סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁמְּגָרְשָׁה בְּגֵט וּמַחְזִירָהּ הָתָם נָמֵי לֵימָא וְיִבְּמָהּ עֲדַיִין יִבּוּמִין הָרִאשׁוֹנִים עָלֶיהָ וְתִיבְעֵי חֲלִיצָה
שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה כֵּיוָן שֶׁלְּקָחָהּ נַעֲשֵׂית כְּאִשְׁתּוֹ לְכׇל דָּבָר אִי הָכִי הָכָא נָמֵי הָא כְּתַב רַחֲמָנָא וְיִבְּמָהּ
וּמָה רָאִיתָ מִסְתַּבְּרָא שְׁדִי הֶיתֵּירָא אַהֶיתֵּירָא וּשְׁדִי אִיסּוּרָא אַאִיסּוּרָא
וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר הוֹאִיל וּבָא וּמְצָאָהּ בְּהֶיתֵּר וְלֹא עָמְדָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת בְּאִיסּוּר אֶלָּא מֵעַתָּה אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ שֶׁנְּשָׂאָהּ אָחִיו מֵאָבִיו וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד אָח וָמֵת תִּתְיַיבֵּם הוֹאִיל וּבָא וּמְצָאָהּ בְּהֶיתֵּר
אִיסּוּר אֲחוֹתוֹ לְהֵיכָן אֲזַל הָכָא נָמֵי אִיסּוּר אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בָּעוֹלָם לְהֵיכָן אֲזַל הַאי אִיסּוּרָא דְּלֵית לֵיהּ הֶיתֵּירָא הַאי אִיסּוּרָא דְּאִית לֵיהּ הֶיתֵּירָא
מַתְנִי' כְּלָל אָמְרוּ בִּיבָמָה כֹּל שֶׁהִיא אִיסּוּר עֶרְוָה לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת
אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת
אִיסּוּר מִצְוָה שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אִיסּוּר קְדוּשָּׁה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל וּבַת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּמַמְזֵר
גְּמָ' כְּלָל לְאֵתוֹיֵי מַאי אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא לְאֵתוֹיֵי צָרַת אַיְלוֹנִית וְכִדְרַב אַסִּי
וְאִיכָּא דְאָמְרִי כׇּל שֶׁאִיסּוּרָהּ אִיסּוּר עֶרְוָה הוּא דַּאֲסִירָא צָרָתַהּ הָא לָא אִיסּוּרָהּ אִיסּוּר עֶרְוָה צָרָתַהּ לָא אֲסִירָא לְמַעוֹטֵי מַאי אָמַר רַפְרָם לְמַעוֹטֵי צָרַת אַיְלוֹנִית וּדְלָא כְּרַב אַסִּי
אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ אֲחוֹתָהּ דְּמַאן אִילֵימָא דְּאִיסּוּר מִצְוָה כֵּיוָן דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא רַמְיָא קַמֵּיהּ פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ אֶלָּא אֲחוֹתָהּ דְּאִיסּוּר עֶרְוָה
אִיסּוּר מִצְוָה שְׁנִיּוֹת אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ אִיסּוּר מִצְוָה אֲמַר אַבָּיֵי מִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים
אִיסּוּר קְדוּשָּׁה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט וְאַמַּאי קָרֵי לְהוּ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה דִּכְתִיב קְדוֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם
תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה מַחְלִיף אִיסּוּר מִצְוָה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ אִיסּוּר מִצְוָה דִּכְתִיב אֵלֶּה הַמִּצְוֹת
אִיסּוּר קְדוּשָּׁה שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ אִיסּוּר קְדוּשָּׁה אָמַר אַבָּיֵי כׇּל הַמְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים נִקְרָא קָדוֹשׁ אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים קָדוֹשׁ הוּא דְּלָא מִיקְּרֵי רָשָׁע נָמֵי לָא מִיקְּרֵי אֶלָּא אָמַר רָבָא קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמּוּתָּר לָךְ
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל קָפָסֵיק וְתָנֵי לָא שְׁנָא מִן הַנִּשּׂוּאִין וְלָא שְׁנָא מִן הָאֵירוּסִין
בִּשְׁלָמָא מִן הַנִּשּׂוּאִין עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין לֹא תַעֲשֶׂה גְּרֵידָא הוּא יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב אָמַר קְרָא וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשָּׁעְרָה שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יְבִמְתּוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר יְבִמְתּוֹ יֵשׁ לְךָ יְבָמָה אַחַת שֶׁעוֹלָה לַחֲלִיצָה וְאֵינָהּ עוֹלָה לְיִיבּוּם וְאֵיזוֹ זוֹ חַיָּיבֵי לָאוִין
וְאֵימָא חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת אָמַר קְרָא וְאִם לֹא יַחְפּוֹץ הָאִישׁ לָקַחַת הָא חָפֵץ מְיַיבֵּם כׇּל הָעוֹלֶה לְיִיבּוּם עוֹלֶה לַחֲלִיצָה וְכֹל שֶׁאֵין עוֹלֶה לְיִיבּוּם אֵינוֹ עוֹלֶה לַחֲלִיצָה
אִי הָכִי חַיָּיבֵי לָאוִין נָמֵי הָא רַבִּי רַחֲמָנָא יְבִמְתּוֹ וּמָה רָאִיתָ

רש"י

שמגרשה בגט. ואינה צריכה חליצה ואם רצה להחזיר מחזירה ולא אמרינן מצוה רמיא רחמנא עליה ועבדה ומהשתא תיקו עליה באיסור אשת אח: לימא. עדיין יבומין הראשונים עליה ותיבעי חליצה: שדי היתרא. למדרש ולקחה דלא תיבעי חליצה: אהיתרא. היכא דכולה מילתא היתר כגון במייבם אשת אח: ושדי איסורא. למדרש ויבמה עדיין יבומין עליה: אאיסורא. היכא דאיכא צד איסור כמו באשת אחיו שלא היה בעולמו: אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו. קודם לידתו של זה וכשנולד זה מצאה נשואה לאחיו תתייבם לו כשימות זה דהא מצאה בהיתר ייבום: איסור אחותו לית ליה היתר. אבל איסור אשת אח אית ליה היתר כשאין לו בנים הילכך כשמת ראשון בלא בנים פקע איסורו לגבי שני ונשאה והשלישי מכח שני בא: מתני' לא חולצת ולא מתייבמת. צרתה וכ''ש היא: איסור מצוה. מפרש להו ואזיל: אחותה. של ערוה כשהיא יבמתה כגון שנפלו שתי אחיות משני אחין האחת אסורה משום ערוה כגון שהיא כלתו או חמותו: או חולצת או מתייבמת. אחות הערוה דלא פגע באחות זקוקתו משום דערוה לאו זקוקתו היא: שניות. שניות לעריות שגזרו סופרים עליהם ובגמ' מפרש לה: לשון מצוה וקדושה מפרש בגמרא: אלמנה לכ''ג. שמת אחיו ההדיוט ונפלה אלמנתו לפניו: גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. שעבר אחיו המת ונשא חלוצה וגרושה וכשמת צריכה חליצה שהרי תופסים לו בה קידושין דקידושין תופסים בחייבי לאוין אבל יבומי לא שהרי אסורה לו לזה שהוא כהן ואפטורי בולא כלום לא דלא אלים לאו למיפטרה דילפי' מאחות אשה בפ''ק (דף ג:): גמ' לאיתויי צרת אילונית כרב אסי. בפ''ק (דף יב.) דלא חולצת ולא מתייבמת דערוה קרינן בה באילונית דמיעטה קרא מאשר תלד וקיימא עליה באיסור אשת אח הילכך צרתה צרת ערוה: אלה המצות. בסוף ספר תורת כהנים ומשמע דאכול' ספרא קאי וכל אזהרת כהנים התם כתיבא: קדש עצמך. לעמוד ולהזהר: אף במותר לך. להוסיף עליהם שניות המותר לך על העריות כדי שלא תבא לידי עריות האסורות מן התורה: קפסיק ותני. אלמנה לכ''ג לא שנא נפלה לפניו מן הנשואין דהיינו תרתי לגריעותא חדא דאלמנה היא ואיכא לאו דאלמנה לא יקח ועוד דבעולה היא ואיכא איסור עשה לגביה דכתיב אשה בבתוליה יקח ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה: ולא שנא. נפלה לפניו מן האירוסין ועודה בתולה דליכא אלא לאו דאלמנה: יבא עשה. דיבמה יבא עליה: ועלתה השערה מצי למכתב. דהא כתיב ברישא דקרא לקחת את יבמתו מה ת''ל יבמתו: יש לך יבמה כו'. דאם כתב ולא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה השערה הוה משמע דההיא דקרינא ביה לקחת הוא דקא מצרכה רחמנא ועלתה השערה לחלוץ אבל חייבי לאוין דלא קרינן בהו לקחת לא קרינן בה ועלתה להכי הדר כתב יבמתו למימר דיש לך יבמה אחרת שעולה השערה לחלוץ ואע''ג דלא כתיב בה לקחת שאין עולה לייבום: אימא חייבי כריתות. נמי לילף מהכא דליבעי חליצה ואמאי פטרינן לגמרי: תפסי בה קידושין. הילכך קרינן ביה לקחת בדיעבד אבל חייבי כריתות לא תפסי בהו קידושין ואפי' עבר האי יבם ונסבה לאו קיחה היא:

תוספות

האי איסורא דאית ליה התירא. דפקע איסור אשת אח דיכול להחזירה לאחר שגרשה וכי היכי דפקע ליה לגבי דידיה איסור אשת אח פקע נמי לגבי אחיו הנולד וה''ל אשת אחיו שהיה בעולמו: לאתויי צרת אילונית. אע''ג דמתני' לא קתני צרה מ''מ הוי בכלל דכל שאיסורה איסור ערוה דמשמע שאיסורה בא מחמת ערוה דהיינו הצרה ולא הוצרך להזכיר הצרה בהדיא משום דאפירקין דלעיל קאי והא דלא קאמר לאיתויי צרת סוטה וצרת מחזיר גרושה משום דאילונית דמיא טפי לעריות שמותרות למת ואסורות לייבם: בשלמא מן הנשואין כו'. תימה דמן הנשואין נמי תיקשי ליה דאמאי חולצת כיון דאין עולה לייבום דלא אתי עשה ודחי לא תעשה ועשה ותיהוי כי חייבי כריתות וי''ל דלא קאמר בשלמא אלא ממאי דאין מתייבמת: יבא עשה וידחה לא תעשה. הקשה ריב''א בפ''ב דסנהדרין (דף יט. ושם) דכיון דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה כדאמר בסוף פ' ד' אחין (לקמן ד' לד. ושם) היאך תתיבם דבביא' ראשונה ליכא הקמת שם וביאה שניה אסירא ליה כדאמר לקמן גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה ואר''י דלא קשה מידי דלא בעינן שתהא ראויה להקמת שם אלא שהיבמה והיבם יהו ראוין להקמת שם ולא ממעטינן אלא אילונית וסריס שאינן ראוין לילד לעולם אבל ביאה שאין יכולה להתעבר בה לא ממעטי כיון שהאשה או היבם ראוין לבסוף להוליד דאל''כ תיקשה היאך קטנה מתייבמת לרבנן וגם לרבי מאיר היתה מתייבמת אי לאו חששא דשמא תמצא אילונית ובפרק ב''ש (לקמן דף קיא:) תנן קטן הבא על הגדולה תגדלנו ובפ' הבא על יבמתו (לקמן נה:) נמי מרבינן דנקנית בביאה שלא כדרכה והעראה אע''פ שאין מתעברת בה: אי הכי חייבי לאוין נמי. פי' כיון דאין עולים לייבום לא יעלו לחליצה ותימה לר''י היכי מצי למימר דלא יעלו לחליצה הא מיבמתו דשמעינן

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר