סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

קִיֵּים זֶה כׇּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה
וְאִי לָא עֲסִיק בֵּיהּ מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ וְהָכְתִיב וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם וְתוּ אִי לָא אִיעֲסַקוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל בָּנָיו לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ וְהָכְתִיב וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה
אָמְרוּ הַנִּיחוּ לוֹ כְּבוֹדוֹ בִּמְרוּבִּים יוֹתֵר מִבְּמוּעָטִין וְתוּ אָמְרוּ הַנִּיחוּ לוֹ כְּבוֹדוֹ בִּגְדוֹלִים יוֹתֵר מִבִּקְטַנִּים
קָבְרוּ בִּשְׁכֶם מַאי שְׁנָא בִּשְׁכֶם אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשְּׁכֶם גְּנָבוּהוּ וְלִשְׁכֶם נַחְזִיר אֲבֵידָתוֹ
קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּתִיב וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וּכְתִיב וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא כָּל הָעוֹשֶׂה דָּבָר וְלֹא גְּמָרוֹ וּבָא אַחֵר וּגְמָרוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב עַל שֶׁגְּמָרוֹ כְּאִילּוּ עֲשָׂאוֹ
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ דִּכְתִיב וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר אַף קוֹבֵר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו דִּכְתִיב וַתָּמׇת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וְגוֹ' וּכְתִיב וַיָּמׇת עֵר וְאוֹנָן
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִפְּנֵי מָה נִקְרָא יוֹסֵף עֲצָמוֹת בְּחַיָּיו מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מִיחָה בִּכְבוֹד אָבִיו דְּקָאָמְרִי לֵיהּ עַבְדְּךָ אָבִינוּ וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קוֹדֶם לְאֶחָיו מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת
וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַל תִּיקְרֵי הוּרַד אֶלָּא הוֹרִיד שֶׁהוֹרִיד אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה מִגְּדוּלָּתָן
וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה אָמַר רַב שֶׁקְּנָאוֹ לְעַצְמוֹ בָּא (גַּבְרִיאֵל) [מִיכָאֵל] וְסֵירְסוֹ בָּא גַּבְרִיאֵל וּפֵירְעוֹ מֵעִיקָּרָא כְּתִיב פּוֹטִיפַר וּלְבַסּוֹף פּוֹטִיפֶרַע
מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה וְכוּ' וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּרַב בִּישֵּׂר בְּרַב בִּישְּׂרוּהוּ בְּרַב בִּישֵּׂר רַב לָכֶם בְּרַב בִּישְּׂרוּהוּ רַב לָךְ
דָּבָר אַחֵר רַב לָךְ רַב יֵשׁ לְךָ וּמַנּוּ יְהוֹשֻׁעַ
דָּבָר אַחֵר רַב לָךְ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה וְתַלְמִיד כַּמָּה סָרְבָן וְכׇל כָּךְ לָמָּה תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר הַיּוֹם הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ דִּכְתִיב אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא
לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא מַאי לָצֵאת וְלָבוֹא אִילֵימָא לָצֵאת וְלָבֹא מַמָּשׁ וְהָכְתִיב וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ לֹא נָס לֵחֹה וּכְתִיב וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ וְתַנְיָא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם וּפְסָעָן מֹשֶׁה בִּפְסִיעָה אַחַת
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לָצֵאת וְלָבוֹא בְּדִבְרֵי תוֹרָה מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ שַׁעֲרֵי חׇכְמָה
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד תָּנָא אוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁל דְּיוֹ זוּגֵי הָיְתָה נִיטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה וְנִיתְּנָה לָזֶה
וְתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אִילְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ הֵיכָן מֹשֶׁה מֵת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן דִּכְתִיב וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ וּנְבוֹ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן קָיְימָא דִּכְתִיב וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ וְגוֹ' וְאֶת נְבוֹ וְגוֹ'
נְבוֹ שֶׁשָּׁם מֵתוּ שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם
וְהֵיכָן מֹשֶׁה קָבוּר בְּחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד דִּכְתִיב וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וְגוֹ' וּמֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן עַד חֶלְקוֹ שֶׁל גָּד כַּמָּה הָוֵי אַרְבָּעָה מִילִין אוֹתָן אַרְבָּעָה מִילִין מִי הוֹלִיכוֹ
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוּטָּל בְּכַנְפֵי שְׁכִינָה וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פּוֹעֲלֵי אָוֶן
וּשְׁמוּאֵל אָמַר מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְרַב נַחְמָן אָמַר וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה וְגוֹ' סְמַלְיוֹן אָמַר וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בַּת קוֹל מַשְׁמִיעַ וְאוֹמֵר וַיָּמׇת מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ אוֹמְרִים לֹא מֵת מֹשֶׁה כְּתִיב הָכָא וַיָּמׇת שָׁם וּכְתִיב הָתָם וַיְהִי שָׁם עִם ה' מָה לְהַלָּן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ אַף כָּאן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ
וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה סִימָן בְּתוֹךְ סִימָן וַאֲפִילּוּ הָכִי וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ
וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה אֵצֶל

רש"י

קיים זה מה שכתוב בזה. אגדה זו מפורשת במכילתא בפרשת ויהי בשלח פרעה כתיב בזה אנכי וכתיב בזה התחת אלהים אנכי כתיב בזה לא יהיה לך וכתיב בזה האלהים אני ירא לא תשא חי פרעה זכור את יום השבת וטבוח טבח והכן ואין זה אלא יום השבת וכן הוא אומר והכינו את אשר יביאו וכן כל עשרת הדברות לא תשנא את אחיך בלבבך לא תקום ולא תטור וחי אחיך עמך: ואי לא איעסק ביה משה וכו'. כלומר היאך הניחו ישראל למשה להתעסק בו לבדו וכי לא חשו לשבועה ואם לא נתעסק בו משה לא היו הם מתעסקין: הכתיב וכו'. אלמא לאחר שנפטר משה בערבות מואב נתעסקו בהן ישראל והעבירום את הירדן: ותו אי לא הוו מתעסקי ביה ישראל. לאחר שנפטר משה בניו מי לא הוו מיעסקי ביה והיאך הניחו בניו את שאר העם להתעסק בו והכתיב בשכם ויהיו לבני יוסף לנחלה וגו' אלמא בנחלתם קברוהו דחביב היה עליהן: אמרו. בניו בעצמם הניחו לו שיתעסקו בו כל ישראל: כבודו במרובים יותר מבמועטין. וישראל אמרו בעצמם בעוד משה קיים הניחו שיתעסק בו משה לבדו כבודו בגדולים יותר מבקטנים: משכם גנבוהו. כדכתיב. וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה ושם היו רועין ודותן אינה מקום והאי דכתיב (שם) ויאמר האיש נסעו מזה וגו' כך אמר לו אתה אומר את אחי אנכי מבקש סעו מן האחוה הזאת ואין מחזיקין עצמן כאחין לך כי שמעתי אומרים נלכה ונבקש דתות ודינין היאך להמיתו אם יבא אצלנו: הכא כתיב ויקח משה. ולא שאר העם: אף מורידין אותו מגדולתו. מן השמים למתחיל ואינו גומר אלא אם כן נאנס כמשה שמת בעבר הירדן: [וירד יהודה. שהוא התחיל בהצלת יוסף כשאמר מה בצע ולא גמר]: נקרא יוסף עצמות בחייו. שנאמר והעליתם את עצמותי מזה ועודנו חי: שהוריד אצטגניני פרעה מגדולתן. כשפתר את החלום והם לא ידעו לפותרו: לעצמו. למשכב זכור מתוך יופיו: פרעו. היינו סירוס יתירא: בא גבריאל וסירסו לא גרס: ברב בישר. את בני מחלקותו רב לכם בני לוי והקב''ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ונענש באותה מדה. רב יש לך. הגיע מלכותו של יהושע ואין לך מלכות נוגעת בחבירתה: ד''א רב לך. די לך אל תרבה בבקשה שלא יאמרו הרב כמה קשה שאינו שומע לתלמיד ותלמיד כמה סרבן מפציר ולשון חכמים הוא כך היו מסרבין בו לישא את בת אחותו בנדרים (ד' סג:) היו מסרבין בו שיאכל עמו בשבועות (דף כג:): לפום גמלא שיחנא. לפי כח הגמל מרבין במשאו אף כאן לפי צדקתו מדקדק אחריו: היום מלאו. ביום זה נולדתי: לא נס ליחה. לא ברח לחלוחית כחו: דיו זוגי. שני זוגות שני חבירים היו בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע: בכנפי השכינה. בכנף לבוש הודו: מי יקום לי עם מרעים. להוכיחם לשמי: פשר דבר. שהיה יודע לעשות פשרה ביני ובין בני: סמליון. שם חכם: סימן בתוך סימן. כלומר סימנים הרבה בארץ מואב בגיא מול בית פעור ואעפ''כ לא ידע וגו':

תוספות

סמליון אומר. פי' ר''ח אית דאמרי מלאך ואית דאמרי שם חכם. ערוך:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר