דלג לתוכן
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף פ - ב

ועוד תיובתא אחרת, והיא לרב אשי, שאמר טעמיה דרבי אליעזר שיחזור ויזה משום שסבר אין בילה, מהא דתניא: הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה, רבי אליעזר אומר, יתן את הכל למעלה, ורואה אני את הדמים התחתונים כאילו הם מים, ויצא ידי חובת נתינת הדמים העליונים. ואילו הדמים התחתונים עלו לו, כשיתנם למטה. כך שיעלו לו דם העליונים בתור שפיכת שיירים, ודם התחתונים יעלו לו לקיום עיקר מצותן.

ואי אמרת קסבר רבי אליעזר אין בילה, אמאי עלו לו? והרי דילמא קיהיב עליונים למטה, ולא יצא ידי חובת נתינת דם חטאת למעלה, והתחתונים למעלה, ולא יצא ידי נתינת דם עולה למטה!?

ומשנינן: הכא במאי עסקינן, כגון דאיכא רובא עליונים, וקא יהיב למעלה כל שיעור דמים התחתונים, ועוד הוסיף עליהם, שעתה ודאי לנו שנתן מדם העליונים למעלה.

ופרכינן: אם נתן את כל שיעור הדמים התחתונים למעלה, וקא סבר רבי אליעזר אין בילה, הרי יתכן שכל הדמים התחתונים ניתנו למעלה, ולא יצא ידי חיוב נתינת דם עולה [שהוא למטה], ותיקשי, הא "תחתונים עלו לו" קתני, ומשמע שגם ודאי לנו שיצא ידי חובת נתינת דם העולה למטה!?

ומשנינן: הא דקתני "תחתונים עלו לו", אין הכונה שודאי לנו שיצא ידי חובת נתינת דם עולה למטה. אלא שיצא ידי נתינה לשם שיריים. שאותו הדם שניתן למטה, אם הוא אינו דם העולה, הרי הוא דם שיירי החטאת שנשתייר מהדם שניתן למעלה.

תא שמע: נתן למטה את דם התערובת, ולא נמלך אם ליתנו למעלה תחילה או למטה [שאם היה נמלך, היינו מורים לו ליתנם תחילה למעלה אליבא דרבי אליעזר, ולרבנן היינו מורים לו לשפכם לאמה] -

רבי אליעזר אומר: יחזור ויתן למעלה מהדם שנשאר, ויצא ידי חובת שניהם, היות והתחתונים עלו לו בנתינה שנתן תחילה, והעליונים בנתינה שנתן לאחר מכן למעלה [ולרבנן ישפוך עתה לאמה].

ואם כן, תיקשי לרב אשי, שאמר אין בילה, מנא לן שעלו לו, דילמא נתן את העליונים למטה ואת התחתונים למעלה?

ומשנינן: הכא נמי איירי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, שודאי לנו שנתן למעלה מהעליונים.

ופרכינן: והא "תחתונים עלו לו" קתני, ואם אין בילה, מנלן שעלו לו התחתונים?

ומשנינן: הא דקתני "תחתונים עלו לו", היינו לשם שיריים, וכדשנינן לעיל.

ומקשה הגמרא עוד לרב אשי:

תא שמע: נתן את דם התערובת למעלה ולא נמלך [שהרי לחכמים ישפך לאמה], אלו ואלו, בין חכמים ובין רבי אליעזר, מודים שיחזור ויתן למטה. שהרי מותר ליתן את העליונים למטה לשם שפיכת שיריים. וכל מה שאסרו חכמים לכתחילה ליתנו למעלה, הוא משום דקסברי שאסור לשנות את נתינת דם העולה וליתנו למעלה. אך משלא נמלך, ונתנו למעלה, מעתה עדיף שיתן למטה, ויקיים את מצות נתינת דם העולה למטה. וכאמור, אין איסור בנתינת דם החטאת למטה, שהרי הוא נותנו לשם שפיכת שיריים, שהיא נעשית לכתחילה למטה. ואלו ואלו מודים כי עלו לו נתינות הדם לקיום חובתו.

ותיקשי לרב אשי, שאמר קסבר רבי אליעזר אין בילה. שהרי אם אין בילה, יתכן ולא עלו לו, כי שמא נתן את העליונים למטה ואת התחתונים למעלה?

ומשנינן: הכא נמי איירי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, שאז ודאי שיצא ידי חובת העליונים למעלה.

ופרכינן: והא "אלו ואלו עלו לו" קתני, ומוכח שעלו לו גם התחתונים!?

ומשנינן: מי קתני בסיפא "אלו ואלו מודים" שעלו לו בין בנתינת העליונים ובין בנתינת התחתונים? והרי "אלו ואלו עלו" קתני, ולא לדברי הכל היא, אלא, סיפא, דקתני "אלו ואלו עלו לו", אתאן רק לרבנן, דאמרי "יש בילה".

תא שמע: הניתנין במתנה אחת, כגון בכור, שנתערבו בניתנין במתנה אחת, כגון מעשר, ינתנו במתנה אחת.

ואי אמרת אין בילה, אמאי ינתנו במתנה אחת [אם אינו שופך את כל הדם], והרי איכא למיחש דילמא מהאי קיהיב, ומהאי לא קיהיב?

ומשנינן: הכא במאי עסקינן כגון שנתערבו דמים בשיעור נתינה אחת מבכור בדמים בשיעור נתינה אחת ממעשר, ונותן שתי מתנות, מתנה אחת עבור כל אחד משני הדמים.

וכן הא דקתני במתניתין: התערבו דמים שהם במתן ארבע בדמים שהן במתן ארבע, וקאמר רבי אליעזר ינתנו במתן ארבע, הכא נמי איירי שנתערבו דם בשיעור מתן ארבע בדם אחר בשיעור מתן ארבע. וקאמר רבי אליעזר יתן שיעור ארבע מתנות מהדם הזה, ויחזור ויתן שיעור ארבע מתנות מהדם הזה, משום שאין בילה.

ותו הוינן בה: הא דקתני במתניתין "התערבו הניתנין במתן ארבע בניתנין במתנה אחת", דקאמר רבי אליעזר ינתנו במתן ארבע ורואה אני את תוספת דמי הבכור כאילו הם מים, תיקשי לרב אשי, כי אם סבר רבי אליעזר אין בילה, יש לחוש שמא לא נתן מאחד משניהם כלל?

ועוד יש להקשות לשיטת רב אשי, הסבור כי לדעת ר' אליעזר אין בילה: הרי תניא בהדיא [שנויה ברייתא במפורש]: דמי חטאת הניתנין למעלה שנתערבו בדמי עולה הניתנין למטה — ר' אליעזר אומר: יתן למעלה לשם חטאת, ואחר כך יתן למטה לשם עולה, והעליונים וגם התחתונים עלו לו.

ואי אמרת [ואם אומר אתה] אין בילה, אמאי [מדוע] עלו לו? דילמא קיהיב [שמא נמצא נותן] עליונים למטה והתחתונים למעלה!

ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? כגון דאיכא רובא [שיש רוב] עליונים, וקא יהיב [והוא נותן] למעלה דם כשיעור הדמים התחתונים שהיו בתערובת ועוד דם, כך שבוודאי נתן למעלה מדם העליונים.

ומקשים: הא [הרי] "תחתונים עלו לו" קתני [שנה], ואילו לפי הסבר זה, יתכן שנתן את כל דמי העולה למעלה, ומדוע עלו לו? ומשיבים: אין הכוונה שעלו לו לשם דמי עולה, שדמה ניתן למטה, אלא שעלו לו לשם שירים של חטאת, שצריך לשפוך אותם אל יסוד המזבח.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו: נתן למטה ולא נמלך מה יעשה עתה? ר' אליעזר אומר: יחזור ויתן מן התערובת למעלה, והעליונים והתחתונים עלו לו. ואם לדעת ר' אליעזר אין בילה, מדוע עלו לו? שמא נתן את העליונים למטה ואת התחתונים למעלה!

ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר ברובא [ברוב] שהיו מה עליונים, וקא יהיב [והוא נותן] למעלה שיעור תחתונים ועוד, כך שבוודאי נתן מקצת מן העליונים במקומם. ומקשים: והא [והרי] "תחתונים עלו לו" קתני [שנה]! ולפי הסבר זה יתכן שנתן את כולם למעלה, ומדוע עלו לו? ומשיבים: עלו לו לשם שירים של החטאת.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו: נתנן למעלה ולא נמלך — אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, ואלו ואלו עלו לו. ואם לדעת ר' אליעזר אין בילה — שמא נתן את התחתונים למעלה ואת העליונים למטה!

ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר ברובא [ברוב] עליונים, וקא יהיב [והוא נותן] למעלה שיעור תחתונים ועוד, ויוצא ידי חובת העליונים בלבד.

ומקשים: והא [והרי] אלו ואלו עלו לו קתני [שנה]! ומשיבים: מי קתני [האם שנה] לגבי הלכה זו: אלו ואלו מודים שאלו ואלו עלו לו? "אלו ואלו עלו לו" קתני [שנה] בלבד. שאף שבתחילה שנינו שאלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, כלומר, שאף ר' אליעזר סבור כן, ואולם סיפא [בסוף], ששנינו: אלו ואלו עלו לו, אתאן לרבנן [הגענו לשיטת חכמים בלבד], דאמרי [שהם אומרים]: יש בילה, ולכן אלו ואלו עלו לו.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנתנו: הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת — ינתנו במתנה אחת. ואי אמרת [ואם אומר אתה] כי לדעת ר' אליעזר אין בילה, אמאי [מדוע] ינתנו במתנה אחת? דילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב [שמא מזה הוא נותן ומזה אינו נותן]! ומשיבים: מדובר כגון שנתערבו שיעור מתנה אחת בשיעור מתנה אחת ולא יותר, ובוודאי נתן משניהם.

ועוד מקשים: הרי שנינו כי דם שטעון מתן ארבע שנתערב בדם שטעון מתן ארבע יינתן במתן ארבע, ואם אין בילה — שמא אינו נותן אלא מדמו של אחד! ומשיבים: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר שנתערבו שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות, ובוודאי נתן משניהם.

ועוד מקשים: והרי שנינו שאם נתערבו הניתנים מתן ארבע בניתנים מתנה אחת שיתן במתן ארבע. וגם כאן, אם לדעת ר' אליעזר אין בילה — שמא לא נתן אלא מדמו של אחד הקרבנות!

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

The Gemara adds: And furthermore, one can raise another difficulty against the opinion of Rav Ashi, who maintains that according to Rabbi Eliezer there is no mixing, as it is taught explicitly in a baraita: With regard to blood of an offering, e.g., a sin offering, which is to be placed above the red line that was mixed with blood of an offering, e.g., a burnt offering, which is to be placed below the red line, Rabbi Eliezer says: The priest shall initially place the blood of the mixture above the red line for the sake of the sin offering, and the priest should then place blood from the mixture below the red line for the sake of the burnt offering, and both the blood placed above and the blood placed below count for him toward the fulfillment of the mitzva.

The Gemara explains the difficulty from this baraita: And if you say that there is no mixing, why do both of the placements count for him? Perhaps he placed the blood of the mixture that belongs above the red line below it, and the blood that belongs below the red line above it.

The Gemara answers: Here we are dealing with a case where there is a majority of blood that is to be placed above the line, and the priest placed blood above by the measure of the blood in the mixture that is to be placed below the line, and slightly more blood. In this manner he ensures that he must have placed above the red line some of the blood that belongs there.

The Gemara raises a difficulty: But the baraita teaches: The blood placed below counts for him toward the fulfillment of the mitzva. According to this explanation, it is possible that all the blood of the burnt offering was placed above the red line. Why, then, has he fulfilled the mitzva by placing blood below the red line? The Gemara explains: The baraita does not mean that it counts for the mitzva of the placing of the blood of a burnt offering below the red line; rather, it means that it counts for him for the sake of the remainder of the blood of the sin offering, which must be poured onto the base of the altar.

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: If the priest placed the mixed blood below the red line and did not consult the authorities, what should he do now? Rabbi Eliezer says: He shall again place the blood above the red line, and the blood placed below counts for him. Once again, the difficulty is that if Rabbi Eliezer maintains that there is no mixing, why does the placement count for him? Perhaps he placed the blood of the mixture that belongs above the red line below it, and the blood that belongs below the red line above it.

The Gemara answers: Here too, we are dealing with a case where the majority of blood belongs above the line, and the priest placed blood above from the measure of the blood in the mixture that belongs below the line, and slightly more blood. Again the Gemara asks: But the baraita teaches: The blood placed below counts for him. Since it is possible that all of the blood of the burnt offering was placed above the red line, why does the blood placed below count for him? The Gemara answers that the baraita means it counts for him for the sake of the remainder of the sin offering.

The Gemara further suggests: Come and hear another proof from a baraita: If the priest placed the mixed blood above and did not consult the authorities, both these Sages and those Sages, i.e., the Rabbis and Rabbi Eliezer, concede that he shall again place the blood below the red line, and these placements and those placements count for him. If Rabbi Eliezer maintains that there is no mixing, he would not concede this point, as perhaps he placed the blood that belongs below the red line above it, and the blood that belongs above, below.

The Gemara answers: Here too, this is referring to a case where the majority of blood belongs above the line, and the priest placed blood above in the measure of the blood in the mixture that belongs below the line, and slightly more blood. In this manner he fulfills the mitzva of the blood that is to be placed above the red line alone.

The Gemara raises a difficulty: But the baraita teaches: These and those count for him, not only the blood that is to be placed above. The Gemara explains: Does the baraita teach: These Sages and those Sages concede that these placements and those placements count for him? It teaches only: These and those count for him. In other words, although the baraita states in the first clause that both the Rabbis and Rabbi Eliezer concede that the priest returns and places the blood below the red line, this agreement does not apply to the next clause of the baraita, as in the latter clause we come to the opinion of the Rabbis alone, who say that there is mixing, which is why both placements count.

The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: In a case of the blood of an offering that is to be placed on the altar with one placement that was mixed with the blood of another offering that is to be placed on the altar with one placement, the blood shall be placed with one placement. And if you say that according to Rabbi Eliezer there is no mixing, why shall they be placed with one placement? Perhaps he places from this blood and does not place from that blood. The Gemara answers: This is referring to a case where the measure of one placement of this blood was mixed with the measure of one placement of that blood, and no more. Consequently, he certainly placed both types of blood.

The Gemara raises another difficulty: The mishna teaches that in a case of the blood of an offering that is to be placed on the altar with four placements that was mixed with the blood of another offering that is to be placed on the altar with four placements, the blood shall be placed with four placements. But if there is no mixing, perhaps he placed only the blood of one offering. The Gemara explains: Here too, it is referring to a case where the measure of four placements of this blood was mixed with the measure of four placements of that blood, and therefore he certainly placed blood from both offerings.

The Gemara raises another difficulty: The mishna teaches that if the blood of an offering that is to be placed on the altar with four placements was mixed with the blood of another offering that is to be placed on the altar with one placement, Rabbi Eliezer says: The blood shall be placed with four placements. Here too, if there is no mixing according to Rabbi Eliezer, perhaps he placed the blood of only one of the offerings.

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

גמ' ת"ש נתנן למעלה ולא נמלך יחזור ויתן וכו' כצ"ל ותיבות אלו ואלו מודים נמחק:

גמ' שיחזור ויתן למטה. ע"ל דף עו ע"ב תוס' ד"ה ואי. ולקמן דף פא ע"ב תוס' ד"ה נתן:

ועוד תניא. תיובתא לרב אשי דאמר טעמא דבעי תרתי משום דאין בילה הוא דשמעינן לרבי אליעזר דאית ליה בילה (אלמא שמעינן) מהנך תרתי מתנייתא דטעמא דר' אליעזר כרבא דבחדא נמי מיתכשר אלמא קנסא הוא: הניתנין למעלה כו'. קא ס''ד דם חטאת בדם עולה יתן למעלה להכשיר חטאת דמצוה להקדים עליונים לתחתונים כדאמר לקמן בפרק כל התדיר (דף פט.) ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הן מים ולרבנן ישפך לאמה: והתחתונים עלו לו. כשיחזור ויתן שיריים למטה לשם שיריים עלו לו ואף למתן דם עולה: ואם אין בילה חטאת אמאי עלתה לו. דלמא לא יהיב למעלה אלא תחתונים: הכא במאי עסקינן כגון דרובא עליונים. וקא יהיב למעלה כל שיעור שיש בו מן התחתונים ועוד דממה נפשך הוא יהיב למעלה מן העליונים ולהכי מוקי לה ברובא עליונים משום דלא מתרץ ליה והתחתונים עלו לו אלא בהכי כדמסיק לה למילתיה: והא תחתונים עלו לו קתני. קס''ד אף בעולה קאמר דעלתה ואי דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד היכי מיתכשרא עולה דילמא כל מה שהיה בכאן מדם העולה נתן למעלה: ומשני דמאי תחתונים עלו לו דקאמר לשם שיריים. דחטאת קאמר הצריכין לישפך ליסוד וכיון דרובא עליונים כי נתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד דאיכא מדם החטאת למעלה ולמטה אפי' כל הניתן למעלה מן העליונים הוא אכתי פש ליה מיניה למטה אבל אי לאו רובא עליונים כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד כדי להכשיר החטאת תו לא מתרץ ליה התחתונים עלו לו אפילו לשיריים דדילמא כל דם העליונים למעלה ניתן ואין כאן שיריים או שמא כל דם התחתונים למעלה ניתן ואין כאן משל עולה למטה כלום: נתן למטה ולא נמלך. דאי נמלך לרבי אליעזר הוה אמרינן ליה תן למעלה דמצוה להקדים עליונים לתחתונים בפרק כל התדיר (שם) ולרבנן ישפך לאמה: יחזור ויתן למעלה. ושניהם כשרין כדס''ד ולרבנן ישפך לאמה והעולה כשירה דאסור לשנות בתחתון מפני הכשר עליון ולא אמרינן רואין אותו למעלה כאילו הוא מים והכי תניא לה בתוספתא: הכא נמי ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד. ועליונים הוא דכשרים ולא תחתונים: ה''ג והא תחתונים עלו לו קתני. ולשון קושיא הוא: ומשני ליה לשם שיריים: נתן למעלה ולא נמלך. מתחילתו דאי נמלך הוה אמרי ליה רבנן ישפך לאמה שלא לשנות בתחתון דכיון דניתן למעלה אפי' חכמים מודו שיחזור ויתן למטה לכתחילה אם בא לימלך דאינו משנה בנתינה זו בעליונים שהרי מה שיש כאן מן העליונים שירים הן דרבנן אית להו בילה וכבר ניתן מן החטאת למעלה ומעתה מצות שיריים לינתן למטה כתחילת עולה: ואלו ואלו עלו לו. ושניהם כשרים: הכא נמי כו'. ולר''א דלית ליה בילה אין כשר אלא חטאת ולרבנן דאית להו בילה שניהם כשירין שהרי יש משניהם למעלה ולמטה: ה''ג מי קתני אלו ואלו מודים אלו ואלו עלו לו קתני סיפא אתאן לרבנן דאמרי יש בילה ת''ש הניתנין כו' ואין כאן הפסק משנה הכתוב בספרים: מי קתני אלו ואלו מודים. שאלו ואלו עלו לו אלו ואלו עלו לו הוא דקתני והך סיפא דקתני ואלו ואלו עלו לו לאו אאלו ואלו מודים קאי אלא רבנן דקאמרי לה דאית להו בילה אבל לרבי אליעזר אין כשר אלא עליון: ינתנו במתנה אחת. ורבי אליעזר איירי בסיפא ומתני' היא: אחת באחת. שיעור מתנה מזה ושיעור מזה וקתני ינתנו במתנה אחת בשביל כל אחד קאמר דהיינו שתי מתנות דנמצאו שתיהן במזבח: ארבע בארבע. שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות ודקתני ינתנו במתנות ארבע ארבע בשביל זה וארבע בשביל זה: מתן ד' במתן אחת רבי אליעזר אומר ינתנו במתנת ארבע. שמצוה להקדים מתן ארבע למתן אחת כדאמרינן בכל התדיר (שם) ורואה אני את תוספת מתנות הבכור כאילו הם מים:
ועוד תניא הניתנין למעלה כו'. אלמא יש בילה בתוספתא דזבחים איתא והא דלא פריך ממתני' ניחא ליה לאקשויי מברייתא משום דוקא דתחתונים עלו לו: הכא במאי עסקינן ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור דתחתונים ועוד. לא מצי לאוקומא ברובא תחתונים ויהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד דאי רובא תחתונים לא היה אומר רבי אליעזר יתן למעלה: נתן למטה ולא נמלך ר' אליעזר אומר יחזור למעלה. נראה דגרסינן ויחזור ויתן למטה מדמסיק עלו לו לשם שיריים דמה שנתן למטה קודם נתינתו למעלה פשיטא דאין עולה לשם שיריים: מתן ארבע במתן אחת היינו שתים שהן ארבע כגון עולה או שלמים דלמטה דאי ארבע ממש כגון חטאת אמאי ינתן מתן אחת לר' יהושע הא רבנן סברי ישפך לאמה לפי שזה למטה וזה למעלה: הג''ה בל תוסיף מהיכא. תימה לי הלא במתנה אחת של בכור אי אפשר שלא יוכלו לחלק לשתים ואם כן דילמא יהיב מיניה לשתי קרנות דאע''ג דאין בילה זהו שיכול להיות מזה הדם לבדו והוא הדין במתנה אחת יכול להיות בה מדם זה ומדם זה ואי ליכא שיעור נתינה לשתי קרנות דלא היה רישומו ניכר לשתים אם כן היאך הקרבן נאכל דילמא חלקו לשתי קרנות ולא הועיל כלום וי''ל דיש שיעור לשתי קרנות וכיון דאין בילה אין כאן רק ספק בל תוסיף ומשום ספק זה לא יניח קרבנו ואפילו כי הוה נמי דמים מעורבים יחד הוה ספק והכי פריך נהי דנתערב ארבע באחד לא תיקשי מאין בילה אכתי [תיקשי] קושיא אחריתי דלא מתרץ דבל תוסיף בודאי ליכא. ברו''ך. ואם תאמר איזה בל תוסיף יש וליהוי מתנה שניה בשביל שיריים של בכור ואי עביד עוד שיריים בשביל עולה אין כלום אלא יעשה שיריים בשביל עולה (שתי מתנות שהן ארבע ויש לומר מתנה ראשונה) של עולה נכרת משתי צדדין וזהו בל תוסיף דמתנה של בכור אינה רק מצד אחד אי נמי שיריים הוו באותו קרן של מתנה אחת (ארבע) מתנה שניה שבקרן שני הוי תוספת. הג''ה: הא קתני אלו ואלו עלו לו. וליכא למימר לשם שיריים דאלו ואלו קתני משמע יוצא ידי דמים עליונים וידי דמים תחתונים: כגון שנתערבו אחת באחת. פירש בקונטרס שיעור מתנה מזה ושיעור מתנה מזה ודקתני ונתן במתנה אחת בשביל כל אחד קא אמר דהיינו שתי מתנות דנמצאו שתיהן במזבח ותימה מאי קשיא ליה נימא שנותן כל הדם במתנה אחת דאיכא מתרוייהו ממה נפשך וכי תימא משום דבעי מתנה לשם כל אחד לימא שנותן חצי הדם וחוזר ונותן חצי האחר ולמה ליה למימר כלל אחת באחת וכי תימא דפריך משום דצריך לשייר משני הדמים לשפיכת השיריים ופריך דדילמא מה שנתן היה מאחד מהן והשיריים מן השני דאע''ג דתחילת עולה מקום שיריים מכל מקום לא עשה כעיקר מצוותה אי נמי קסבר תחילת עולה לא מקום שיריים אם כן מאי קא משני שנתערבו בו אחת באחת ועוד (לימא) [למאי] דיהיב (למעלה) שיעור האחד ועוד אמאי לא פריך מרישא נתערב בדם הפסולין או בדם התמצית דילמא מאי דיהיב מדם הפסולין ושיריים אלא כיון דשיריים לא מעכבי אין לנו לפסול תערובת משום מצות שיריים ומיהו לקמן משמע שיש לפסול משום שיריים אע''ג דלא מעכבי דקאמר שיריים צריכין איצטבא ונראה לפרש דהכי פריך דלמא מהאי קא יהיב כו' דהבא ליתן לא יתן אלא שתי מתנות אחת משום זה ואחת משום זה ואם נאמר לו שיתן כל הדם לא ישמע לנו ולא דמי לנתערב בדם פסולין דשמא ישמע לנו כיון דידיע דפסול מעורב בו אבל הכא דשניהם כשירין לא ומיהו קשה דאם כן לעיל דקאמר דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד לא ישמע לנו כיון דשניהם כשרים ועוד יש לומר דלשון מתנה אחת משמע אחת ולא יותר וכי משני שנתערבו אחת באחת כפרש''י מתנה אחת מכל אחת ולא דמי לההיא דלעיל דיתן למעלה ומוקמינן דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד דסתמא קתני יתן למעלה ולא מפרש כמה וכן בדם הפסולין ובדם התמצית:
הדירוג היומי

איך היה הלימוד?

כמה מאמץ דרש ממך הדף? אין תשובה נכונה - הניסיון עוזר ללומדים הבאים.

בחר רמת קושי

מעקב לימוד

    הוספת רשומה

    פרשנים

    שיעורים זמינים
    טוען שיעורים…

    בחירת עמוד

    חיפוש בעמוד