סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אִם יָכוֹל לְמַעֵט בְּעִסְקוֹ יְמַעֵט וְאִם לָאו יְגַלְגֵּל עִמָּהֶן
תָּנוּ רַבָּנַן מֵאֵימָתַי כּוֹפִין אֶת הַמִּטּוֹת מִשֶּׁיֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל
מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּפוּ מִטּוֹתֵיכֶם וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּפוּ מִטּוֹתֵיכֶם אָמְרוּ לוֹ כְּבָר כָּפִינוּ עַל פִּי זָקֵן
תָּנוּ רַבָּנַן מֵאֵימָתַי זוֹקְפִין אֶת הַמִּטּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ יוֹשֵׁב עָלֶיהָ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ לֵישֵׁב אֶלָּא יוֹם אֶחָד חוֹזֵר וְכוֹפֶה
תָּנוּ רַבָּנַן הַכּוֹפֶה מִטָּתוֹ לֹא מִטָּתוֹ בִּלְבַד הוּא כּוֹפֶה אֶלָּא כׇּל מִטּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הוּא כּוֹפֶה וַאֲפִילּוּ יֵשׁ לוֹ עֶשֶׂר מִטּוֹת בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת כּוֹפֶה אֶת כּוּלָּן וַאֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה אַחִין וּמֵת אֶחָד כּוּלָּן כּוֹפִין
וְאִם הָיְתָה מִטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים אֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ דַּרְגֵּשׁ אֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹתוֹ אֶלָּא זוֹקְפוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר דַּרְגֵּשׁ מַתִּיר אֶת קַרְבִּיטָיו וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵילָיו
מַאי דַּרְגֵּשׁ אָמַר עוּלָּא עַרְסָא דְגַדָּא
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי מֶלֶךְ דִּתְנַן כׇּל הָעָם מְסוּבִּים עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַדַּרְגֵּשׁ מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּעַד הָאִידָּנָא לָא אוֹתְבִינֵּיהּ וְהַשְׁתָּא מוֹתְבִינַן לֵיהּ
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי מַאי קוּשְׁיָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה דְּעַד הָאִידָּנָא לָא אוֹכְלִינֵּיהּ וְלָא אַשְׁקִינֵּיהּ הַשְׁתָּא אוֹכְלִינֵּיהּ וְאַשְׁקִינֵּיהּ
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא דִּתְנַן דַּרְגֵּשׁ אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתוֹ אֶלָּא זוֹקְפוֹ וְאִי עַרְסָא דְגַדָּא אַמַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתוֹ הָא תְּנַן הַכּוֹפֶה מִטָּתוֹ לֹא מִטָּתוֹ בִּלְבַד הוּא כּוֹפֶה אֶלָּא כׇּל מִטּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כּוֹפֶה
וּמַאי קַשְׁיָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַמִּטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים דְּתַנְיָא אִם הָיְתָה מִטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר דַּרְגֵּשׁ מַתִּיר קַרְבִּיטָיו וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵילָיו וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַרְסָא דְגַדָּא מַאי קַרְבִּיטִין אִית לֵיהּ
כִּי אֲתָא רָבִין אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן וְרַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא שְׁמֵיהּ דַּהֲוָה שְׁכִיחַ בְּשׁוּקָא דְגִילְדָּאֵי מַאי דַּרְגֵּשׁ עַרְסָא דְצַלָּא
אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה דַּרְגֵּשׁ סֵירוּגוֹ מִתּוֹכוֹ מִטָּה סֵירוּגָהּ עַל גַּבָּהּ
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַבִּי אַסִּי מִטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ יוֹצְאִין זוֹקְפָהּ וְדַיּוֹ
תָּנוּ רַבָּנַן יָשֵׁן עַל גַּבֵּי כִּסֵּא עַל גַּבֵּי אוּדְיָינִי גְּדוֹלָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁלֹּא קִיֵּים כְּפִיַּית הַמִּטָּה
תָּנוּ רַבָּנַן מְכַבְּדִין וּמַרְבִּיצִין בְּבֵית הָאֵבֶל וּמְדִיחִין קְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת בְּבֵית הָאֵבֶל וְאֵין מְבִיאִין אֶת הַמּוּגְמָר וְאֶת הַבְּשָׂמִים לְבֵית הָאֵבֶל
אִינִי וְהָא תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַמּוּגְמָר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים בְּבֵית הָאֵבֶל בָּרוֹכֵי הוּא דְּלָא מְבָרְכִין הָא אֵתוֹיֵי מַיְיתִינַן
לָא קַשְׁיָא הָא בְּבֵית הָאֵבֶל הָא בְּבֵית הַמְנַחֲמִין
מַתְנִי' אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאֵבֶל לֹא בְּטַבְלָא וְלֹא בְּאִסְקוּטְלָא וְלֹא בְּקָנוֹן אֶלָּא בְּסַלִּים וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד אֲבָל עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה וּמְנַחֲמִין וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מוֹלִיכִין בְּבֵית הָאֵבֶל עֲשִׁירִים בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וַעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּישִׁים הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הַכֹּל מְבִיאִין בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים
תָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשְׁקִין בְּבֵית הָאֵבֶל עֲשִׁירִים בִּזְכוּכִית לְבָנָה וַעֲנִיִּים בִּזְכוּכִית צְבוּעָה וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּישִׁין הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הַכֹּל מַשְׁקִין בִּזְכוּכִית צְבוּעָה מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְגַלִּין פְּנֵי עֲשִׁירִים וּמְכַסִּין פְּנֵי עֲנִיִּים מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מוּשְׁחָרִין פְּנֵיהֶן מִפְּנֵי בַצּוֹרֶת וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּישִׁין הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מְכַסִּין פְּנֵי הַכֹּל מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מוֹצִיאִין עֲשִׁירִים בְּדַרְגֵּשׁ וַעֲנִיִּים

רש"י

יגלגל עמהן. ואינו עושה סחורה בפני עצמו אלא עם חבורה: אף על גב שאין לו. לאבל אחר השבת אלא יום אחד: קרביטיו. רצועותיו שהוא כעין תרניפני''א: ערסא דגדא. מטה שמייחדים אותה למזל טוב ואין משתמשין בה כלום אלא מייחדין אותה לשרות מזל טוב עליה: דצלא. עור: סירוגו מתוכו. מכניס רצועות מן חורי עצי המטה: על גבה. והעור כפול על העץ: נקליטי. עצים יוצאין מתוקנין למראשותיו ולמרגלותיו ונותנין עץ ארוך עליהן ונותן הסדינין עליהם לשמור מהזבובים: אין מברכין. על הריח בבית האבל: המנחמין. קרוביו מביאין ענינים של אוכלין: מתני' אסקוטלא. תמחוי: פוטרין את הרבים. שאומרים למנחמין לכו לבתיכם: אין מניחין מטה במועד ברחוב. להספידו: ולא של נשים לעולם. ששופעות זיבה: גמ'

תוספות

אם יכול למעט בעסקו ימעט. פירש בקונטרס בסחורתו ונראה דבדבר האבד קאמר וכן פי' לעיל (ד' כב.) גבי על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקו רצה אינו ממעט וגם הרב פירש לעיל בדבר האבד עושה בצנעא בתוך ביתו נראה לפירושו דהכא מיירי באביו ואמו ומשום דהולך בדרך התירו לו שיגלגל עמהם אם אינו יכול למעט דבשאר מתים אינו ממעט כלל אם אינו רוצה ואי מיירי הכא בשאר מתים צריך לומר להפך הולך בדרך ואינו נוהג אבילות כל כך ומתנחם יותר אסור להרבות בעסקו יותר מאותו שיושב בביתו ואינו מתנחם וה''ר יוסף פירש דהכא ימעט בעסקו לקנות צורכי סעודה ולפי שהולך בדרך רגיל לקנות צורכי סעודה יותר מבביתו שיש לו קונים עבורו וגם מוצא בביתו הרבה משום הכי נקט הולך בדרך ומה שפירש בקונטרס דאיירי כשאמרו לו על מיתת קרוביו כשהיה בדרך לא ידענא אי בעי למימר דאיירי במוליך סחורתו ממקום למקום כדפי' בקונטרס ור''ל דשמא שרי ליה לדידיה למכור סחורתו דכיון דהוליך אותה כבר וטרח בה ולא פשע בהליכתו שלא היה יודע לישב בביתו שיכול לשומרה או שמא הקונטרס ר''ל משום דאמרינן לעיל (דף כג.) שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו וזה אינו קושיא דאע''פ שאינו יוצא מפתח ביתו בעיר הא אמרינן (לעיל דף טו:) יצא לדרך (. חולץ ונכנס לעיר אלמא מותר לצאת (בו) ושמא דוקא בדבר האבד מותר לצאת לדרך: מן המנחה ולמעלה. פי' בתוספות הרב דמספקא ליה אי מנחה גדולה אי מנחה קטנה דמקודם לכן אינו יושב עליה נראה לי דמכאן סמכו שלא לישב ע''ג כסא וספסל אע''פ שאין ראיה גמורה דשאני מטה הואיל וצריך כפייה ולא מצינו כפייה בכסא וספסל: ואין מוליכין לבית האבל. זאת המשנה על כרחין נסדרה בהיפך ושמא כל זה מן הברייתא דלמעלה כמו שפירש בתוספות בההיא. דלעיל ותמיהני מדוע לא פירשו גם כאן כמו שפירש למעלה ושמא בספר הרב היתה כתובה מגוף הברייתא ולא הוצרך לפרשו או לא היה כתוב בספרו כלל ואין מוליכין כו' וכן מוכיח מתוך פירוש התוספות שפי' לא ידענא אי קאי האי בראשונה היו מוליכים אמוגמר ובשמים דאמר אין מברכין הא אתויי מייתינן אי אמתניתין קאי דקתני מברין ואותה הבראה היא בראשונה מוליכין כו' דאמתניתין קאי ועוד כיון שפירש התקינו שיהו הכל מוליכין כו' ומתניתין לאחר תקנה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר