|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' מִצְוַת חֲלִיצָה בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ לְבֵית דִּין וְהֵן מַשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו
וְהִיא אוֹמֶרֶת מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ וּבִלְשׁוֹן הֶקְדֵּשׁ הָיוּ אוֹמְרִים וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו רוֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּינִים וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו עַד כָּאן הָיוּ מַקְרִין וּכְשֶׁהִקְרָא רַבִּי הוּרְקָנוֹס תַּחַת הָאֵלָה בִּכְפַר עֵיטָם וְגָמַר אֶת כׇּל הַפָּרָשָׁה הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת גּוֹמְרִין כׇּל הַפָּרָשָׁה וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל מִצְוָה בַּדַּיָּינִין וְלֹא מִצְוָה בַּתַּלְמִידִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִצְוָה עַל כׇּל הָעוֹמְדִים שָׁם לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹרְאָה וְקוֹרֵא וְחוֹלֶצֶת וְרוֹקֶקֶת וְקוֹרְאָה מַאי קָמַשְׁמַע לַן מַתְנִיתִין הִיא הָא קָמַשְׁמַע לַן מִצְוָה הָכִי וְאִי אָפֵיךְ לֵית לַן בַּהּ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בֵּין שֶׁהִקְדִּים חֲלִיצָה לִרְקִיקָה וּבֵין שֶׁהִקְדִּים רְקִיקָה לַחֲלִיצָה מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי אָמַר אַבָּיֵי הַאי מַאן דְּמַקְרֵי גֵּט חֲלִיצָה לָא לַיקְרֵי לְדִידַהּ לֹא לְחוֹדֵיהּ וְאָבָה יַבְּמִי לְחוֹדֵיהּ דְּמַשְׁמַע אָבָה יַבְּמִי אֶלָּא לֹא אָבָה יַבְּמִי וְלָא לַיקְרֵי לְדִידֵיהּ לֹא לְחוֹדֵיהּ חָפַצְתִּי לְחוֹדֵיהּ דְּמַשְׁמַע חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ אֶלָּא לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ רָבָא אָמַר אַפְסוֹקֵי מִילְּתָא הִיא וְאַפְסוֹקֵי מִילְּתָא לֵית לַן בַּהּ רַב אָשֵׁי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּקָמִצְטַעַר וּמַקְרֵי לַהּ לֹא אָבָה יַבְּמִי אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לֵיהּ מָר לְהָא דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ מוֹדֵה רָבָא בְּלֹא אָבָה יַבְּמִי אָמַר אַבָּיֵי הַאי מַאן דְּכָתֵב גִּיטָּא דַּחֲלִיצְתָּא לִיכְתּוֹב הָכִי אַקְרֵינוּהָ לְדִידַהּ מִן מֵאֵן יְבָמִי עַד אָבָה יַבְּמִי וְאַקְרֵינוֹהִי לְדִידֵיהּ מִן לֹא עַד לְקַחְתָּהּ וְאַקְרֵינוּהָ לְדִידַהּ מִן כָּכָה וְעַד חֲלוּץ הַנָּעַל מָר זוּטְרָא מְשַׂרְטֵט וְכָתֵיב לְכוּלַּהּ פָּרָשָׁה מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר אִידִי וְהָא לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא אָמַר אַבָּיֵי רָקְקָה וּקְלָטַתּוּ הָרוּחַ לֹא עָשְׂתָה וְלֹא כְּלוּם מַאי טַעְמָא וְיָרְקָה בְּפָנָיו בָּעֵינַן הִלְכָּךְ הוּא אָרוֹךְ וְהִיא גּוּצָה קְלָטַתְהוּ הָרוּחַ אִיכָּא בְּפָנָיו הִיא אֲרוּכָּה וְהוּא גּוּץ בָּעֵינַן עַד דְּמָטֵי לַהֲדֵי אַפֵּיהּ וַהֲדַר אָזֵיל אָמַר רָבָא אֲכַלָה תּוּמָא וְרָקַת אֲכַלָה גַּרְגִּישְׁתָּא וְרָקַתה לֹא עָשְׂתָה וְלֹא כְּלוּם מַאי טַעְמָא וְיָרְקָה מֵעַצְמָהּ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא וְאָמַר רָבָא צְרִיכִי דַּיָּינֵי לְמִיחְזֵי רוּקָּא כִּי נָפֵיק מִפּוּמַּהּ דִּיבָמָה דִּכְתִיב לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְיָרְקָה וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל מִצְוָה בַּדַּיָּינִין וְלֹא בַּתַּלְמִידִים תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן וּבָאתָה יְבָמָה לַחְלוֹץ וְאָמַר לָנוּ עָנוּ כּוּלְּכֶם חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל הֲדַרַן עֲלָךְ מִצְוַת חֲלִיצָה רש"ימתני' עצה ההוגנת לו. כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך: בלשון הקדש היו אומרים. במסכת סוטה (דף לב.) נפקא לן מקראי בפ' אלו נאמרין: בכפר עיטם. בתלמידים היושבים שם לפני רבן בשעת החליצה: גמ' קוראה. מאן יבמי (דברים כה): וקורא. לא חפצתי לקחתה (שם): חולצת ורוקקה וקוראה. ככה יעשה לאיש (שם): דמקרי גט חליצה. המקרא את האשה בשעת חליצתה: מודה רבא בלא אבה יבמי. דבעינן שלא יפסיק דאי מפסיק משמע דהאי לא ארישא קאי דאמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא כלומר לא מאן אלא אבה יבמי אבל בלא חפצתי לקחתה שהיא פתיחת קריאתו ליכא למימר הכי לא לעיל קאי ואי מפסיק לית לן בה: ממאן עד יבמי. ומפני שהגט אינו משורטט לא בעי למיכתב כוליה פסוק דקי''ל (גיטין דף ו:) אין כותבין ד' תיבות בלא שרטוט: משרטט. גט חליצה וכתב לכולא פרשתא אקרינוה לדידה מאן יבמי וגו' וכן כולם וקיימא לן שלש תיבות של מקרא כותבין בלא שרטוט ד' אין כותבין בפ' קמא דגיטין (דף ו:): והא לא נתנו ליכתב. פרשה בפני עצמה במסכת גיטין בפרק הניזקין (דף ס.) דקתני אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה: והלכתא כמר זוטרא. דכותבין דלא דמי לכותב מגילה לתינוק להתלמד בה דהתם אדעתה דפרשתא כתיב ליה דתיהוי כמגילה קטנה וקים לן (שם) תורה חתומה ניתנה אבל האי ספירת דברים הוא ולאו בקדושתיה הוא הלכך הלכתא כמר זוטרא דבמקום מצוה שרי: וקלטתו הרוח. לרוק והעבירו שלא בא לפני היבם: איכא בפניו. כיון שיצא מפיה היה בפניו: להדי אפיה. לנגד פניו שיראהו למול פניו קודם שיקלטהו הרוח: תומא. שומים: גרגישתא. ארזיל''א במעבה האדמה (מלכים א ז) מתרגמינן בגרגישתא דארעא: תוספותרבא אמר אפסוקי מילתא לית לן בה. וא''ת דאמר רבא בפרק לולב הגזול (סוכה לח: ושם) לא לימא איניש ברוך הבא והדר בשם ה' רב ספרא אמר אפסוקי מילתא היא ולית לן בה ויש לומר דקבלה מרב ספרא או שמא יש לחלק: מודה רבא בלא אבה יבמי. לא אבה כתיב בספרים מדויקים וכן מוכח במסורה לא אבה ג' דסמיכי לא אבה ה' השחיתך (דברים י) לא אבה יבמי (שם כה ישראל לא אבה לי (תהלים פא) ויש שנים ריש פסוק במשנה תורה ולא אבה סיחון (דברים ב) ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם (שם כג) ויש עוד פסוקים דלא שייכי לאותו מסורת ולא אבה נושא כליו דשאול (שמואל א לא) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה דיפתח (שופטים יא): עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל. והא דאמר בהחולץ (לעיל לט: ושם) ורקת קדמנא רוקא בבי דינא דמיתחזי על ארעא ובכל ספרים איתיה וכן בסנהדרין בירושלמי שמא למצוה מן המובחר הוא דבעינן הכי . [ועי' לעיל לט: תוס' ד''ה דמתחזיא]: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|