סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תַּנְיָא בְּהֶדְיָא מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל מַזִּיק וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל מַזִּיק
רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם מַתְנִיתִין רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר מִדְּאוֹרָיְיתָא בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא וּמָה טַעַם קָאָמַר מָה טַעַם הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם
דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִים וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִין כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר אָדָם לָמָה אֲנִי גּוֹזֵל וְלָמָה אֲנִי חוֹמֵס לְמָחָר בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסַי וְנוֹטְלִין שָׂדֶה נָאָה שֶׁלִּי וְסוֹמְכִים עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם לְפִיכָךְ אָמְרוּ הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית
מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה נָאָה וְדִירָה נָאָה וְיֹאמַר אֶקְפּוֹץ וְאַלְוֶנּוּ כְּדֵי שֶׁאֶגְבֶּנּוּ בְּחוֹבִי לְפִיכָךְ אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית
אֶלָּא מֵעַתָּה יְהֵא בְּזִיבּוּרִית אִם כֵּן אַתָּה נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין
כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּבֵינוֹנִית אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית שֶׁיּוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא הָאִשָּׁה רוֹצָה לִינָּשֵׂא
דָּבָר אַחֵר אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיאָהּ אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ
מַאי דָּבָר אַחֵר וְכִי תֵּימָא כִּי הֵיכִי דְּכִי מַפֵּיק לַהּ אִיהוּ תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה מִינֵּיהּ כִּי נָפְקָא אִיהִי נָמֵי לִיתַקְּנִי לֵיהּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה מִינַּהּ תָּא שְׁמַע אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ אֶפְשָׁר דִּמְשַׁהֵי לַהּ בְּגִיטָּא
כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לָא אֲמַרַן אֶלָּא מִיַּתְמֵי אֲבָל מִינֵּיהּ דִּידֵיהּ בְּבֵינוֹנִית
מִיַּתְמֵי מַאי אִירְיָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי דְּהָא תְּנַן אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ
לְעוֹלָם מִיַּתְמֵי וּכְתוּבַּת אִשָּׁה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מִשּׁוּם חִינָּא אַקִּילוּ רַבָּנַן גַּבַּהּ קָא מַשְׁמַע לַן
אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית מִמַּאן אִילֵימָא מִיַּתְמֵי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר הָא דִּתְנַן אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי בְּזִיבּוּרִית
לָא לְעוֹלָם מִיַּתְמֵי וְשָׁאנֵי כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם חִינָּא
אָמַר אַבָּיֵי תָּא שְׁמַע הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית מִמַּאן אִילֵימָא מִיַּתְמֵי מַאי אִירְיָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה אֲפִילּוּ כֹּל הָנֵי נָמֵי אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ
אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב לְנִזְקֵי בְנוֹ לְבַעַל חוֹב בְּנוֹ וְלִכְתוּבַּת כַּלָּתוֹ
וְהַאי כִּי דִינֵיהּ וְהַאי כִּי דִינֵיהּ נִיזָּקִין וּבַעַל חוֹב דְּמֵחַיִּים גָּבוּ אִיהוּ נָמֵי כִּי מַגְבֵּי כְּמֵחַיִּים מַגְבֵּי כְּתוּבַּת אִשָּׁה דִּלְאַחַר מִיתָה גָּבְיָא וּלְאַחַר מִיתָה מִמַּאן גָּבְיָא מִיַּתְמֵי אִיהוּ נָמֵי כִּי מַגְבֵּי כִּלְאַחַר מִיתָה מַגְבֵּי
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּעָרֵב דִּכְתוּבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד בְּקַבְּלָן
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קַבְּלָן אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה מִשְׁתַּעְבַּד שַׁפִּיר אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִי אִית לֵיהּ מִשְׁתַּעְבַּד אִי לֵית לֵיהּ לָא מִשְׁתַּעְבַּד מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
אִיבָּעֵית אֵימָא בְּדַהֲווֹ לֵיהּ וְאִישְׁתְּדוּף
וְאִיבָּעֵית אֵימָא כֹּל לְגַבֵּי בְּרֵיהּ שַׁעְבּוֹדֵי מְשַׁעְבַּד נַפְשֵׁיהּ
אִיתְּמַר עָרֵב דִּכְתוּבָּה דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד

רש"י

תניא בהדיא. דלרבי עקיבא בדמזיק שיימינן: ורבי שמעון היא. מתני' דקתני במידי דאורייתא מפני תיקון העולם רבי שמעון שהיה תלמיד של רבי עקיבא אמרה: דדריש. נמי בעלמא טעמא דקרא בבבא מציעא (דף קטו.) גבי לא תחבול בגד אלמנה (דברים כד) דקאמר עשירה ממשכנין אותה: מפני תיקון העולם. כדקתני בברייתא שיאמר אדם למה אני גוזל כו': גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי: יוצאה לרצונה כו'. על כרחה בעל מגרשה: מאי דבר אחר. היכי הויא טעמא לכתובה למישקל בזיבורית: וכ''ת. כלומר מילתא אחריתי קאמר ולא טעמא לזיבורית הוא: אפשר דמשהי לה. ולא יהיב לה גיטא וכיון דלא אשהי מדעתיה גירשה: אלא מיתמי. כגון כתובת אלמנה: משום חינא. שיהו אנשים נושאין חן בעיני הנשים וינשאו להם: ממאן. קאמר כל הני דמתני': אילימא מיתמי. נזקין היכא דמית מזיק וגבי מיתמי מי גבי מעידית הא תנן אין נפרעים מנכסי יתומים אלא מזיבורית: כגון שנעשה ערב כו'. לעולם כתובה מיניה דידיה בבינונית וכולה מתני' בערב קמיירי שנעשה ערב לבנו לנזקו ולהלואתו ולכתובת אשתו לפורעה בשבילו אם לא יפרעה ולא פרעה ומת ואתו וגבו מן הערב והכא ודאי אע''ג דלאו מיתמי גביא לא מגבינן לה אלא מזיבורית דהאי כי דיניה והאי כי דיניה: נזקין וחוב. דדינייהו ליפרע נמי מחיים של בן תביעתן אינה באה כצועקים על היתומים לפיכך כשנפרעים מן הערב נפרעים ממנו כדין שהיו נפרעים מן הבן אם היה בחיים והיו לו נכסים: ממאן גביא. אם היו לו לבן נכסים: איהו נמי. ערב: לא משתעבד. לפרוע דהכי פסקינן הלכתא לקמן בסמוך: בקבלן. שנעשה עליה קבלן שהתפיסה בנו מטלטלין לכתובתה והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות והחזירתן לבנו: הניחא למ''ד. בב''ב בגט פשוט: אית ליה נכסי ללוה. בשעת הלואה דאיכא למימר עלייהו סמיך הערב הזה וגמר ושעבד נפשיה: משתעבד. ואם שטפו נהר אחרי כן נפרעין מן הערב: מאי איכא למימר. הא ודאי לית ליה נכסים לאותו הבן דאי הוו ליה נכסים לא היו פורעים מן הערב דתנן המלוה את חבירו ע''י ערב לא יפרע מן הערב (תחילה) ומוקמינן לא יתבע מן הערב תחילה: בדהוו. נכסים לבן בשעת מלוה: ואשתדוף. השתא: לגבי בריה. בשביל בנו: דברי הכל לא משתעבד. חדא דערב בעלמא הוא ועוד לאו מידי חסרה שלא הוציאה כלום משלה:

תוספות

ורבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי תובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וה''נ משום האי טעמא שיימינן בדמזיק: וכי תימא כי היכי דכי מפיק כו'. פי' בקונטרס משום מילתא אחריתי קאמר ולא טעמא לזיבורית הוא ונראה לפרש דה''ק דלא תימא על כרחך טעמא דיותר ממה שהאיש רוצה לישא ליתא דחיישינן לחינא מדלא תקינו ליה רבנן כתובה מינה אם הקניטתו עד שגירשה: משום חינא. פירש בקונטרס שיהיו האנשים נושאים חן בעיני הנשים וינשאו להם וקשה דבפרק הכותב (כתובות דף פד.) תנן ר' עקיבא אומר ינתנו לכושל שבהם ואיכא דמפרש בגמ' לכתובת אשה משום חינא ולפירוש הקונטרס לא הוה ליה למיקריה כושל דאדרבה האיש כושל שצריך למצוא חן בעיני האשה ובפרק נערה (שם דף נב:) ובפ''ק דקדושין (דף ל:) קחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תתנו לאנשים בשלמא בנו בידו אלא בתו מאי עביד לה אלמא יותר הבעל מוצא לישא אשה ממה שהאשה תמצא בעל ולעיל נמי יותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא ונראה כפר''ח דפירש משום חינא שיהו הכל קופצין עליה לישאנה והכי איתא בהדיא בירושל' דפירקין.: ממאן אילימא מיתמי מאי איריא כו'. הכא לא שייך לשנויי כדלעיל כתובת אשה איצטריכא ליה והוא הדין כל מילי דהא קתני נזקין בעידית ואית ספרים דגרסי הכי אילימא מיתמי והתנן אין נפרעין כו' ופריך אנזקין ובעל חוב: בקבלן. פי' בקונטרס שהתפיסה בנו מטלטלין בכתובתה והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות והחזירתן לבנו וקשה דאמרינן בגט פשוט (ב''ב דף קעד.) דהיכא דנשא ונתן ביד אין לו למלוה על הלוה כלום ושמא היינו שלקח המעות מיד המלוה ונתן ללוה אף על גב דמשמע התם דבלשון תליא מילתא שמא תרוייהו בעינן: אלא למאן דאמר אי אית ליה משתעבד כו'. והכא מיירי בדלית ליה דאי אית ליה נזקין אמאי בעידית כיון שיש ממון ליתומין דאפילו מיירי בקטנים דלא מצי ערב לאישתעויי דינא בהדייהו מ''מ לא היה להם לגבות כי אם מן הזיבורית כיון דאית ליה נכסי ליתמי ובקונטרס פי' דהכא בדלית ליה דאי אית ליה הא קי''ל בגט פשוט (שם דף קעג.) המלוה חבירו על ידי ערב אין נפרעים מן הערב תחילה וקשה דהכא איירי בקבלן:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר