מנחות י ע"א

דהא כתב [שהרי נאמר] שם שצריך ליתנו "על דם האשם" (ויקרא יד, יז), וכבר נאמר שדם האשם ניתן על הבהן הימנית (שם יד)! וכן במצורע עני, לשם מה הוצרך לומר "על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית" (שם כח), והרי נאמר "על מקום דם האשם"! ומשיבים: חד [אחד] שנזכר בעשיר בא להכשיר צדדין, לא רק על גב הבהן (במקום הצפורן), אלא גם בצד הבהן, וחד [ואחד] שנזכר בעני — לפסול צידי צדדין, החלק הפנימי של הבהן.

ושואלים: ומה שנאמר "על דם האשם" (שם יז) במצורע עשיר, ו"על מקום דם האשם" במצורע עני (שם כח), למאי אתו [למה באו]? למה הוצרכו שניהם?

ומשיבים: הני צריכי [אלה נצרכים], שכן אי כתב רחמנא [אם היתה כותבת התורה] רק "על דם האשם", הוה אמינא [הייתי אומר]: אם איתיה [ישנו] הדם על הכהן — אין [כן], יתן את השמן, אבל אם נתקנח משם — לא, לכן כתב רחמנא [כתבה התורה]: "על מקום דם האשם", ולאו דווקא על הדם עצמו.

ואי כתב רחמנא [ואם היתה כותבת התורה] רק "על מקום", הוה אמינא [הייתי אומר]: דוקא כאשר נתקנח הדם יתן על מקומו את השמן, אבל איתיה [אם הדם ישנו] — אימא הוי [אמור שהוא] מהוה חציצה בין השמן לבהן, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] "על דם האשם" שאין דם זה נחשב לחציצה.

אמר רבא: מאחר דכתיב [שנאמר] שצריך הכהן לתת מן השמן "על דם האשם" ו"על מקום דם האשם", וכתיבא [וכבר נכתבה] ימנית בדם במצורע עשיר (שם יד) ובמצורע עני (שם כה), אם מה שנאמר בשמן "על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית", וכתיבי [ונאמרו] דברים אלה גם בשמן של מצורע עשיר (שם יז) וגם בזה של עני (שם כח), למה לי?

אלא אמר רבא: כתובים יתירים של "שמאלית" ו"ימנית" שיש בפרשה זו בענין השמן, אינם נדרשים לענין שמאל וימין של המצורע, אלא מופנים הם, ללמד לדינים אחרים בגזירה שווה; מה שנאמר במצורע עשיר "ידו הימנית" (שם יז) בא ללמד בגזירה שווה "יד" "יד" לקמיצה, שנאמר בה "וימלא כפו ממנה" (שם ט, יז), שתהא בימין.

ומה שנאמר במצורע עשיר "רגלו הימנית" (שם יד, יז) בא ללמד בגזירה שווה "רגל" "רגל" לחליצה, שנאמר בה "וחלצה נעלו מעל רגלו" (דברים כה, ט), לומר שתהא בימין.

וכן מה שנאמר במצורע עשיר "על תנוך אזן המטהר הימנית" (ויקרא יד, יז) בא ללמד בגזירה שווה "אוזן" "אוזן" לרציעה של עבד עברי, שנאמר בה "ורצע אדוניו את אזנו" (שמות כא, ו) ללמד שתהא בימין.

ושואלים: מה שנאמר "שמאלית" פעם שניה במצורע (העני) עשיר (שם טז), למאי אתא [למה בא]? אמר רב שישא בריה [בנו] של רב אידי: ליפסול ימין של כהן במצורע, שלא תאמר כך: ומה במקום שלא נתרבתה שמאל, כלומר, בכל עבודות הקודש, שפסולות בשמאל — נתרבתה ימין, שהן כשרות בימין, במקום שנתרבתה שמאל, כלומר, במצורע — אינו דין שנתרבתה גם ימין? לכן צריך היה לומר שיוצק לכפו השמאלית — לפסול כף ימין.

ושואלים: ואידך [והכתובים האחרים] שבעני, שמאלית שחזרה ונזכרה פעמיים נוספות בעני (שם פסוקים כו ו—כז), וכן יד ורגל ימנית של עני (שם פסוקים כה—כט), למאי אתא [למה בא]? ומשיבים: לכדתנא דבי [לכמו ששנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: כל פרשה שנאמרה ונשנית, לא נשנית כולה אלא בשביל דבר אחד שנתחדש בה, ואף כאן לא נאמרה פרשת מצורע עני אלא בשביל הקרבנות השונים שנתחייב בהם, ואיך לדרוש את יתור המקראות שבה.

א אמר רבה בר בר חנה, אמר ר' שמעון בן לקיש: כל מקום שנאמרה אצבע וכהונה אינה אלא אצבע ימין.

ומקדימים: קא סלקא דעתין [עולה על דעתינו לומר] שגם אצבע וגם כהונה בעינן [צריכים אנו] שיהיו כתובים יחד, כדי לפסול אם עשה בשמאל, כדכתיב [כמו שנאמר]: "ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו" (ויקרא ד, כה), וגמר [ולמד] שאצבע זו היא ימנית בגזירה שווה ממצורע, דכתיב [שנאמר]: "וטבל הכהן את אצבעו הימנית" (שם יד, טו). ומקשים: הרי קמיצה דלא כתיבא [שלא כתובה] בה אלא כהונה (שם ב, ב) ולא אצבע, ותנן [ושנינו במשנה]: אם קמץ בשמאל פסול!

אמר רבא, צריך לומר: די שייאמר או אצבע או כהונה כדי לפסול בשמאל.

אמר ליה [לו] אביי: הרי הולכת אברים לכבש כדי להעלותם אחר כך על המזבח, דכתיב בהו [שנאמר בהם] כהונה, דכתיב [שנאמר]: "והקריב הכהן את הכל המזבחה" (שם א, יג), ואמר מר [החכם]: הקרבה האמורה כאן זו הולכת אברים לכבש, ותנן [ושנינו שם]: כשהיה מוליך את האיברים הרגל של ימין היתה בשמאל של הכהן, ובית עורה צד העור (ולא מקום החיתוך) היה פונה לחוץ, משמע שבהולכה זו אין שמאל פוסלת!

ומשיבים: כי אמרינן [כאשר אומרים אנו] או אצבע או כהונה — הרי זה בדבר המעכב כפרה, והולכת איברים אינה מעכבת.

ומקשים: והרי קבלה של הדם בכלי, שדבר המעכב כפרה הוא, וכתב [וכתובה] בה כהונה, דכתיב [שנאמר]: "והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם" (שם א, ה) — זו קבלת הדם, ותנן [ושנינו]: אם קבל בשמאל — פסל, ור' שמעון מכשיר, למרות שכתובה שם כהונה!

ומשיבים: לדעת ר' שמעון קאמרת [אומר אתה]? ר' שמעון תרתי בעי [שתים הוא צריך], גם אצבע וגם כהונה, וכאן לא כתובה אצבע. ושואלים:

ומי בעי [והאם צריך] באמת ר' שמעון תרתי [שתים]? והתניא [והרי שנויה ברייתא], ר' שמעון אומר: כל מקום שנאמרה יד — אינה אלא יד ימין, אצבע — אינה אלא אצבע של יד ימין! ומשיבים: אם כתובה אצבע לא בעיא [אינה צריכה] שתיכתב שם כהונה, אבל אם כתובה כהונה עדיין בעיא [צריכה] שתיכתב אצבע לומר ששמאל פסולה.

ושואלים: אלא הואיל ודי ב"אצבע", כהן שנזכר בקבלת דם למה לי? ומשיבים: ללמד שהוא צריך להיות בכהונו, כלומר, כשהוא לבוש בבגדי כהונה.

After all, a verse already indicates that the oil must be placed on the right thumb and big toe, as it is written: “Upon the blood of the guilt offering” (Leviticus 14:17). Since the Torah has already specified that the blood is placed upon the right thumb and big toe (Leviticus 14:14), it is clear that the oil is placed there as well. Similarly, why must the verse specify with regard to a poor leper that the oil is placed on the right thumb and big toe? Isn’t already clear from the verse where the oil must be placed, as it states: “Upon the place of the blood of the guilt offering” (Leviticus 14:28)? The Gemara responds: One specification, stated with regard to a wealthy leper, serves to permit the placement of the oil on the sides of the thumb and sides of the big toe in addition to the nail side of the thumb and big toe, and one, stated with regard to a poor leper, serves to disqualify the sides of sides, i.e., their undersides.

The Gemara inquires with regard to the verse: “Upon the blood of the guilt offering” (Leviticus 14:17), stated with regard to the purification of a wealthy leper, and the verse: “Upon the place of the blood of the guilt offering” (Leviticus 14:28), stated with regard to the purification of a poor leper. For what purpose do they come, i.e., why are both verses necessary?

The Gemara responds: These verses are necessary, because if the Merciful One had written only: “Upon the blood of the guilt offering,” I would say: If the blood is still on the right thumb and big toe of the leper, yes, the priest places the oil upon the blood. But if it was wiped from there, he does not place the oil. Therefore, the Merciful One writes: “Upon the place of the blood of the guilt offering,” indicating that the oil is placed upon the location of the blood, not necessarily upon the blood itself.

And conversely, if the Merciful One had written only: “Upon the place of the blood of the guilt offering,” I would say: The oil is placed on his right thumb and big toe specifically when the blood was wiped from there. But if the blood is still there, I will say that the blood is an interposition between the oil and the thumb or toe. Therefore, the verse teaches us that the oil is placed “upon the blood of the guilt offering,” and the blood is not considered an interposition.

Rava said: Since it is written that the priest places the oil “upon the blood of the guilt offering,” and: “Upon the place of the blood of the guilt offering,” and it is also written with regard to a wealthy leper (see Leviticus 14:14) and a poor one (see Leviticus 14:25) that the right hand and foot are required for the placement of the blood, as the verses state: “Upon the thumb of his right hand, and upon the big toe of his right foot,” and this is also written with regard to the oil of a wealthy leper (see Leviticus 14:17) and a poor one (see Leviticus 14:28), one can ask: Why do I need all of these verses?

Rather, Rava said: The verses that specify that the oil must be placed on the right thumb and big toe do not teach a halakha with regard to a leper, as it is clear that the oil must be placed on the right thumb and big toe, as it states: “Upon the place of the blood of the guilt offering.” Rather, these verses are the source of verbal analogies for other halakhot. When the verse states with regard to a wealthy leper: “Of his right hand” (Leviticus 14:17), this teaches a verbal analogy between the term “hand” written here and “hand” written with regard to the removal of a handful, as the verse states about the removal of a handful: “And he filled his hand from it” (Leviticus 9:17). The verbal analogy teaches that the removal of the handful must also be performed with the right hand.

Similarly, when the verse states: “Of his right foot” (Leviticus 14:17), with regard to a wealthy leper, this teaches a verbal analogy between the term “foot” written here and “foot” written with regard to the ritual through which the yavam, a man whose married brother died childless, frees his brother’s widow, the yevama, of her levirate bonds [ḥalitza], as the verse states with regard to ḥalitza: “And remove his shoe from upon his foot” (Deuteronomy 25:9). The verbal analogy teaches that the shoe is removed from his right foot.

Additionally, when the verse states: “Upon the tip of the right ear of him that is to be cleansed” (Leviticus 14:17), with regard to a wealthy leper, this teaches a verbal analogy between the term “ear” written here and “ear” written with regard to the piercing of a Hebrew slave’s ear with an awl, as the verse states: “And his master shall bore his ear through with an awl” (Exodus 21:6). The verbal analogy teaches that the slave’s right ear is pierced.

The Gemara asks: With regard to the additional mention of the left hand in the verse dealing with the poor leper, for what purpose does it come? Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: It comes to disqualify the right hand of a priest for the purification of a leper. This teaches that you should not say: And if in a place where the left side is not included, as sacrificial rites in general are disqualified when performed with the left hand, the right hand is included, i.e., those rites must be performed with the right hand, then in a place where the left hand is included, in the case of a leper, isn’t it logical that the right hand should also be included? Therefore, the verse repeats that the oil is poured into the priest’s left hand, in order to disqualify the right hand.

The Gemara asks: And concerning the other verses that specify the left hand of a poor leper (Leviticus 14:26–27) as well as the right hand and foot of a poor leper (Leviticus 14:25–28), for what purpose do they come? The Gemara responds: These verses come for that which the school of Rabbi Yishmael taught: Any passage that was stated in the Torah and was then repeated, was repeated only for the sake of a matter that was introduced for the first time in the repeated passage. That is, sometimes the Torah repeats an entire passage just to teach a single new detail. In this case, the verses that discuss the purification of a poor leper were repeated only for the sake of the differences in the offerings between a wealthy leper and a poor one. No additional halakha should be derived from them.

§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Shimon ben Lakish says: Any place in the Torah in which it is stated that an action is performed with a finger or by the priesthood, i.e., that one uses his finger to perform the action or that a priest performs it, this teaches that it is performed only with the right hand.

The Gemara comments: It might enter our mind to say that this means that we require both a finger and the priesthood to be stated together in the verse in order to mandate use of the right hand, e.g., as it is written: “And the priest shall take of the blood of the sin offering with his finger” (Leviticus 4:25). And the fact that this verse is referring to a finger from his right hand is derived from a leper, as it is written: “And the priest shall dip his right finger” (Leviticus 14:16). This cannot be correct, as there is the verse that addresses the removal of a handful from a meal offering, in which only the priesthood is written, and yet we learned in a mishna (6a): If the priest removed the handful with his left hand the meal offering is unfit.

Therefore, Rava said: This statement means that if the verse mentions either a finger or the priesthood, only the right hand may be used.

Abaye said to Rava: But this is contradicted by the verse discussing the conveyance of the limbs of the daily burnt offering to the ramp of the altar, as priesthood is written with regard to it, as it is written: “And the priest shall sacrifice the whole and make it smoke upon the altar” (Leviticus 1:13), and the Master said that this verse is referring to the conveyance of the limbs to the ramp. And yet we learned in a mishna (Tamid 31b): When the priest conveys the limbs to the ramp, the foot of the right side of the offering is carried in the left hand of the priest, and the place of its skin, i.e., the side of the limb covered in skin, is held facing outward. Clearly, use of the left hand does not disqualify the conveyance of the limbs.

The Gemara responds: When we say that if the verse states either finger or priesthood then the left hand is disqualified, this is only with regard to a matter that precludes atonement, i.e., a rite whose performance is indispensable to the atonement, similar to the sprinkling of the oil on the leper (see Leviticus 14:16). The conveyance of the limbs, by contrast, is not indispensable to atonement.

The Gemara asks: But isn’t there the collection of the blood in a service vessel, which is a matter indispensable to atonement, and about which priesthood is written? As it is written: “And Aaron’s sons, the priests, shall present the blood” (Leviticus 1:5), and this is referring to the collection of the blood. And yet we learned in a mishna (Zevaḥim 15b): If one collected the blood with his left hand, the blood is disqualified for offering, and Rabbi Shimon deems it fit, despite the fact that priesthood is mentioned in the verse.

The Gemara responds: You are saying that there is a difficulty according to the opinion of Rabbi Shimon? Rabbi Shimon requires that both matters appear in the verse, i.e., both finger and priesthood.

The Gemara asks: And does Rabbi Shimon really require both? But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Shimon says: In any place in the Torah in which the word hand is stated, the verse is referring only to the right hand, and whenever a verse mentions the word finger, it is referring only to a finger of the right hand? The Gemara responds: According to Rabbi Shimon, if the verse mentions only the word finger, it does not require a mention of the priesthood as well for the limitation to apply. But if the verse mentions only the priesthood, it requires mention of the term finger for the limitation to apply.

The Gemara asks: But according to Rabbi Shimon, if the mention of the priesthood alone does not suffice to disqualify the right hand, then why do I need the superfluous reference to a priest with regard to the collection of the blood? After all, the verse already states that the collection must be performed by the sons of Aaron. The Gemara responds: The additional mention of the priesthood indicates that a priest must perform the collection of the blood in his priestly state, i.e., while wearing the priestly vestments.