סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁלֹּא מָצִינוּ שׁוּעָל שֶׁמֵּת בַּעֲפַר פִּיר
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ מֵפֵר בֵּין בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בֵּין בֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים שֶׁאֵין בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ מֵפֵר בֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים אֵינוֹ מֵפֵר כֵּיצַד אָמְרָה קוּנָּם פֵּירוֹת עָלַי הֲרֵי זֶה יָפֵר קוּנָּם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה לְפִי אַבָּא לְפִי אָחִיךָ לְפִי אָבִיךָ לְפִי אָחִי וְשֶׁלֹּא אֶתֵּן תֶּבֶן לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ וּמַיִם לִפְנֵי בְּקָרֶךָ אֵין יָכוֹל לְהָפֵר
שֶׁלֹּא אֶכְחוֹל שֶׁלֹּא אֶפְקוֹס וְשֶׁלֹּא אֲשַׁמֵּשׁ מִטָּתִי יָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ
שֶׁלֹּא אַצִּיעַ לָךְ מִטָּתֶךָ וְשֶׁלֹּא אֶמְזוֹג לְךָ אֶת הַכּוֹס וְשֶׁלֹּא אֶרְחַץ לָךְ פָּנֶיךָ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ אֵין צָרִיךְ לְהָפֵר
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יָפֵר שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ דָּבָר אַחֵר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ מִכָּאן לְחָכָם שֶׁאֵין מַתִּיר נְדָרַי עַצְמוֹ
מַאן שָׁמְעִינַן דְּאָמַר שֶׁלֹּא אֶכְחוֹל וְשֶׁלֹּא אֶפְקוֹס דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הָוַיִין רַבִּי יוֹסֵי וְקָתָנֵי דְּמֵפַר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ
אָמַר מָר וְשֶׁלֹּא אֲשַׁמֵּשׁ מִטָּתִי יָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּאָמְרָה הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי עָלֶיךָ לְמָה לִי הֲפָרָה הָא מְשׁוּעְבֶּדֶת לֵיהּ אֶלָּא בְּאוֹמֶרֶת הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ עָלַי וְכִדְרַב כָּהֲנָא
דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי עָלֶיךָ כּוֹפָהּ וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ עָלַי יָפֵר שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם דָּבָר הָאָסוּר לוֹ
מַאן תְּנָא הָא דְּתַנְיָא דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִנְהוֹג בָּהֶם הֶיתֵּר כְּדֵי לְבַטְּלָן מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ דָּבָר אַחֵר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מַנִּי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה לְרַבָּנַן עִינּוּי נֶפֶשׁ הוּא אוֹ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים

רש"י

שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר. בעפר חפירתו דהואיל שהוא רגיל בה ומתגדל באותה עפר כך לא מצינו אדם שניזוק במקום שרגיל לדוש בתוכו שאין השער מזיקו: דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין בינו לבינה כו'. כלומר כשהוא מפר לה הוו מופרים לעולם בין כל זמן שהיא תחתיו ובין בינה לבין אחרים אפי' לאחר שתתגרש ותנשא לאחר: שאין בהן עינוי נפש בינה לבין אחרים אינו מפר. כדמפרש בריש פירקין דלאחר שגרשה תלין עליה: כיצד. איזהו נדרי עינוי נפש שיהיו מופרין לעולם אמרה קונם וכו': שאיני עושה לפי אבא. אינו לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לכך אינו מפר לה: שלא אכחול ושלא אפקוס. דברים שבינו לבינה: שלא אשמש מטתך. כדמפרש לקמן: שלא אציע מטתך כו' אין צריד להפר. משום דרחמנא זכייה ליה בהני מלאכות: רשב''ג אומר יפר משום שנאמר לא יחל דברו. דאורייתא. דלאו כל כמינה לאפקועי שעבודו דבעל מינה והיינו כרב אדא בר אהבה דאמר דברים שבינו לבינה יפר: דבר אחר לא יחל דברו מכאן אזהרה לחכם שלא יתיר נדריו לעצמו: דברים המותרים ואחרים שנהגו בו איסור. אי אתה רשאי לנהוג כו' מני רשב''ג היא. דאמר לעיל יפר לה הואיל ונהגה בו איסור והיא סבורה שתהא אסורה להציע לו מטתו ולמזוג כוס אינו רשאי לנהוג בהן היתר אא''כ מפר לה: משום שנאמר לא יחל דברו. דאינו רשאי לבטל דבריה ולנהוג בהן היתר אא''כ מפר לה: האומרת נטולה אני מן היהודים. מודרת אני מהם מתשמיש שלא יהנה שום יהודי ממנה:

תוספות

בעפר פיר. נוטריקון עפר פיר כגון פירא דכוורי (כתובות דף עט.) והכי קאמר לא יפר שבכך לא תתגנה עליו: שלא אתן תבן לפני בהמתך ולפני בקרך אינו יכול להפר. דלא הוי דברים שבינו לבינה דלא משעבדא ליה ותימה דבפרק אע''פ אבל כופה ליתן תבן לפני בקרו ותירץ ריצב''א דהתם מיירי שלא הכניסה לו שפחות והכא מיירי דהכניסה לו חמש שפחות דקאמר התם דיושבת בקתדר' דיקא נמי דקתני שלא אמזוג כוסך דלהכי כופה אותה אפילו אם הכניסה לו מאה שפחות ולא תנא שלא אניק דהא לא משתעבדא ליה כיון דהכניסה לו מאה שפחות: רבן גמליאל אומר יפר שנאמר לא יחל דברו. כלומר אף על גב דמשעבדא ליה צריך הפרה מדרבנן שלא תקל בנדרים ותעבור על לא יחל: למה לי הפרה. הא משעבדת לבעל: מאן תנא דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר לבטלם רבן גמליאל. דאמר לעיל צריך להפר מדרבנן ואף על גב דמשעבדא ליה ולא חייל נדרה אפ''ה צריך הפרה שלא תבא לעבור באיסור דלא יחל. תשמיש לרבנן עינוי נפש הוי. כמו כיחול ופירכוס או דברים שבינו לבינה הוי ונפקא מיניה לדינא דלעיל דדברים שבינו לבינה אינו מיפר אלא לעצמו: נטולה אני מן היהודים. שאוסרת על עצמה אפילו תשמיש בעלה יפר ותהא נטולה מתשמיש היהודים אחרים אחר שיגרשנה:

ר"ן
שמת בעפר פיר. בעפר חפירתו שהוא דר בו תמיד שמתוך שהוא רגיל שם אינו נתקל בעפר של אותה גומא כך זה מתוך שהוא רגיל אינו חושש שמא תקשר לו נימא אם לא תרחץ: תניא כוותיה דרב אדא בר אהבה וכו'. מפר בין בינו לבינה כגון דאמרה קונם פירות בעלה עליה ובין בינה לבין אחרים שאסרה פירות אחרים עליה: קונם שאני עושה לפי אבא וכו'. מפרש ואזיל דברים שאין בהם עינוי נפש ובינה לבין אחרים. ומפרש לה מקמי בינו לבינה משום דבבינו לבינה איכא פלוגתא דזימנין מפר וזמנין אין צריך להפר: שלא אתן תבן לפני בהמתך ולפני בקרך אין יכול להפר. משום דלא משעבדא ליה ואע''ג דבפרק אע''פ אסיקנא דכופה ליתן תבן לפני בהמתו התם מיירי בשלא הכניסה לו ארבע שפחות דקיימא לן התם דיושבת בקתדרא ואינה חייבת לו בדברים הללו אפ''ה נדרה שלא אציע לך מטתך וכו' אין צריך להפר משום דקיימא לן התם אפילו הכניסה לו כמה שפחות מחוייבת בהכי לפי שהדברים הללו מביאין לידי קירוב הדעת: ר''ג אומר יפר. אע''ג דלא חייל נדרה אפ''ה צריך להפר מדרבנן שלא תקל בנדרים ותעבור על בל יחל והא אסמכתא בעלמא הוא: דבר אחר לא יחל דברו מכאן לחכם שאין מתיר נדרי עצמו. וכדדרשינן הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו וקשה בעיני מאי ד''א דהא ר''ג דאמר יפר משום לתא דבל יחל קאמר ולא מדרשא דקרא ומאי דבר אחר ונראה בעיני דר''ג דאמר יפר דברו קדריש דאפי' מידי דלא מיקרי נדר אלא דבר בעלמא אמר קרא דלא יחל דנהי דלא לקי עליה אפ''ה כיון דאפשר בהפרה בלא הפרה לא יחל והיינו דקאמר דבר אחר דההוא דברו גופיה דדריש ר''ג להכי למידי אחרינא מדריש דחכם אינו מתיר נדרי עצמו ולדברו הוא דמשמע לן הכי: מאן שמעת ליה דאמר שלא אכחול ושלא אפקוס דברים שבינו לבינה הוי ר' יוסי. דאילו לרבנן משום נדרי ענוי נפש הוא דמפר: משום שנאמר לא יחל דברו מני ר''ג היא. דדריש דברו לומר דאפי' מידי שאינו נדר גמור אלא דבור בעלמא אפ''ה לא יחל כדי שלא ינהוג קלות ראש בנדרים גמורים הכא נמי כיון שנהגו איסור בדברים המותרין הוה ליה לגבייהו כדברים האסורים. ומכאן היה אומר ה''ר יהודה הכהן ז''ל שאם נהג אדם שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בזמן מיוחד ושוב רוצה לשתות יין או לאכול בשר באותו הזמן צריך היתר. מתני' בנגעים (פ''ב מ''ה) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' יהודה אומר אף לא נגעי קרוביו כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו. ר' יהודה אומר אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים: וגרסי' בירושלמי (פ''י ה''י) נדרה אשה ושמע בעלה ולא הפר לה פשיטא שאינו מפר לה לענין הבעל מהו שיפר לה לענין הזקן מה אנן קיימין אי בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן אלא כינן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים ולאו ר' יהודה היא תנינן בשם ר''י ר' חייא תנא לה בשם חכמים ופסק הרמב''ן ז''ל כר' יהודה מדתני לה ר' חייא בשם חכמים וכתבתי מזה בפ''ק בס''ד: ירושלמי קונם הנייתי על בני עירי אינו נשאל לזקן שיש שם הנאת בני עירי עלי נשאל לזקן שיש שם: בעא מיניה רבא מרב נחמן תשמיש המטה לרבנן ענוי נפש הוא. ונפקא מינה דמפר בין לעצמו בין לאחרים או דברים שבינו לבינה הוא ולעצמו מפר לאחרים אינו מפר: נטולה אני מן היהודים. שאסרה הנאת תשמישם עליה: אמאי תהא נטולה מן היהודים. דאם איתא דתשמיש ענוי נפש הוי מהניא הפרתו בין לעצמו בין לאחרים: לרבנן תבעי לך. משום דנטולה אני מן היהודים ר' יוסי קתני לה ולדידיה ודאי לא הוי ענוי נפש וכדתניא בברייתא דלעיל: כוליה פירקין ר' יוסי היא.

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר