ושרקיה טינא [ומרח אותו רב אחא בר רב הונא בטיט]. שכיון שנאסר בהנאת העולם אסור היה לו ללבוש בגדים, וכדי שלא יהיה ערום כיסהו בטיט, ואתייה לקמיה [והביא אותו לפני] רב חסדא שיתיר לו את נדרו. אמר רבא: מאן חכים למיעבד כי הא מילתא [מי חכם לעשות דבר כמו זה] אי לאו [אם לא] רב אחא בר רב הונא, דגברא רבה [שאדם גדול] הוא. דקסבר [שסבור הוא] דכי היכי דפליגי [שכמו שחלוקים] רבנן [חכמים] ור' נתן בהפרה, אם אפשר להפר נדר שעדיין לא חל — הכי נמי פליגי [כך גם כן חלוקים הם] בשאלה, אם אפשר להישאל עליו לחכם כדי להתירו. וזה היה טעמו של רב אחא בר רב הונא, שרצה שיחול הנדר על האיש כדי שאז יוכל להישאל עליו.

ורב פפי אמר לענין השאלה הזו, מחלוקת היא בהפרה בלבד, שר' נתן סבר: אין הבעל מיפר אלא אם כן חל כבר הנדר, דכתיב [שנאמר]: "וחפרה הלבנה" (ישעיה כד, כג), שהוא דורש "חפרה" כמו "הפרה", וסבור שאין הפרה אלא לדבר שקיים כבר, כמו הלבנה. ורבנן סברי [וחכמים סבורים]: בעל מיפר אף על פי שעדיין לא חל הנדר, דכתיב [שנאמר]: "מפר מחשבות ערומים" (איוב ה, יב), משמע שיש הפרה גם של מחשבה, שהרי נאמר שמפר אותן מחשבות שלא יבואו לידי מעשה.

אבל בשאלה — לדברי הכל אין חכם מתיר כלום אלא אם כן חל כבר הנדר, דכתיב [שנאמר]: "לא יחל דברו" (במדבר ל, ג), שמכאן למדו שהוא אינו יכול להתיר ולחלל דברו, אבל החכם יכול להתירו. ודבר זה שייך רק כאשר חל כבר הנדר עליו ("דברו").

ומציעים: לימא מסייע ליה [האם נאמר שמסייעת לו] ברייתא זו: האומר "קונם שאיני נהנה לפלוני, ואיני נהנה למי שאשאל עליו" כלומר, לחכם שאשאל לפניו על אותו פלוני — נשאל קודם על הנדר הראשון ומתירו, ואחר כך נשאל להתיר על השני. ואי אמרת [ואם אומר אתה] שנשאל אף על פי שעדיין לא חל הנדר — אם כן למה לו לעשות בדרך זו? אי בעי [אם רוצה] — על האי ניתשיל ברישא [על זה יישאל בתחילה], אי בעי [אם רוצה] — על האי ניתשיל ברישא [על זה יישאל בתחילה]!

ודוחים: ומי ידע אי האי קמא אי האי בתרא [והאם הוא יודע אם זה ראשון או זה אחרון]? שלא נתפרש בברייתא איזה הוא הנקרא נדר ראשון ואיזה הוא האחרון, ושמא קוראת הברייתא לנדר שלא יהנה לחכם נדר ראשון.

אלא לימא מסייע ליה [האם נאמר שמסייעת לו] ברייתא אחרת: האומר "קונם שאיני נהנה לפלוני, הריני נזיר לכשאשאל עליו (על נדר זה) ", — קודם נשאל על נדרו שלא ייהנה לפלוני, ואחר כך נשאל על נזרו (נזירות שנדר אם יישאל על נדר ראשון).

ואי אמרת [ואם אומר אתה] שנשאל אף על פי שעדיין לא חל הנדר, אם כן אי בעי [אם רוצה] — על נדרו איתשיל ברישא [יישאל בתחילה], אי בעי [אם רוצה] — על נזרו איתשיל ברישא [יישאל בתחילה]! ודוחים: אין מכאן הוכחה, כי אפשר לומר שברייתא זו כשיטת ר' נתן היא שאין הפרה אלא אם כן חל הנדר, אבל חכמים חולקים עליו.

אמר רבינא, אמר לי מרימר, הכי [כך] אמר אבוך [אביך] משמיה [משמו] של רב פפי: מחלוקת היא בהפרה, אבל בשאלה — דברי הכל מפר, ואף על פי שעדיין לא חל הנדר, דכתיב [שנאמר] "לא יחל דברו" (במדבר ל, ג).