סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חָלַץ לַאֲחָיוֹת לֹא נִפְטְרוּ צָרוֹת הֵיכָא דְּקָיְימָא חֲלִיצָה דְּשִׁמְעוֹן חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה חָלֵיץ לַהּ רְאוּבֵן חֲלִיצָה פְּסוּלָה
מַאי אֶחָד חוֹלֵץ לְכוּלָּן נָמֵי דְּקָאָמַר אַאֶמְצָעִית וְהָא כּוּלָּן קָאָמַר כֵּיוָן דְּרוּבָּה גַּבֵּיהּ קָרֵי לֵיהּ כּוּלָּן וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּי קָאָמַר שְׁמוּאֵל חֲלִיצָה מְעַלְּיָא בְּעֵינַן הָנֵי מִילֵּי לְמִיפְטַר צָרָתָהּ אֲבָל מִפְטַרא נַפְשַׁהּ פָּטְרָה
גּוּפָא אָמַר שְׁמוּאֵל חָלַץ לַאֲחָיוֹת לֹא נִפְטְרוּ צָרוֹת לְצָרוֹת נִפְטְרוּ אֲחָיוֹת חָלַץ לְבַעֲלַת הַגֵּט לֹא נִפְטְרָה צָרָה לְצָרָה נִפְטְרָה בַּעֲלַת הַגֵּט
חָלַץ לְבַעֲלַת הַמַּאֲמָר לֹא נִפְטְרָה צָרָה לְצָרָה נִפְטְרָה בַּעֲלַת מַאֲמָר
מַאי שְׁנָא לַאֲחָיוֹת דְּלֹא נִפְטְרוּ צָרוֹת דְּהָוְיָא (לוֹ) [לַהּ] אֲחוֹת אִשָּׁה בְּזִיקָה חָלַץ לְצָרוֹת נָמֵי לָא לִיפַּטְרוּ אֲחָיוֹת דְּהָוְיָא לְהוּ צָרוֹת אֲחוֹת אִשָּׁה בְּזִיקָה קָסָבַר שְׁמוּאֵל אֵין זִיקָה
וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל יֵשׁ זִיקָה לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין זִיקָה קָאָמַר
אִי הָכִי חָלַץ לָאֲחָיוֹת אַמַּאי לֹא נִפְטְרוּ צָרוֹת בִּשְׁלָמָא צָרָה דְרָחֵל לָא תִּיפְּטַר דְּכֵיוָן דְּחָלֵץ לַהּ לְלֵאָה וַהֲדַר חָלֵץ לְרָחֵל הָוְיָא לַהּ חֲלִיצָה דְּרָחֵל חֲלִיצָה פְּסוּלָה אֶלָּא צָרָה דְלֵאָה תִּיפְּטַר
מַאי לֹא נִפְטְרוּ צָרוֹת נָמֵי דְּקָאָמַר אַצָּרָה דְרָחֵל וְהָא צָרוֹת קָאָמַר צָרוֹת דְּעָלְמָא
אִי הָכִי חָלַץ לְצָרוֹת נִפְטְרוּ אֲחָיוֹת וְאַצָּרַת רָחֵל מִי מִיפַּטְרָא וְהָא תְּנַן אָסוּר אָדָם בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ
שְׁמוּאֵל נָמֵי הִתְחִיל וְלֹא הִתְחִיל קָאָמַר הִתְחִיל בַּאֲחָיוֹת לֹא יִגְמוֹר בְּצָרוֹת דִּתְנַן אָסוּר אָדָם בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ הִתְחִיל בְּצָרוֹת יִגְמוֹר אַף בַּאֲחָיוֹת דִּתְנַן מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ
רַב אָשֵׁי אָמַר לְעוֹלָם כִּדְקָאָמְרַתְּ וּמִשּׁוּם דְּלָא אַלִּימָא זִיקָה לְשַׁוּוֹיֵי לְצָרָה כְּעֶרְוָה
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי חָלַץ לָאֲחָיוֹת לֹא נִפְטְרוּ צָרוֹת הָא לְצָרוֹת נִפְטְרוּ אֲחָיוֹת מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר יֵשׁ זִיקָה וְלָא אַלִּימָא זִיקָה לְשַׁוּוֹיַיהּ לְצָרָה כְּעֶרְוָה
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל הָא מַנִּי בֵּית שַׁמַּאי הִיא דִּתְנַן בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין הַצָּרוֹת לָאַחִין אִי הָכִי יַבּוֹמֵי נָמֵי תִּתְיַיבֵּם
כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר בּוֹאוּ וּנְתַקֵּן לָהֶן לַצָּרוֹת שֶׁיְּהוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת וְהָאָמַר מָר לָא הִסְפִּיקוּ לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁנִּטְרְפָה הַשָּׁעָה אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַחֲרָיו חָזְרוּ וְתִקְּנוּ
אִיבַּעְיָא לְהוּ

רש"י

חלץ לאחיות. שתי אחיות שנפלו לפניו משני אחים וכל אחת צרתה עמה וחלץ לאחיות לא נפטרו צרותיהן הואיל ואי בעי לייבומי לא מצי אלא יחלוץ לצרות ויפטרו אחיות ואע''ג דצרות נמי אי הוה בעי לא הוה מייבם מיהו קל איסורם משל אחיות הלכך אף חליצתם משובחות משל אחיות והכי מפרש לקמן: היכא דקיימא חליצה דשמעון חליצה כשרה. לחלוץ לשניה שהוא לא חלץ לראשונה: חלץ לה ראובן חליצה פסולה. בתמיה ראובן שחלץ לראשונה והויא הך אחות חלוצתו ולא חליצה מעליא היא כדשמעון דזיקה גרידתא היא: אאמצעית. כלומר השלישית לאחר שחלץ שמעון לשניה שהיא על שניהן אחות חלוצה ושניהן שוין בה וקסבר חליצה פסולה אין צריכה לחזור על כל האחין: כיון דרובה גביה. שהחולץ לשלישית חלץ לב': למיפטר צרה. כדקאמרי' לא נפטרו צרות: אבל מיפטרא נפשה פטרה. בחליצה דכל דהו הלכך אחד חולץ לג' היכא דליכא צרות בהדייהו: לבעלת הגט. ב' יבמות מאח אחד ונתן יבם גט לאחת מהן שוב אין חליצתה הוגנת כל כך דקלישא זיקתה ואם חלץ לה לא נפטרה צרה: חלץ לבעלת מאמר. עשה מאמר באחת מנשי אחיו המת ואח''כ חלץ לה לא נפטרה צרה שחליצה זו אינה פוטרת לגמרי שעדיין צריכה גט למאמרו כדתנן בפרק ר''ג (לקמן דף נ.) עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט ואע''ג דיהיב לה גט אחר דחלץ לה הוא דמהניא אבל צרתה צריכה חליצה אבל חלץ לצרה נפטרה בעלת מאמר מחליצה ואינה צריכה אלא גט למאמרו: דהויא אחות אשה בזיקה. ואי הוה בעי לייבומי לא מצי ולהכי גריעה חליצתה: לצרות נמי. הא צרת אחות זקוקה היא ואסירא לייבומי דצרה במקום ערוה קיימא: והאמר שמואל כו'. בפ''ב: אי הכי. דאין זיקה חלץ לאחיות שחליצה הוגנת היא: בשלמא צרה דרחל. דחלצה באחרונה לא תפטר דחליצה דרחל גרועה הואי דאי בעי לייבומי לא מצי דאחות חלוצתו היא: אלא צרה דלאה תיפטר. דחליצת לאה כשרה היא דאי הוה בעי מצי לייבומי: צרות דעלמא. כלומר כל היכא דמיתרמי כה''ג לא נפטרו צרות של אחרונה: אי הכי. דצרות דקאמר שמואל בצרה דרחל שחלצה באחרונה קאמר: חלץ לצרות נפטרו אחיות. בתמיה דכי חלץ לצרת אחות החלוצה נפטרה אחות החלוצה: אצרה דרחל מי מיפטרא. אחליצה דצרה מי מיפטרה רחל: והא תנן. בהחולץ: אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו. ואפילו לא היתה צרתה מאחיו אלא מנכרי וטעמא התם מפרש והכא נמי אי הוה בעי לייבומי לא מצי: התחיל באחיות. שחלץ ללאה לא יגמור בצרות לא פטרה חליצת צרה דרחל את רחל: דתנן אסור אדם כו'. וכ''ש דלא יגמור באחיות דחליצת רחל לא מיפטרה צרה דלאו חליצה מעלייתא היא דאחות חלוצתו היא אלא שתיהן צריכות חליצה: התחיל בצרות. שחלץ לצרת לאה: יגמור אף באחיות. אם רצה לחלוץ לרחל נפטרה צרתה ואע''ג דרחל קרובת לאה שהיא צרת חלוצתו לא גריע בהכי דתנן מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו וה''נ כיון דאין זיקה אי הוה בעי לייבומי לרחל מייבם וכל שכן גמר בצרת רחל ולא ברחל דשכיחא מילתא טפי: לעולם. כדאמר שמואל ברישא חלץ לאחיות לא נפטרו צרות משום דיש זיקה וחליצת האחיות גרועה ואפילו צרת לאה לא מיפטרה חלץ לצרות נפטרו אחיות דחליצתן משובחות משל אחיות ודקשיא לך הויא צרת אחות אשה בזיקה והויא כי אחות זקוקה גופה לא היא משום דלא אלימא זיקה לשוויי לצרה כי ערוה ולא גזרו חכמים אלא באחות זקוקה: הצרות לאחין. ואפילו צרת אחות אשה שרי לייבומי וכ''ש צרת אחות זקוקה: אי הכי. אמאי תני חלץ יבומי נמי תתייבם הצרה:

תוספות

מאי אחד חולץ לכולן דקאמר אאמצעית. תימה דלקמן מסקינן דשמואל התחיל ולא התחיל קאמר והתחיל באחיות לא יגמור בצרות ולא מיפטרא רחל בחליצת צרתה וכ''ש היכא דשניהן שוין דבעינן חליצה מתרוייהו דלהאי שינויא לא מפלגינן בין מיפטר נפשה למיפטר צרה ואר''י דההוא דמפרש לקמן דשמואל התחיל ולא התחיל קאמר סבר כשינויא דבסמוך דמפלגינן בין מיפטר נפשה למיפטר צרה ושינויא דהכא דאחד חולץ לכולן אאמצעית סבר כרב אשי דאמר לקמן לא אלימא זיקה לשוויי צרה כערוה וחליצת צרות הויא חליצה כשרה ולהכי חלץ לאחיות לא נפטרו צרות אבל הכא דשתיהן שוין אחד חולץ לכולן: אלא צרה דלאה תיפטר. דהא חליצה כשרה היא פי' בקונט' דאי בעי מייבם לה וא''א לומר כן דאסירא ליה משום ביטול מצות יבמין ומ''מ לא חשיב בהכי חליצה פסולה כדפרישית לעיל: א''ה חלץ לצרות נפטרו אחיות ואצרת רחל מי מיפטרא. פירוש כיון דאוקמה חלץ לאחיות לא נפטרו צרות דוקא מרחל ומשום שחלץ ללאה בענין זה נמי שחלץ ללאה חלץ לצרות נמי לא נפטרו אחיות: שמואל התחיל ולא התחיל קאמר. השתא לפי המסקנא לית ליה להא דשמואל לדברי האומר אין זיקה [קאמר] דלפי האמת למ''ד אין זיקה חלץ לאחיות ולבעלת גט נפטרו צרות אחיות אלא שמואל אליבא דנפשיה דאית ליה זיקה קאמר והא דלא קאמר אלא לפי שלא הוזכר שם אמורא תחלה ומיירי כשחלץ ללאה קודם נפילת רחל וצרתה ולהכי התחיל בצרת לאה יגמור אף ברחל דכשנפלה רחל כבר נפטרה לאה בחליצת צרתה וחליצת רחל חליצה כשרה היא דלא הויא אלא קרובת צרת חלוצתו וקצת דוחק הוא דה''ל לפרש בהדיא דאיירי בנפול זה אחר זה כיון דעד השתא הוה איירי בנפול בבת אחת ועוד אמר ר''י דמצינו לפרש דאיירי אפי' נפול בבת אחת כדס''ד עד השתא ואפ''ה התחיל בצרת לאה יגמור ברחל ואע''ג דחליצת הצרה הויא חליצה פסולה דהויא לה צרת אחות אשה בזיקה ולא מיפטרה לאה בחליצתה מ''מ חשיב חליצת רחל חליצה כשרה ואפי' אי חלץ ללאה ברישא קודם רחל כיון דלא נשתייר בלאה אלא זיקה מועטת שכבר חלץ לצרתה חליצה חשובה טפי ולהכי לא חשיב רחל אחות חלוצתו כעין שפירש ה''ר אברהם לעיל ואע''ג דקודם שחלץ לצרת לאה כבר נאסרה רחל ושמואל סבר בהחולץ (לקמן ד' מ:) כיון שנאסרה עליו שעה אחת נאסרה עולמית מכל מקום הוי חליצת רחל חליצה כשרה כיון דעכשיו אינה אחות זקוקתו ואינה אסורה אלא משום שנאסרה עליו כבר: תניא כוותיה דרב אשי. אברייתא לא שייך למימר דהתחיל ולא התחיל קאמר דא''כ הוה ליה לפרושי הכי בהדיא אבל שמואל דאיירי נמי בבעלת הגט ובעלת מאמר נקט לשון השוה בכולן: א''ה יבומי נמי תתייבם. וא''ת אין ה''נ ומ''מ נקט חליצה לאשמועינן דחליצה פסולה אינה פוטרת כמו שמואל ללישנא דהתחיל ולא התחיל ה''מ למינקט יבום וי''ל דשמואל לא נקט יבום משום דמתני' היא מותר אדם בקרובת כו' אבל ברייתא ה''ל למנקט יבום דעדיפא טפי אי נמי לשמעינן תרוייהו: אחריו חזרו ותקנו. דחוק לומר כן משום דלא מסתבר ליה למימר דלא אלימא זיקה לשוויי לצרה כערוה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר