דהכא תרתי והכא חדא [שכאן יש שתי הוכחות וכאן יש רק אחת]!

ומשיבים: דין שדה אחוזה גופה [עצמו] שדווקא הבן הוא העומד במקום האב בפדיון השדה, מהאי טעמא [מטעם זה עצמו] הוא דקא קיימא ליה [שעומד, שמוכח לו] לתנא, שכן דין זה לא נאמר במפורש בתורה, וכדי להוכיח שהבן פודה ולא האח, למרות שהאח עומד תחת המת ליבום, אומרים שם: כלום יש יבום אלא במקום שאין בן, הא [הרי] אם יש בן אין יבום. ואם כן ההוכחה מדין שדה אחוזה אינה הוכחה נוספת, שהרי אינה עומדת לעצמה. ומקשים על הדרשה מצד אחר: מדוע נקדים את האב רק לאחים?

אימא [אמור] שיקדם גם לבת, ודרוש בדרך אחרת: "שארו" — זה האב, מלמד שהאב קודם לבת בירושה; יכול יקדים לבן? תלמוד לומר: "הקרוב" — קרוב קרוב קודם!

ודוחים: כיון שלענין יבום — בן ובת כי הדדי נינהו [זה כמו זה הם], שאם יש למת בן או בת אין דין יבום, לענין נחלה נמי [גם כן] בן ובת כי הדדי נינהו [זה כמו זה הם] ושניהם קודמים לאב.

ומקשים עוד, ואימא [ואמור] דרשה אחרת ובאופן זה: "שארו" — זה האב, מלמד שהאב קודם לאחי האב; יכול יקדים לאחין? תלמוד לומר: "הקרוב" — קרוב קרוב קודם!

ודוחים: אחי האב לא צריכי קרא [אינם צריכים כתוב] מיוחד ללמד שהאב קודם להם בירושה, כי אחי האב מכח מאן קא אתו [מכח מי הם באים], מכח מה באה ירושתם? מכח אב שהרי הם באים לרשת את בן אחיהם מכוחו של אחיהם. וכי יכול אתה לומר שכאשר קאי [עומד, קיים] האב עצמו קא ירתי [יורשים] אחי האב? ונמצא למסקנה שאין אפשרות לדרוש את הכתובים בדרך זו, אלא כדי ללמד שהאב ("שארו") קודם לאחים.

ומקשים: וכיצד אפשר לדרוש כך? והא קראי לאו הכי כתיבי [והרי הכתובים לא כך נאמרו], דכתיב [שנאמר]: "...ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו", ורק אחר כך: "ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו" (במדבר כז, יא)! ומשיבים: קראי [הכתובים] שלא כסדרן כתיבי [כתובים] כפי שהסברנו, שהרי לא ייתכן שאחי האב יקדמו לאב, ומשום כך יכולים אנו לדרוש בדרך זו.

א על הלכה זו שהאב קודם לאחים, ודרשוה מ"שארו", מעירים: והאי תנא מייתי לה מהכא [ותנא זה מביא, למד אותה מכאן], דתניא [שכן שנינו בברייתא]: את זו דרש ר' ישמעאל בר' יוסי, נאמר: "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו" (במדבר כז, ח), ומלשון "והעברתם" הוא למד: במקום שיש בת אתה מעביר נחלה ממי שיש לו לכאורה זכות ירושה מוקדמת, כלומר, מן האב, ומכאן יש לדייק: ואי (ואין) אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין, שלא נאמר כן בקרובים אחרים כשהאב קרוב יותר מהם למת, כגון אחים.

ושואלים: ואימא [ואמור] ודרוש כתוב זה באותה דרך, אך באופן אחר: במקום שיש בת אתה מעביר נחלה מן האחין,