סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב יַחְדָּו
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה לְחַלֵּק הָכָא לָא צָרִיךְ מַאי טַעְמָא סְבָרָא הוּא מָה לִי קַטְלַהּ כּוּלָּהּ מָה לִי קַטְלַהּ פַּלְגָא
גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה בְּשׁוֹאֵל מְנָא לַן
וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה מָה לִשְׁבוּרָה וּמֵתָה דְּלָא אֶפְשָׁר לְמִיטְרַח וְאֵתוֹיֵי תֹּאמַר בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה דְּאֶפְשָׁר לְמִיטְרַח וְאֵתוֹיֵי
אֶלָּא כִּי הָא דְּתַנְיָא וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת אֵין לִי אֶלָּא שְׁבוּרָה וּמֵתָה גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה מִנַּיִן אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר וּמָה שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁפָּטוּר מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה חַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה שׁוֹאֵל שֶׁחַיָּיב בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה וְזֶה הוּא קַל וָחוֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה
מַאי אֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה וְכִי תֵּימָא אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין
אֲפִילּוּ הָכִי קַרְנָא דְּשׁוֹאֵל עֲדִיפָא
אִיבָּעֵית אֵימָא קָסָבַר לִסְטִים מְזוּיָּין גַּזְלָן הוּא
אַשְׁכְּחַן לְחִיּוּב לִפְטוּר מְנָא לַן
וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה מָה לִשְׁבוּרָה וּמֵתָה שֶׁכֵּן אוֹנֶס
אֶלָּא גָּמַר מִשּׁוֹמֵר שָׂכָר וְשׁוֹמֵר שָׂכָר גּוּפֵיהּ מְנָלַן גָּמְרִי חִיּוּבָא דְּשׁוֹמֵר שָׂכָר מֵחִיּוּבָא דְּשׁוֹאֵל מָה לְהַלָּן בִּבְעָלִים פָּטוּר אַף כָּאן בִּבְעָלִים פָּטוּר
בְּמַאי גָּמַר אִי בַּמָּה מָצִינוּ אִיכָּא לְמִיפְרַךְ כִּדְפָרְכִינַן שֶׁכֵּן אוֹנֶס
אֶלָּא אָמַר קְרָא וְכִי יִשְׁאַל וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן
וְאַכַּתִּי שׁוֹאֵל מִשּׁוֹמֵר שָׂכָר לָא גָּמַר דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁכֵּן פָּטוּר בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה תֹּאמַר בְּשׁוֹאֵל שֶׁחַיָּיב בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה
אֶלָּא גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה בְּשׁוֹאֵל לְחִיּוּבָא מְנָלַן דְּגָמַר מִשּׁוֹמֵר שָׂכָר דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן מָה גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה דְּשׁוֹמֵר שָׂכָר בִּבְעָלִים פָּטוּר אַף גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה דְּשׁוֹאֵל נָמֵי בִּבְעָלִים פָּטוּר
הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דַּיּוֹ אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דַּיּוֹ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
אֶלָּא אָמַר קְרָא וְכִי יִשְׁאַל וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן
אִיתְּמַר פְּשִׁיעָה בִּבְעָלִים פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָמַר חַיָּיב וְחַד אָמַר פָּטוּר
מַאן דְּאָמַר חַיָּיב קָסָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו
הִלְכָּךְ אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ אַשּׁוֹמֵר חִנָּם לָא כְּתִיב וּפְשִׁיעָה נָמֵי בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר וּבְשׁוֹאֵל לָא כְּתִיב הִלְכָּךְ בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר וּבְשׁוֹאֵל לְחִיּוּב אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר
אֲבָל בִּבְעָלִים לִפְטוּר אַף בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר וּבְשׁוֹאֵל לָא מַאי טַעְמָא כִּי כְּתִיב אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אַשּׁוֹאֵל וְאַשּׁוֹמֵר שָׂכָר אַהָנָךְ חִיּוּבֵי דִּכְתִיב בְּהוּ בְּהֶדְיָא הוּא דְּמִיכְּתִב
מַאן דְּאָמַר פָּטוּר קָסָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו וְכִי כְּתִיב אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ אַשּׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי כְּתִיב
תְּנַן הַשּׁוֹאֵל הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ הַשּׁוֹאֵל הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ שָׁאַל בְּעָלֶיהָ אוֹ שְׂכָרָן וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל הַפָּרָה וּמֵתָה פָּטוּר וְאִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם לָא קָתָנֵי
וּלְטַעְמָיךְ שׁוֹמֵר שָׂכָר מִי קָתָנֵי
אֶלָּא תַּנָּא מִילְּתָא

רש"י

עד שיפרוט לך הכתוב יחדו. כמו שפרט לך הכתוב (דברים כב) בחורש שור וחמור דמדאיצטריך למיכתב יחדיו שמעינן דאי לא כתביה הוה משמע שלא יחרוש לא בשור ולא בחמור ואביו ואמו קלל דריש לה בסנהדרין (דף פה:) להביא את המקלל לאחר מיתה: סברא הוא. דנשבר בלא מת נמי מחייב דהוה ליה קטלה פלגא: תאמר בגניבה ואבידה דאפשר למיטרח ואתויי. ואיכא למימר יחזור בעליה אחריה אולי תמצא: תשובה. פירכא: מאי אין לו עליו תשובה. מאי יש לו לתנא להשיב דאיצטריך לתנא לאשמועינן דאינה תשובה: בטוען טענת לסטין מזויין. דלענין מיפטר בתשלומין הוי אונס וטוען טענת גנב הוי לענין כפל אם נשבע ובאו עדים שהיא אצלו תאמר בשואל שאינו בא לידי כפל דכי טעין ואמר לסטים מזויין בא עלי ונטל מחייב את עצמו בקרן אפ''ה. אין זו תשובה דקרנא דמחייבת ליה לשואל מכי טעין לסטים מזויין נטלה ואפילו לא נשבע לשקר עדיפא להיות חמורה מש''ש הבא לידי כפל אם כפר ונשבע על כך לשקר ואם אמת אמר פטור מן הקרן: גזלן הוא. ואפילו נשבע ש''ש על כך לשקר ונמצא שהיה אצלו לא מחייב כפל שאין כפל אלא בגונב או בפוטר עצמו בטענת גנב שאומר נגנבה ממני ונשבע ובאו עדים ואין זאת אלא בשומר חנם שפטור בגניבה: אשכחן לחיוב. גניבה ואבידה בשואל לחייב בשאין בעליו עמו: לפטור מנלן. שאם בעליו עמו פטור: גמר מש''ש. מה שומר שכר בבעלים פטור בגניבה ואבידה אף שואל בבעלים פטור: גמרי חיובא דש''ש. דהיינו גניבה ואבידה: מחיובא דשואל. משבורה ומתה דשואל: מה לשומר שכר. דין הוא שיהא בבעלים פטור אף על הגניבה ואבידה אע''פ שאינו אונס שכן היקל בו הכתוב לפוטרו משבורה ומתה שלא בבעלים: תאמר בשואל. שיפטר בבעלים על גניבה ואבידה שהרי החמיר בו לחייבו על שבורה ומתה שלא בבעלים: אלא גניבה ואבידה בשואל מנלן. כלומר אלא היכי ילפינן לה בבעלים לפטור גניבה ואבידה בשואל לחיובא שלא בבעלים מנלן דילפינן משומר שכר וכיון דמהתם ילפינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון דהיינו שואל דילפינן בחיובא מקל וחומר משומר שכר להיות כעין שומר שכר מה להלן בבעלים פטור דהא ילפת ליה בהיקשא דילמד עליון מתחתון אף כאן בבעלים פטור: למאן דלית ליה דיו. ר' טרפון בפרק כיצד בב''ק (דף כה.): וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון. גניבה ואבידה דשומר שכר מחיובא דשואל מה שבורה ומתה דשואל. בבעלים פטור אף חיובא דשומר שכר בבעלים פטור ותחתון מעליון מה שומר שכר חייב בגניבה ואבידה שלא בבעלים אף שואל כן ומה ש''ש בבעלים פטור אף שואל כן ואין משיבין על ההיקש: פשיעה בבעלים. אחד מן השומרים שפשע כשהיו בעלים במלאכתו: מקרא. אם בעליו עמו (שמות כב): נדרש לפניו. אשומר שכר בהיקשא: ולא לפני פניו. אש''ח דפרשיות של ש''ח ושל ש''ש לא איתקש בוי''ו יתירה דלא כתיב וכי יתן בש''ש: אש''ח. דכתיב ביה פשיעה על כל דבר פשע: לחיובא. לחייבו שלא בבעלים בפשיעה: אבל לפוטרו לא. כלומר אפילו בש''ש ושואל לא הוי פטור דכי גמרינן פשיעה בבעלים בש''ש ובשואל בק''ו משומר חנם דחייב לגמרי הוא בין בבעלים בין שלא בבעלים דכי כתיב אם בעליו עמו אהנך חיובי דכתיב בש''ש ובשואל הוא דכתיב אבל אפשיעה דלא כתיבא בהו בהדיא ל''ש בבעלים לא שנא לא בבעלים: מקרא נדרש. בסמיכות הפרשיות ואע''פ שאין היקש מפורש בהן: השואל את הפרה. גרסינן בתרוייהו ולא גר' השוכר גבי פרה אלא גבי בעלים: ואילו שומר חנם דפרה לא קתני. בבעלים פטור משום דחיוביה ליתיה אלא בפשיעה ופשיעה לא פטר בה בבעלים:

תוספות

דאפשר למיטרח ואתויי. וא''ת ונילף משבויה וי''ל דשבויה לא אפשר כולי האי למיטרח ואתויי: שואל שחייב בשבורה ומתה. פיר' בהכונס (ב''ק דף נז: ד''ה לא) ובהמפקיד (לעיל דף מא: ד''ה קרנא): הניחא למאן דאית ליה דיו. תימה דבפרק כיצד הרגל (ב''ק דף כה.) מוכח דהיכא דלא מיפרך ק''ו דלכ''ע אמרינן דיו והכא לא מיפרך וי''ל משום דהתם ס''ד מעיקרא דפליגי אפי' היכא דלא מיפרך קאמר הניחא כו' וה''נ אשכחן לעיל בפ''ק (דף טו:) ובהמקבל (לקמן דף קי:) דקאמר הניחא למ''ד דמצי לוקח מסלק ליה לבע''ח אלא למ''ד דלא מצי מסלק לי' מאי איכא למימר והיינו רמי בר חמא דסבר מעיקרא בריש מי שהיה נשוי (כתובות דף צא:) למימר דלא מצי מסלק ליה ולא קאי הכי ואפילו הכי קאמר אלא למ''ד כו': וי''ו מוסיף על ענין ראשון. והשתא לא צריך תו ק''ו לחייב שואל בגניבה ואבידה משומר שכר: איתמר פשיעה בבעלים. פסק ר''ח דפטור מטעם דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל אף על גב דהוי חומרא לגבי מפקיד מכל מקום חשיב קולא לפטור המוחזק כדאמרי' ספק ממונא לקולא ויש להביא ראי' לדבריו דבפ' העור והרוטב (חולין דף קיח:) פליגי רב ורבי יוחנן וסבר רבי יוחנן דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו וקיימא לן כר' יוחנן ומיהו למאי דמוקי התם דפליגי בסברא אין ראיה ועוד דאפשר למ''ד מקרא נדרש לפניו או אין נדרש לא אמרינן כן בכל מקום ומה שהקשה בהאומנין (לעיל דף פא:) וכן לקמן בפירקין (דף צז.) אלא למ''ד פשיעה בבעלים חייב אמאי איכסיף לא משום שכן הלכה אלא שלא יקשה לדידיה מאמוראים ראשונים.
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר