איבעית אימא [אם תרצה אמור] הסבר אחר: הא [זה] שאינו הפקר גמור עד שיזכו בו — הרי זה במקרה דאפקריה באנפי תרין [שהפקירו בפני שנים] בלבד. והא [וזה] שנאמר שהוא הפקר גמור הרי זה במקרה דאפקריה באפי תלתא [שהפקירו בפני שלושה]. שאמר ר' יוחנן משום (בשם) ר' שמעון בן יהוצדק: כל המפקיר בפני שלשה — הוי [הריהו] הפקר, בפני שנים — לא הוי [אינו] הפקר.

ור' יהושע בן לוי אמר: דבר תורה אפילו באחד שמפקיר בפניו — הוי [הריהו] הפקר, ומה טעם אמרו חכמים שיהא הפקר בשלשה — לא מעצם דין ההפקר, אלא כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין גם על ההפקר וגם על הזכיה.