סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אָמַר שְׁמוּאֵל מְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם אָסוּר חוּץ לַתְּחוּם מוּתָּר
אָמַר רַב פָּפָּא וַאֲפִילּוּ חוּץ לַתְּחוּם לֹא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא מָתָא דִּמְקָרְבָא לְהָתָם אֲבָל אִיכָּא מָתָא דִּמְקָרְבָא לְהָתָם אָסוּר
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא וְכִי לֵיכָּא מָתָא דִּמְקָרְבָא לְהָתָם נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים דְּלָא שְׁכִיחִי אִינָשֵׁי דְּאָזְלִי לְהָתָם אֲבָל בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד דִּשְׁכִיחִי אִינָשֵׁי דְּאָזְלִי וְאָתוּ לְהָתָם אָסוּר
מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּנוֹ לֵיהּ אַפַּדְנָא מְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת חוּץ לַתְּחוּם אִיקְּלַע רַב סָפְרָא וְרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא וְלָא עַלּוּ לְגַבֵּיהּ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי הוּא נָמֵי לָא עָל בְּגַוֵּויהּ
וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל מְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם אָסוּר חוּץ לַתְּחוּם מוּתָּר אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי וְאִיכָּא דְּאָמְרִי סַיּוֹעֵי סַיַּיע בְּתִיבְנָא בַּהֲדַיְיהוּ
רַב חָמָא שְׁרָא לְהוּ לְאַבְוָנְגָּרֵי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא לְמֶיעְבַּד לְהוּ עֲבִידְתָּא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא אֲמַר כֵּיוָן דַּאֲגַר לָא קָא שָׁקְלִי שַׁרְשׁוֹיֵי הוּא דְּקָא מְשָׁרְשׁוּ לֵיהּ וְלֵית לַן בַּהּ
תָּנוּ רַבָּנַן מְקַבְּלִין קִיבּוֹלֶת בַּמּוֹעֵד לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד וּבַמּוֹעֵד אָסוּר כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כֹּל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה וְכֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֵינוֹ אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה תַּנְיָא אִידַּךְ מְקַבְּלִין קִיבּוֹלֶת בַּמּוֹעֵד לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד וְשֶׁלֹּא יִשְׁקוֹל וְשֶׁלֹּא יִמְנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מַרְבִּיעִין בְּהֵמָה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד כַּיּוֹצֵא בּוֹ אֵין מַרְבִּיעִין בִּבְכוֹר וְלֹא בִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין
תַּנְיָא אִידַּךְ אֵין מַרְבִּיעִין בְּהֵמָה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמוֹרָה שֶׁתָּבְעָה מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ זָכָר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּצְטַנֵּן וּשְׁאָר כׇּל הַבְּהֵמוֹת מַכְנִיסִין אוֹתָן לְבַקְרוּת
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מְדַיְּירִין לֹא בְּשַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וְאִם בָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן מוּתָּר
וְאֵין מְסַיְּיעִין אוֹתָן וְאֵין מוֹסְרִין לָהֶם שׁוֹמֵר לְנַעֵר אֶת צֹאנָם הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת שְׂכִיר חֹדֶשׁ שְׂכִיר שָׁנָה שְׂכִיר שָׁבוּעַ מְסַיְּיעִין אוֹתָן וּמוֹסְרִין לָהֶם שׁוֹמֵר לְנַעֵר אֶת צֹאנָם רַבִּי אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת בְּטוֹבָה בְּיוֹם טוֹב בִּמְזוֹנוֹת בַּמּוֹעֵד בְּשָׂכָר אָמַר רַב יוֹסֵף הִלְכְתָא כְּרַבִּי
מַתְנִי' וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵירְעוֹ אֵבֶל אוֹ אוֹנֶס אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עוֹשֶׂה לוֹ לִימּוּדִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ
גְּמָ' וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּמִישְׁחָא נְפִישׁ פְּסֵידֵיהּ אֲבָל חַמְרָא דְּלָא נְפִישׁ פְּסֵידֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה וְאִי אַשְׁמְעִינַן בָּתְרָיְיתָא בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לְרַבִּי יוֹסֵי צְרִיכָא
אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבָּא מַאן תַּנָּא שִׁינּוּי בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַב יוֹסֵף הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַהוּ לְמֵישַׁע חָבִיתָא דְשִׁיכְרָא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא אֲמַר לְהוּ סִינַי אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּחַמְרָא בְּשִׁיכְרָא מִי אָמַר
חַמְרָא טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ פְּסֵידֵיהּ שִׁיכְרָא נָמֵי אִית בֵּהּ פְּסֵידָא דְּאָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם בַּר שֵׁית סָאוֵי וּשְׁיִיעַ מִבַּר תַּמְנֵי וְלָא שְׁיִיעַ
אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב הִלְכוֹת מוֹעֵד כְּהִלְכוֹת כּוּתִים בַּהֲלָכָה לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא אָמַר רַב לוֹמַר שֶׁהֵן עֲקוּרוֹת וְאֵין לְמֵידוֹת זוֹ מִזּוֹ
דְּאָמַר שְׁמוּאֵל זוֹפְתִין כּוּזְתָּא וְאֵין זוֹפְתִין חָבִיתָא רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר זוֹפְתִין חָבִיתָא וְאֵין זוֹפְתִין כּוּזְתָּא מָר חָיֵישׁ לִפְסֵידָא וּמָר חָיֵישׁ לְטִירְחָא
אָמַר אַבָּיֵי נָקְטִינַן הִלְכוֹת מוֹעֵד כְּהִלְכוֹת שַׁבָּת

רש"י

מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור. ליתן מלאכה לנכרי בקיבולת כי עבדי ליה בשבתא דידעי כולי עלמא ואמרי היום בשבת יהב ליה והא דשרי בית הלל בפ''ק דשבת (ד' יז:) ליתן כלים לכובס בע''ש עם חשיכה ואפי' בתוך התחום משום דכביסה בנכרי מידי דלא מינכר וליכא חשדא אבל מידי דמינכר בתוך התחום אסור משום חשדא: אבל אי איכא מתא דמקרבא להתם. אותן פועלים נכרים אסורים דאינהו ידעי דהני נכרים עבדי ליה מלאכה ואמרי בשבתא יהב להו: אסור. דאמרי היום יהבו ליה: סיועי הוה מסייע בתיבנא. שהיה נותן להם תבן למלאכה דהואיל והוא מסייע בהדייהו אסור: אבוגנגרי. מסדרי שולחנות: למיעבד עבידיתייהו. אם נשבר השלחן שרי לתקנו: שרשויי. ריוח בעלמא כדי סעודתם דקא אכלי בהדייהו ולא קא חשיב מלאכה: מקבלין קיבולת. נותנה לנכרי לעשותה אחר המועד: אין מרביעין בהמה. משום דעביד מלאכה בחולו של מועד: אין מרביעין. אין אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר: בבכור. דקעביד ביה מלאכה וכתיב (דברים טו) לא תעבוד בבכור שורך: לבקרות. מקום שיש שם בהמות והיא רובעת מעצמה: מדיירין. מכניסין בהמה לשדה כדי שיוציאו זבל ומזבלין השדה: אין מסייעין אותן. לבהמה לבא בשדה או אם נכרים הם אין מסייעין להם להסיען ממקום למקום כדי שתזבל כל השדה אפילו בבאין מעצמם: לנער. לשמור כגון אם נכרים הם: שכיר שבת. ששכרו כל השבוע לדייר שדהו: שבוע. שמיטה: מסייעין. כאילו של נכרים הוא: ה''ג ועושה נכרי בשבת וי''ט ומסייעין במועד. דלא טרח מלאכה כלומר יכולין לסייע לאותו שכיר לדייר: ומוסרין לו רועה אחד לנער צאנו. שמדיירין אותה הואיל ואינו שכיר לשבת ממש: רבי אומר בשבת בטובה. אם רוצה שום אדם לסייע לאותו שכיר בטובתו עושה כלומר בחנם ולא בשכר: מתני' בתוך הבור. שלפני הגת אותו כלי שהיין נופל בו מן הגת קרוי בור: זולף וגומר כדרכו. כלומר מריק אותו בחבית וגף החבית במגופה גמורה: עושה לו למודים. אינו יכול לגוף כדרכו אלא שיתפס היינו לימודין בשביל שלא יחמיץ שאם אינו סותמו מחמיץ: גמ' וצריכא. למימר בתרוייהו בשני בבי דמתני' דמשחא ודחמרא ר' יוסי אומר זולף כו': בההיא רישא דמתניתין: קאמר רבי יוסי. זולף כדרכו: דמשחא. יקיר ואיכא פסידא יתירא: מודה ליה לר' יהודה. דאינו זולף וגף ממש אלא עושה לימודים עראי: דלא כר' יוסי. דאמר גומר כדרכו ואינו צריך שינוי: למישע. לגוף החבית: סיני: רב יוסף: הלכה כר' יוסי. דגף כדרכו: בר שית סאוי ושייע מבר תמני ולא שייע. כלומר יפה שכר מוגף שמחזיק ששה סאין משכר שהוא בכלי גדול שמחזיק שמונה סאין: כהלכות כותים. דאמרינן (חולין דף ד.) היכא דאחזיק אחזיק היכא דלא אחזיק לא אחזיק: עקורות כאשה עקרה שאין לאדם ממנה פרי אלא גופה: ואין למידין זו מזו. דאימא כשם שזו מותרת כך זו מותרת כמו בכותים ולא אמרינן כי היכי דמחזיק בהאי מחזיק בהאי אלא לא ילפי הני מהני: מר. דאמר זופתין חביתא חייש לפסידא ובחביתא איכא פסידא יתירא אי לא זפתי לה משום דנפיש יינא ובכוזתא ליכא פסידא יתירא כוזא כלי קטן: מר. דאמר זופתין לכוזא דחייש לטירחא יתירא ובכוזא ליכא טירחא יתירא ובחביתא איכא טירחא יתירא:

תוספות

אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום. הא דשרינן כלים לכובס נכרי פירש בקונט' דלא מינכר שהוא של ישראל ור' יעקב לא היה מחלק ואומר דשרי במועד וגם בשבת דהא ריחים של מים איכא השמעת קול ושרינן בפ''ק דשבת (דף יח. ושם) ובפ''ק דע''ז (דף כא: ושם) שרינן להשכיר שדה לנכרי משום דאריסותיה קעביד וכ''ש קבלנות שאין הבית מתעלה בכך אלא ממהר לעשות ואע''ג דר' שמעון בן אלעזר פליג מסתמא הלכה כר' שמעון בן גמליאל דקא אסר התם מרחץ במשנה משמע הא שדה שרי כדדייק התם ותניא בפ''ק דשבת (דף יט.) גבי ספינה פוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת אלמא אין הנכרי מניח לעשות קבלנותו בשביל ישראל ואיכא מאן דאמר אפי' לפסוק אין צריך ובשמעתין דאסר שמואל מפרש רבינו יעקב כאותו פירוש שמעמידין כולהו שמעתתא באבל וכדרב שישא דאמר (לעיל יא:) דברים המותרי' בחש''מ אסורין בימי אבלו דהוי דאורייתא או כעין דאורייתא אבל במועד הקילו וכ''ש שיש להן להקל בשבת דלא חיישינן כל כך דלא ליזלזל ביה וא''ת כיון דבאבילות איירי שמואל היכי קאמר וכי ליכא מתא דמיקרבא להתם לא אמרן אלא בשבתות וימים טובים דלא שכיחי דאזלי מדוכתא אבל בחולו של מועד אסור וצריך עיון: דברי רבי יוסי. בשמן תניא מילתא דר' יהודה ברישא וכיון דאתחיל מילתא דרבי יוסי מסיים לה וגף ביין לא ידענא אי אבור אי אחבית קאי מיהו לכאורה אחבית קאי דשייך בה מגופה ומדקתני בה זולף וגומר משמע דאבור קאי דאחבית לא שייך משמע דגף אחרי כן וגם עושין לו לימודין משמע דקאי אבור ולית ליה זולף וגומר דאחבית לא שייך לימודין דסגי בכיסוי קטן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר