זבחים עג ע"א

כל דבר שיש בו מנין שלפעמים מונים אותו, אפילו בדבר שאיסורו דרבנן [מדברי סופרים] — לא בטיל [בטל] כמו תרומת פירות, וכל שכן באיסור שהוא דאורייתא [מן התורה], כמו בהמות פסולות להקרבה שבמשנתנו.

דתניא [שכן שנינו בברייתא]: ליטרא (מידת משקל) של קציעות (תאנים מיובשות) של תרומה שדרסה על פי עיגול (כלי המיועד לעשיית עיגולי דבילה) שיש בו קציעות רבות של חולין, וליטרא שבפיו ניכרת לעצמה. והיו לפניו עיגולים רבים, ובפיהם ליטרות של קציעות חולין, ואינו יודע בפיו של איזו איזו עיגול דרסה. או שדרס ליטרא קציעות של תרומה על פי חבית שיש בה קציעות חולין ואינו יודע בפיה של איזו חבית מן החביות שלפניו דרסה. או שדרסה על פי כוורת שמאחסנים בה קציעות ואינו יודע בפיה של איזו כוורת מן הכוורות שלפניו דרסה.

ר' מאיר אומר: ר' אליעזר היה אומר: רואין את העליונות את הקציעות המדובקות יחד שבפי הכלי כאילו הן פרודות זו מזו, ומעורבות יחד עם הקציעות האחרות שבתוך הכלי, והתחתונות מעלות (מבטלות) את העליונות, אם יש בהן כשיעור מאה ליטרות, שתרומה בטלה במאה.

ואילו ר' יהושע אומר: אם יש מאה פומין (פיות), כלומר, אם היו באותו מקום מאה כלים ובפיו של כל אחד מהם דחס ליטרא קציעות (של חולין) — יעלו (יתבטלו) ליטרת קציעות התרומה במאה, ואם לאו [לא] — כל הפומין אסורין, שמא קציעות תרומה הוא אוכל. והקציעות הנמצאות בשולים (תחתית) של כל הכלים הללו הריהן מותרין, שכיון שברור לו שהקציעות האסורות אינן שם, אין הן בכלל הספק.

ואילו ר' יהודה אומר באופן שונה את מחלוקתם של ר' אליעזר ור' יהושע, שכך היה ר' אליעזר אומר: אם יש שם מאה פומין ובפיהם קציעות — יעלו, ואם לאו [לא] — הקציעות שבפומין אסורין, והקציעות שבשוליים מותרות.

ואילו ר' יהושע אומר: אפילו יש שם שלשה מאות פומין ובפיהם ליטרות קציעות — לא יעלו את ליטרת הקציעות של התרומה, משום שהיא דבר שיש בו מנין, שיש שאדם מוכר ליטרות קציעות במנין.

אבל דרסה לאותה ליטרא של קציעות תרומה בעיגול, ואינו יודע באיזה מקום בעיגול דרסה, או לצפונה או לדרומה — דברי הכל יעלו, שהרי אינה ניכרת כלל לעצמה. ויש לומר, איפוא, שמשנתנו בענין בהמות פסולות להקרבה, שאינן בטלות, היא כשיטת ר' יהושע לפי דברי ר' יהודה, שכל שדרכו לימנות אינו בטל. ומה שאמר ר' יוחנן שרק מה שדרכו לימנות תמיד אינו בטל, הרי לשיטת ר' מאיר נאמר.

רב אשי אמר: אפילו תימא [תאמר] כי משנתנו רבנן [שיטת חכמים היא], כלומר, ר' מאיר, הסבור שדבר שאינו נמנה תמיד בטל ברוב, יש להבין כי בעלי חיים חשיבי [חשובים] הם, ולכן הם לא בטלי [בטלים].

א ושואלים: הרי יש דרך אחרת להתיר את כל תערובת הקרבנות, וכך יעשו: נמשוך ונקרב חד מינייהו [ונקריב אחד מהם], ונימא [ונאמר]: כל דפריש מרובא פריש [כל שפורש מתערובת שיש בה רוב ומיעוט, מהרוב הוא פורש], ואם כן, זה שנלקח מן התערובת היה כשר. וכך נעשה עד שישארו שנים מן התערובת! על העצה הזו תוהים: נמשוך מן התערובת? הוה לה [הרי זה] מתוך דבר שהוא קבוע, כלומר, תערובת שהאיסור שבה קבוע במקומו,

Any item that is counted, even if it is prohibited by rabbinic law, e.g., teruma of fruit, cannot be nullified, and all the more so items prohibited by Torah law, such as animals that are disqualified for the altar, as in the mishna.

This is as it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 5:11): The baraita discusses three cases, all of which relate to the tithing of figs, which is an obligation by rabbinic law. The first is the case of a litra of untithed dried figs that were pressed in different vessels and shaped into circles, that one placed into a barrel containing tithed figs, and during the process of producing a circle he pressed the figs onto the opening of one of the circular vessels in which the circles are formed, and he does not know into which circular vessel he pressed it. The second is the case in which he recalls that he pressed it on the opening of a barrel containing tithed figs, but he does not know into which barrel he pressed it. The third case is that he recalls that he pressed it on the opening of a straw receptacle containing tithed figs, but he does not know into which receptacle he pressed it. In all of these cases, there is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda as to the details of a dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.

Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says: One views the upper layers of possibly untithed dried figs as though they are separate pieces, rather than one unit. And the lower ones, which were there beforehand and have certainly been tithed, nullify the upper ones, as there are enough circles of figs to nullify the upper layer. One does not need to tithe the figs at the top of any of the containers.

Rabbi Meir continues: By contrast, Rabbi Yehoshua says: If there are one hundred openings of containers present there, the untithed litra of figs on the opening of one of the containers is nullified in a ratio of one part of untithed figs to one hundred parts of similar, tithed figs. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there. This is Rabbi Meir’s version of the dispute.

The baraita continues: Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: If there are one hundred openings of containers with tithed figs present there, in addition to the untithed figs, it is nullified in the one hundred. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there.

Rabbi Yehuda continues his statement: By contrast, Rabbi Yehoshua says: Even if there are three hundred openings present there, the layer at the top of the container is not nullified. This litra cannot be nullified in any manner, as Rabbi Yehoshua maintains that even an item occasionally sold by unit, such as a circle of dried figs, can never be nullified.

Rabbi Yehuda continues: But if one pressed the litra of dried figs into a circular vessel along with other dried figs, but does not know onto which place, i.e., which side, of the circular vessel he pressed it, whether, e.g., to its northern side or to its southern side, in this case, as the prohibited litra is not located in a defined place and it cannot be distinguished from the others, it is not considered an item of significance, and everyone agrees that it is nullified. Accordingly, the ruling of the mishna that animals that are disqualified from being sacrificed are not nullified is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua as stated by Rabbi Eliezer, that an item occasionally sold by unit is not nullified. Rabbi Yoḥanan’s statement, that only an item whose manner is exclusively to be counted is significant and cannot be nullified, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir.

Rav Ashi says: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, i.e., Rabbi Meir, who maintains that an item that is not always counted is nullified in a majority. The reason is that living creatures are significant, and therefore they are not nullified.

§ The Gemara raises a difficulty with the ruling of the mishna that all of the animals are prohibited. And let us draw out and sacrifice one animal from the mixture, and say, i.e., apply the principle: Any item that separates from a group is assumed to have separated from the majority. Accordingly, the animal that was sacrificed is presumed to be fit. One can continue in this manner until only two animals from the mixture remain. The Gemara questions this suggestion: Should we draw out an animal from the mixture? But this is the removal of an item from its fixed place,