סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

פירוש שטיינזלץ

הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא [הלכות גדולות אפשר ללמוד ממנהג ההלל] כפי שהיו נוהגים לקרותו. שבמנהג זה רמוזים כמה וכמה ענייני הלכה ומנהגים שתיקנו בהלל לצורך השעה, ואף שעכשיו אין צורך בכל אלה, שרבו יודעי קרוא וכתוב, והכל יודעים לקרוא נוסח ההלל, מכל מקום נשמרו ומתקיימים עדיין מנהגים עתיקים הללו. ואלו הם, הוא החזן אומר: "הללויה" (תהלים קיב, א), והן שאר המתפללים אומרים: "הללויה" — מכאן למדנו שמצוה לענות "הללויה".

הוא החזן אומר: "הללו עבדי ה'" (תהלים קיב, א), והן אומרין "הללויה" — מכאן רואים מה שלמדנו במשנתנו: שאם היה הגדול מקרא אותו — עונה אחריו "הללויה". הוא אומר: "הודו לה'" (תהלים קיח, א) והן עונין אחריו: "הודו לה'" — מכאן שמצוה לענות על כל פנים בראשי הפרקים, כלומר: באותם הדברים עצמם, ולא באמירת "הללויה". אתמר נמי [נאמר גם כן] שאמר רב חנן בר רבא: מצוה לענות ראשי פרקים.

ועוד אמר רבא: המנהג כי הוא החזן אומר: "אנא ה' הושיעה נא" (תהלים קיח, כה) והן אומרים וחוזרים: "אנא ה' הושיעה נא" (תהלים קיח, כה) — מכאן רמז למה ששנינו שאם היה קטן מקרא אותו דבר שאינו מראשי הפרקים — עונין אחריו בדיוק מה שהוא אומר.

הוא אומר: "אנא ה' הצליחה נא" והן חוזרים ואומרים: "אנא ה' הצליחה נא" — מכאן רמז להלכה שאם רוצה ובא לכפול פסוק מסויים בהלל — כופל. הוא החזן אומר: "ברוך הבא" (תהלים קיח, כו) והן אומרים את המשך הפסוק: "בשם ה'" (תהלים קיח, כו) — מכאן לשומע כעונה, שהרי אין העונים צריכים לחזור על הפסוק כולו, וכיון ששמעוהו מפי החזן הרי זה כאילו אמרוהו הם עצמם.

באותו נושא בעו מיניה [שאלו אותו] את ר' חייא בר אבא: שמע ולא ענה מהו, היוצא הוא ידי חובתו בכך? אמר להו [להם]: חכימיא וספריא ורישי עמא ודרשיא [החכמים ומלמדי התינוקות וראשי העם והדרשנים] אמרו: שמע ולא ענה — יצא ידי חובה.

אתמר נמי [נאמר גם כן] אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא: מנין לשומע שהוא כעונה וכאילו הוא עצמו אומר את הדברים — דכתיב [שנאמר]: "את הדברים אשר קרא יאשיהו את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה" (מלכים ב' כב, טז), וכי יאשיהו עצמו קראן? והלא שפן קראן, דכתיב הרי נאמר]: "ויקראהו שפן לפני המלך" (מלכים ב' כב, י)! אלא מכאן לשומע כעונה, וכאילו יאשיהו בעצמו קרא את הדברים. ושואלים: ודילמא [ושמא] בתר דקראנהו

[אחר שקרא אותם] שפן חזר וקרא אותם יאשיהו? אמר רב אחא בר יעקב: לא סלקא דעתך [יעלה על דעתך] לומר כן, דכתיב כן נאמר]: "יען רך לבבך ותכנע לפני ה' בשמעך" (מלכים ב' כב, יט), ונדייק בלשון: נאמר "בשמעך" ולא "בקראך", כלומר: שמיד כששמע את הדבר שלח לחולדה הנביאה, לפני שקראו בעצמו, הרי ששומע כעונה.

א כיון שאמר רבא כמה הלכות בהלל הוסיף ואמר רבא: לא לימא איניש [יאמר אדם] "ברוך הבא" והדר [ואחר כך] יפסיק משהו ויאמר "בשם ה'", אלא יאמר "ברוך הבא בשם ה'" (תהלים קיח, כו) בהדדי [ביחד] ובלא כל הפסקה. אמר ליה [לו] רב ספרא לרבא:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר