סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דְּכֹל גְּרִיוָא דְּבָעֵינָא שָׁקֵילְנָא שְׁקַל דִּיקּוּלָא רַבָּה חַפְיֵיהּ כּוּפְרָא וְסַחְפֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ וַאֲזַל וַאֲמַר לֵיהּ לֵיכִיל לִי מָר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא בָּךְ אַחוּךְ רַבִּי אֲמַר לֵיהּ לָאו אַזְהַרְתָּךָ דְּלָא תְּבַדְּחַן אֲמַר לֵיהּ חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא קָא נָסֵיבְנָא
אֲמַר לַהּ בַּר קַפָּרָא לְבַרְתֵּיהּ דְּרַבִּי לִמְחַר שָׁתֵינָא חַמְרָא בְּרִיקּוּדָא דַּאֲבוּךְ וּבְקִירְקָנֵי דְאִמִּךְ בֶּן אֶלְעָשָׂה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה וְעָשִׁיר גָּדוֹל הֲוָה אַזְמְנֵיהּ לְבֵי הִילּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי
אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי מַאי תּוֹעֵבָה כֹּל דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי דְּהָכֵין הוּא תּוֹעֵבָה פַּרְכַהּ בַּר קַפָּרָא אֲמַר לֵיהּ פָּרְשֵׁיהּ אַתְּ אֲמַר לֵיהּ תֵּיתֵי דְּבֵיתְכִי תִּירְמֵי לִי נַטְלָא אֲתָת רָמְיָא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי קוּם רְקוֹד לִי דְּאֵימַר לָךְ הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא תּוֹעֵבָה תּוֹעֶה אַתָּה בָּהּ
לְכָסָא אַחֲרִינָא אֲמַר לֵיהּ מַאי תֶּבֶל אֲמַר לֵיהּ כִּי עִנְיָינָא קַדְמָאָה אֲמַר לֵיהּ עִיבֵיד לִי דְּאוֹמַר לָךְ עֲבַד אֲמַר לֵיהּ תֶּבֶל הוּא תַּבְלִין יֵשׁ בָּהּ מִי שָׁנְיָא הָדָא בִּיאָה מִן כּוּלְּהוֹן בִּיאוֹת
אֲמַר לֵיהּ וּמַאי זִימָּה אֲמַר לֵיהּ עִיבֵיד כִּי עִנְיָינָא קַדְמָאָה עֲבַד וַאֲמַר לֵיהּ זוֹ מָה הִיא לָא יְכֵיל בֶּן אֶלְעָשָׂה לְמִיסְבַּל קָם וּנְפַק הוּא וְאִינְתְּתֵיהּ מִתַּמָּן
מַאי בֶּן אֶלְעָשָׂה דְּתַנְיָא לֹא לְחִנָּם פִּיזֵּר בֶּן אֶלְעָשָׂה אֶת מְעוֹתָיו אֶלָּא לְהַרְאוֹת בָּהֶן תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל
דִּכְתִיב כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם תָּנָא כְּעֵין לוּלְיָנִית מַאי לוּלְיָנִית אָמַר רַב יְהוּדָה תִּסְפֻּרְתָּא יְחִידְתָּא הֵיכִי דָּמֵי אָמַר רָבָא רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד עִיקָּרוֹ שֶׁל זֶה וְהַיְינוּ תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל
וּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה מַאי דַּלַּעַת הָרְמוּצָה אָמַר שְׁמוּאֵל קַרָּא קַרְקוּזַאי רַב אָשֵׁי אָמַר דַּלַּעַת הַטְּמוּנָה בְּרֶמֶץ
אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר דַּלַּעַת אֲרַמִּית הִיא דַּלַּעַת הַמִּצְרִית כִּלְאַיִם עִם הַיְּוָנִית כִּלְאַיִם עִם הָרְמוּצָה תְּיוּבְתָּא
מַתְנִי' הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּא אָמַר קוּנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכׇל הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה
גְּמָ' תַּנְיָא הַנּוֹדֵר מִן הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה אָסוּר בַּיּוֹרֵד לְאִלְפָּס שֶׁכְּבָר יָרַד לִקְדֵרָה קוֹדֶם שֶׁיּוֹרַד לְאִלְפָּס מִן הַיּוֹרֵד לְאִלְפָּס מוּתָּר בְּיוֹרֵד לִקְדֵרָה מִן הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס מִן הַנַּעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה
הַנּוֹדֵר מִן הַיּוֹרֵד לְתַנּוּר אֵין אָסוּר אֶלָּא בְּפַת וְאִם אָמַר כׇּל מַעֲשֵׂה תַנּוּר עָלַי אָסוּר בְּכׇל הַנַּעֲשִׂים בְּתַנּוּר

רש"י

דבכל גריוא דבעינא. באיזה מדה שארצה אקח: חפייה כופרא. זיפתו מבחוץ כדי שיחזיק החטים: ליכיל לי. ימוד לי: דרשינא בך. כלומר שאתה חייב לי: שתינא חמרא ברקודא דאבוך. שאביך ירקד: ובקירקני דאמך. במזיגתה שאמך תמזוג לי הכוס: מאי תועבה. עשו שניהם: תרמי לי נטלא. תמזוג לי הכוס כמו אנטל: תועה אתה בה. כלומר שמניח את אשתו של היתר ותפס זו של זנות: כי עניינא קמא. תיתי דביתכי תירמי לי ולדידיה א''ל קום רקוד לי: [מאי תבל. דכתיב] ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה תבל הוא (ויקרא יח): וכי תבלין יש בה. כלומר יש בביאה זו טעם מבאחרות שמנחת בעלה ונרבעת לבהמה: זו מאי היא. ומפרש ביבמות (דף לז:) באיש הבא על נשים הרבה וכן אשה שנבעלה לאנשים הרבה ואינה יודעת מאיזה מהם נתעברה והולידה בת נמצא אב נושא את בתו ואח נושא את אחותו על זה נאמר ומלאה הארץ זימה כלומר זו מה היא שאין אדם יודע אותה אשה שהוא נושא אם מותרת לו אם לאו: לא יכיל בן אלעשה למיסבל. אותו זילותא של רבי לפי שהיה עשיר גדול ולא היה יכול לראות דבר של זילותא מחמיו: מאי בן אלעשה. כלומר מנין דהוה עשיר: תספורת יחידתא. שאין כמותה: פיזר מעותיו. שהיה נותן ממון גדול לספר שהיה מספר לו כתגלחת של כ''ג: הרמוצה קרא קרקוזאי. דלועין של אותו מקום שאינן מתבשלין לעולם יפה: הטמונה ברמץ. עפר של גחלים דלאו תבשיל הוא: כלאים עם דלעת הרמוצה. אלמא דהרמוצה לאו טמונה ברמץ אלא שם מקום הוא ומין זרעים הוא: מתני' ממעשה רתחתא. היינו דבר שנגמר בישולו בקדרה ואינו אלא מחמשת המינין לאפוקי דבר שאין גמר בישולו בקדירה עד שמבשלין אותו באילפס: בכל הנעשה בקדירה. אפילו מבושל באילפס אסור: גמ' ביורד באילפס שכבר כו'. הואיל וקודם שמניחו באילפס מבשלו בקדרה והדר מניחו באילפס כן היה מנהגן והוי יורד לקדרה ולפיכך אסור: מן היורד באיליפס מותר ביורדי לקדרה. קודם שירד לאילפס: מן הנעשה בקדירה. לגמרי כל בישולו שאינו יורד לאילפס כלל: מותר בנעשה באילפס. אע''פ שהיה קודם לכן בקדרה: מותר בנעשה בקדרה. בנגמר בקדרה:

תוספות

טחייה כופרא. טחו בכופרא: דיקולא. סל גדול: דרשינא בך. שהלויתיך ומילי דבדיחותא היה אומר: ברקודא דאבוך ובקורקני דאימך. כמו מרקדים טרפיי''ד: תועה אתה בה. שמניחין נשותיהן והולכין אצל משכב זכור: תבלין יש בביאה זו משניא הדא ביאה מכל ביאות: קרי קרקוזאי. דילועין של אותו מקום שאינו בכלל תבשיל: דלעת הטמונה ברמץ. אינו בכלל תבשיל: כלאים. מכלל דהרמוצה לא הוי טמונה ברמץ אלא על שם מקום הוא: הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא במעשה רתחתא. דבר שנגמרה בקדירה ואין אסור [אלא] בדבר שנגמר בו: באילפס אסור בכל המתבשל בקדירה ואפילו גמרו באילפס: תנא הנודר מן היורד בקדירה אסור ביורד לאילפס. אחר שירד לקדירה דיורד לקדירה משמע שירד תחלה לקדירה: מן היורד [לאילפס] מותר ביורד לקדירה. תחילה אע''פ שנגמר באילפס דיורד לעולם משמע על שם תחלת ירידתו ולא על שם סופו: מן הנעשה בקדירה. משמע הנגמר הלכך מותר היורד לקדירה תחלה ונגמר באילפס: מן היורד לתנור אינו אסור אלא בפת. דלא איקרי יורד בתנור אלא פת בלבד: כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור. צ''ע דמשמע דהחילוק בין יורד למעשה ואמאי תנא כל מעשה א''כ ברישא ליתני כל יורד:

ר"ן
דיקולא רבה. סל גדול: חפייה בכופרא. טח אותו בזפת כדי שלא יצאו החטים מתוך נקבי הסל: וסחפיה על רישיה. הפכה על ראשה: ליכיל לי מר. ימדוד: חטים דרשינא. שהלויתיך ולבדיחותא קאמר: ברקודא דאבוך. שירקד אביך לפני כשאשתה: ובקירקני דאמך. שתהא אמך מקרקרת ומזמרת: מאי תועבה. דכתיב גבי משכב זכור: נטלא. כלי קטן: תועה אתה בה. שמניח משכבי אשה והולך אצל זכר: מאי תבל. דכתיב גבי אשה הנרבעת לבהמה: תבלין יש בה. בתמיה: מאי שניא הדא ביאה מכולהו ביאות. כלומר היאך מנחת בן מינה לילך אצל הבהמה: זו מה היא. לשון ספק שאין ידוע ממי היא מתעברת: תספורתא יחידתא. תספורת נאה: בצד עקרו של זה. מצמצם היה שלא יעלה אחד מן השערות על חבירו: קרקוזאי. על שם מקומן: דלעת ארמית היא דלעת המצרית. כלומר זו היא דלעת המצרית: והיא כלאים עם הרמוצה. אלמא לאו טמונה ברמץ קאמר אלא מין דלעת היא שנקראת רמוצה: מתני' הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא במעשה רתחתא מפרש בירושלמי איזהו מעשה רתחתא כגון חילקא טרגין וטסני סלת ואורז זריד וערסן והיינו דקאמר אינו אסור אלא ממעשה רתחתא ונקראת רתחתא על שם שצריך להרתיח ולבשל הרבה: גמ' שכבר ירד לקדרה קודם שירד לאילפס. כך היה דרכן במעשה אילפס שהיו מרתיחין אותו בקדרה רתיחה קלה: מן היורד לאילפס מותר ביורד לקדרה. קמ''ל דלא תימא כל שהרתיחו אותו רתיחה קלה כמו שירד לאילפס יורד לאילפס מיקרי מפני שהוא מוכן לכך אע''פ שעדיין לא ירד קמ''ל דלא כך נראה בעיני: מן הנעשה בקדרה מותר בנעשה באילפס. משום דנעשה גמר עשיה משמע ומשום הכי מותר בנעשה באילפס אף על פי שכבר ירד לקדרה משום דמ''מ גמר עשייתו לא היה בקדרה: מן הנעשה באילפס מותר בנעשה בקדרה. כלומר אף על פי שאחר מכן הורידו באילפס שרי כיון דגמר עשייתו בקדרה היה כך נראה בעיני: הנודר מן היורד לתנור אינו אסור אלא בפת. דסתם יורד לתנור משמע פת ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר