|
טקסט הדף מנוקד
וְהָכָא בְּדִינָר מְקַרְקְעֵי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר מְקַרְקְעֵי אִין מִטַּלְטְלֵי לָא וּמָר סָבַר אֲפִילּוּ מִטַּלְטְלִי
וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי וְהָתְנַן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת אֵינָן כְּלוּם עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת יָתֵר עַל שְׁתֵּי כְּתוּבּוֹת דִּינָר אֶלָּא הָכָא בְּדִינָר מְשַׁעְבְּדִי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר מִבְּנֵי חוֹרִין אִין מִמְּשַׁעְבְּדִי לָא וּמָר סָבַר אֲפִילּוּ מִמְּשַׁעְבְּדִי אִי הָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מוֹתַר דִּינָר כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ שָׁם מוֹתַר דִּינָר מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא בְּפָחוֹת מִדִּינָר קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר דִּינָר אִין פָּחוֹת מִדִּינָר לָא וּמָר סָבַר אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִדִּינָר וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן דִּינָר קָאָמַר וְכִי תֵּימָא אֵיפוֹךְ תַּנָּא קַמָּא דְּמַתְנִיתִין נָמֵי דִּינָר קָאָמַר אֶלָּא כִּי הָנָךְ תְּרֵי לִישָּׁנֵאי קַמָּאֵי וְאֵיפוֹךְ אָמַר מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא הִלְכְתָא אַחַת בְּחַיָּיו וְאַחַת בְּמוֹתוֹ יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין וּכְתוּבָּה נַעֲשֵׂית מוֹתָר לַחֲבֶרְתָּהּ בִּשְׁלָמָא אִי אַשְׁמְעִינַן אַחַת בְּחַיָּיו וְאַחַת בְּמוֹתוֹ יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבַּת בְּנִין דִּיכְרִין וְלָא אַשְׁמְעִינַן כְּתוּבָּה נַעֲשֵׂית מוֹתָר לַחֲבֶרְתָּהּ הֲוָה אָמֵינָא אִי אִיכָּא מוֹתַר דִּינָר אִין אִי לָא לָא אֶלָּא לַישְׁמְעִינַן כְּתוּבָּה נַעֲשֵׂית מוֹתָר לַחֲבֶרְתָּהּ וַאֲנָא יָדַעְנָא מִשּׁוּם דְּאַחַת בְּחַיָּיו וְאַחַת בְּמוֹתוֹ יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין אִי אַשְׁמְעִינַן הָכִי הֲוָה אָמֵינָא כְּגוֹן שֶׁנָּשָׂא שָׁלֹשׁ נָשִׁים וָמֵתוּ שְׁתַּיִם בְּחַיָּיו וְאַחַת בְּמוֹתוֹ וְהָךְ דְּמָיֵית לְאַחַר מִיתָה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא וְלָאו בַּת יְרוּשָּׁה הִיא אֲבָל אַחַת בְּחַיָּיו וְאַחַת בְּמוֹתוֹ וְהָא דִּלְאַחַר מִיתָה יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא אֵימָא לֵיחוּשׁ לְאִינְּצוֹיֵי קָא מַשְׁמַע לַן מַתְנִי' מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵתוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא וִיתוֹמִים מְבַקְּשִׁין כְּתוּבַּת אִמָּן וְאֵין שָׁם אֶלָּא שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה הָיָה שָׁם מוֹתַר דִּינָר אֵלּוּ נוֹטְלִים כְּתוּבַּת אִמָּן וְאֵלּוּ נוֹטְלִים כְּתוּבַּת אִמָּן אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים אֲנַחְנוּ מַעֲלִים עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יָפֶה דִּינָר כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְּתוּבַּת אִמָּן אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין הָיוּ שָׁם נְכָסִים בְּרָאוּי אֵינָן כִּבְמוּחְזָק רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת אֵינָן כְּלוּם עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת יוֹתֵר עַל שְׁתֵּי הַכְּתוּבּוֹת דִּינָר גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן לָזוֹ אֶלֶף וְלָזוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִם יֵשׁ שָׁם מוֹתַר דִּינָר אֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן וְאֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן וְאִם לָאו יַחְלְקוּ בְּשָׁוֶה פְּשִׁיטָא מְרוּבִּין וְנִתְמַעֲטוּ כְּבָר זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין מוּעָטִין וְנִתְרַבּוּ מַאי תָּא שְׁמַע דְּנִיכְסֵי דְּבֵי בַּר צַרְצוּר מוּעָטִין וְנִתְרַבּוּ הֲווֹ וַאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב עַמְרָם אֲמַר לְהוּ זִילוּ פַּיְּיסִינְהוּ לָא אַשְׁגַּחוּ אֲמַר לְהוּ אִי לָא מְפַיְּיסִיתוּ לְהוּ מָחֵינָא לְכוּ בְּסִילְוָא דְּלָא מַבַּע דְּמָא שַׁדְּרִינְהוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אָמַר לָהֶן כְּשֵׁם שֶׁמְּרוּבִּין וְנִתְמַעֲטוּ רש"יבדינר מקרקעי קמיפלגי. אי בעינן ההוא מותר שיהא שם שתי כתובות ודינר מקרקעות והכא בדליכא מותר דינר אלא מטלטלי מש''ה אמר ת''ק דאין בני ראשונה נוטלין ואתא ר''ש למימר הואיל ויש מותר דינר כל דהו שקלי: ומר סבר אפי' ממשעבדי. ר''ש סבר חוב הוי מותר: ה''ג אי הכי ר''ש אומר אם יש מותר דינר. ואברייתא קאי הואיל ובדאיכא מותר מוקמת לה אלא שמשועבד ור''ש לקולא קאמר הכי איבעי ליה למימר הואיל ויש שם מותר דינר אלו נוטלין כו': וכ''ת איפוך. פירושא דפרשי' בפלוגתייהו איפוך ואימא באין בניה של זו דקאמר ת''ק אבני ראשונה קאי וקאמר דשקלי כתובת בנין דכרין ואתא ר''ש למימר אם יש שם מותר דינר כולם נוטלין ואם לאו אלא פחות מדינר יש חולקים בשוה: והא ת''ק דמתני'. דקאמר ר''ש עלייהו אפי' יש שם נכסים שאין להם אחריות אינם כלום: דינר קאמר. דקתני היה שם יתר דינר כו' ות''ק דמתני' הוא ת''ק דברייתא: אלא כי הני תרי לישני קמאי. בדינר מקרקע או בדינר משעבדי: ואיפוך. תריצותא וה''ק ת''ק באין בניה של ראשונה גם הם ונוטלין כתובת אמן משום תנאי בנין דכרין ואע''ג דליכא אלא מותר דינר מטלטלי או משעבדי ואתא ר''ש למימר אם יש מותר דינר מקרקעי ובני חרי אלו נוטלין כו' והשתא דר''ש לחומרא ולא שייך לאותובי הואיל ויש שם מבעי ליה: ואנא ידענא כו'. דאי בשתיהן בחייו דתרוייהו בתורת בנין דכרין אתו לא מצי למימר כתובה נעשית מותר לחברתה דהא לאו פריעת חוב הוא ואי הכא לא בעינן מותר היכא איתקן: דלאו בת ירושה. וליכא למיחש לאינצויי דהא. לית לה בנכסים כח אלא כתובת אמה ובני שתים הראשונות שהם זכרים ובאים לירש יש בהם שכתובת אמן גדולה משל חברתה ואומרים טלו כתובת אמכם כבנין דכרין ואנו נטול כתובת אמנו ואי משום דליכא מותר דינר הרי פרענו בין שנינו הכתובה השלישית והיא נעשית מותר לשתים שבחייו ומריבה אין כאן דאלו ואלו בתורת בנין דכרין נוטלין הכתובות וזו שנטלה משום חוב אין לה לריב שהרי אינה יורשת שתוכל לומר אתם יורשים הכתובות יתר על החלוקה: ליחוש לאנצויי. שיכול לומר בנה של זו בעלת חוב אתם למה תירשו את אבא יותר ממני שאתם באים ליטול כתובת אמכם יתר על החלוקה אם נטלתי אני כתובת אמי לא מאבי ירשתי אלא מאמי: מתני' ויתומים מבקשים כתובת אמן. שכתובת אמם מרובה משל חברתה ואומרים בניה כתובת בנין דכרין נטול וכן אתם והשאר נחלוק: חולקין בשוה. כשאר כל ירושה לפי הגולגולת: אם אמרו יתומים. בני הכתובה הגדולה: הרי אנו מעלין על נכסי אבינו. מעלין דמיהן לקבלם עלינו ביוקר כדי דינר יתר על שוויין כדי שיהיה שם מותר דינר ויטלו כתובת אמם: היו שם נכסים בראוי. שראויה ליפול להם ירושה מאבי אביהם אחר מות אביהם ולכשתפול יהיה שם מותר דינר בשתי הירושות: אינן כבמוחזק. אינן נחשבין עכשיו להיות כאילו הן מוחזקין בהן כבר ויש כאן מותר דינר: גמ' מרובים. בשעת מיתה ואילו שמאום באותה שעה היה שם מותר דינר: ונתמעטו. שהוזלו קודם ששמאו בב''ד: כבר זכו בהם. יורשי כתובה הגדולה לזכות בכתובת אמם משעת מיתה שהיה שם מותר דינר: זילו פייסינהו. ליורשי כתובה הגדולה: סילוא דלא מבע דמא. קוץ שאינו מוציא דם בנוקבו בבשר כלומר שמתא ונדוי: תוספותומר סבר אפי' מטלטלי. פי' ר''ש וקשה לי אם יש שם מותר דינר כיון שיש שם מותר דינר מיבעי ליה כדפריך בסמוך וי''ל דעדיפא מינה פריך: אלא הכא בפחות מדינר קמיפלגי. והשתא בעי למימר דלר''ש ודאי סגי בפחות מדינר ותימה א''כ הדרא קשיא לדוכתיה אם יש שם כיון שיש שם מיבעי ליה: וכי תימא איפוך. פ''ה ובניה של זו דקאמר ת''ק אבני ראשונה קאי משמע מתוך פירושו דל''ג לעיל באים בניה של זו לאחר מיתת אמן דמשמע בהדיא דאבני שניה קאי אלא גרס בניה של זו לאחר מיתה וקשה דבכל הספרים גרסינן ליה ועוד אי אבני ראשונה קאי מה לו להזכיר לאחר מיתה פשיטא דבאין דקאמר לאחר מיתה דהא מתה קתני ועוד קשה לי דהואיל ובעי למימר איפוך הוה ליה לאסוקי פלוגתייהו בכתובה נעשית מותר לחברתה ועוד גרסינן בפירוש ר''ח בהדיא באין בניה של שניה לאחר מיתה על כן פי' ר''ת אבני שניה קאי לעולם ואיפוך סברתייהו דת''ק דאמר באין בני שניה ולוקחין כתובת אמן והראשונים אין להם כשאין להם מותר כלל אבל אם היה שם מותר אפילו בפחות מדינר יש להן כתובת בנין דכרין ואתא ר''ש למימר דוקא אם יש שם מותר דינר ומדרבי שמעון נשמע לת''ק דמדקאמ' אם יש שם משמע לדקדק דברי ת''ק כשאין שם מותר כלל קאמר דוקא: כי הנך תרי לישני קמאי ואיפוך. וכדפרישית דת''ק אמר בני שניה גובין ולא בני ראשונה כשאין שם מותר כלל אבל ממטלטלי או ממשעבדי נוטלין ואתא ר''ש למימר דוקא דינר מקרקעי ובני חרי: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|