|
טקסט הדף מנוקד
וְהַבָּא עָלֶיהָ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָאֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כְּגוֹן שֶׁנִּיסֵּת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ
הִיא גּוּפַהּ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָיְימָא בְּאוֹמֶרֶת בָּרִי לִי אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא אֲפִילּוּ רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי לָא קָאָמַר אֶלָּא כְּשֶׁבָּאוּ עֵדִים וְאַחַר כָּךְ נִיסֵּת אֲבָל נִיסֵּת וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים לָא אָמַר דְּתַנְיָא שְׁנַיִם אוֹמְרִים מֵת וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לָא מֵת שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִתְגָּרְשָׁה וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִתְגָּרְשָׁה הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִיסֵּת לֹא תֵּצֵא רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר תֵּצֵא אָמַר רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי אֵימַת אֲנִי אוֹמֵר תֵּצֵא בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ עֵדִים וְאַחַר כָּךְ נִיסֵּת אֲבָל נִיסֵּת וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא כִּי קָאָמַר רַב נָמֵי בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ עֵדִים וְאַחַר כָּךְ נִיסֵּת לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי וְאִיכָּא דְּאָמַר טַעְמָא דְּנִיסֵּת וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים אֲבָל בָּאוּ עֵדִים וְאַחַר כָּךְ נִיסֵּת תֵּצֵא כְּמַאן כְּרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי מֵתִיב רָבָא מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא רָצָה דׇּפְנוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר וְקִדַּשְׁתּוֹ בְּעַל כׇּרְחוֹ הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא נִיסֵּת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ וְלֹא קָאָמְרָה בָּרִי לִי צְרִיכָא לְמֵימַר דְּדׇפְנוֹ אֶלָּא לָאו דְּנִיסֵּת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ וְקָאָמְרָה בָּרִי לִי וְקָתָנֵי דׇּפְנוֹ אַלְמָא מַפְּקִינַן לַהּ מִינֵּיהּ אִיסּוּר כְּהוּנָּה שָׁאנֵי וְאִיבָּעֵית אֵימָא מַאי דׇּפְנוֹ דׇּפְנוֹ בְּעֵדִים וְאִבָּעֵית אֵימָא כְּשֶׁבָּאוּ עֵדִים וְאַחַר כָּךְ נִיסֵּת וְרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי הִיא רַב אָשֵׁי אוֹמֵר מַאי לֹא תֵּצֵא דְּקָאָמַר רַב לֹא תֵּצֵא מֵהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן הָא אַמְרַהּ רַב חֲדָא זִימְנָא דִּתְנַן נִיסֵּת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ וְאָמַר רַב הוּנָא אֲמַר רַב הָכִי הִלְכְתָא חֲדָא מִכְּלָלָא דַּחֲבֶרְתַּהּ אִיתְּמַר אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מַכְחַשְׁתּוֹ אֲבָל מַכְחַשְׁתּוֹ לֹא תֵּצֵא בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּבֵי תְרֵי כִּי מַכְחֲשָׁא לֵיהּ מַאי הָוֵי אֶלָּא בְּחַד טַעְמָא דְּמַכְחַשְׁתּוֹ הָא שָׁתְקָה תֵּצֵא וְהָאָמַר עוּלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּפְסוּלֵי עֵדוּת וְכִדְרַבִּי נְחֶמְיָה דְּתַנְיָא רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּעוֹת וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד וְאִיבָּעֵית אֵימָא כֹּל הֵיכָא דַּאֲתָא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר מֵעִיקָּרָא אֲפִילּוּ מֵאָה נָשִׁים כְּעֵד אֶחָד דָּמְיָין הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּאָתְיָא אִשָּׁה מֵעִיקָּרָא וְתָרְצַהּ לִדְרַבִּי נְחֶמְיָה הָכִי רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּעוֹת וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִשָּׁה אַחַת כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד אֲבָל שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כְּפַלְגָא וּפַלְגָא דָּמֵי צְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה בִּשְׁלָמָא מֵרִאשׁוֹן תִּבְעֵי גֵּט אֶלָּא מִשֵּׁנִי אַמַּאי זְנוּת בְּעָלְמָא הוּא אָמַר רַב הוּנָא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גֵּירַשׁ זֶה וְנָשָׂא זֶה וְנִמְצֵאת אֵשֶׁת אִישׁ יוֹצְאָה בְּלָא גֵּט אִי הָכִי סֵיפָא דְּקָתָנֵי אָמְרוּ לָהּ מֵת בַּעְלִךְ וְנִתְקַדְּשָׁה וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ הָתָם נָמֵי נֵימָא גֵּירַשׁ זֶה וְקִדֵּשׁ זֶה וְנִמְצֵאת אֵשֶׁת אִישׁ יוֹצְאָה שֶׁלֹּא בַּגֵּט לְעוֹלָם בָּעֲיָא גֵּט אִי הָכִי נִמְצָא זֶה מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר דְּאָמַר מִן הַנִּשּׂוּאִין אֲסוּרָה מִן הָאֵירוּסִין מוּתֶּרֶת הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא אַף עַל פִּי רש"י
ברי לי. כגון ע''י סימנים ואשם תלוי אינו בא אלא על מי שלבו נוקפו: שבאו עדים. ואמרי לא מת ואוקימנא לההיא בכתובות (דף כב:) באשה שניסת לאחד מעדיה ואומרת ברי לי: כי קאמר רב נמי כשבאו עדים כו'. וה''ק רב לא שנו אלא בעד אחד דהתם אע''ג דניסת ואח''כ בא בעלה כדקתני מתני' תצא אבל ע''פ שנים עדים אפי' בא בעלה ואח''כ ניסת לא תצא אי לא ידעינן ליה וכדתריצנא: ולאפוקי מדרבי מנחם. מדלא איצטריך מילתיה דרב אלא בהכי על כרחך בהכי מיתוקמא ואשמעינן הלכה כת''ק: ואיכא דאמרי. הא אתא רב לאשמועי' טעמא דניסת ואחר כך באו עדים כי מתניתין התם הוא דדייקית אבל בשני עדים לא תצא אבל בעלמא אפילו בשני עדים כגון באו עדים ואחר כך ניסת תצא ומדאמרה רב למילתיה אמתני' ש''מ אבל בעלמא לא אלמא כרבי מנחם ברבי יוסי סבירא ליה: מנין שאם לא רצה. כהן להתקדש מן טומאה ומנשים פסולות: דפנו. הכהו וקדשו בעל כרחו: היכי דמי כו'. דהא ודאי באיסור מפורסם ואפי' באיסור ספק לא איצטריך קרא דודאי כפינן ליה: אלא לאו כה''ג. דנשאת תחלה לאחד מעדיה ואח''כ באו עדים שהיה חי באותה שעה ומת ולא רצה להוציא משום זונה: וקתני דפנו. וקשיא לרב ובעד א' לא מצי לאוקומי דא''כ למה לי קרא הא ודאי אין אחד במקום שנים: דפנו בעדים. ב''ד מוזהרים לטרוח אחר עדים להכחיש את הראשונים המתירים אותה כדי לקדש את הכהן שלא ישאנה אבל משניסת לא תצא: ואיבעית אימא. לעולם דניסת וכגון דבאו עדים ואח''כ ניסת ובהא מודה רב: מאי לא תצא דקאמר רב. לעיל אבל בשני עדים לא תצא: מהיתירה הראשון. דחוזרת לראשון דאנוסה הואי: לא שנו. מתני' דתצא: אי נימא בבי תרי. דאמרי זה בעלה: הרי כאן שנים. הרי הוא חשוב כשנים כגון בעדות אשה לומר שמת בעלה ובעדות סוטה לומר נטמאה: ואין דבריו של אחד. דאמר לא מת במקום שנים: הכא. דכי מכחשא לא נפקא: בפסולי עדות עסקינן. ולעולם בתרי כגון קרובים או נשים אתו בהדיה דאמרי זהו וקמשמע לן שמואל דאזלינן בתר רוב דעות הואיל ואין כאן עדות כשרה: וכדר' נחמיה. כל מקום שהאמינה תורה עד אחד אין דין עדות בדבר מדעד אחד נאמן בה הלכך פסולים נאמנים ככשרין והלך אחר הרוב: ועשו שתי נשים. המכחישות איש אחד כשני אנשים באיש אחד דמהימני הלכך אילו לא בא הבעל ועד אומר מת ושני פסולי עדות אומרים לא מת לא נפקא לה מחזקת אשת איש דהלך אחר רוב דעות וכן כשבא הבעל ואלו שני פסולי עדות עמו האומרים זהו והיא אומרת שאין מכרת אם זה אם לאו כי לא מכחשא להו נפקא דהא שתי נשים מכחישות עד הראשון שהשיאה ולא יצתה מחזקתה אבל היכא דאמרה ברי לי שאין זה דל עד קמא מהכא אין פסולי עדות נאמנים להעיד על אדם כשר אפילו הן אלף שכל אדם נאמן על עצמו באיסורין בדבר הברור לו אלא אם כן יש עדות כשרה בדבר הלכך כמאן דליתנהו דמו ומחזקת אשת איש יצתה לה על פי ראשון: ואיבעית אימא כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא. דאמר מת אפילו ק' נשים אתיין אחר שנשאת ואמרי לא מת כעד אחד דמיין והוו להו עד מכחיש עד ואחרון אינו כלום כדעולא ולא נפקא ולשמואל אפילו שתקה והכא דכי שתקה אמר שמואל תצא כגון שניסת על פי אשה מעיקרא הלכך כדהדרן ואתיין תרי אי שתקה איהי הוה ליה רוב דעות לאיסורא: ותרצה לדרבי נחמיה כו'. ולא תני בה עשו שתי נשים באיש אחד כו': כפלגא ופלגא דמו. כעד מכחיש עד ואפילו שתקה איהי לא תצא הואיל וניסת כדעולא דראשון נאמן כשנים והנך כולהי כעד אחד: גזירה שמא יאמרו. כשרואין הראשון חי סבורים ששני זה כשנשאה על ידי שגירשה ראשון נשאה ואשת איש גמורה היא ואם מוציאה שלא בגט נמצאת אשת איש כו': נמצא זה מחזיר גרושתו משנתארסה. כלומר אתי למימר דמותר להחזיר גרושתו משנתארסה דסברי גירש זה וקידש זה וחזר וגירש וחזרה לראשון:
תוספות
והבא עליה באשם תלוי קאי. אע''ג דרב בעי חתיכה משתי חתיכות בפ' ספק אכל (כריתות דף יז: ושם) הכא הוי כשתי חתיכות דלר' זירא דמפרש התם טעמא דרב משום דשתי חתיכות אפשר לברר איסור פי' בשתי חתיכות אפשר לברר שיבא הבקי ויכיר אותה שנשתיירה הכא נמי אפשר לברר ע''י הזמה ולרב נחמן נמי דמפרש טעמא דרב משום דב' חתיכות איקבע איסוריה ה''נ איקבע איסורא שהיא בחזקת אשת איש וא''ת למאי דאסיקנן בפ' ד' אחין (לעיל דף לא.) דתרי ותרי ספיקא דרבנן ומוקמי לה אחזקה אמאי נקט אשם תלוי אפי' חטאת איכא דאוקמה בחזקת אשת איש ועוד מאי קא משני בניסת לא' מעדיה היכי שבקינן ליה הא מיחייב מיתת ב''ד דאוקמה אחזקה ואר''י. דמה שאשה דייקא ומינסבא מרעא ליה לחזקה ובשנים אומרים נתגרשה דבסמוך נמי דייקא לפי שיראה שיבואו עדים ויזימו עדיה או יפסלו אותם בגזלנותא ולהכי לא מוקמינן לה אחזקה: אי הכי סיפא אמרו לה מת בעליך ונתקדשה. הא דלא מייתי נשאת שלא ברשות שהיא ברישא במתניתין משום דאיכא למימר דבגט איירי ועוד דאיכא דמוקי לה לקמן (דף צא.) כרבי שמעון וסבר דלרבי שמעון אפי' ברשות לא בעיא גט:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|