הא איסורא איכא [הרי שאיסור מדברי סופרים יש] וקשה לרב אחא! ודוחים: הוא הדין שאפילו איסורא נמי ליכא [איסור גם כן אין], ואיידי דבעי למיתני סיפא [ומתוך שרצה התנא לשנות בסוף] "אבל חייבין", ולשון "חייב" מדוייקת שם, תנא נמי רישא [שנה גם כן בתחילה] בלשון "אין חייבין" שאינה מדוייקת, שהרי הם מותרים לגמרי.

א אמר רבא: הא דאמור רבנן [זה שאמרו חכמים] בתור כלל: אין ייחוס אב לגוי, לא תימא [אל תאמר] שהטעם הוא משום דשטופי [ששטופים] בזמה, שלא ידיע [ידוע] בוודאות שזה אביו, אבל אם ידיע [ידוע] בבירור שזה אביו חיישינן [חוששים אנו] גם למשפחת האב, אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן [כשידוע גם כן איננו חוששים].

וראיה לדבר דהא [שהרי] שני אחין תאומים, שטפה אחת (של זרע) היה ונחלקה לשתים וממנה נוצרו התאומים (תאומים זהים), וקתני סיפא [ושנה בסוף] המשנה גם באלה: לא חולצין ולא מייבמין, אף שבוודאי יש להם אב אחד, על כן, שמע מינה, אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה [למד מכאן כי הפקירה התורה את זרעו] שלא יתייחסו בניו אחריו, דכתיב [שנאמר] במצרים: "בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" (יחזקאל כג, כ).

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה אחרת, לענין איסור אשת אח בגרים, שאמר ר' יוסי: מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו: אין אישות לגר. על לשון זו תוהים: כיצד אפשר לומר כך? ואלא גר דקדיש [שקידש] אשה הכי נמי [כך גם כן] תאמר שלא תפסי [תופסים] בה הקדושין?! אלא יש לתקן את הלשון אימא [ואמור]: אין איסור אשת אח לגר. מאי לאו [האם לא מדובר] דנסבא [שנשאה] האח (שמת) את אשתו כשהוא גר! ומשמע שאין באחים גרים מן האם איסורי אשת אח!

ודוחים: לא, דנסבא [שנשאה] כשהוא גוי. ומקשים: אם מדובר שנשאה כשהוא גוי, מאי למימרא [מה בא לומר], כלומר, מה החידוש בדבר? ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: ליגזור [שיגזרו] חכמים במקרה שנשא האח אשה כשהוא גוי אטו [משום] המקרה הדומה אם ישא אותה כשהוא גר, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין גוזרים.

ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ראיה, שאמר החכם בן יאסיין: כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו. אמרתי לו: בני, מי הרשך? אמר לי: הרי אשה שהותר לה הדבר לפני זמן רב מצויה כאן, היא ושבעה בניה, כשעל ספסל זה ישב ר' עקיבא ואמר שני דברים: גר נושא אשת אחיו מאמו, ואמר גם דבר אגדה: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר" (יונה ג, א) — שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו שכינה ולא זכה עוד לנבואה. קתני מיהת [שנינו בכל אופן] גר נושא אשת אחיו מאמו, מאי לאו דנסבא [האם לא מדובר שנשאה] אחיו כשהוא גר?

ודוחים: לא, דנסבא [שנשאה] כשהוא גוי. ושואלים: אם כן מאי למימרא [מה בא לומר] בזה, מה חידש לנו? ומסבירים: מהו דתימא [שתאמר]: נגזור כשהוא גוי אטו [משום] המקרה שישא כשהוא גר, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין גוזרים.

לעצם המעשה הזה שואלים: ומי מהימן [והאם נאמן] האיש, אותו גר, שסיפר הלכה חדשה זו בשם ר' עקיבא, הלא הוא מספר על דבר הנוגע לעצמו, והאמר [והרי אמר] ר' אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה הנוגע לו עצמו אמרה — שומעין לו, ואם לאו [לא], שמורה הלכה זו רק בשעת מעשה כזה או לאחר מכן — אין שומעין לו!

ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] מורה ובא היה, שהיה מוסר הלכה זו עוד קודם שהגיע מעשה לידו. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: משום דקאמר [שאמר] הרי אשה ושבעה בניה, והרי זו עדות על מעשה שהיה זמן רב לפני שהתעוררה השאלה לגביו. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: שאני הכא, דקאמר [שונה כאן, שאמר] מעשה אחרינא בהדה [אחר אתו], שכיון שאמר דבר אחר בשם ר' עקיבא שאותו אנו מקבלים, הרי אגב כך מקבלים גם הוראה זו.

אגב אותו ענין מביאים: אמר מר [החכם], נאמר: "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר", ואמר על כך ר' עקיבא: שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו. ותוהים: והא כתיב [והרי נאמר] על ירבעם בן יואש: "הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא" (מלכים ב' יד, כה), משמע שניבא יונה עוד נבואה אחת לפחות!

אמר רבינא: על עסקי נינוה קאמר [אמר] שלא ניבא נבואה שלישית על נינוה, אף שאכן נתנבא עוד בנושאים אחרים. רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר [כך אמר], כך יש להבין את הפסוק: "כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא" אינו תוכן הנבואה, אלא סימן הוא — כשם שנהפך בנבואת יונה לנינוה מרעה לטובה, כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה.

וחוזרים לבעיה העיקרית, תא שמע [בוא ושמע] ראיה אחרת, ממה ששנינו: גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה — יש לו שאר האם, שקרוביו מצד האם נחשבים כקרובים ואין לו שאר האב. כיצד? נשא אחותו מן האם שנתגיירה יחד עם אמו — יוציא, שאם כי בעצם אינה נחשבת כקרובתו בהיותה בעצמה גיורת, בכל זאת גזרו חכמים בה, שלא יבוא לשאת את אחותו מאמו שנולדה לאחר שנתגיירה אמו. נשא את אחותו מן האב — יקיים. נשא אחות האב מן האם — יוציא,