סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בְּאוּרְתָּא אֲמַר רָבָא הָכִי וּבְצַפְרָא הֲדַר בֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ שְׁרִיתוּהָ יְהֵא רַעֲוָא דְּתִשְׁ(תְּ)רוֹ אַף תַּרְבָּא
הָכָא גַּבֵּי מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ הַנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן מַאי מִי עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא לְכֹהֵן אוֹ לָא
אֲמַר לֵיהּ הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא הָתָם כֵּיוָן דְּאִיכָּא רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמְרִי אַף עַל גַּב דְּלָא שְׁהָא וָלָד מְעַלְּיָא הָוֵי גַּבֵּי אֵשֶׁת כֹּהֵן כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר עָבְדִינַן כְּרַבָּנַן
אֲבָל הָכָא כְּמַאן נַעֲבֵיד אִי כְּרַבִּי מֵאִיר הָא אָמַר יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית וְאִי כְּרַבָּנַן הָאָמְרִי בְּגֵט
אִיתְּמַר קִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה וּבָרַח פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרַפְרָם חַד אָמַר מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ וְחַד אָמַר עֵירוּקֵיהּ מִסָּתְיֵיהּ הֲוָה עוֹבָדָא וַאֲמַר לְהוּ רַפְרָם עֵירוּקֵיהּ מִסָּתְיֵיהּ
סָפֵק בֶּן תֵּשַׁע וְכוּ' אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן לֵימָא הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים וְרוֹב נָשִׁים לְתִשְׁעָה יָלְדָן
אֲמַר לֵיהּ נְשֵׁי דִּידַן לְשִׁבְעָה יָלְדָן אֲמַר לֵיהּ נְשֵׁי דִּידְכוּ הָווּ רוּבָּא דְּעָלְמָא
אֲמַר לֵיהּ הָכִי קָאָמֵינָא רוֹב נָשִׁים יָלְדָן לְתִשְׁעָה וּמִיעוּט לְשִׁבְעָה וְכׇל הַיּוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא הוּכַּר עוּבָּרָהּ לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ אִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא
אִי כׇּל הַיּוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ הָא מִדְּלֹא הוּכַּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ עוּבָּרָהּ וַדַּאי בַּר שִׁבְעָה לְבָתְרָאָה הוּא אֶלָּא אֵימָא רוֹב הַיּוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה עוּבָּרָהּ נִיכָּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ וְהַאי מִדְּלֹא הוּכַּר לִשְׁלִישׁ יָמֶיהָ אִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא
תָּנוּ רַבָּנַן רִאשׁוֹן רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְשֵׁנִי מַמְזֵר מִסָּפֵק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין מַמְזֵר מִסָּפֵק
מַאי קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר רִאשׁוֹן רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְשֵׁנִי סְפֵק מַמְזֵר וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵינוֹ סְפֵק מַמְזֵר אֶלָּא וַדַּאי מַמְזֵר וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת
רָבָא אָמַר הָכִי קָאָמַר רִאשׁוֹן רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְשֵׁנִי מַמְזֵר וַדַּאי מִסָּפֵק וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין וַדַּאי מַמְזֵר מִסָּפֵק אֶלָּא סְפֵק מַמְזֵר וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת
וְקָמִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר דִּתְנַן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וַדָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר וַדָּאָן בִּסְפֵקָן וּסְפֵקָן בְּוַדָּאָן וּסְפֵקָן בִּסְפֵקָן אָסוּר
וְאֵלּוּ הֵן סְפֵקָן שְׁתוּקִי וַאֲסוּפִי וְכוּתִי
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר לִי הִלֵּל שָׁנָה עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי חֲלָלֵי גֵּירֵי חֲרוֹרֵי מַמְזֵרֵי נְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי וְכוּלָּן מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה
וְאַתְּ אָמְרַתְּ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר
אַבָּיֵי סָבַר לַהּ כִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר הֲלָכָה כְּהִלֵּל וּמוֹקֵי לַהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אַלִּיבָּא דְהִלְכְתָא כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁי הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא
רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַב דְּאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר וּמוֹקֵי לַהּ לִדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אַלִּיבָּא דְּהִלְכְתָא כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁי

רש"י

באורתא אמר רבא הכי. כדקאמרת: לצפרא הדר ביה. ושמעתי מפיו שאינה חולצת: הכא מאי. לר' יהושע בריה דרב אידי קבעי לה: מי עביד רבנן תקנתא לכהן. דאע''ג דלישראל בעינן יוציא בגט עד שיגיע זמנו התם הוא דלכשיגיע זמנו מצי לאהדורה אבל הכא דאי מגרש לה לא מצי מהדר לה תסגי בהפרשה בעלמא: עבדינן כרבנן. וסמכינן אולד: קדשה בתוך שלשה. שום אלמנה או גרושה: עירוקיה מסתייה. לא בעי למיכפייה דלכתוב גט דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו: ורוב נשים לט' ילדן. ולייתי חטאת דודאי בר קמא הוא ואשת אח בת בנים בעל: וזו הואיל ולא הוכר עוברה לשליש ימיה. דאי הוכר לא הוה מספקא לן: לשליש ימיה. דכתיב ויהי כמשלש חדשים (בראשית לח): איתרע לה רובא. דלא תשדייה בתר רוב נשים אלא ספק בתר מיעוט ספק בתר רוב: ראשון. דספק הוה ראוי להיות כהן גדול ממה נפשך: והשני. אם קיימה עד שילדה לו בן ודאי ממזר מספק שמא ראשון בן המת הוה וקאי עליה בכרת ואישתכח האי שני ולד חייבי כריתות וממזר: מאי קאמר. ר''א בן יעקב היכי מצי לאפוקי מספק ממזר: אמר אביי כו' ספק ממזר הוי. ואסור בממזרת ובכשרה: ר''א אומר אין ממזר מספק. אלא כודאי ממזר הוי ומותר בממזרת דקסבר ספיקן בודאן מותר: ושני ממזר ודאי הוי מספק. כלומר מתוך ספק זה נעשה כודאי ממזר ומותר בממזרת: וקמיפלגי. אביי ורבא דמר מוקי רבי אליעזר בן יעקב להיתירא ומר מוקי ליה לאיסורא פליגי בדרבי אליעזר: ודאן בספיקן אסור. שמא הספק כשר הוא ונמצא בא ממזר בקהל וכן ספק ממזר בספק ממזרת דשמא זה פסול וזה כשר: שתוקי. שקורא אביו ואמו משתקתו: אסופי. שנאסף מן השוק ובכולהו איכא למיחש שמא מפסול נתעברה: כותי. אין מקפיד על קידושי כסף ושטר דלית ליה גזירה שוה דקיחה קיחה וכי מקדש חד מנסבא לאידך לפיכך כולן ספק ממזרים הם שמא נתקדשה אמו לאחר: כי אמריתה. רב יהודה מסיים למילתיה ואזיל כי אמריתה להא שמעתא דרב אמר הלכה כר''א קמיה דשמואל אמר לי כו': וכולן מותרין לבא זה בזה. אי אמרת ספיקן בודאן מותר וכ''ש ספיקן בספיקן היינו דמשכחת ליה כולן מותרין זה בזה כהנים לוים וישראלים מותרין זה בזה לויי וישראלי חללי גירי וחרורי עבדים משוחררים מותרים זה בזה גירי חרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי מותרים זה בזה דקהל גרים לא איקרי קהל לפיכך ממזרים מותרים בהן וכסדר הזה שנויים בקדושין (דף סט.): ואת אמרת הלכה כר''א. שאין ממזר מותר בשתוקי ולא שתוקי בשתוקי ולא שתוקי באסופי (א''כ לא משכחת לה כולהו מעורבים): נתיני. גבעונים שנתגיירו בימי יהושע בערמה ויש בהן צד עבדות דכתיב (יהושע ט) ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעדה:

תוספות

מי עביד רבנן תקנתא או לא. בעיא זו אליבא דרבנן ולא אליבא דר' מאיר ומכאן מדקדק בה''ג ובשאלתות דהא דאמר בפ' אע''פ (כתובות דף ס: ושם) דהלכה כר''מ בגזרותיו היינו דוקא בגזרותיו ולא בקנסותיו.: אי כל היולדת כו'. כה''ג דייק ברפ''ב דכתובות (דף טז:) גבי כל הנישאת בתולה יש לה קול כו' ובפ' המפלת (נדה דף כט.) גבי כל היולדות מטנפות אבל בפרק ואלו טריפות (חולין דף נג.) גבי כל הדורס אין צפרנו נשמטת לא דייק (אע''ג) דכל לאו דוקא: רוב היולדת לט' כו'. וא''ת מה מועיל המתנת ג' חדשים משום הבחנה אכתי יכול לבא לידי ספק אם תנשא מיד ותלד לו' חדשים ויום אחד או אפילו ג' ימים דיש להסתפק אם הוא בנו של ראשון ולא נקלט הזרע עד יום ג' או הוא בנו של שני דיולדת לשבעה יולדת למקוטעים וזהו תימה לומר שתהא האשה צריכה להמתין ג' חדשים וג' ימים דלקמן משמע דג' חדשים דוקא דאמר חוץ מיום שמת בו ויום שנתארסה בו ואין לומר כיון דהמתינה ג' חדשים שריא לינשא ולא חיישינן שמא תלד משני לסוף ששה חדשים וב' ימים או ג' דסמכינן ארובא דלט' ילדן וא''כ דסמכינן ארובא דלט' ילדן א''כ אפילו תוך ג' חדשים תנשא דסמכינן ארובא ואין צריך להמתין אלא חדש אחד ושוב אין ספק דאם תלד לסוף ט' ממיתת ראשון אין להסתפק שמא הוא מז' לאחרון דאזלינן בתר רוב נשים דלט' ילדן אלא ע''כ כל מקום שיכול לבא לידי ספק החמירו חכמים וי''ל דכ''כ. לא היה משתהא הכרת העובר של ראשון עד שליש ימיה מן השני: וזו הואיל ולא הוכר. תימה דאמאי לא מוקמינן לה בחזקת היתר ליבם ולא יתחייב באשם תלוי ויהא נמי ולד שני כשר דסמוך מיעוט יולדת לשבעה אחזקה ואיתרע ליה רובא ונסמוך ארובא דעוברה ניכר לשליש ימיה דלעיל בפ' ד' אחין (דף ל:) חשבינן לה חזקה גבי ספק קידושין ולקמן בפ' בתרא (דף קיט. ושם) אפילו היתה צרתה מעוברת חשבינן לה בחזקת זקוקה וכ''ת דאיכא רובא אחרינא דרוב נשים מתעברות ויולדות לפיכך יש להחזיקה כמעוברת מן הראשון דאין סברא כלל לומר בנשים ששהו עם בעליהן כמה שנים ולא עיברו ומתו בעליהם דרוב מעוברות ולקמן (דף קיט.) הוא דאמר לה גבי האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים: ראשון ראוי להיות כה''ג. והא דאמר בפ''ק דכתובות (דף יג: ושם) גבי עשר כהנים שפירש אחד מהן ובעל הולד שתוקי שמשתקין אותו מדין כהונה דבעינן זרעו מיוחס אחריו לקמן בפ' נושאין (דף ק:) פריך לה ומשני זרעו מיוחס אחריו דרבנן וכי גזור רבנן בזנות בנישואין לא גזור: סבר לה כרב דאמר הלכה כר' אלעזר. והא דפריך בעשרה יוחסין (קידושין דף עג. ושם) גבי הא דאמר רבא דבר תורה כו' שתוקי כשר אלא מעתה שתוקי שתוקית לא ישא לאו משום דלרבא שרי שתוקי בשתוקית אלא משום דגם אליבא דרבנן אמר רבא מילתיה דהתם להכי פריך דלרבנן נמי שתוקי שתוקית לא ישא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר