דלג לתוכן
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף סז - א

אמר לו רבי אליעזר: והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום שלא כהלכתן, שהרי שחיטתן בצפון, ושחטן לשם קדשים קלים ששחיטתן בכל מקום בעזרה, יוכיחו, שכן כאן שינה את שמן של קדשי הקדשים לדבר שאין בו מעילה [שאין מעילה בבשרם של קדשי קלים הנאכלים, חוץ מאימוריהם] ואף על פי כן מועלים בהם מפני שנפסלו מחמת שחיטתם בדרום. ואם כן, אף אתה אל תתמה על העולה, שאף על פי ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה [היינו לחטאת העוף, הנאכלת], שימעלו בה.

אמר לו רבי יהושע: לא תוכיח מכאן! כי אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום, ושחטן לשם קדשים קלים, שמועלים בהם, היינו משום שכן שינה את שמן של קדשי הקדשים בדבר שיש בו גם איסור וגם היתר, שהרי באימורי קדשי קלים יש איסור מעילה, תאמר בעולה שעשאה לשם חטאת, ששינה את שמה לדבר שכולו היתר, שחטאת העוף נאכלת כולה על ידי הכהנים ואין מקריבים ממנה אימורין.

גמרא:

תניא: אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח כדברי, ששינה את שמו משם אשם, שהוא קדשי קדשים, לשם שלמים שהם קדשים קלים, ומועלים בו לפני זריקת דמו [לאחר הזריקה אין בו מעילה שהרי אשם הוא מהקרבנות הנאכלים], ואף אתה אל תתמה על העולה, שאף על פי ששינה את שמה שעשאה לשם חטאת, שימעלו בה.

אמר לו רבי יהושע: לא תביא מכאן ראיה. כי אם אמרת באשם ששינה את שמו לשם שלמים אך לא שינה את מקומו, ששחטו בצפון העזרה כהלכתו. תאמר בעולה, ששינה את שמה וגם שינה את מקומה, שעשאה למטה במקום החטאת במקום שיעשנה למעלה במקום העולה.

אמר לו רבי אליעזר: אשם ששחטו בדרום [שלא במקומו בצפון] לשם שלמים יוכיח, ששינה את שמו מאשם לשלמים ושינה את מקומו מצפון לדרום ומועלים בו. אף אתה אל תתמה על העולה שעשאה לשם חטאת שאף על פי ששינה את שמה מעולה לחטאת ושינה את מקומה מלמעלה למטה, שימעלו בה.

אמר לו רבי יהושע: לא תוכיח מידי גם מכאן, כי אם אמרת באשם ששינה את שמו לשלמים ושינה את מקומו לדרום, אך לא שינה את מעשיו, שעשאו כמעשה האשם, הילכך מועלים בו. תאמר בעולה שעשאה לשם חטאת, ששינה את שמה, ושינה את מקומה, ושינה את מעשיה.

אישתיק רבי אליעזר ולא ענה לרבי יהושע.

אמר רבא: אמאי אישתיק רבי אליעזר? ונימא ליה: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים [שחישב לעשותו לשם אדם אחר ומחשבה שכזאת נחשבת כשינוי מעשה] יוכיח כדברי, שהרי שינה את שמו, מאשם לשלמים, ושינה את מקומו מצפון לדרום, ושינה את מעשיו [וכדאמרינן ששינוי בעלים חשיב כשינוי מעשה], ומועלין בו.

ומדיק מכאן רבא: מדלא קאמר ליה רבי אליעזר לרבי יהושע הכי - שמע מינה נחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע. והיינו, משמע שקיבל רבי אליעזר את דעתו וטעמו של רבי יהושע, כדאמר רב אדא בר אהבה בהסבר טעמו של רבי יהושע: אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שנעשת למטה, כמעשה חטאת לשם חטאת - כיון שמלק בה סימן אחד לשם חטאת למטה, הרי קדם בכך "מעשה החטאת", שהוא חיתוך סימן אחד למטה, למעשה העולה, שהוא חיתוך שני סימנים. ובכך עקר מעולת העוף את שמה, והחיל עליה שם חטאת העוף. הילכך נמשכת העולה ונעשית מעשיה כמעשה חטאת העוף. והיינו, שעשייתה של העולה נחשבת כעשיית קרבן חטאת, ונפקא מינה לכך שאינה נפסלת המליקה, והיא יוצאת מידי מעילה, ודינה כדין קדשים שמתו, אך אין היא מכפרת, וכפי שיבואר להלן. [5]

ופרכינן: אי הכי, שאפשר לעקור במעשה של קרבן אחר ולשם קרבן אחר את שמו הראשון של הקרבן ולהחיל עליו את השם האחר, חטאת העוף נמי שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה נימא נמי הכי, דמכי מליק בה סימן אחד למעלה ייעקר ממנה שם חטאת העוף, שהרי נעשית למעלה, ולשם עולת העוף, [וחיתוך סימן אחד הוא חלק ממעשה העולה], ונימא דבאידך סימן תימשך מלהיות חטאת, ותהוי עולת העוף?!

וכי תימא הכי נמי, שרבי יהושע יסבור כן גם בחטאת העוף שנעשית למעלה לשם עולה וכמעשה עולה, שנמשכת החטאת ונעשית לעולה,

האמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: כך היא הצעה של משנה. מאי לאו, כך היא הצעה של משנתנו, ותו לא! והיינו, שרק בצורה המבוארת במשנתנו נחלקו רבי יהושע ורבי אליעזר, ולא בחטאת העוף שנעשתה למעלה כמעשה עולה, דהתם מודה רבי יהושע שפסולה!?

ודחינן: לא. הכי קאמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: כך היא הצעה של כולה משנה. דהיינו, דפליג רבי יהושע על רבי אליעזר גם בחטאת שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה, ומכשיר אותה.

רב אשי אמר: לעולם לא פליג רבי יהושע בחטאת העוף שעשאה לעולה לשם עולה אלא פסיל בה. כי בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שפיר נעקר ממנה שם עולה וחייל שם חטאת, כיון דהא, חטאת, הכשירה במליקה בחיתוך סימן אחד, והא, חטאת העוף, הכשירה במליקה בחיתוך שני סימנים, הרי כשחתך סימן אחד למטה עשה בה מעשה חטאת, שהרי מעשה עולת העוף למטה ליתא. ומאידך, אין היא נפסלת מדין מליקת עולת העוף למטה משום שחיתוך סימן אחד בעולת העוף אינו נחשב כ"מעשה עולה", הילכך לא פסיל חיתוך הסימן האחד של העולה למטה.

והשתא יכילנא למימר: כיון דמלק בה סימן אחד למטה, וקדמה בכך עשיית מעשה החטאת לפסול של עשיית העולה למטה, הרי היא נמשכת ויוצאת משם עולה ונעשית חטאת העוף. [6]

אלא [אבל], חטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה, כיון דאמר מר: מלקה לחטאת העוף בכל מקום במזבח כשרה. הרי מכי מלק בה חד סימן, על אף שהיתה המליקה למעלה, הרי היא מליקת חטאת, ואינה עוקרת ממנה את שם החטאת, ואם כן בחיתוך הסימן הראשון מיד הוי לה חטאת העוף דאיפסלא משום שעשאה מעשה חטאת לשם עולה ו"שלא לשמה" פוסל בחטאת, ואם כן כי הדר מליק באידך סימן היכי ממשכה והויא עולת העוף לאחר שכבר נפסלה מדין חטאת העוף שנעשתה שלא לשמה!?

והשתא הדרינן לביאורי מילתא דרב אדא בר אהבה.

גופא: אמר רב אדא בר אהבה: אומר היה רבי יהושע - עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת העולה ונעשית חטאת העוף. [7]


הערות

[5] מנחת אברהם לפי המהלך של הגרי"ז.

[6] הגרי"ז דן בשאלה אימתי היא נמשכת לחטאת, ותלה זאת בשאלה אימתי נעשה השינוי במליקה. שהרי אם ימלוק למטה את שני הסימנים היא לא תמשך לחטאת, כיון שלא עשאה כמעשה החטאת. ומאידך, אם ימלוק רק סימן אחד למטה, מדוע ייחשב הדבר כשינוי במעשה עולת העוף לחטאת העוף? והרי הוא יכול להמשיך ולמלוק את הסימן השני למעלה כמעשה עולת העוף, ואז לא תהיה המליקה כולה כמעשה חטאת העוף! ? ותירץ הגרי"ז, לפי מאן דאמר שבעולת העוף צריך שיחתוך גם את רוב הבשר אחר חיתוך שני הסימנים. ולכן אם חתך סימן אחד בלבד למטה, ולאחריו חתך מיד את רוב הבשר, הרי זה עושה שינוי במליקה של עולת העוף, ובכך, ואז, חל השינוי.

[7] במקדש דוד דן [כח ב] בהרחבה כיצד יתכן שיחול על העולה שם חטאת בשעה שהבעלים אינם חייבים בחטאת! ? ועיין בקהילות יעקב למסכת נדרים [סימן ז] שהביא את דברי שער המלך ודברי הרמ"ע מפאנו [לפי רש"י בנדרים ז א], שהדין האומר שאין חטאת באה בנדבה הוא רק פסול בהקרבה, אבל יכול אדם להחיל שם חטאת על בהמה גם אם אינו מחוייב בה. אך הקהילות יעקב מבאר, שיסוד הדין שאין חטאת באה בנדבה הוא משום שאי אפשר להקריב חטאת בנדבה, ולכן גם אי אפשר להקדיש חטאת אם אינו מחוייב בה. ולדבריו יתכן להסביר כאן, כיון שהעוף הזה כבר קדוש בקדושת קרבן, שהרי הקדישוהו לעולה בתחילה, שפיר חל בו השינוי לחטאת על אף שאינו חייב חטאת. עיין בספר איזהו מקומן.

אמר לו ר' אליעזר: והרי קדשי קדשים ששחטן שלא בצפון העזרה, שהוא מקומם הראוי, אלא בדרום, ושחטן לשם קדשים קלים ששחיטתם בכל העזרה, יוכיחו כשיטתי. שכן אף ששינה את שמם של קדשי הקדשים לדבר שאין בו מעילה שאין מעילה בבשרם של קדשים קלים, בכל זאת מועלין בהן, כדין קדשי קדשים. אף אתה אל תתמה על שיטתי בדין העולה (עולת העוף) שעשאה כמעשה חטאת העוף, שאף על פי ששינה שמה לשם חטאת העוף, שהיא דבר שאין בו מעילה, שימעלו בה!

אמר לו ר' יהושע: לא, אין מכאן ראיה, שכן אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים שמועלים בהם, טעם הדבר הוא — שכן שינה את שמם לדבר שיש בו איסור והיתר, שהרי בקדשים קלים, אף שאין מועלים בבשרם, מועלים באימוריהם לאחר זריקת הדם, האם תאמר כן גם בעולה ששינה את שמה לדבר שכולו היתר? שהרי חטאת העוף נאכלת כולה, ואין בה איפוא כל צד של מעילה.

א גמרא בענין המחלוקת שנשנתה במשנה בין ר' אליעזר ור' יהושע, תניא [שנויה ברייתא], ובה נוסח מורחב יותר של הדיון שביניהם. אמר לו ר' אליעזר לר' יהושע: אשם ששחטו בצפון העזרה לשם שלמים, יוכיח כשיטתי, שהרי שינה את שמו לשם קרבן שאין מועלים בו, ובכל זאת מועלין בו. ואף אתה אל תתמה על העולה (עולת העוף) שעשאה כחטאת העוף, שאף על פי ששינה את שמה לקרבן שאין בו מעילה, דינה הוא שימעלו בה!

אמר לו ר' יהושע: לא, אין זו ראייה לשיטתך, שכן אם אמרת באשם ששחטו לשם שלמים, שהדין כן, הרי זה משום שגם אם שינה את שמו, מכל מקום הרי לא שינה את מקומו, שהרי שחטו בצפון, כדינו, האם תאמר כן גם בעולה (עולת העוף) שעשאה למטה כחטאת העוף ולשם חטאת העוף, ששינה גם את שמה וגם שינה את מקומה?

חזר ואמר לו ר' אליעזר לר' יהושע ראייה אחרת: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים יוכיח, שהרי בכך שינה גם את שמו ושינה גם את מקומו, ומכל מקום מועלין בו, כאשם. אם כן אף אתה אל תתמה על העולה (עולת העוף) שעשאה למטה כחטאת העוף ולשם חטאת העוף, שאף על פי ששינה את שמה ושינה את מקומה דינה הוא שמועלין בה!

אמר לו ר' יהושע: לא, אף זו אינה ראייה לשיטתך, שכן אם אמרת שהדין כן באשם ששחטו לשם שלמים בדרום, ששינה את שמו ושינה את מקומו ואולם לא שינה את מעשיו, האם תאמר כן בעולה (עולת העוף) שעשאה כחטאת העוף ולשם חטאת העוף למטה, ששינה את שמה ואת מעשיה ושינה את מקומה? עד כאן דברי הברייתא, ולפיה לא השיב ר' אליעזר לר' יהושע על טענתו זו.

ואמר רבא מדוע? ונימא ליה [ויאמר לו]: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים כלומר, לשם אדם אחר, יוכיח, שהרי גם דבר זה נחשב כאילו שינה את שמו ושינה את מקומו ושינה את מעשיו, ומכל מקום מועלים בו!

מדלא קאמר ליה הכי [מתוך שלא אמר לו כך], שמע מינה נחית [למד מכאן שבשלב זה של הדיון ירד, הגיע] והבין ר' אליעזר לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] של ר' יהושע, שמה שהשיב לו על ראיותיו לא היה עיקר טעמו, אלא כמו שאומר רב אדא בר אהבה, אומר היה ר' יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון כלומר, משעה שמלק בה סימן אחד במקום חטאת העוף ולשם חטאת העוף, נמשכת ונעשית חטאת העוף.

ומקשים: אי הכי [אם כך] לדרך זו, חטאת העוף נמי [גם כן] שעשאה למעלה כמעשה העולה, מכי מליק [מכאשר מלק] בה סימן אחד תימשך ותהוי [ותהיה] עולת העוף! וכי תימא [ואם תאמר]: הכי נמי [אכן כך הוא גם כן], והא אמר [והרי אמר] ר' יוחנן משום [בשם] ר' בנאה: כך היא הצעה (נוסחה המדוייק) של משנה זו, כך שונים אותה, כפי שהיא לפנינו, מאי לאו [האם אין] כוונתו שכך היא הצעה, ותו לא [ולא עוד], שלא נחלק ר' יהושע במשנתנו, והכשיר, אלא בעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת העוף לשם חטאת העוף?

ודוחים: לא, כך הצעה של כולה משנה, שכשם שנחלק בעולת העוף שעשאה במקום חטאת, כמעשה חטאת ולשם חטאת — כך נחלק אף בחטאת העוף שעשאה במקום עולה, כמעשה עולה, ולשם עולה, שלדעתו נמשכה לשם עולה.

רב אשי אמר: אפשר לדחות קושיה זו באופן אחר, ולומר שאכן לא נחלק ר' יהושע אלא בעולת העוף שעשאה כחטאת העוף, אבל לא בחטאת העוף שעשאה כעולת העוף, משום שיש להבחין בין המקרים: בשלמא [נניח] עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון דהא [שזו, חטאת העוף] הכשירה במליקת סימן אחד, והא [וזו, עולת העוף] הכשירה במליקת שני סימנין, וכן משום שעולת העוף למטה ליתא [אין], לכן כיון שמלק בה סימן אחד כמעשה חטאת ובמקום חטאת, ולשם חטאת — הריהי נמשכת ונעשית חטאת העוף.

אלא חטאת העוף שמלק אותה למעלה לשם עולה, כיון שאמר מר [החכם]: מליקה בכל מקום במזבח כשירה בחטאת, מכי מלק [מכאשר מלק] בה סימן אחד לשם עולה כבר איפסלא [נפסלה], כדין חטאת שנעשתה שלא לשמה. ומעתה כי הדר מליק באידך סימן [כאשר חזר מלק בסימן האחר] כמעשה עולת העוף, היכי ממשכה והויא [איך היא נמשכת ונהיית] עולת העוף?

ב ושבים לשיטה שהובאה למעלה, ודנים בה גופא [לגופה]: אמר רב אדא בר אהבה, אומר היה ר' יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

Rabbi Eliezer said to him: The case of offerings of the most sacred order that one slaughtered in the south of the Temple courtyard and slaughtered for the sake of offerings of lesser sanctity, will prove that the fact that one changed the offering’s designation to an item that is not subject to the halakhot of misuse is not a relevant factor. As in this case, one changed their designation to an item that is not subject to the halakhot of misuse and, nevertheless, one is liable for misusing them. You too should not be puzzled about the burnt offering, concerning which even though one changed its designation to an item that is not subject to the halakhot of misuse, the halakha is that one would be liable for misusing it.

Rabbi Yehoshua said to him: No, that is no proof, as if you said with regard to offerings of the most sacred order that one slaughtered in the south of the Temple courtyard, and slaughtered them for the sake of offerings of lesser sanctity, that one is liable for misusing them, that is reasonable. The reason is that one who slaughtered them changed their designation to an item for which there are both prohibited and permitted elements as offerings of lesser sanctity. Although one is not liable for misuse of their flesh, after the blood is sprinkled one is liable for misuse of the portions consumed on the altar. Would you say the halakha is the same in the case of a burnt offering for which one changed its designation to an item that is permitted in its entirety, i.e., a bird sin offering, which is eaten by the priests and none of it is burned on the altar?

GEMARA: The discussion between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua is taught in a baraita, where it is recounted in greater detail: Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: The case of a guilt offering that one slaughtered in the north of the Temple courtyard for the sake of a peace offering will prove my point, as here the one who performed the slaughter changed its designation to an item for which there is no liability for misuse, and yet one is liable for misusing it. And you too should not be puzzled about the bird burnt offering that was sacrificed as a sin offering, concerning which even though the one who performed the slaughter changed its designation to an item for which there is no liability for misuse, the halakha is that one is liable for misusing it.

Rabbi Yehoshua said to him: No, if you say that this this is the halakha with regard to a guilt offering sacrificed as a peace offering, as although the one who performed the slaughter changed its designation, he still did not change its location but sacrificed it in the north of the Temple courtyard, which is the appropriate location for both guilt offerings and peace offerings, shall you also say that this is the halakha with regard to a bird burnt offering sacrificed below the red line as a sin offering, where the one who performed the slaughter changed its designation and also changed its location?

Rabbi Eliezer said to him: A guilt offering that one slaughtered in the south of the Temple courtyard for the sake of a peace offering will prove my point, as here the one who performed the slaughter changed its designation and also changed its location, and yet one is liable for misusing it. You too should not be puzzled about the bird burnt offering that was sacrificed below the red line as a sin offering, concerning which even though the one who performed the slaughter changed its designation and also changed its location, the halakha is that one is liable for misusing it.

Rabbi Yehoshua said to him: No, if you say that this this is the halakha with regard to a guilt offering sacrificed as a peace offering, in which case the one who performed the slaughter changed its designation and changed its location, but he did not change its procedure, shall you also say that this is the halakha with regard to a bird burnt offering sacrificed entirely according to the procedure of a sin offering, in which case the one who performed the slaughter changed its designation and procedure and also changed its location?

The baraita ends here, and it would appear that Rabbi Eliezer had no response to this claim. Rava said: Why? Let him say to Rabbi Yehoshua that a guilt offering that one slaughtered in the south of the Temple courtyard for the sake of a peace offering with a deviation with regard to the offering’s owner, i.e., he slaughtered it for the sake of someone other than the offering’s owner, will prove my opinion; as this is tantamount to a case where the one who performed the slaughter changed its designation and changed its location and also changed its procedure, yet one is liable for its misuse.

Rava concluded: Since he did not say this to him, learn from it that at this stage Rabbi Eliezer grasped Rabbi Yehoshua’s line of reasoning; as Rav Adda bar Ahava says that Rabbi Yehoshua would say the following reasoning: In the case of a bird burnt offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of a sin offering and for the sake of a sin offering, once he pinched one of the organs that must be severed in ritual slaughter [siman], i.e., either the gullet or the windpipe, the offering is removed from its status as a burnt offering and becomes a bird sin offering.

The Gemara challenges: If so, then in the case of a bird sin offering that one sacrificed above the red line according to the procedure of a burnt offering, too, as soon as he pinches one siman it should be removed from its status as a sin offering and become a bird burnt offering. And if you would say that indeed that is so, this is difficult: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say in the name of Rabbi Bena’a that this is the accurate presentation of the mishna? What, does he not mean that this is the accurate presentation in the sense that Rabbi Yehoshua’s principle applies specifically to the case stated in the mishna, namely, that of a burnt offering sacrificed as a sin offering, and to nothing more?

The Gemara answers: No, what Rabbi Bena’a means is that this is the accurate presentation of the entire mishna. Just as Rabbi Yehoshua disagrees with Rabbi Eliezer with regard to a bird burnt offering sacrificed entirely as a sin offering, he holds similarly that a bird sin offering sacrificed entirely as a burnt offering assumes the status of a burnt offering.

Rav Ashi said: The two cases are different. Granted, Rabbi Yehoshua’s principle applies to a bird burnt offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of a sin offering and for the sake of a sin offering. Since the method of preparing this bird sin offering is by pinching one siman, and the method of preparing that bird burnt offering is by pinching two simanim, and since there can be no bird burnt offering below the red line, therefore once he pinched one siman below the red line, the offering is removed from its status as a burnt offering and becomes a bird sin offering.

But one cannot say this with regard to a bird sin offering that was sacrificed as a burnt offering. Since the Master said with regard to the bird sin offering: Pinching is valid everywhere on the altar, it follows that as soon as one pinched one siman for the sake of a burnt offering it was disqualified, like any other sin offering pinched for the sake of a different type of offering. Consequently, when he then pinched the other siman according to the procedure of a burnt offering, how could it then be removed from its status as a sin offering and become a bird burnt offering?

§ The Gemara discusses the matter itself, that Rav Adda bar Ahava says that Rabbi Yehoshua would say: In the case of a bird burnt offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of a sin offering and for the sake of a sin offering, once he pinched one siman, the offering is removed from its status as a burnt offering and becomes a bird sin offering.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

ד"ה ששחטן בדרום. ששינה שמן ומעשיהן. לכאורה הל"ל שמן ומקומן עי' לקמן בגמרא:

ששחטן בדרום. לשם שלמים יוכיחו ששינה שמם ומעשיהם: לדבר שאין בו מעילה. שקדשים קלים אין בהם מעילה אלא באימורין: ומועלין בהן. מפני שנפסלו בשחיטת דרום ולא הביאתן זריקתן לכלל שעת היתר להוציאן מידי מעילה: איסור. אימורין יש בהן מעילה. חטאת העוף כולו היתר: גמ' אשם ששחטו בצפון כו' ומועלין בו. לפני זריקה דלאחר זריקה ליכא מעילה שהרי נאכל לכהנים דשלא לשמו לא פסיל ביה: ואף אתה אל תתמה על העולה. עולת העוף קאמר שנחלקו בה דאילו בעולת בהמה ששינה בה לשם חטאת לא פליג דהא שינה שמה לדבר שיש בו מעילה באימורין: שינוי בעלים. כשינוי מעשה חשיב לה: נחית רבי אליעזר. הבין את דברי רבי יהושע שטעמו משום דקסבר נמשכה משם עולה ונעשית חטאת והאי טעם ליכא למימר בשום שינוי שם קרבן אחר אלא בעולת העוף לבדה וכשנישתנית לשם חטאת ומעשיו כדמפרש רב אשי לקמן מפני שחטאת העוף כשירה בסימן א' וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא ובחטאת הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת העוף כשירה ונמשכת ונעשית חטאת העוף: תימשך ותיהוי עולת העוף. ותהא כשירה דקס''ד דקאמר רב אדא לר' יהושע דחטאת נמי כשירה הויא: וכי תימא. לר' יהושע הכי נמי ומתניתין דקתני פסולה דלא כר' יהושע: והאמר ר' יוחנן כך היא הצעה. של משנתינו: מאי לאו כך היא ותו לא. כדגרסינן לה דלא פליג ר' יהושע אלא בעולה שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: לא. הכי קאמר כך היא הצעתה של כולה משנה דכי היכי דפליג בעולה פליג בחטאת: רב אשי אמר. לעולם לא פליג ולא תיקשה דבשלמא עולת העוף שעשאה למטה כיון דחטאת הכשירה בסימן אחד וגמר עבודתה ממהר להשלים קודם שיחול על זו שם עולה פסולה וזו היא הכשירה בשני סימנין ולפיכך סימן ראשון אינו פוסל בה משום עשיית מטה ועולת העוף למטה ליתא ויש כאן שינוי מעשה עולה והיכר מעשה חטאת מכיון שמלק בה סימן א' ועדיין לא חל עליה שם פסול עולה חל עליה שם חטאת כשירה הילכך נמשכה ויוצאה משם עולה ונעשית חטאת: אלא חטאת. עשאה למעלה כמעשה עולה בשני סימנין ולשם עולה: כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה. משום מליקת מעלה אין כאן שינוי להפקיע ממנה שם חטאת ואין כאן שינוי השם וכיון דחטאת גמר עבודתה סימן אחד מקודם שיגמור מעשה עולה חל עליה שם חטאת שנמלקה כולה בשלא לשמה ונפסלה משום שלא לשמה וכי הדר מלק אידך סימן להביאה לכלל מעשה עולה היכי מימשכא והויא עולה: נמשכת ונעשית חטאת. קסלקא דעתך ואפילו למיסק ליה לשם חובת חטאת קאמר:

והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום כו'. משמע דמן התורה מועלים דק''ו דאורייתא הוא ותימה דלא מקשה מהכא לרבה דאמר בריש מעילה קדשי קדשים ששחטן בדרום אין מועלין בהן מן התורה ומאי איצטריך ליה לאקשויי התם חדא מגו חדא וי''ל דלרבה מעילה דר' אליעזר דהכא נמי מדרבנן דעולה שעשאה למטה כשחיטת דרום היא וק''ו דקאמר ר' אליעזר היינו שיש להם לבית דין לתקן מעילה: לדבר שיש בו איסור והיתר. וא''ת חטאת העוף ששינה את שמה לשם חטאת העוף דיולדת תוכיח ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה ומועלין בה והא פסולה היא כדאמר בפ''ק (דף ט:) לשם חטאת יולדת לשם חטאת נזיר פסולה הני עולות נינהו ומיהו למאי דמסקינן בגמרא דנחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע משום דנמשכת ונעשית חטאת העוף ניחא ועוד י''ל דר' יהושע הוה מצי לאהדורי זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות כדקאמר ר''ש בפ''ק דמנחו' (דף ג:) וא''כ אין מועלין בה דהא כשירה הויא: ל] א''ר אליעזר אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח דמועלין. תימה לי אימת מועלין אי לאחר זריקה ליכא מעילה דהא מותר באכילה ואי לפני זריקה כפרש''י עולת העוף נמי לפני הזאה ומיצוי מודה ר' יהושע דמועלין דאכתי לא נמשכה להיות כחטאת העוף וצ''ל דר''א לטעמיה דאמר אשם שלא לשמו פסול כחטאת ומיירי לאחר זריקה. ברו''ך. תימה לי לימא ליה שכן שינה את שמו לדבר האסור ולדבר המותר כדקאמר במתני' וכי פריך בסמוך לימא ליה שינוי בעלים לימא ליה הא דפריך במתני'. ברו''ך: בשינוי בעלים. ה''נ הוה מצי למימר אשם מצורע שקבל דמו בדרום בכלי לשם שלמים יוכיח שהרי שינה שמו ושינה מקומו ושינה מעשיו דצריך קבלה ביד כדאמר בריש איזהו מקומן (לעיל דף מז:) שני כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי: חטאת העוף שעשאה למעלה כו'. משאר קדשי קדשים ששחטן בדרום לשם קדשים קלים לא פריך שימשכו אלא מקינים דאמרי' (יומא דף מא.) אין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן הילכך תיהני נמי הכא שתימשך: ועולת העוף למטה ליתא. מתוך דברי רב אשי משמע דאי היתה למטה אע''פ דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין לא היתה נמשכת ונעשית חטאת העוף ותימה א''כ גבי חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה למה ליה למימר מכי מלק בה סימן אחד מיפסלא בה האמר כיון דאין בה שינוי מקום אינה יכולה להימשך ועוד קשה דמשמע אם היתה נפסלת למעלה היתה נמשכת לעולה שהרי המקום גורם לה להמשך אם כן גבי עולה למה ליה טעמא דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין היתה נמשכת מחמת המקום ונעשית חטאת העוף ומפרש ה''ר חיים דכלל זה יהא בידך דלעולם אין הקרבן נמשך ליעשות קרבן אחר אלא מחמת שני טעמים שממשיכין אותו לפי שהיו פסולין בראשון וכשרים בשני הילכך גבי עולה צריכין שני טעמים דפסולה למטה וגם הכשרה בשני סימנין וכן חטאת העוף שעשאה למעלה אם היתה למעלה פסולה היתה נמשכת מכח שני טעמים ואם תאמר עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת תימשך ותיהוי חטאת דהא יש כאן שתי פסולות לעולה והכשירן לחטאת שהרי לא הבדיל והזה וי''ל שהמליקה מושכתו ובסימן ראשון ליכא פסול של עולה דנימא שתימשך ותיהוי חטאת והזאה מילתא אחריתי היא:

הדירוג היומי

איך היה הלימוד?

כמה מאמץ דרש ממך הדף? אין תשובה נכונה - הניסיון עוזר ללומדים הבאים.

בחר רמת קושי

מעקב לימוד

    הוספת רשומה

    פרשנים

    שיעורים זמינים
    טוען שיעורים…

    בחירת עמוד

    חיפוש בעמוד