סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּמוֹקֵים לַהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה
וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בִּזְמַן הַזֶּה הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ וּרְמִינְהִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי מָקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי אֲבָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ
מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מִיהָא קָרֵינַן וַאֲפִילּוּ בִּזְמַן הַזֶּה וּמוֹקֵים לַהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה
וּמִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה מוֹקֵים לָהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה
רַב אָשֵׁי שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאִיכָּא דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה וְאִיכָּא דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה וּמִדְּקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר מַאן דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה לָאו דַּוְוקָא מַאן דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה דַּוְוקָא
כְּרַכִּים הַמּוּקָּפִים חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְכוּ' מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רָבָא דְּאָמַר קְרָא עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת וְגוֹ' מִדִּפְרָזִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר מוּקָּפִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר
וְאֵימָא פְּרָזִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר מוּקָּפִין כְּלָל כְּלָל לָא וְלָאו יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ וְעוֹד מֵהוֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ כְּתִיב
וְאֵימָא פְּרָזִים בְּאַרְבֵּיסַר מוּקָּפִין בְּאַרְבֵּיסַר וּבַחֲמֵיסַר כְּדִכְתִיב לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר [בּוֹ] בְּכׇל שָׁנָה
אִי הֲוָה כְּתִב אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֲתָא אֵת וּפָסֵיק הָנֵי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְהָנֵי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר
וְאֵימָא פְּרָזִים בְּאַרְבֵּיסַר מוּקָּפִין אִי בָּעוּ בְּאַרְבֵּיסַר אִי בָּעוּ בַּחֲמֵיסַר אָמַר קְרָא בִּזְמַנֵּיהֶם זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה
וְאֵימָא בִּתְלֵיסַר כְּשׁוּשָׁן
אַשְׁכְּחַן עֲשִׂיָּיה זְכִירָה מְנָלַן אָמַר קְרָא וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים אִיתַּקַּשׁ זְכִירָה לַעֲשִׂיָּיה
מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר כְּרַכִּין הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה כִּי שׁוּשָׁן מָה שׁוּשָׁן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְקוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר אַף כֹּל שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר
וְתַנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא יָלֵיף פְּרָזִי פְּרָזִי כְּתִיב הָכָא עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים וּכְתִיב הָתָם לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד מָה לְהַלָּן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אַף כָּאן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן
בִּשְׁלָמָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לָא אָמַר כְּתַנָּא דִּידַן דְּלֵית לֵיהּ פְּרָזִי פְּרָזִי אֶלָּא תַּנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה
מַאי טַעְמָא דְּהָא אִית לֵיהּ פְּרָזִי פְּרָזִי הָכִי קָאָמַר אֶלָּא שׁוּשָׁן דְּעָבְדָא כְּמַאן לָא כִּפְרָזִים וְלָא כְּמוּקָּפִין
אָמַר רָבָא וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי שָׁאנֵי שׁוּשָׁן הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בָּהּ נֵס
בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן הַיְינוּ דִּכְתִיב מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר מְדִינָה וּמְדִינָה לְחַלֵּק בֵּין מוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לְמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
עִיר וְעִיר נָמֵי לְחַלֵּק בֵּין שׁוּשָׁן לִשְׁאָר עֲיָירוֹת אֶלָּא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה בִּשְׁלָמָא מְדִינָה וּמְדִינָה לְחַלֵּק בֵּין שׁוּשָׁן לִשְׁאָר עֲיָירוֹת אֶלָּא עִיר וְעִיר לְמַאי אֲתָא
אָמַר לְךָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה וּלְתַנָּא דִּידַן מִי נִיחָא כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ פְּרָזִי פְּרָזִי מְדִינָה וּמְדִינָה לְמָה לִי אֶלָּא קְרָא לִדְרָשָׁה הוּא דַּאֲתָא וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דַּאֲתָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּרַךְ וְכׇל הַסָּמוּךְ לוֹ וְכׇל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ נִידּוֹן כִּכְרַךְ
עַד כַּמָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא כְּמֵחַמָּתָן לִטְבֶרְיָא מִיל וְלֵימָא מִיל הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּשִׁיעוּרָא דְמִיל כַּמָּה הָוֵי כְּמֵחַמָּתָן לִטְבֶרְיָא
וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מַנְצְפַךְ צוֹפִים אֲמָרוּם
וְתִסְבְּרָא וְהָכְתִיב אֵלֶּה הַמִּצְוֹת שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה וְעוֹד הָאָמַר רַב חִסְדָּא מֵם וְסָמֶךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת

רש"י

ואוקי לה להך ברייתא. דלעיל כרבי יוסי בר יהודה: אימתי. מקדימים: מקום שנכנסים כו'. במקום שבית דין קבוע והכפרים נכנסים שם ליום הדין כשיש להם הריב: אבל מקום שאין נכנסין. דהך הקדמה לאו קולא היא לכפרים אין קורין אותה אלא בזמנה: משום דקשיא ליה כו'. בתמיה: הפרזים. עיר שאין לה חומה ומתוך כך ישיבתה נפוץ ופרוז ומרוחקין משכונה לשכונה: מוקפין בט''ו. שהרי שני ימים כתובין שם ומדקבע י''ד לפרזים שדייה ט''ו למוקפין: כלל כלל לא. וחמשה עשר דכתיב במגילה שדייה לשושן כדרך שנחו בו בשעת הנס: מהודו ועד כוש כתיב. שקיבלו עליהם פורים דכתיב וישלח ספרים בכל מדינות המלך אחשורוש וגו' לקיים עליהם ואע''ג דלא כתב הודו וכוש בהאי קרא כיון דכתיב בכל מדינות המלך אחשורוש. הרי מהודו ועד כוש: כדכתיב להיות עושים. מסקנא דקושיא היא ולא תירוצא הוא: ואימא פרזים בי''ד. דהא קבעינהו קרא אבל מוקפין דלא קבעינהו קרא אי בעו בארביסר ליקרו אי בעו בחמיסר ליקרו: ואימא מוקפין בי''ג. וקרא דכתיב בחמשה עשר. לשושן הוא דקבע כדרך שעשו בט''ו בשנה ראשונה: ומשני כשושן. כיון דלא רמז לך הכתוב זמן המוקפין אימת הוא ואשכחן שושן שעשו בט''ו. מסתברא שאותו היום שייר למוקפין: אשכחן עשייה. דמשתה ויום טוב שתהא לפרזים בי''ד ומוקפין בט''ו: זכירה. קריאת המגילה: מנלן. שנקבע להם זמן לפרזים בארבעה עשר הא בהאי קרא דעל כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר וגו עשייה הוא דכתיבא: איתקש זכירה לעשייה. הלכך זמן אחד להם: וכתיב התם. בביאת הארץ בימי משה ויהושע לבד מערי הפרזי הרבה מאד: מה להלן מימות יהושע. ולא גרסינן מה להלן מוקפין חומה מימות יהושע דהא פרזים לאו מוקפין חומה נינהו: אף כאן מימות יהושע. אף פרזים האמור כאן במעשה המן בפרזי דיהושע קאמר ואע''ג דלאחר כן נעשה מוקף. הוי פרזים לענין מגילה: פרזי פרזי. לא גמיר גזירה שוה מרביה ואין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא אם כן קיבלה מרבו: הכי קאמר אלא שושן דעבדה כמאן. אי ילפינן הך גזירה שוה היאך עשו אותן שבשושן בט''ו הא פרזי הוא ולא ידעינן בה שהוקפה מימות יהושע: הואיל ונעשה בה נס. שניתן להם גם מחר לעשות כדת היום להרוג בשונאיהם שני ימים על כרחן לא נחו עד ט''ו וכך קבעוה לדורות: מדינה ומדינה עיר ועיר. גבי זכירה ועשייה כתיב והימים האלה נזכרים ונעשים וגו' משמע מדינה ומדינה כמנהגה ועיר ועיר כמנהגה למדנו שיש מנהג חלוק במדינות ומנהג חלוק בעיירות לחלק בין שושן לשאר עיירות ואע''פ שאף היא בכלל פרזים הוקבעה בט''ו: הכי גרסינן אלא לר' יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות אחשורוש לשאין מוקפין מימות אחשורוש: עיר ועיר למאי. הרי כל הפרזים שוין וכל המוקפין שוים ואין חילוק בין עיר ועיר: וכר' יהושע בן לוי. ובחלוק לא איירי כלל אלא ה''ק כל עיר ועיר הסמוך למדינה שתהא כמותה: נידון ככרך. וקורין בט''ו הסמוך אע''ג שאינו נראה נראה אע''פ שאינו סמוך הכי מפרש לקמן: עד כמה. חשיב לה סמוך: מנצפ''ך. כפל אותיות: צופים אמרום. נביאי הדורות:

תוספות

ועוד האמר רב חסדא מ''ם וסמ''ך כו'. השתא סלקא דעתך דמנצפך מיירי בסתומות ותימה דבמסכת שבת פרק הבונה (דף קד. ושם) משמע איפכא מדקאמר התם בשלמא פתוח ועשאו סתום עילויי עליוה דאמר רב חסדא כו' אלא סתום ועשאו פתוח גרועי גרעיה דא''ר ירמיה מנצפ''ך [צופים אמרום] אלמא מנצפ''ך איירי בפתוחות ואור''י דגמ' [דשבת] מסיק ליה וקתני דידע מתחילה מילתיה דרב חסדא וגם איירי ליה מעיקרא בפתוחות הוצרך להעמיד מנצפ''ך בפתוחות ולא תקשה דרב חסדא והכא ה''ק ותסברא והכתיב אלה המצות והך קושיא איתותב בין בפתוחות בין בסתומות ועוד את''ל דבסתומות איירי אכתי תקשה והאמר רב חסדא מ''ם וסמ''ך וכו' וכן פיר''ת וז''ל שהגיה בספר הישר מנצפ''ך צופים אמרום כמו קול צופיך (ישעיה נב) נביאים. צופים מהר אפרים (שמואל א א). ממאתים נביאים (מצופים) שעמדו להם לישראל והיו צופים הללו לאחר ששרף אמון את התורה ומשום לשון נופל על הלשון נקרא מנצפ''ך בלשון צופיך ותסברא והכתיב אלה המצות ועוד והאמר רב חסדא מ''ם וסמ''ך שבלוחות וכו' ומשני אין מהוי הוי ולא קשיא מידי דרבי ירמיה מוקי לה בסתומות וכי מטי במגילה פריך מהא דרב חסדא דהכי אורחיה זיל הכא קא מדחי ליה מאלה המצות נמי פריך ומשני שפיר ומתוך הסוגיא דמגילה ושבת מוכח תרוייהו ורבי ירמיה קאמר מנצפ''ך צופים אמרום אפתוחות ואסתומות וכדמסיק הש''ס:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר