סקר
מסכת בבא קמא:





 

פירוש שטיינזלץ

למנינא אחרינא [למנין אחר] הוא מונה? אמר רב פפא: "שנת עשרים" "שנת עשרים" שנאמר בשני הכתובים לגזירה שוה הוא בא, מה התם [שם] מפרש שהיא שנת עשרים לארתחשסתא, אף הכא [כאן] הכוונה לארתחשסתא.

ושואלים: וממאי [וממה, מנין] יודע אתה שהמעשה של כסליו קדים [הוא שקדם], דילמא [שמא] המעשה של ניסן קדים [הוא שקדם], ואכן מונים אף למלכי אומות העולם מניסן?

ומשיבים: לא סלקא דעתך [יעלה על דעתך לומר כן], דתניא כן שנינו בברייתא]: אותם דברים שאמר חנני לנחמיה בחודש כסליו, אמרן נחמיה למלך בחודש ניסן.

ומפרטים: דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליושנאמר: "דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה. ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלים. ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדולה ובחרפה וחומת ירושלים מפרצת ושעריה נצתו באש" (נחמיה א-ג).

ודברים אלו הם שאמרן נחמיה למלך בניסן, שנאמר: "ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו. ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד. ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש.

ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים. ואמר למלך אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי ואבננה. ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן" (נחמיה ב א-ו).

מתיב [מקשה] רב יוסף על כלל זה שקבע רב חסדא, והלא נאמר: "ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך" (חגי א, טו) וכתיב [ונאמר]: מיד בסמוך לו: "בשביעי בשנת שתים בעשרים ואחד לחדש היה דבר ה' ביד חגי הנביא לאמור" (חגי ב, א), ואם איתא [יש] מקום להנחה זו שמונים למלכי האומות מחודש תשרי הלא "בשביעי בשנת שלש" מיבעי ליה [צריך היה לו לומר]!

אמר ר' אבהו: יש לומר, כי כורש מלך כשר היה, ולפיכך מנו לו את חשבון שנות מלכותו כשנות מלכי ישראל, מחודש ניסן.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב יוסף על תירוץ זה: חדא [אחת] יש להקשות — שאם כן קשו קראי אהדדי [קשים הכתובים זה על זה], דכתיב [שנאמר]: "ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא" [ונגמר בית זה עד יום שלושה לחודש אדר שהוא שנת שש למלכות דרויש המלך] (עזרא ו, טו), ותניא [ושנויה ברייתא]: באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא מבבל וגלותו, בני הגולה שהעלה, עמו. וכתיב [ונאמר]: במקרא: "ויבא ירושלים בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך" (עזרא ז, ח) ואם איתא [יש] מקום לסברה שחדשי מלכותו נמנו כשל מלכי ישראל מחודש ניסן — הלא "שנת השמינית" מיבעי ליה [היה צריך לו לומר]!

ועוד יש להקשות על דברי רבי אבהו: מי דמי [האם דומה] הדבר בפסוקים? והלא התם [שם] מדובר בכורש, ואילו הכא [כאן] מדובר בדריוש, ועל דריוש הלא לא אמרו שהיה מלך כשר! ומשיבים: זה אינו קשה, כי תנא [שנה החכם]: הוא כורש, הוא דריוש, הוא ארתחשסתא, וכולם שמות וכינויים של מלך אחד. ומפרטים: כורש הוא נקרא, מתוך שמלך כשר היה (כורש בחילוף אותיות — כשר), ונקרא ארתחשסתא, על שם מלכותו — שהוא תוארו המלכותי, ומה שמו האמיתי — דריוש שמו.

ומקשים: מכל מקום קשיא [הרי קשה], שממקום אחד נראה שנמנו שנות מלכותו מחודש ניסן ובמקום אחר רואים שמניינן מחודש תשרי! אמר ר' יצחק, לא קשיא [אין זה קשה], ויש לפרש: כאן שמנו לו מחודש ניסן כמלכי ישראל, מדובר קודם שהחמיץ (שהתקלקל), כאן שמנו לו כמלכי גוים, מדובר לאחר שהחמיץ.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב כהנא: ומי [והאם] החמיץ וקלקל מעשיו כאשר עלה עזרא? והכתיב [והרי נאמר]:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר