲבָל בְּטוּמְטוּם דִּבְרֵי הַכֹּל סְפֵיקָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא סְבִירָא לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא אִי לָא סְבִירָא לֵיהּ לֵימָא הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן בָּתְרָאֵי הָכִי נָמֵי קָאָמַר מַאן שָׁבֵיק תְּרֵי וְעָבֵיד כְּחַד וְרַבִּי אֶלְעָזָר כְּמַאן סָבְרַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא אָמְרוּ טוּמְטוּם סָפֵק אֶלָּא בְּאָדָם הוֹאִיל וְזַכְרוּתוֹ וְנַקְבוּתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד אֲבָל בְּהֵמָה מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם זַכְרוּת זָכָר מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת נְקֵבָה מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ אֲמַר לֵיהּ כְּמַאן כְּרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי אִית דְּאָמַר אִישְׁתַּנִּי וְאִית דְּאָמַר לָא אִישְׁתַּנִּי לֵימָא אִישְׁתַּנִּי וְלָא אִישְׁתַּנִּי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא טוּמְטוּם שֶׁקִּידֵּשׁ קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין נִתְקַדֵּשׁ קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין וְחוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִים לְאִשְׁתּוֹ וְתַנְיָא אִידַּךְ אֵשֶׁת טוּמְטוּם חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת סַבְרוּהָ דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמַאן דְּאָמַר חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִים אֶת אִשְׁתּוֹ לָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי וּמַאן דְּאָמַר חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא וּמַאן תַּנָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הָא וַדַּאי סָרִיס מְשַׁוֵּי לֵיהּ דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר הֲרֵי זֶה לֹא יַחְלוֹץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּסָרִיס אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טוּמְטוּם לֹא חוֹלֵץ שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה אַטּוּ כֹּל דְּמִיקְּרַע זָכָר מִשְׁתְּכַח נְקֵבָה לָא מִשְׁתְּכַח שֶׁמָּא קָאָמַר שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא נְקֵבָה אִי נָמֵי זָכָר נָמֵי שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רָבָא רש"י
ור''ש סבר לא אמרינן הכי אלא ודאי נקבה הוא והא דאמר רב חסדא טומטום דברי הכל ספק הוא הא אתא לאשמועינן דלא תימא לרבנן בתראי טומטום נמי בריה הוא ולא תהא קדושת בכור חלה על שום טומטום ומיהו ס''ל לרב חסדא איכא תנא דאפילו ספק לית ליה דאי מטיל מים במקום זכרות זכר ואם במקום נקבות נקבה ודכולי עלמא אית להו דרב חסדא דקדושה חלה על טומטום: וכי האי דהורה רבי אילעאי. כלומר ר''ש בן יהודה כי הך הוראה ס''ל: חולין. ולגבי בכור קאמר דלא קדיש דוודאי נקבה הוא והא ר' אלעאי אמורא הוא ולאו היינו האי דברייתא דאיירי לעיל משום רבי ישמעאל: תהי בה ר' יוחנן. בהך הוראה דר' אלעאי: לא לת''ק ולא לר' ישמעאל. דמתני' דאמרי טומטום אינו נשחט לא במקדש ולא במדינה משום דספיקא הוא ור' ישמעאל לא פליגי אלא באנדרוגינוס דנעשה נקבות שלו חריץ: לא ס''ל. לרבי יוחנן דרב חסדא אלא רבנן בתראי אטומטום נמי אמרי דבריה הוא: אי לא סבירא ליה. אמאי קא מתמה הא ר' אילעאי הוא דאמר כרבנן בתראי: שבק תרי. ת''ק ור' ישמעאל ועביד כחד רבנן בתראי: הואיל וזכרותו ונקבותו במקום אחד. וליכא למיבדקינהו בהטלת מים [אבל] בבהמה אין בה שום ספק לדברי הכל והאי דקאמר ת''ק דמתניתין אינו נשחט במטיל מים במקום זכרות קאמר דודאי קדוש הילכך אינו נשחט במדינה ובמקדש נמי לא חזי להקרבה דנראה כבעל מום לפי שאין לו זכרות דהא ממעטינן ליה מהקרבה בכמה דוכתי הזכר ולא טומטום ורבי ישמעאל אאנדרוגינוס קאי ורבנן בתראי אאנדרוגינוס קיימי אבל טומטום כולי עלמא מודו דמטיל מים במקום זכרות זכר במקום נקבות נקבה ור' אילעאי אליבא דכולהו הורה: כר''מ. בתמיה כלומר מי חיישינן ליחידאה: אפי' תימא רבנן. נמי פרכינן הכי דהואיל ואישתני לענין טומטום אישתני דנהפכה זכרותו לנקבותו: ומשני אית דאמר אישתני. כלומר איכא למ''ד אמרינן הואיל ואישתני אישתני בבהמה דהיינו ת''ק דפליג לעיל עליה דר''ש בן יהודה דלא חייש שמא נהפכה ור' אלעזר כר''ש סבירא ליה: לימא. אי אמרי' הואיל ואישתני או לא אמרי' תנאי היא: שקדש קדושיו קדושין. לחומרא וצריכה גט שמא זכר הוא: נתקדש. קדושיו קדושין וזה שקדשו אסור בקרובותיו של טומטום כגון באמו ובאחותו דשמא נקבה הוא: וחולץ. לחומרא שאם אין שם אחר אלא הוא בעיא יבמתו חליצה אבל יש שם אחר לא חליץ טומטום דהא האי תנא בנקבה נמי מספקא ליה: וחולצין לאשתו. חומרא היא שמא זכר הוא: ומייבמים את אשתו. ממה נפשך אי זכר הוא שפיר מייבם אחיו ואם נקבה הוא אשה בעלמא הוא דנסב האי אחיו של טומטום אבל טומטום לא מייבם דאינו בן לידה ולא קרינא ביה להקים לאחיו שם: מאי לאו דכ''ע כר''ע. דאמר ביבמות פרק הערל (דף עט:) סריס חמה לא חולץ ולא מייבם ואשתו לא חולצת ולא מתייבמת שלא היתה לו שעת הכושר: ובהא פליגי. דמ''ד מייבמין לאשתו ממ''נ סבר אי זכר הוא שפיר מייבם דלא אמרינן הואיל ואישתני למיהוי טומטום אישתני נמי לספוקי בסריס חמה שאפילו יקרע וימצא זכר יהא סריס ואשת סריס אין מתייבמת: ומ''ד אין מתייבמת סבר אמרינן הואיל ואישתני למיהוי טומטום אישתני. נמי לספוקי למיהוי סריס חמה אפילו ימצא זכר הילכך אין מתייבמת אשתו דנמצאו פוגעים בערוה דכיון דזכר הוא קדושיו קדושין וכיון דסריס חמה הוא אין אשתו זקוקה ליבם הויא כאשת אח שיש לה בנים והמייבמה פוגע באיסור אשת אח ומיהו חליצה בעיא דלא פשיטא לן שהוא סריס דשמא לאו סריס הוא הילכך בעיא חליצה: לא דכ''ע אמרי שמא אישתני. ומספקינן ליה בסריס חמה והא דאמרינן מתייבמת רבי אליעזר היא דאמר בפ' הערל (יבמות דף פ.) אשת סריס חמה מתייבמת שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים הילכך ממ''נ שרי לייבומה. ומ''ד לא מתייבמת כר''ע: ומאן האי תנא דאית ליה כר''ע. ואמר חולצת ולא מתייבמת: סריס ודאי משוי ליה. לטומטום ואפי' חליצה לא תיבעי דהא ר''ע באשת סריס חמה לא בעי חליצה: אלא ר' יוסי בר' יהודה. דשמא קאמר הילכך חליצה בעיא דשמא זכר הוא ושמא אינו סריס ולא מתייבמת דשמא זכר הוא וסריס הוא ואינה זקוקה ליבם ונמצא פוגע באשת אח שיש לה בנים: שמא יקרע כו'. ובמקום אחין קאמר דלא יחלוץ (וליחוש) שמא סריס חמה הוא אבל אין שם אחר יחלוץ ולא מיפטרא יבמתו בולא כלום דשמא לאו סריס הוא הילכך אשתו נמי בעיא חליצה שמא לאו סריס הוא ולא מתייבמת דשמא סריס הוא: אטו כל דמקרע זכר מישתכח. דלא מספקא ליה אלא בסריס חמה ובנקבה לא מספקא ליה: מאי בינייהו. בין רבי יהודה לר' יוסי בטומטום שמת אחיו הא תרוייהו לא יחלוץ קאמרי:
תוספות
כי פליגי במטיל מים במקום נקבות. והשתא הא דאמר רב חסדא לעיל אבל טומטום דברי הכל ספיקא הוא על כרחך לא אמרו במטיל מים במקום זכרות דההוא ודאי זכר הוא אבל במטיל מים במקום נקבות ואליבא דת''ק אבל ר''ש דלית ליה שום ספיקא בטומטום דאי הוה מטיל מים במקום נקבות הוי נקבה ודאי וא''ת ומנ''ל לדב חסדא דלרבנן בתראי קדוש מספיקא דילמא סברי כר''ש ולא קדוש כלל וי''ל כיין דמההוא טעמא דפליגי באנדרוגינוס משום דבריה הוא לא מצי פליגי בטומטום דלרב חסדא לשום תנא לא הוי בריה מסתמא מודו לת''ק בטומטום דכי קדוש הוא מספיקא כמו שמודה לו רבי ישמעאל וא''ת לקמן פ''ט (דף נז.) דממעט ר''ש בן יהודה טומטום ואנדרוגינוס ממעשר בהמה משום דממעט בקדשים הזכר ודאי ונקבה ודאית ויליף מעשר מתחת תחת מקדשים מה ענין זה אצל זה הא בקדשים אימעט מכלל זכר מטעם שהוא נקבה כשמטיל מים במקום נקבות אבל מעשר אין חילוק בין זכר ונקבה וי''ל דרב חסדא אומר סמי מכאן טומטום וכן ר''ל דבסמוך: לא אמרו טומטום ספק אלא באדם. כר''ש בר' יהודה דסבירא ליה ולאו אליבא דכולי עלמא קאמר דפשיטא לת''ק דמתני' דספיקא הוא דאין שוחטין לא במקדש ולא במדינה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|