|
טקסט הדף מנוקד
וְדִלְמָא בִּשְׁמָא דַאֲבוּהּ חָתֵים לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ שְׁמֵיהּ וְחָתֵים שְׁמָא דַאֲבוּהּ
וְדִילְמָא סִימָנָא שַׁוְּיֵיהּ דְּהָא רַב צָיֵיר כְּווֹרָא רַבִּי חֲנִינָא חֲרוּתָא רַב חִסְדָּא סָמֶךְ רַב הוֹשַׁעְיָא עַיִן רַבָּה בַּר רַב הוּנָא צָיֵיר מָכוּתָא לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְשַׁוּוֹיֵי לִשְׁמָא דַאֲבוּהּ סִימָנָא וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בִּשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בִּשְׁנֵי עֵדִים יְוָנִים דִּתְנַן גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָנִית יְוָנִית וְעֵדָיו עִבְרִית כָּשֵׁר וְכִי תֵּימָא כֵּיוָן דְּמוּפְלָג בִּשְׁנֵי שִׁיטִין לָא וְהָאָמַר חִזְקִיָּה מִלְּאָהוּ בִּקְרוֹבִים כָּשֵׁר הָא תָּנֵי זְעֵירִי שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין וְתַנָּא דִּידַן דִּלְמָא גּוּנְדָּלִית חֲתֻים וְכוּלְּהוּ אַחַד הוּא דַּחֲתִימִי עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בְּעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי וְהַאי בְּעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי דְּהָא תְּנַן עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי כָּשֵׁר הָא תָּנֵי זְעֵירִי שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים וְתַנָּא דִּידַן דִּלְמָא גּוּנְדָּלִית חֲתֻים וּתְלָתָא אַחַד וְחַד אַחַד מַתְנִי' שִׁיֵּיר מִקְצָת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בְּדַף הַשֵּׁנִי וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה כָּשֵׁר חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף מִן הַצַּד אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט פָּסוּל הִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין סוֹפוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ כָּשֵׁר רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ כָּשֵׁר גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְווֹנִית יְווֹנִית וְעֵדָיו עִבְרִית עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְווֹנִי כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד כָּשֵׁר אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי וְלֹא כָּתַב עֵד כָּשֵׁר וְכָךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ כָּשֵׁר גְּמָ' וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא הָנֵי תְּרֵי גִּיטֵּי הֲווֹ וְאִיתְרְמִי לֵיהּ זְמַן דְּקַמָּא וְעֵדִים דְּבָתְרָא וְגַזְיֵיהּ לִזְמַן דְּבָתְרָא וְעֵדִים דְּקַמָּא אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב כְּשֶׁיֵּשׁ רֶיוַח מִלְּמַטָּה וְדִלְמָא זְמַן דְּבָתְרָא מִיגָּז גַּזְיֵיהּ כִּדְאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב כְּשֶׁיֵּשׁ רֶיוַח מִלְּמַטָּה רש"יודלמא בשמא דאבוה חתום. על השני ועל שניהם חתם: צייר כוורא. בחתימת ידו ולא היה כותב שמו: חרותא. ענף של דקל: מכותא. נס שפורשין עליו וילון של ספינה: שכתבו. כתב שלו: וכי תימא כיון דמופלג. חתימת עדיו שני שיטין מכתבו אותן שיטין שחתמו בהן הבאין מתחת הראשון שמות אבותיהן תו לא מיתכשר דתניא בגט פשוט הרחיק את העדים מן הכתב שני שיטין פסול: והאמר חזקיה. התם: מילאהו. לאותו אויר בקרובים כשר דלא קפדינן אלא אאוירא ואל תתמה שהרי אויר פסול בשלשה בסוכה סכך פסול פוסל בארבעה: והתני זעירי. בהנך תרי גיטין דמתני' שניהם כשרין: ותנא דידן. דפסל אחרון קסבר דלמא גונדלית חתום היוונים כלומר שלא כמנהגם אלא כדרך העברים חתמו: כולהו אחד. כולן על ראשון כל שלא כמנהגן קרי גונדלית וראיתי בתשובת הגאונים אדם המשתמש ביד השמאלית קורין לו במקומנו גונדליא לפי שמשנה מסדר המשתמשין: וליתכשר. האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני והאי בעד אחד עברי ועד אחד יווני גרסינן: דלמא גונדלית חתים. בהני יוונים חיישינן דלמא גונדלית חתים חד מינייהו שמא יוני הראשון חתם כסדר העברי שחתם למעלה הימנו שמו תחילה ואח''כ שם אביו ונמצא שעל השני הוא חתום ועברי שני רואין שעל השני חתום ויון אחרון חתם כמנהגו ונמצא שלשה על השני ואין על הראשון אלא אחד או שמא יון ראשון כדרכו חתם ויון שני אחרון חתם גונדלית כמה שראה עברים חותמים ונמצאו שני היוונים ועברי ראשון חתומין על הראשון ואין על גט שני אלא אחד הלכך שניהם פסולין הכל פותרין אותה בשיטה אחרת שכל העדים חתמו כל אחד שמו ושם אביו בשיטה אחת מתחת ראשון לשני כמו שפירשתי שני עדים עברים ושני עדים יוונים השנויים ראשונה במשנה ואי אפשר ליישבה כלל ומתניתין לא דייקא הכי דא''כ לא משכחת עברי חתום על השני ומתני' מיפלג פלגינהו עברי ויוני לזה ועברי ויוני לזה ובגמ' נמי פריך ויתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני והאי בעד אחד עברי ועד אחד יווני אלמא כל כמה דלא אמרינן גונדלית חתים הויא חתימה דידהו עברי ויווני על זה ועברי ויווני על זה: מתני' בדף השני. שאצלו ברוחב המגילה שקורין בלשוננו קולומי''ל: מן הצד. בגליון של ימין הגט או בגליון השמאלי: או מאחוריו. בגט פשוט שתקנו עדיו להיות בתוכו: הקיף. חיבר זה אצל זה כמו אין מקיפין שתי חביות (ביצה דף לב:): שניהם פסולין. שאין נקרים החתימה לא עם זה ולא עם זה: סופו של זה בצד סופו של זה את שהעדים נקראין עמו. שגג חתימת העדים כלפיו כדרך החותמין כשר: ראשו של זה בצד סופו של זה את שהעדים נקרין בסופו. שגג חתימה כלפי סופו ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו: וכך היו נקיי הדעת. נוהגין שלשונן קצרה לא היו חותמין עד אלא פלוני בן פלוני: חניכתו. שם לווי של משפחה כולה: גמ' וניחוש דלמא תרי גיטי הוו. אשייר מקצת הגט וכתבו בדף השני קאי דלמא תרי גיטין הוו שלמים והשמאלי נכתב בגובהה של מגילה יותר מן הימיני עד דיתרמו עדים דידיה כלומר גמרו של שני כנגד התחלתו של ראשון: זמן דקמא. היינו התחלתו ועדים דבתרא היינו סופו כלומר שיטות אחרונות שהעדים חתומין תחתיהן: וגזייה לזמן דבתרא ועדים דקמא. חתך סופו של ראשון שהיה שלו מפני תנאי שהיה בו וחתך ראשו של שני והשווהו לתחלתו של ראשון וכוון חתיכת סופו של ראשון תיבה אצל תיבה של שיור השני ומגרשה בשני חצאי גיטין והעדים לא על שלו חתמו: כשיש ריוח מלמטה. גליון תחת הראשון דודאי לא נחתך ממנו כלום דלא נכתב בו יותר: ודלמא זמן דבתרא מיגז גזייה. שמא הגט שלו נמלך מלגמרו ולמעלה הימנו בצדו היה גט אחר כתוב וחתום וכשחזר ונמלך לגרשה חתך עליונו של שני וכוון תיבה אצל תיבה לגמור גט שלו: תוספותודלמא בשמא דאבוה חתים. דיש לנו לתלות ולהכשיר כיון שחתם אביו תחת גט השני: סימנא שוייה דהא רב צייר כו'. אע''ג דהתם בעו לאפקועי לשמייהו בדיסקי מעיקרא כדאמר בגט פשוט (ב''ב קסא:) ובהשולח (לעיל לו.) הכא יש להכשיר אע''ג דלא אפקע בשטר מעיקרא כיון ששמו חתום תחת גט הראשון: דהא תנן גט שכתבו עברית ועדיו יונית וכו'. אבל מגופיה דמתני' לא מייתי דקתני את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר ולא מפליג בין כתבו שוה לעדיו לאינו שוה דאיכא לדחויי דבכתבו שוה לעדיו איירי: עד אחד עברי ועד אחד יווני באין מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין. פירש בקונטרס על כל גט חתום עברי ויווני ולפירושו נראה דגרסינן עד אחד עברי ועד אחד יווני באין מתחת זה לתחת זה ועד אחד עברי ואחד יווני באין מתחת זה לתחת זה שניהם פסולים ובגמ' גריס וליתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני והאי בעד אחד עברי ועד אחד יווני ועל אותן שמפרשים שמיירי שהעדים חותמים כדרכם כל חתימה בשיטה אחת הקשה בקונטרס א''כ לא משכחת עברי חתום על השני ומתני' פלגינהו עברי ויווני לזה ועברי ויווני לזה ועוד דבגמ' פריך וליתכשר האי בעברי ויווני והאי בעברי ויווני ור''ת מפרש שיש ליישב שכל חתימה מכוונת בשיטה אחת ולא גרסינן במתני' אלא עד אחד עברי ועד אחד יווני ועד אחד עברי ועד אחד יווני באין מתחת זה לתחת זה ולא גרסינן מתחת זה וכו' עד לסוף ובגמ' נמי לא גרסינן אלא ולתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני ותו לא והכי פירושו. לא מיבעיא אי לא חיישינן לגונדלית דאז יש להכשיר שניהם הראשון בשני עברים והשני בשני יוונים אלא אפילו חיישינן לגונדלית ואי אפשר להכשיר שניהם קמא מיהא ליתכשר בעד אחד עברי [כדרכו] ואחד יווני [גונדלית] והוה מצי למימר דקמא מיהא ליתכשר בכולהו דכולהו קיימי עליה אלא שלא הוצרך להכשיר הראשון אלא בעברי ויווני ומשני דתנא דידן דחייש לגונדלית פוסל שניהם דחייש דלמא חתמו תלתא אחד וחד אחד עברי הראשון אקמא ועברי השני ושני יוונים אשני וחתם עברי השני גונדלית או יווני הראשון חתם גונדלית אקמא עם שני עברים ויווני האחרון אשני: חתמו עדים בראש הדף. וא''ת אמאי איצטריך למתני סיפא הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה דשניהם פסולין היינו בראש הדף וי''ל דאיצטריך למיפסל גגו של עדים כנגד גגו של כתב למאי דמסקינן בגמ' דלא איירי ברמי כי עיברא דמהכא לא שמעינן אלא שרגלי חתימת עדים כנגד גג הכתב אע''פ דהא נמי שמעינן מסיפא איכא למימר דאיצטריך הך דהכא משום דהוה אמינא הך דשניהם פסולין היינו משום דכי היכי דלא קיימי אהאי לא קיימי נמי אהאי אבל הכא דאין כאן אלא גט א' א''כ ודאי קיימא עליה חתימה זו וסיפא דסיפא דראשו של זה בצד סופו של זה איצטריך לאשמעינן דלא פסלי מטעם דכי היכי דלא קיימי אהאי לא קיימי אהאי ולרש''י דגרס מעיקרא סופו של זה בצד סופו של זה לא הוה צריך סיפא דסיפא אלא דכל גווני משמיענו ויש ספרים דלא גרסי לה ובגמ' נמי לא מייתי לה: וניחוש דלמא תרי גיטי הוו. ולעיל נמי חיישינן לגונדלית ופסיל אע''ג דלעיל תלינן להכשיר דפריך וליתכשר האי כו' התם משום דאיכא רגלים לדבר שחתם שם אביו תחת הגט השני אם כן עליו נמי חתם: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|