סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְנָא אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם בִּכְנִיסָתוֹ אוֹמֵר שָׁלוֹם וּבִיצִיאָתוֹ אוֹמֵר שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעוֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא וְרַחֲמָיו מְרוּבִּין וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּעָרְבֶנּוּ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַאן כְּרַבִּי יוֹסֵי
וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּקוֹשִׁי הִתִּירוּ לְנַחֵם אֲבֵלִים וּלְבַקֵּר חוֹלִים בְּשַׁבָּת
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה כִּי הֲוָה אָזְלִינַן בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר לְשַׁיּוֹלֵי בִּתְפִיחָה זִימְנִין אָמַר הַמָּקוֹם יִפְקׇדְךָ לְשָׁלוֹם וְזִימְנִין אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא יִדְכְּרִינָךְ לִשְׁלָם הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי שָׁאנֵי חוֹלֶה דִּשְׁכִינָה עִמּוֹ דְּאָמַר רַב עָנָן אָמַר רַב מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹעֵד אֶת הַחוֹלֶה שֶׁנֶּאֱמַר ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב לְפָנָיו מִפְּנֵי שֶׁשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה שֶׁנֶּאֱמַר ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי וְאָמַר רָבָא אָמַר רָבִין מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הַחוֹלֶה שֶׁנֶּאֱמַר ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי
וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר אָמַר רַבָּה אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת וַאֲפִילּוּ שְׁתֵּי מַרְדָּעוֹת וַאֲפִילּוּ עֲשָׂרָה בָּתִּים זֶה עַל גַּב זֶה
חַד הוּא דְּלָא לִיקְרֵי הָא תְּרֵי שַׁפִּיר דָּמֵי וְהָתַנְיָא לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּעִנְיָן אֶחָד כָּאן בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים אָמַר רַב הוּנָא וּבִמְדוּרָה אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אָסוּר אָמַר רָבָא אִם אָדָם חָשׁוּב הוּא מוּתָּר מֵיתִיבִי לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמָּא יַטֶּה אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע אֲנִי אֶקְרָא וְלֹא אַטֶּה פַּעַם אַחַת קָרָא וּבִקֵּשׁ לְהַטּוֹת אָמַר כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר רַבִּי נָתָן אוֹמֵר קָרָא וְהִטָּה וְכָתַב עַל פִּנְקָסוֹ אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע קָרִיתִי וְהִטֵּיתִי נֵר בְּשַׁבָּת לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָבִיא חַטָּאת שְׁמֵנָה אָמַר רַבִּי אַבָּא שָׁאנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע הוֹאִיל וּמֵשִׂים עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּהֶדְיוֹט
תָּנֵי חֲדָא שַׁמָּשׁ בּוֹדֵק כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת לְאוֹר הַנֵּר וְתַנְיָא אִידַּךְ לֹא יִבְדּוֹק לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשַׁמָּשׁ קָבוּעַ כָּאן בְּשַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ וְאִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּשַׁמָּשׁ קָבוּעַ וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּדְמִשְׁחָא וְהָא בִּדְנַפְטָא אִיבַּעְיָא לְהוּ שַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בִּדְמִשְׁחָא מַהוּ אָמַר רַב הֲלָכָה וְאֵין מוֹרִין כֵּן וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר הֲלָכָה וּמוֹרִין כֵּן רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אַסִּי קָם שַׁמָּעֵיהּ קָא בָּדֵיק לִנְהוֹרָא דִשְׁרָגָא אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ וּמָר לָא עָבֵיד הָכִי אֲמַר לַהּ שִׁבְקֵיהּ כְּרַבֵּיהּ סְבִירָא לֵיהּ
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ הַחַזָּן כּוּ' וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא רוֹאֶה מַאי לָאו לִקְרוֹת לָא לְסַדֵּר רָאשֵׁי פָּרָשִׁיּוֹתָיו וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל אֲבָל מְסַדֵּר הוּא רָאשֵׁי פָּרָשִׁיּוֹתָיו וְכוּלַּהּ פָּרָשָׁה לָא

רש"י

בתוך חולי ישראל. שמתוך שכוללן עם האחרים תפלתו נשמעת בזכותן של רבים: שבנא איש ירושלים. אדם גדול היה בירושלים ושמו שבנא: רחמיו. של הקב''ה מרובים: שבתו בשלום. נוחו בשבתכם לשלום: בקושי התירו. מפני שמצטער: בתפיחה. בחולה: זימנין אמר לה. בלשון קדש וזימנין אמר לה בלשון ארמי והא לאו לענין שבת נקט: דשכינה עמו. ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס תפלתו לפנים מן הפרגוד: סועד. סומך בתשות כחו ומשום רבינו יעקב סוער תרגומו של פוקד כלומר מבקר כמו ואת אחיך תפקוד לשלום (שמואל א' יז) ומתרגמי': ואת אחיך תסער לשלם ולהך לישנא גרסינן אל תקרי יסעדנו אלא יסערנו: מתעטף. מאימת שכינה כאדם היושב באימה ואין פונה לצדדין: ואפי' גבוה. דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור לא פלוג למילתייהו: הא תרי שפיר דמי. שאם יבא להטות יזכירנו חברו: בשני ענינים. בשתי פרשיות הואיל וכל אחד מעיין לעצמו אין מכיר במעשה חבירו: במדורה. מדורת אש גדולה אסור דהואיל ויושבין רחוק זה מזה ועוד שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר בבא חבירו להבעיר ולחתות: מותר. לקרות לאור הנר שאינו רגיל להטות נר בחול מפני חשיבותו: שמש קבוע. לא יבדוק מפני שאימת רבו עליו אם ימצא בהן דבר מגונה ובודקן יפה וחיישינן להטיה: שאינו קבוע. לא רמיא עליה כולי האי: הא והא בשמש קבוע גרסי': בדנפטא. שהוא מסריח מותר לבדוק לאורו דלא אתי להטות: שמש שאינו קבוע בדמשחא מאי. כיון שאינו קבוע אינו מטה אפילו בחול והלכך בשבת מותר או דילמא בדמשחא הואיל ולא מאיס דרכו להטות בחול הוא: הלכה. דמותר: ואין מורין כן. שלא יזלזלו: קם שמעי'. דר' ירמיה דהוא שמש שאינו קבוע בבית רב אסי: אמרה ליה דביתהו. דרב אסי לרב אסי מר לא עביד הכי: כרביה. ר' ירמיה דאמר הלכה ומורין כן: ראשי פרשיות. ומריצן בפיו שמתוך שראש הפרשה שגורה בפיו הוא נזכר בכולה למחר ומסייע את שבעה הקורין בנקודה וטעמיה בלחש:

תוספות

רבי יהודה אומר המקום ירחם עליך כו'. ק' לר''ת מה מועלת תפלה לר' מאיר ור' יהודה דקאמר בפ''ק דר''ה (ד' טז. ושם) הכל נידונים בר''ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה''כ דברי ר''מ ר' יהודה אומר הכל נידונין בר''ה וגזר דין של כל אחד ואחד נחתם בזמנו בפסח על התבואה ואדם ביום הכפורים ר' יוסי אומר אדם נידון בכל יום ואמר התם אמר רב יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כר' יוסי משמע דלר''מ ולר' יהודה לא מהניא צלותא וי''ל דהכא בשבת שבין ר''ה ובין יוה''כ איירי ולפי מאי דמשני התם איבעית אימא כדר' יצחק דאמר ר' יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גז''ד כו' אתי הכא שפיר: שבנא איש ירושלים. ר''ת לא גריס שבנא דשבנא רשע הוה ולא מסקינן בשמיה דשם רשעים ירקב כדאמר בפרק אמר להם הממונה (יומא דף לח:) אלא גרס שכנא דהוי נמי שם אדם כדאמר בסוטה (דף כא.) אלא כשכנא אחי הלל ונראה לר''י דשפיר גרס שבנא דאטו אם אחד רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר ואשכחן דתרי שבנא הוו כמו שמוכיח בישעיה (כב) דכתיב שבנא אשר על הבית וכתיב וקראתי לעבדי לאליקים וגו' וממשלתך אתן בידו וכתיב בתר הכי (שם לו) ויבא אליו אליקים אשר על הבית ושבנא הסופר משמע דשבנא אשר על הבית כבר מת והיה אליקים במקומו ושבנא הסופר היה אחר: שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי. לבד מגבריאל כדאמר בסוטה בריש אלו נאמרין (דף לג.) דאמר מר בא גבריאל ולמדו שבעים לשונות ליוסף ותימה דאפי' מחשבה שבלב כל אדם יודעים ולשון ארמי אין יודעים: לא ישב על גבי מטה ולא על ספסל. נראה דדוקא כשחולה שוכב בנמוך שלא ישב גבוה ממראשותיו של חולה: רבי נתן אומר קרא והטה. הכא ובמכות (דף ר:) גבי יהודה בן טבאי שהרג עד זומם ובהאשה רבה (יבמות דף צו:) גבי הא שנקרע ס''ת בחמתן לא פריך ומה בהמתן של צדיקים אין הקב''ה מביא תקלה כו' אומר ר''ת דלא פריך בשום מקום אלא גבי אכילת איסור שגנאי הוא לצדיק ביותר וההוא דערבי פסחים (כסחים דף קג: ושם) דר' ירמיה אישתלי וטעים קודם הבדלה והנהו דמס' ר''ה (דף כא.) דקאמר בסים תבשילא דבבלאי בצומא רבה דמערבא התם לא הוה מאכל איסור אלא השעה אסורה ובבראשית רבה אמרינן ר' ירמיה שלח לר' זירא חד טרסקל דתאנים ומסיק בין דין לדין מתאכל תאנתא בטבלא הא קאמר עלה ר' אבא בר זימנא בשם ר' אליעזר זעירא אם. הראשונים מלאכים אנו בני אינש ואם הם בני אינש אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר: שמש שאינו קבוע בדמשחא מאי. ללישנא בתרא מבעי ליה ור''ת גריס הא והא בשמש שאינו קבוע איבעיא להו שמש קבוע בדמשחא מאי דשמש שאינו קבוע בודק יפה שלא יעבירוהו אבל קבוע לא מרתת שיעבירוהו בשביל כך כיון שהוקבע כבר:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר