|
טקסט הדף מנוקד
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר זֶה יַעֲשֶׂה מַאֲמָר וְיִקְנֶה וְזֶה יַעֲשֶׂה מַאֲמָר וְיִקְנֶה
אֶלָּא מַאי דּוֹחֶה דְּחִיָּיה גְּמוּרָה זֶה יַעֲשֶׂה מַאֲמָר וְיִדְחֶה וְזֶה יַעֲשֶׂה מַאֲמָר וְיִדְחֶה אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר מַאֲמָר דְּהֶתֵּירָא דָּחֵי דְּאִיסּוּרָא לָא דָּחֵי הָכִי נָמֵי מַאֲמָר אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר מַאֲמָר דְּהֶתֵּירָא קָנֵי דְּאִיסּוּרָא לָא קָנֵי רַב אָשֵׁי מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לָא תֵּימָא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי דָּחֵי דְּחִיָּיה גְּמוּרָה וְצָרָתָהּ חֲלִיצָה נָמֵי לָא בָּעֲיָא אֶלָּא דּוֹחֶה וּמְשַׁיֵּיר הוּא אָמַר רַבִּי אָבִין אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יְקַיְּימוּ יְקַיְּימוּ אִין לְכַתְּחִלָּה לָא וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי דּוֹחֶה דְּחִיָּיה גְּמוּרָה זֶה יַעֲשֶׂה מַאֲמָר וְיִדְחֶה וְזֶה יַעֲשֶׂה מַאֲמָר וְיִדְחֶה וְאֶלָּא הָא קָתָנֵי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַלֵּזוּ תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה אֶלָּא יְבָמָה דְּחַזְיָא לְכוּלְּהוּ חַזְיָא לְמִקְצָתה יְבָמָה דְּלָא חַזְיָא לְכוּלְּהוּ לָא חַזְיָא לְמִקְצָתה בָּעֵי רַבָּה מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי נִישּׂוּאִין עוֹשֶׂה אוֹ אֵירוּסִין עוֹשֶׂה אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְמַאי הִלְכְתָא אִילֵּימָא לְיוֹרְשָׁהּ וְלִיטַמֵּא לָהּ וּלְהָפֵר נְדָרֶיהָ הַשְׁתָּא אֲרוּסָה בְּעָלְמָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִטַּמֵּא לַהּ וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִטַּמֵּאת לוֹ מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ מֵת הוּא גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ עֲבַד בַּהּ מַאֲמָר מִיבַּעְיָא וְאֶלָּא לְעִנְיַן מְסִירָה לְחוּפָּה מַאי נִישּׂוּאִין עוֹשֶׂה וְלָא בָּעֲיָא מְסִירָה לְחוּפָּה אוֹ דִלְמָא אֵירוּסִין עוֹשֶׂה וּבָעֲיָא מְסִירָה לְחוּפָּה אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא לָא עֲבַד בַּהּ מַאֲמָר כְּתִיב יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ בְּעַל כׇּרְחָהּ עֲבַד בַּהּ מַאֲמָר מִיבַּעְיָא אֲמַר לֵיהּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כׇּל הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ פָּרְחָה מִמֶּנּוּ זִיקַּת יְבָמִין וְחָלָה עָלָיו זִיקַּת אֵירוּסִין מַאי תָּא שְׁמַע שׁוֹמֶרֶת יָבָם בֵּין יָבָם אֶחָד בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם וְהָוֵינַן בַּהּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר אֵין זִיקָּה אֲפִילּוּ לְחַד לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְחַד יֵשׁ זִיקָּה לִתְרֵי אֵין זִיקָּה אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נְהִי נָמֵי דְּקָסָבַר יֵשׁ זִיקָּה בִּשְׁלָמָא לְחַד מֵיפֵר אֶלָּא לִתְרֵי אַמַּאי וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי (בַּר אַהֲבָה) הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דַּעֲבַד בַּהּ מַאֲמָר וּבֵית שַׁמַּאי הִיא דְּאָמַר מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא נִישּׂוּאִין עוֹשֶׂה מִשּׁוּם הָכִי מֵיפֵר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵירוּסִין עוֹשֶׂה הֵיכִי מָצֵי מֵיפֵר וְהָתְנַן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִים נְדָרֶיהָ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאי מֵיפֵר מֵיפֵר בְּשׁוּתָּפוּת וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת לַצָּרָה בִּלְבַד אַמַּאי מֵיפֵר בְּשׁוּתָּפוּת אָמַר לָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר אֵימַר דַּאֲמַרִי אֲנָא אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת לַצָּרָה בִּלְבַד דְּלָא סַגִּי לַהּ בְּגִיטָּא אֶלָּא בָּעֵי נָמֵי חֲלִיצָה לְהָפֵר נְדָרֶיהָ מִי אָמְרִינַן וְאִיבָּעֵית אֵימָא אָמַר לָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר וּלְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מִי נִיחָא מִי קָתָנֵי יָפֵרוּ יָפֵר קָתָנֵי אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁעָמְדָה בַּדִּין וּפָסְקוּ לָהּ מְזוֹנוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְכִדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּאָמַר רַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא כׇּל הַנּוֹדֶרֶת עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת רש"י
ואי מאמר לב''ש קונה קנין גמור. זה יעשה מאמר בזו ויקנה אותה קנין גמור להיות אשתו דהא אין איסור במאמר ותצא אחותה מעליו ולא הויא הך אחות זקוקתו ויכנוס את אשתו: אלא מאי כו'. נהי נמי דלא קני קנין גמור הא אמרת דוחה בצרה ותקשה לך נמי יעשה מאמר בזו ותדחה אחותה ויכנוס את אשתו: דהיתירא דחי. מאמר שנעשה בהיתר דאי הוה בעי לייבומי בשעת מאמר הוה מצי לייבומי כגון במתני' דעדיין לא נפלה אחותה: דאיסורא. כגון דנפלו שתי האחיות קודם מאמר: הכא נמי. לענין קניה: וצרתה. אחותה שנעשית לה צרה בזיקה חליצה נמי לא תיבעי דתצא משום אחות אשה: אלא דוחה. אותה מלאסור אשת בעל המאמר עליו: ומשייר. דבעיא חליצה אם באת לינשא עד שלא כנס היבם את בעלת המאמר ולקמיה פריך ליה הא קתני הלזו תצא משום אחות אשה דמשמע אף מחליצה: זה יעשה מאמר וידחה. את אחותה מעליו ואח''כ ישא את זו אלא לאו משום דלא דחי דחייה גמורה וכל כמה דרמיא עליה לחליצה זקוקתו היא ואוסרת את זו עליו: ה''ג אלא יבמה דחזיא כו'. כלומר אלא לעולם דוחה דחייה גמורה ודקשיא לך התם נמי לידחי לא דמיא למתניתין דהכא דכי נפלה ועבד מאמר הוה חזיא לכולהו מילי דיבמה להתייבם ולחלוץ הלכך חזיא למקצתייהו למאמר דמאמר דחיא אחותה לכשתפול אבל התם דתרוייהו נפלו קודם מאמר ולא חזיא לכולהו מילי דיבמה לא חזיא למקצתה לפיכך אין מאמר דוחה אחותה: השתא ארוסה. דקידושין דידה דאוריית' תני רבי חייא אינו יורשה ואינו מטמא לה מאמר יבמין מדרבנן הוא דהא מדאורייתא יבמה יבא עליה כתב רחמנא מיבעיא: לא אונן. ליאסר בקדשים: ולא מיטמא. אם כהן הוא דהא לאו שארו הקרוב אליו היא: וכן היא לא אוננת. להיות אסורה בקדשים: ולא מיטמאת. אינה צריכה להתעסק בו ולאו דוקא נקט ולא מיטמאת דהא בנות אהרן לא הוזהרו על הטומאה אלא איידי דנקט לא אוננת דאיצטריך ליה נקט ולא מיטמאת דבעי למתני תרתי בדידה ובדידיה כך שמעתי ולי נראה ולא מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מונבלתם לא תגעו במס' ר''ה (דף טז:): גובה כתובתה. ובדכתב לה מן האירוסין מיתוקמא בכתובות בפרק הכותב (דף פט:): ולא בעיא מסירה לחופה. דאם בא עליה בעל כרחה בלא חופה קני ואי בעי תו לאפוקי בגיטא סגיא לה: בעל כרחה. דקני לה ונעשית כאשתו לכל דבר בביאה בע''כ שאין בה חופה: וחלה עליו זיקת אירוסין. ונשואין של שאר נשים ואם בא עליה לאחר מאמר בלא חופה לא קנה: יפר. אחד מהן את נדרה: לאחד ולא לשנים. שומרת יבם א' יפר אבל שומרת לשני יבמין לא יפר לא זה ולא זה: אין זיקה. דתיהוי ככנוסה: ואפילו בחד. היכא דליכא אלא חד דודאי עליה רמיא אפ''ה אין זיקה: לתרי אין זיקה. דלא ידעינן להי מינייהו רמיא ואפילו שניהם כאחד אין הפרתן הפרה דקלישא זיקתן: אלא לתרי אמאי. נהי נמי דיש זיקה אפי' לתרי מיהו יפרו שניהם מיבעי ליה: ואמר רמי בר אבא גרסינן: בשותפות. הוא ואביה כארוסה: לדחות בצרה. באחותה שנפלה לפניו אחר מאמר זו: דלא סגי לה בגט. העושה מאמר ביבמה ובא להוציאה בעיא חליצה וגט ולא אמרינן ככנוסה היא וסגי לה בגט: אמר לך רבי אלעזר ולרב נחמן מי ניחא. כלומר נהי נמי דקונה בשלמא אי נישואין עושה שפיר אלא לרב נחמן דאמר לא עביד אלא אירוסין מי ניחא הא בשותפות ליכא למימר דיפר קתני יפרו מיבעי ליה: אלא הכא במאי עסקינן שעמדה בדין. לדידי [אפילו] בלא מאמר ולרב [אמי] אחר מאמר ולא רצה לכנוס ולא לפטור: ופסקו לה מזונות משלו. כדתניא לקמן בהחולץ (דף מא:) עמד בדין וברח נזונית משל יבם דמהשתא בעלה הוא ועל דעתו נודרת על מנת שירצה:
תוספות
יעשה מאמר ויקנה כו'. ומשום ביטול מצות יבמין ליכא למיחש כדפרישית בפ' שני (לעיל דף יח:): לא מיטמאה לו. פירוש ברגל שהוזהרו על הטומאה כדאמרינן בר''ה (דף טז:) ועוד י''ל דאין מטמאה לו היינו דאינה חייבת ליטמא לו למאן דאמר בסוטה (דף ג.) לה יטמא חובה: עבד בה מאמר מיבעיא. וא''ת דמשמע דלא עדיפא בעלת מאמר מארוסה ובהחולץ (לקמן דף לט. ושם) קאמר רבא גופיה מאמר לב''ש עושה ודאי ארוסה לדחות בצרה וספק נשואה לחלוק בנכסים אלמא מהני ליורשה וי''ל דהכא גרס רבה רבו של אביי דמסיק עלה אמר ליה אביי ולקמן גרס רבא שהוא אחר אביי: אלא לענין מסירה לחופה. וא''ת מאי משני דהשתא נמי תקשי השתא ארוסה בעלמא בעיא מסירה לחופה עבד בה מאמר מיבעיא וי''ל דעבד בה מאמר ובא עליה והביאה עושה אותה ככנוסה: אביה ובעלה מפירים נדריה. ואם אין לה אב או שאינה ברשות אב לא מצי מיפר כדאמרינן בנדרים (דף עא.): כגון שעמדה בדין כו'. לפי מסקנא שאיירי דעבד בה מאמר כדמוכח בנדרים בפ' נערה המאורסה (שם עד.) דלר' אליעזר כיון דעביד בה מאמר ופסקו לה מזונות משלו נודרת על דעתו ולר' יהושע דוקא בחד יבם אבל בתרי כיון דאי בעי אחוה פסיל לה עליה בביאה או בגיטא אינה נודרת על דעתו ולר''ע אפילו ביבם אחד קאמר דלא יפר אפילו עבד בה מאמר משום דאין חייבים עליה סקילה כנערה המאורסה ולא יתכן לפי זה מה שפי' בקונטרס בריש פ''ב (לעיל יז: ד''ה ולימא) דמאן דאמר אין זיקה אפי' בחד היינו ר''ע דמצי סבר דיש זיקה ואפי' הכי לא יפר משום דאין חייבין עליה סקילה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|