|
טקסט הדף מנוקד
לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים אַדְּרַבָּה לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים אֵין לָהֶם עוֹר וְאָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר אֵין עוֹר חָלוּק מִבָּשָׂר אֶלָּא לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים אֲמַר לֵיהּ רָבָא הָא לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים קָאָמַר אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר אֵין עוֹר מְטַמֵּא כְּבָשָׂר אֶלָּא לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הָנָךְ נָמֵי דְּלֹא מָנוּ חֲכָמִים מְטַמְּאִין וְהָא קָתָנֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר שְׁמֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת וְלֹא מְטַמְּאִין [אָמַר רַב] אַדָּא בַּר מַתְנָה תָּרֵיץ הָכִי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לְעִנְיַן טוּמְאָה אֵין עוֹר לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים וְאַכַּתִּי לְעִנְיַן שַׁבָּת לָא פְּלִיגִי וְהָתַנְיָא הַצָּד אֶחָד מִשְּׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּיב בִּשְׁרָצִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עוֹרוֹת וְאֵיזוֹ הִיא חַבּוּרָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת נִצְרַר הַדָּם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר שְׁמֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת אָמַר רַב אָשֵׁי מַאן תַּנָּא קַמָּא רַבִּי יְהוּדָה דְּאָזֵיל בָּתַר גִּישְׁתָּא דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַלְּטָאָה כְּחוּלְדָּה אֲבָל רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְעִנְיַן טוּמְאָה לְעִנְיַן שַׁבָּת מוֹדוּ לֵיהּ אִי הָכִי הַאי דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן וּמַחְלוּקְתּוֹ מִיבְּעֵי לֵיהּ תְּנִי דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וּמַחְלוּקְתּוֹ
בְּעָא מִינֵּיהּ לֵוִי מֵרַבִּי מִנַּיִן לְחַבּוּרָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת דִּכְתִיב הֲיַהֲפוֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו מַאי חֲבַרְבֻּרֹתָיו אִילֵּימָא דְּקָאֵי רִיקְמֵי רִיקְמֵי הַאי וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו נָמֵר גְּווֹנָיו מִבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא כְּכוּשִׁי מָה עוֹרוֹ דְּכוּשִׁי אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אַף חַבּוּרָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת וּשְׁאָר שְׁקָצִים כּוּ' הָא הוֹרְגָן חַיָּיב מַאן תַּנָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַהוֹרֵג כִּינָּה בְּשַׁבָּת כְּהוֹרֵג גָּמָל בְּשַׁבָּת מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּכִינָּה דְּאֵינָהּ פָּרָה וְרָבָה אֲבָל שְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים דְּפָרִין וְרָבִין לָא פְּלִיגִי וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מֵאֵילִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר כְּאֵילִים מָה אֵילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן נְטִילַת נְשָׁמָה אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה וְרַבָּנַן סָבְרִי כְּאֵילִים מָה אֵילִים דְּפָרִין וְרָבִין אַף כֹּל דְּפָרֶה וְרָבֶה אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכִינָּה אֵין פָּרָה וְרָבָה וְהָאָמַר מָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזָן מִקַּרְנֵי רֵאמִים וְעַד בֵּיצֵי כִינִּים מִינָא הוּא דְּמִיקְּרֵי בֵּיצֵי כִינִּים וְהָתַנְיָא טִפּוּיִין וּבֵיצֵי כִינִּים מִינָא הוּא דְּמִיקְּרֵי בֵּיצֵי כִינִּים וַהֲרֵי פַּרְעוֹשׁ דְּפָרֶה וְרָבֶה וְתַנְיָא הַצָּד פַּרְעוֹשׁ בְּשַׁבָּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר אָמַר רַב אָשֵׁי צֵידָה אַהֲרִיגָה קָרָמֵית עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא דְּמָר סָבַר דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד חַיָּיב וּמָר סָבַר פָּטוּר אֲבָל לְעִנְיַן הֲרִיגָה אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה הַצָּדָן לְצוֹרֶךְ חַיָּיב וְכוּ' מַאן תַּנָּא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר מְלָאכָה שֶׁאֵין צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא הַמֵּפִיס מוּרְסָא בְּשַׁבָּת אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה חַיָּיב אִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵחָה פָּטוּר מַאן תַּנָּא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר מְלָאכָה שֶׁאֵין צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא הַצָּד נָחָשׁ בְּשַׁבָּת אִם מִתְעַסֵּק בּוֹ שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ פָּטוּר אִם לִרְפוּאָה חַיָּיב מַאן תַּנָּא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ אָמַר שְׁמוּאֵל הַשּׁוֹלֶה דָּג מִן הַיָּם כֵּיוָן שֶׁיָּבֵשׁ בּוֹ כְּסֶלַע חַיָּיב אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וּבֵין סְנַפִּירָיו אָמַר רַב אָשֵׁי לָא תֵּימָא יָבֵשׁ מַמָּשׁ אֶלָּא אֲפִילּוּ דְּעָבֵד רִירֵי אָמַר מָר בַּר הַמְדּוּרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי בְּהֵמָה וְדִלְדֵּל עוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ חַיָּיב מַאי טַעְמָא אָמַר רָבָא בַּר הַמְדּוּרֵי אַסְבְּרַהּ לִי לָאו אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הַאי מַאן דִּתְלַשׁ כְּשׁוּתָא מֵהִיזְמֵי וְהִיגֵי מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ הָכָא נָמֵי מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ אָמַר אַבָּיֵי הַאי מַאן דִּתְלַשׁ רש"ילמה שמנו חכמים. בשחיטת חולין אלו שעורותיהן כבשרן והא ודאי משבשתא היא אדרבה למה שמנו חכמים אין להם עור דהא עורותיהן כבשרן קאמרי: ואמר אביי הכי קאמר אין עור חלוק מבשר. אלא לאותן ד' שלא מנו חכמים חולד ועכבר וצב ותנשמת אבל האנקה הכח והלטאה והחומט אין עורן חלוק מבשרן ולא הוי חבורה ומ''מ קשיא לרב: א''ל רבא והא למה שמנו קאמר. ולא טעי תנא בין מנו ללא מנו: אין עור מטמא כבשר כו'. והכי קאמרי ליה דקאמרת לענין שבת יש להן עור אבל לענין טומאה עורותיהן כבשרן דאיתרבו מהטמאים אין עור מטמא כבשר אלא לאותן ארבעה שמנו: מכלל דר' יוחנן כו'. בתמיה והא קתני התם גבי טומאה דכל ח' שרצים לר' יוחנן בן נורי יש להן עורות: תריץ הכי. סמי מברייתא אלא ותני אין עור למה שמנו חכמים ומיהו לרב לא תקשי דהכי קאמרי ליה לענין שבת מודינא לך דהחובל בהן חייב אבל לענין טומאה פליגא דאין עור לאותן ד' שמנו: בשרצים שיש להן עורות. לאותן ד' שלא מנו: נצרר הדם. נאסף ונקשר במקום אחד שוב אינו חוזר ונבלע: מאן ת''ק. דהך מתניתא דאמר בשרצים שיש להן עורות דמשמע דיש מהן דפטור: רבי יהודה היא דלענין טומאה לא יליף מאלה הטמאים אלא ההוא דאית ליה גישתא שעורו עב ויש לו עור ממש אינו כבשר ושאינו עב הוי כבשר והלטאה משום דעורה עב משוי ליה כחולדה בהעור והרוטב הלכך לענין שבת נמי לאו עור הוא בשלש מהן אנקה וכח וחומט אבל לרבנן דהעור והרוטב שמנו הלטאה בהך שעורותיהן כבשרן אלמא דטעמייהו לאו משום עור ולאו עור אלא משום דרשה דקרא לענין טומאה הוא דפליגי משום קרא אבל לענין שבת מודו דודאי עור הן: דברי ר' יוחנן בן נורי. דקתני בההיא ברייתא דלעיל לענין שבת כיון דלא איפלגו רבנן עליה אלא לענין טומאה דברי ר' יוחנן בן נורי ומחלוקתו מיבעי ליה: מנין לחבורה שאינה חוזרת. ולמילף דההיא דחוזרת לאו חבורה היא כגון הנך דאין להן עור שנצרר בו הדם חבורתו חוזרת לקדמותה או מכה קטנה שלא נצרר הדם: אילימא דקאי ריקמי ריקמי. ונמר ממש אמר קרא שהוא מנומר בגוונים: אלא ככושי כו'. והאי נמר לשון תמורה היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו כלומר וימיר חבורת עורו לחזור לקדמותו שלא יתקשה העור במקום המכה: גמל. משום דגדול הוא נקט ליה: מאילים. אילים מאדמים שנשחטו למלאכת המשכן בשביל עורותיהן: והא אמר מר. בשמעתא קמייתא דמס' ע''ז: ביצי כינים. קס''ד כינים קטנים כשיוצאים מביציהן: הטפויין. שירוץ. הטפויין וביצי כינים מתניתא היא ולא ידענא היכא תניא: הצד פרעוש. ממקום שאינו ניצוד ועומד כגון מעל גבי קרקע או מבגדיו מבחוץ: להוציא ממנה לחה. מלאכה שאינה צריכה לגופה היא שהפתח היא המלאכה וזה אין צריך להיות כאן פתח מעכשיו: הצד נחש. נמי הצידה היא המלאכה וזה אינו צריך לצידה אלא שלא תשכנו ואם יודע שתעמוד ולא תזיקנו לא היה צד: השולה דג. שהיה ניצוד ועומד מבעוד יום: כסלע. כרוחב סלע: חייב. משום נטילת נשמה דתו לא חיי: עביד רירי. שנוגעין בו וחוט הרירין נמשך מן האצבע: דלדל. עקר שהפילתו על ידי דלדול זה: בר המדורי אסברא לי. טעמא דהא מילתא: כשותא. הומלו"ן וגדל מתוך ההיזמי מריח הקרקע שההיזמי יונק ממנו: מיחייב. ואף על פי שאינו מחובר לקרקע כדאמרינן בעלמא (עירובין דף כח:) מאוירא רבי: תוספותאמר אביי אין עור חלוק מבשר כו'. מסקנא דפירכא היא מאביי דודאי אליבא דאביי פליגי לענין שבת אבל למאי דמפרש רבא ורב אדא לא פליגי מידי לענין שבת ותימה הוא כיון דלא קיימא שינויא דאביי היכי פריך מינה: הצד את הפרעוש כו' ר''י פוטר. משמע דפטור אבל אסור ואומר ר''י בשם הרב פורת דאפ''ה אם נושך האדם מותר ליקחנו ולהשליכו מעליו דמשום צער שרי אבל אם הוא באותו ענין על האדם שאינו ירא שינשכנו כגון על סרבלו מבחוץ אסור ליטלו אבל יכול להפילו מעליו: יש ספרים דגרסי מ''ט מחייב רבי אליעזר לאו משום דפרה ורבה ושיבוש הוא דהא אפילו בכינה מחייב רבי אליעזר ופרעוש נקט לרבותא דרבי יהושע דאפילו פרעוש פוטר ושינויא נמי דמשני לא משמע דגריס ליה ור''ת נמי מחקו מספרו: כיון שיבש בו כסלע. בניצוד ועומד במים מיירי מדלא מחייב ליה עד שיבש כסלע: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|