סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֶלָּא לָאו דַּאֲמַר לְהוּ אַחַת מִכֶּם וְקָתָנֵי אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת לְרָבָא קַשְׁיָא רֵישָׁא לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא סֵיפָא אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ רָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ
אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת אֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת הָא אַחַת מֵאִשָּׁה וּבִתָּהּ מֵאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ מְקוּדֶּשֶׁת
וְאִם אָמַר הָרְאוּיָה לְבִיאָה תִּתְקַדֵּשׁ לִי אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וְאָמַר הָרְאוּיָה לִי מִכֶּם תִּתְקַדֵּשׁ לִי וְאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת
וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ הַמְקַדֵּשׁ אַחַת מֵאִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אַחַת מֵאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁקִּידֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת וְאֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וְאָמַר הֲרֵי כּוּלְּכֶם וְאַחַת מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת לִי בְּכַלְכַּלָּה זוֹ וְאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת
תָּא שְׁמַע הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם אֵין הַבּוֹגְרוֹת בַּכְּלָל הָא קְטַנּוֹת בַּכְּלָל וְאַמַּאי קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה נִינְהוּ וּתְיוּבְתָּא דְּרָבָא
אָמַר לָךְ רָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה
הָא בּוֹגְרוֹת קָתָנֵי מַאי בּוֹגְרוֹת בּוֹגְרוֹת דְּעָלְמָא אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּשַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ מַהוּ דְּתֵימָא כִּי מְקַבֵּל קִידּוּשֵׁי אַדַּעְתַּהּ דִּידַהּ קָא מְקַבֵּל קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ
מִי לָא עָסְקִינַן דְּאָמְרָה לֵיהּ קִידּוּשַׁי לְדִידָךְ אֲפִילּוּ הָכִי לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִצְוָה דְּרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ
תָּא שְׁמַע מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים וְאָמַר קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וְאִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אִם קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי אֵינִי יוֹדֵעַ וְלָא קָתָנֵי אֵין יָדוּעַ שְׁמַע מִינַּהּ
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר לָא מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא
תָּא שְׁמַע מִי שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ נוֹתֵן גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְלָא קָתָנֵי אֵינוֹ יָדוּעַ
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ מֵת וְלוֹ אָח אֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֵּם אִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָם מִיָּדָם
דַּוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי אֲבָל יַבּוֹמֵי וַהֲדַר מִיחְלָץ לָא דְּקָא פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ
תָּא שְׁמַע שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ זֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִטִּין וְזֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִטִּין הָכָא נָמֵי שֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְלָא קָתָנֵי אֵין יָדוּעַ שְׁמַע מִינַּהּ
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ מֵת וְלָזֶה אָח וְלָזֶה אָח זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם

רש"י

אלא לאו אחת מכם. דלאו את וחמור הוא דאם קידש זו לא קידש זו: רבא מתרץ. מתני' לטעמיה הא דקתני כאחת לאו למידק הא אחת מאשה ובתה מקודשת אלא ה''ק המקדש אחת מאשה ובתה הרי הוא כמו שקדשן כאחת ואינן מקודשות דקידושין שאין מסורין לביאה הן: הרי כולכם ואחת משתי אחיות כו'. דהשתא לאו את וחמור הוא דהא דאין אחיות מקודשות משום ספיקא הוא דלא ידע הי קדיש הא אי ידע בת זכייה היא הלכך נכריות מקודשות והא דלא אוקמא כגון דאמר אחת מכם משום דקתני במתני' כלכם ואין לשבש הספרים ולומר דאחת מכלכם גרס וכגון שלא קידש אלא חדא דא''כ לא מתרצא הא דאשמועינן לקמן (דף נב.) ממתני' אשה נעשית שליח לחברתה במקום שנעשית לה צרה: המקדש את בתו סתם. אחת מבנותיך מקודשת לי: אין הבוגרות בכלל. אם יש בוגרות הרבה אין אחת מהן בספק קידושין הללו להצטרך גט לפי שאינן ברשותו לקבל להו קידושין: הא קטנות בכלל. וצריכות גט ואפי' הרבה: כשאין שם אלא בוגרת אחת וקטנה אחת. וכיון שאין הגדולה בספק אין קידושין אלא בקטנה וקידושי ודאי הן וה''ה אם היו שם גדולות הרבה כיון דאינן בכלל הוו להו קידושין בקטנה ולהכי איצטריך לשנויי כשאין שם אלא גדולה אחת דעל כרחך קטנו' דומיא דגדולות דייקינן ומהשתא דייק הכי הא קטנה בכלל: והא בוגרות קתני. טובא ודכוותה דייקינן על כרחיך הא קטנות בכלל ודאיכא תרתי: בוגרות דעלמא. כל איש שיש לו בת בוגרת אין אותן הבוגרות בכלל קידושין שקבל אביה: אי הכי מאי למימרא. אי אמרת בשלמא בדאיכא טובא איצטריך למתני משום דיוקא דידה למידק הא קטנות בכלל לאשמועי' דקידושין שאין מסורין לביאה הוי קידושין אלא השתא לא איהו איצטריך ולא דיוקא דידה איצטריך דפשיטא דבבוגרת אין לו רשות ואין כאן עוד אלא קטנה וקידושין מסורין לביאה הן ופשיטא דהוו קידושין: דשויתיה שליח. לקדשה לכל הבא: דאית ליה הנאה מיניה. דכסף קידושיה שלו: מי לא עסקינן. קושיא היא וכי לא שמעינן מינה ממתני' דאפי' אמרה לאביה קידושיי לדידך קתני נמי דאינה בכלל: דרמיא עליה. דכתיב (ירמיהו כט) ואת בנותיכם תנו לאנשים: גדולות. בנות הראשונה: קטנות. בנות השניה: אם קטנה שבגדולות. וכ''ש אמצעית שבגדולות בספק זה ולגבי בנות שניה מקרי כולהו בנות גדולות: כולן אסורות. לאחרים עד שיתן גט ואפי' אמצעית שבקטנות דלגבי קטנות אותה הבת גדולה היא ושמעינן דהמקדש אחת משתי אחיות סתם שתיהן צריכות גט: שהוכרו. בשעת קידושין פירש לו: ולבסוף נתערבו. שכח איזו גדולה פירש לו: לאפוקי מדר' יוסי. דפליג באידך פירקא (לקמן דף סד:) ואמר כולן מותרות להנשא לאחרים בלא גט חוץ מן הגדולה שבגדולות: דלא מחית איניש נפשיה לספיקא. להזכיר שם גדולה אם לא גדולה שבכולן שאם ישתכח הדבר שלא יהא בספק: אין מוציאין אותם מידם. אפי' לא כנס הראשון את יבמתו ופגע באחות זקוקתו מאחר שכנסה השני פקע זיקה והותרה לראשון לקיימה דאחות זקוקה דרבנן היא ולא קנסי ליה להוציא: אין ידוע. משמע לעולם: סיפא איצטריכא ליה. דקתני היו שנים אחד חולץ ואחד מייבם ולאשמועינן דוקא הכי מיחלץ חד מינייהו לחדא ברישא והדר מייבם שני לשניה ממה נפשך אם זו ארוסת אחיו שפיר מייבם ואם לאו נכרית בעלמא היא ואינה אחות יבמתו הזקוקה לו דתיהוי דמיא לאחות אשתו שהרי נפטרה זיקת אחותה הימנה בחליצת אחיו ולא גזרו על אחות חלוצה משחלצה אלא על החלוץ לבדו דקא פגע באחות זקוקה וכל זמן שלא חלץ א' מן האחין אסורה אחותה על כולן מדבריהם משום דדמיא לאחות אשתו: הכי גרסינן דיקא נמי דקתני ואין יודע ולא קתני ואין ידוע:

תוספות

האחד חולץ לשתיהן. פי' האחד יחידי והשנים אחד חולץ ואחד מייבם ודווקא מיחלץ והדר יבומי פירוש שחלץ היחידי תחילה והדר יבומי א' מן השנים אחר חליצת אחיו דממה נפשך מותר דאי חלץ אחיו לזקוקתו א''כ מותר זה ליקח אחותה כיון דחלץ אחיו פקע הזיקה ואי לא חליץ לזקוקתו א''כ זה ייבם זקוקתו אבל יבומי אחד מן השנים אפי' לאחר חליצת אחיו שאין כאן אחות זקוקתו כדפירשתי לא מישתרי דכיון דלא חלץ היחידי לשתיהן איכא למיחש בזו שמתייבמת שמא זו יבמתו של יחיד ונמצא כונסה כפגע ביבמה לשוק בלא חליצה ולא מצינו לפרש דדוקא מיחלץ והדר יבומי קאי אשנים אבל איפכא לא משום דשמא פגע באחות זקוקתו דהא מרישא שמעינן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר