אבל אם שבק [הניח] בינונית דכוותה [שכמותה] אצל שמעון, מצי אמר ליה [יכול לוי לומר לו] למלווה: הנחתי לך מקום לגבות הימנו, ולך וגבה משמעון.

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, שאם יטרפוה ממנו בשל חובות ראובן, יקבל שמעון מעותיו בחזרה, ואתא [ובא] בעל החוב של ראובן וקטריף לה מיניה [וטרף אותה, את השדה, ממנו, משמעון], דינא [דין] הוא דאזיל [שילך] ראובן ומפצי ליה [ויפצה אותו] את המלווה בדרך כלשהי, ובכך תחזור הקרקע לידי שמעון. ולא מצי אמר ליה [יכול המלווה לומר לו]: לאו [לא] בעל דברים דידי את [שלי אתה], שאני טרפתי את השדה משמעון שהוא עכשיו בעל השדה, ואתה אם יש לך עסקים עם שמעון — לך אתה ודון איתו, אבל אני איני רוצה לדון בדברים איתך. והטעם — משום דאמר ליה [שיכול ראובן לומר לו למלווה]: דמפקת מיניה, עלי הדר [מה שאתה מוציא ממנו, חוזר עלי], שקיבלתי עלי אחריות, וכיון שהחוב חוזר עלי, אין אתה יכול לומר שאין הדבר מענייני.

ואיכא דאמרי [ויש שאומרים]: אפילו מכר ראובן לשמעון את השדה שלא באחריות נמי [גם כן] יכול ראובן להכנס בענין, ולנסות לסלק את המלווה מן הקרקע. ומדוע? דאמר ליה [שיכול הוא לומר לו]: לא ניחא [נוח] לי דתהוי ליה [שתהיה לו] לשמעון תרעומת עלי על שמכרתי לו שדה שהיתה משועבדת לבעל חוב.

ועוד אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ויצאו עליו, על השדה הזה,