סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֲנַן נֶעֱבַד לְחוּמְרָא וּמַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח אָמַר רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי קְרָאָה כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ כִּי הֵיכִי דְּלָא נַיסַּח דַּעְתֵּיהּ מִינֵּיהּ וּמְשַׁגְּרוֹ לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ בְּמַתָּנָה כִּי הֵיכִי דְּתִתְבָּרַךְ דְּבֵיתְהוּ
עוּלָּא אִקְּלַע לְבֵי רַב נַחְמָן כְּרֵיךְ רִיפְתָּא בָּרֵיךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא יְהַב לֵיהּ כָּסָא דְּבִרְכָתָא לְרַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לִישַׁדַּר מָר כָּסָא דְבִרְכְּתָא לְיַלְתָּא אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין פְּרִי בִטְנָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא מִפְּרִי בִּטְנוֹ שֶׁל אִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ פְּרִי בִטְנָהּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא פְּרִי בִטְנְךָ
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאֵין פְּרִי בִטְנָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא מִפְּרִי בִּטְנוֹ שֶׁל אִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ פְּרִי בִטְנָהּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא פְּרִי בִטְנְךָ אַדְּהָכִי שְׁמַעָה יַלְתָּא קָמָה בְּזִיהֲרָא וְעַלַּת לְבֵי חַמְרָא וּתְבַרָא אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי דְחַמְרָא אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן נְשַׁדַּר לַהּ מָר כָּסָא אַחֲרִינָא שְׁלַח לַהּ כֹּל הַאי נַבְגָּא דְּבִרְכְּתָא הִיא שְׁלַחָה לֵיהּ מִמְּהַדּוּרֵי מִילֵּי וּמִסְּמַרְטוּטֵי כַּלְמֵי
אָמַר רַב אַסִּי אֵין מַסִּיחִין עַל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וְאָמַר רַב אַסִּי אֵין מְבָרְכִין עַל כּוֹס שֶׁל פּוּרְעָנוּת מַאי כּוֹס שֶׁל פּוּרְעָנוּת אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק כּוֹס שֵׁנִי תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַשּׁוֹתֶה כִּפְלַיִם לֹא יְבָרֵךְ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְהַאי לָא מְתַקַּן אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא הָאוֹכֵל וּמְהַלֵּךְ מְבָרֵךְ מְעוּמָּד וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל מְעוּמָּד מְבָרֵךְ מְיוּשָּׁב וּכְשֶׁהוּא מֵיסֵב וְאוֹכֵל יוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ וְהִלְכְתָא בְּכוּלְּהוּ יוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ
מַתְנִי'
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵין בֵּית הִלֵּל בַּסְּעוּדָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה וּמַנִּיחָהּ עַל הַשּׁוּלְחָן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן בְּשָׂמִים וְהַבְדָּלָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נֵר וּבְשָׂמִים מָזוֹן וְהַבְדָּלָה
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ
מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּירַךְ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יְבָרֵךְ בִּמְקוֹם שֶׁנִּזְכַּר וְעַד מָתַי מְבָרֵךְ עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו בָּא לָהֶן יַיִן אַחַר הַמָּזוֹן אִם אֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ כּוֹס בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר כּוּתִי הַמְבָרֵךְ עַד שֶׁיִּשְׁמַע כׇּל הַבְּרָכָה כּוּלָּהּ
גְּמָ'
תָּנוּ רַבָּנַן דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בִּסְעוּדָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן שֶׁהַיּוֹם גּוֹרֵם לַיַּיִן שֶׁיָּבֹא וּכְבָר קָדַשׁ הַיּוֹם וַעֲדַיִין יַיִן לֹא בָּא וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַקְּדוּשָּׁה שֶׁתֵּאָמֵר דָּבָר אַחֵר בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר תָּדִיר קוֹדֵם וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל מַאי דָּבָר אַחֵר וְכִי תֵּימָא הָתָם תַּרְתֵּי וְהָכָא חֲדָא הָכִי נָמֵי תַּרְתֵּי נִינְהוּ בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר תָּדִיר קוֹדֵם וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל פְּשִׁיטָא דְּהָא נָפְקָא בַּת קוֹל אִיבָּעֵית אֵימָא קוֹדֶם בַּת קוֹל וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְאַחַר בַּת קוֹל

רש"י

אנן נעבד לחומרא: שלא תסייע שמאל לימין בשעת ברכה: שמעה ילתא. שלא ישגר לה כוס של ברכה: קמה בזיהרא. עמדה בכעס: כל האי נבגא דברכתא היא. כל יין שבחבית ככוס של ברכה הוא שתי ממנו: נבגא. כוס כמו לשתי מר אנבגא: ממהדורי מילי. ממחזירי בעיירות ירבו תמיד דברים: ומסמרטוטי כלמי. וממשחקי בגדים בלויים וממורטים ירבו כנים. כנים מתרגמי' כלמתא: אין מסיחין. משאחזו עד שיברך: כוס שני. שהוא של זוגות והעומד על שלחנו ושתי זוגות ניזוק על ידי שדים: כפלים. זוגות: הכון לקראת. בדברים נאים ולא בדברי פורענות: מסב. במטה דרך הסבה: והלכתא בכולהו יושב ומברך: אלו דברים וכו' בסעודה. שנחלקו בהלכות סעודה: מברך על היום. בקידוש שבתות וימים טובים: ואחר כך מוזגין את הכוס. יין הבא לפני המזון כדאמרינן בפרק כיצד . מברכין (דף מג.) הסבו אע''פ שנטל כו' הביאו להם יין וכו' וקאמרי ב''ש נוטלין לידים ואחר כך שותים את הכוס ואוכלים סעודתם בההיא נטילה וב''ה אומרים מוזגין את הכוס ושותין אותו ואחר כך נוטלין לידים וטעמא דתרוייהו מפרש בגמרא: מקנח ידיו במפה. מנטילת מים ראשונים: ומניחה על השולחן. ומקנח בה ידיו תמיד מזוהמת התבשיל: וב''ה אומרים. על הכר או על הכסת יניחנה אחרי כן ושם יקנח בה ידיו תמיד וטעמא מפרש בגמ': מכבדין את הבית. מקום שאכלו שם אם הסבו על גבי קרקע מכבדים את הקרקע או אם הסבו על השלחן מכבדין את השלחן משיורי אוכלין שנתפזרו עליו: ואחר כך נוטלין לידים. מים אחרונים: נר ומזון. מי שאין לו אלא כוס אחד במוצאי שבת מניחו עד לאחר המזון וסודר עליו נר ומזון ובשמים והבדלה כו': אין מברכים על הנר ועל הבשמים של עכו''ם ושל מתים. טעם דכולהו מפרש בגמרא: שיאותו. שיהו נהנים ממנו: עד כדי שיתעכל המזון. מפרש שיעורא בגמ': מברך על היין. בגמרא מפרש פלוגתייהו: עונין אמן אחר ישראל המברך. אפילו לא שמע אלא סוף ברכה אבל לא לאחר כותי שמא ברך להר גרזים: גמ' שהיום גורם ליין שיבא. כוס זה לא בא אלא בשביל שבת לקידוש: וכבר קדש היום. משקבלו עליו או מצאת הכוכבים: ועדיין יין לא בא. לשלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה: שהיין גורם לקדושה שתאמר. שאם אין יין לא מקדשין והמקדש על הפת גם הוא במקום יין וברכת הפת קודמת: תדיר קודם. נפקא לן במסכת זבחים מהאי קרא דכתיב במוספין מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה מלבד משמע לאחר שהקרבתם התמיד תקריבו המוספין וקא דרשינן אשר לעולת התמיד קרא יתירה למילף דבשביל שהיא תמיד הקדימה הכתוב ומכאן אתה למד לכל התמידין:

תוספות

אין מסיחין על כוס של ברכה. פירש''י שלא יסיח (דעת) המברך משנתנו לו כוס של ברכה וה''ה המסובין שאין רשאין להסיח דבעינן שיתכוין שומע ומשמיע וגם אין להפסיק השומעים בשיחת חולין כמו שאין המברך רשאי להסיח ואע''פ שאמר התם (פרק בתרא דר''ה ד' לד:) שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא משמע שהשומע סח בינתים ואפילו הכי יצא אך לכתחלה אין לעשות כן ומיהו נראה דהיינו דוקא בשעה שהמברך שותק מעט בין ברכה לברכה אבל בשעה שהוא מברך אם היה מדבר אפילו בדיעבד לא יצא: והלכתא בכולהו יושב ומברך. לפי שברכת המזון דאורייתא החמירו בה להיות יושב ומברך שהרי עשרה דברים נאמרו בו מה שאין כן בשאר ברכות והוא נוטריקון ואכלת ושבעת שב עת וברכת לברכת המזון מפי רבי משה אלברט:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר