קא מדברת [את נוהגת] כאלמנות חיים, שהרי בעלך נמצא במקום אחר, ואת חיה כאלמנה בחייו?! אמרה ליה [לו]: אי לדידי ציית [אם לי היה מקשיב] — יתיב תרי סרי שני אחריני [היה יושב עוד שתים עשרה שנים אחרות]. אמר ר' עקיבא כששמע זאת: ברשות קא עבידנא [אני עושה]. הדר אזיל ויתיב תרי סרי שני אחריני בבי [הלך וישב ללמוד תורה שתים עשרה שנה אחרות בבית] הרב. כי אתא אייתי בהדיה [כאשר בא, הביא איתו] עשרין וארבעה אלפי תלמידי [תלמידים], שמעה דביתהו [אשתו], הות קא נפקא לאפיה [ויצאה לקראתו לקבל פניו]. אמרו לה שיבבתא [השכנות]: שאילי מאני לבוש ואיכסאי [שאלי בגד ללבוש והתכסי בו], שלבושך אינו מתאים לקבל פני אדם גדול. אמרה להו [להן]: "יודע צדיק נפש בהמתו" (משלי יב, י). כי מטיא לגביה, נפלה על אפה, קא מנשקא ליה לכרעיה [כאשר הגיעה אליו, נפלה על פניה ונישקה את רגליו]. הוו קא מדחפי לה שמעיה [היו דוחפים אותה שמשיו], שלא ידעו מי היא. אמר להו [להם] ר' עקיבא: שבקוה [הניחו לה], כי כל התורה שלי ושלכם — שלה הוא.

בינתיים שמע אבוה [אביה] דאתא גברא רבה למתא [שבא אדם גדול לעיר] אמר: איזיל לגביה, אפשר דמפר נדראי [אלך אליו, אולי יפר את נדרי] ואוכל לפרנס את בתי. אתא לגביה [בא אליו], אמר ליה [לו] ר' עקיבא: אדעתא דגברא רבה מי [על דעת שיהא עקיבא זה אדם גדול האם] נדרת? אמר ליה [לו]: אפילו אם היה יודע פרק אחד, ואפילו הלכה אחת לא הייתי מקפיד. אמר ליה [לו]: אנא [אני] הוא. נפל חותנו על אפיה [פניו] ונשקיה [ונשקו] על כרעיה [רגליו] ויהיב ליה פלגא ממוניה [ונתן לו את חצי ממונו]. ומספרים: ברתיה [בתו] של ר' עקיבא עבדא ליה [עשתה לו] לבן עזאי הכי [כך], שהיה איש פשוט והיא גרמה לו שילמד תורה. והיינו דאמרי אינשי [והוא שאומרים בני אדם בפתגם מקובל]: רחילא בתר רחילא אזלא [כבשה אחר כבשה הולכת], כעובדי אמה כך עובדי ברתא [כמעשי האם כך מעשי הבת].

ועוד באותו נושא: רב יוסף בריה [בנו] של רבא שדריה אבוהי לבי [שלח אותו אביו לבית] הרב, שילמד לקמיה [לפני] רב יוסף. פסקו ליה שית שני [קצבו לו שש שנים] שיישב בבית הרב. כי הוה תלת שני [כאשר היו, עברו, שלוש שנים] מטא מעלי יומא דכפורי [הגיע ערב יום כיפור], אמר הבן: איזיל ואיחזינהו לאינשי [אלך ואראה את אנשי] ביתי, כלומר, אלך אל אשתי. שמע אבוהי [אביו], שקל מנא ונפק לאפיה [לקח כלי זין כיוצא למלחמה, ויצא לקראתו]. אמר ליה [לו] לפי גירסה אחת: וכי בזונתך נזכרת, שאתה עוזב את לימודך והולך לאשה? איכא דאמרי [יש אומרים] שאמר ליה [לו]: יונתך נזכרת? ומתוך שהיו האב והבן במריבה, איטרוד [נטרדו] לא מר [חכם זה] איפסיק [הפסיק, אכל סעודה מפסקת], ולא מר [חכם זה] איפסיק [הפסיק] באותו יום.

א משנה המורדת על בעלה — קונסים אותה בכך שפוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בכל שבת (שבוע). ר' יהודה אומר: שבעה טרפעיקין (חצאי דינרים). עד מתי הוא פוחת — עד כנגד כתובתה, עד שיגיע הקנס כדי סכום הכתובה שלה. ר' יוסי אומר: לעולם הוא פוחת והולך אפילו יותר מכדי הכתובה, עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר, גובה הימנה. וכן עושים אם אירע להיפך, המורד על אשתו — קונסים אותו ומוסיפין על כתובתה שלשה דינרין בכל שבת (שבוע). ר' יהודה אומר: שלשה טרפעיקין.

ב גמרא שואלים: מורדת ממאי [ממה], באיזה ענין מורדת על בעלה? רב הונא אמר: מתשמיש המטה. ר' יוסי ברבי חנינא אמר: מורדת ממלאכה, שאינה רוצה לעשות מלאכה עבורו. תנן [שנינו במשנה]: וכן המורד על אשתו. בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] כי מרידה זו היא מתשמיש — לחיי [בסדר], שמובן מהו ענין מורד גם לגבי הבעל, אלא למאן דאמר [לדעת מי שאומר] שמורד ממלאכה, מי [האם] משועבד לה הבעל לעשות מלאכה? ומשיבים: אין [כן], מדובר באומר "איני זן ואיני מפרנס", שמורד בחובתו לפרנסה.

ומקשים: והאמר [והרי אמר] רב: האומר "איני זן ואיני מפרנס את אשתי "— יוציא מיד ויתן כתובה! ומשיבים: ולאו לאמלוכי ביה בעי [וכי אין צורך להמלך בו] אם חוזר בו? ובאותו זמן שדנים עמו ומסבירים לו שהוא צריך לגרש את אשתו, קונסים אותו בינתיים שיוסיף לה על כתובתה.

מיתבי [שואלים] ממה ששנינו בברייתא לענין מורדת: אחת לי (כלומר, אותו דין) אם היתה זו ארוסה שמרדה, או נשואה, ואפילו היתה נדה, ואפילו חולה, ואפילו שומרת יבם.

ונברר במה מדובר, בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] ש"מורדת" משמעו ממלאכה — שפיר [יפה] ומובן הדבר. אלא למאן דאמר [לדעת מי שאומר] שמורדת מתשמיש, וכי נדה בת תשמיש היא? ומשיבים: אמר לך [יכול היה לומר לך]: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו, שמי שאין לו פת מזומנת בסלו בזמן תענית סובל יותר ממי שיש לו מה לאכול, שמתוך העובדה שהוא יודע שיש לו מה לאכול אין הוא סובל כל כך, ואף כאן, כיון שהיא אומרת לו שאינה רוצה בתשמיש, הריהו מצטער יותר במניעתו אפילו כשהיא נדה או חולה.

איכא דאמרי [יש שאומרים] שהקושיה היתה באופן אחר: בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] שמשמעות "מורדת" הוא מתשמיש — היינו דקתני [הוא ששנה] ברשימת הנקנסות גם חולה, שאף שאינה מסוגלת לעבוד, הריהי יכולה להיות מורדת לענין תשמיש.