סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בְּפָרֶךְ רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בְּפֶה רַךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר בִּפְרִיכָה
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וְגוֹ' אָמַר רָבָא בַּתְּחִילָּה בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּלְבַסּוֹף וּבְכׇל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה
אֵת כׇּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין מְלֶאכֶת אֲנָשִׁים לְנָשִׁים וּמְלֶאכֶת נָשִׁים לַאֲנָשִׁים וּלְמַאן דְּאָמַר נָמֵי הָתָם בְּפֶה רַךְ הָכָא וַדַּאי בִּפְרִיכָה
דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָּגִים וּבָאוֹת וְשׁוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵירוֹת אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים
וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעְלֵיהֶן לַשָּׂדֶה וּמַרְחִיצוֹת אוֹתָן וְסָכוֹת אוֹתָן וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָן וּמַשְׁקוֹת אוֹתָן וְנִזְקָקוֹת לָהֶן בֵּין שְׁפַתַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם וְגוֹ' בִּשְׂכַר תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִיזַּת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ
וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת בָּאוֹת לְבָתֵּיהֶם וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ וְגוֹ'
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מִשְּׁמֵי מָרוֹם מִי שֶׁמְּנַקֵּיר וּמְשַׁפֵּיר אוֹתָן כְּחַיָּה זוֹ שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד שֶׁנֶּאֱמַר וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְגוֹ' וּמְלַקֵּט לָהֶן שְׁנֵי עִגּוּלִין אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן וְגוֹ'
וְכֵיוָן שֶׁמַּכִּירִין בָּהֶן מִצְרִים בָּאִין לְהוֹרְגָן וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלָעִין בַּקַּרְקַע וּמְבִיאִין שְׁווֹרִים וְחוֹרְשִׁין עַל גַּבָּן שֶׁנֶּאֱמַר עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים וְגוֹ' לְאַחַר שֶׁהוֹלְכִין הָיוּ מְבַצְבְּצִין וְיוֹצְאִין כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה שֶׁנֶּאֱמַר רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ
וְכֵיוָן שֶׁמִּתְגַּדְּלִין בָּאִין עֲדָרִים עֲדָרִים לְבָתֵּיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים אַל תִּקְרֵי בַּעֲדִי עֲדָיִים אֶלָּא בְּעֶדְרֵי עֲדָרִים
וּכְשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ' רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ וְחַד אָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ מַאן דְּאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם וּמַאן דְּאָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶׁבַע
תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ דְּתַנְיָא שִׁפְרָה זוֹ יוֹכֶבֶד וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁפְרָה שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד דָּבָר אַחֵר שִׁפְרָה שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ
פּוּעָה זוֹ מִרְיָם וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ פּוּעָה שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּמוֹצִיאָה אֶת הַוָּלָד דָּבָר אַחֵר פּוּעָה שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְאוֹמֶרֶת עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל
וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ' מַאי אׇבְנָיִם אָמַר רַבִּי חָנָן סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן אָמַר לָהֶן בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת כַּאֲבָנִים
וְאִית דְּאָמַר כְּדִכְתִיב וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר וְהִנֵּה הוּא עוֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאׇבְנָיִם מָה יוֹצֵר זֶה יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְסַדָּן בָּאֶמְצַע אַף אִשָּׁה יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְהַוָּלָד בָּאֶמְצַע
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן בֵּן פָּנָיו לְמַטָּה בַּת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה
וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן וְגוֹ' לָהֶן מִיבְּעֵי לֵיהּ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָן לִדְבַר עֲבֵירָה וְלֹא נִתְבְּעוּ
וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְּלָדִים תָּנָא לֹא דַּיָּין שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אוֹתָן אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן
וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדוֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים וְגוֹ' מַאי חָיוֹת אִילֵימָא חַיּוֹת מַמָּשׁ אַטּוּ חַיָּה מִי לָא צְרִיכָה חַיָּה אַחֲרִיתִי לְאוֹלוֹדַהּ
אֶלָּא אָמְרוּ לוֹ אוּמָּה זוֹ כְּחַיָּה נִמְשְׁלָה יְהוּדָה גּוּר אַרְיֵה דָּן יְהִי דָן נָחָשׁ נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם יוֹסֵף בְּכוֹר שׁוֹר בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף
דִּכְתִיב בֵּיהּ כְּתִיב בֵּיהּ וּדְלָא כְּתִיב בֵּיהּ כְּתִיב בֵּיהּ מַה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה וְגוֹ'
וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה וְחַד אָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת מַאן דְּאָמַר בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמַאן דְּאָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת דָּוִד נָמֵי מִמִּרְיָם קָאָתֵי דִּכְתִיב וַתָּמׇת עֲזוּבָה אֵשֶׁת כָּלֵב וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר וּכְתִיב וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי וְגוֹ'
וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן בֶּן חֶצְרוֹן בֶּן יְפֻנֶּה הוּא בֵּן שֶׁפָּנָה מֵעֲצַת מְרַגְּלִים
וְאַכַּתִּי בֶּן קְנַז הוּא דִּכְתִיב וַיִּלְכְּדָהּ עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב אָמַר רָבָא חוֹרְגוֹ דִּקְנַז הֲוָה

רש"י

בפרך בפה רך. משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה: בפריכה. בשברון גוף ומתנים וחזקה: ה''ג בעבודה קשה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן שהיו מחליפין וכו'. וזו היא קשה שלא היו רגילים בכך: ולמאן דאמר. בפרך קמא בפה רך האי בפרך בתרא ודאי פריכה היא דהכתיב וימררו: ושופתות. כשמושיבין הסיר על גבי כירה קרי לה שפיתה: אחת של חמין. לרחוץ רגלי בעליהן בשדה: בין שפתים. בין מצרי השדות מקומות צנועין מצר גבול השדה גבוה מכאן וחבירו מכאן וחריץ באמצע: יונה. ישראל שנאמר יונתי תמתי (שיר ו): עוררתיך. לצאת ממעי אמך: חבלתך. לשון חבלי יולדה (הושע יג): מנקר. מנקה: משפר. כמו שעושין לתינוקות ליישב את איבריהם ולתקנן שניתקין מצער הלידה: לא כרת שרך. לא היה לך מיילדת לחתוך טיבור הולד: למשעי. להחליק בשר כמו חלקת צואריו (בראשית כז) שעיעות: עגולין. כעין ככר עגול: נעשה להן נס: רבבה כצמח השדה. גדילים מן הארץ כצמח השדה: ותבאי. לבית אביך: הם הכירוהו. שראו שכינתו כבר: זה אלי. שראיתי כבר: אלישבע. בת עמינדב אשתו של אהרן: שהיתה פועה לולד. משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו: פועה. צועקת כמו כיולדה אפעה (ישעיה מב): ה''ג וראיתן על האבנים אמר רבי יוחנן סימן גדול מסר להן בשעה שכורעת לילד יריכותיה מצטננות כאבנים ד''א על האבנים כדכתיב וארד בית היוצר וגו' מה יוצר זה ירך מכאן כו': סימן גדול. שלא תטלנו האם ותחביאנו ותאמר נפל היה זה לכם הסימן של לידה ואז תטלוהו ותהרגוהו ד''א להכי קרי ליה למשבר של אשה אבנים כדכתיב גבי יוצר כלי חרס אבנים ואשה נמי ליוצר דמיא: סדן. עץ עב שעליו יושב ומגלגל הבצים לעשותן בדפוס הכלי לפי גדלו וקטנו: סימן גדול מסר להם. וראיתן על האבנים אם בן הוא שם אתן יכולות לראות מיד אם בן הוא בלא שום הגבהה: בן פניו למטה. כדרך תשמישו: בת פניה למעלה. כדרך תשמישתה והכי מפרש במסכת נדה (דף לא.): אליהן. משמע על עיסקי ביאה לשון ויבא אליה (בראשית כט): ותחיין. הוה ליה למיכתב ולא המיתו הילדים ותחיין משמע שהיו מסייעין להחיותן שהיו טומנות אותן בבתיהן ומגדלות אותם: אי נימא חיות ממש. מילדות: כחיה נמשלה. וחית השדה אינה צריכה למילדת: דכתיב ביה כתיב ביה. מי שכתוב בו שנקרא בשם בהמה וחיה הרי כתיב בו ושאין כתיב בו הרי כתיב בכל כנסייתן יחד מה אמך לביא בין אריות רבצה אמך כנסת ישראל כולה נקראת לביאה: אהרן ומשה. שיצאו מיוכבד: ותמת עזובה אשת כלב. והיא מרים ולקמן מפרש למה נקראת שמה עזובה והאי ותמת שנצטרעה: ויקח לו כלב את אפרת. לאחר שנתרפאת חזר ולקחה לו אלמא אפרת קרי מרים וכתיב בדוד בן איש אפרתי: וכלב בן חצרון. פסוק הוא בדברי הימים: בן יפונה בן שנפנה מעצת מרגלים. תירוצא הוא דקא מתרץ לעולם בן חצרון הוא ולמה נקרא בן יפונה על שם מעשיו: ה''ג ואכתי בן קנז הוא: חורגו דקנז. בן אשתו של קנז היה כלב ונמצא עתניאל אחיו מאמו:

תוספות

שהיתה פועה לולד. פירש רבינו חננאל לוחשת לחישה ויוצא הולד כמו שעושים אלו עכשיו באזני האמה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר