סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וַהֲלֹא אֵינוֹ דּוֹמֶה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לִזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה פָּשׁוּט מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שָׁנָה שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם מְקוּשָּׁר מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שָׁלֹשׁ
וְזִימְנִין דְּיָזֵיף מִינֵּיהּ זוּזֵי בִּמְקוּשָּׁר וּמִיתְרְמֵי לֵיהּ זוּזֵי בֵּינֵי בֵּינֵי וּפָרַע לֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ הַב לִי שְׁטָרַאי וְאָמַר לֵיהּ אִירְכַס לִי וְכָתֵב לֵיהּ תְּבָרָא
וְכִי מָטֵי זִמְנֵיהּ מְשַׁוֵּי לֵיהּ פָּשׁוּט וְאָמַר לֵיהּ הָנֵי הַשְׁתָּא דִּיזַפְתְּ מִינַּאי
קָא סָבַר אֵין כּוֹתְבִין שׁוֹבָר
וּמִי בָּקִי רַבִּי בִּמְקוּשָּׁר וְהָא הָהוּא מְקוּשָּׁר דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאָמַר רַבִּי שְׁטָר מְאוּחָר זֶה וְאָמַר לוֹ זוּנִין לְרַבִּי כָּךְ מִנְהָגָהּ שֶׁל אוּמָּה זוֹ מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שָׁלֹשׁ
בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מִזּוּנִין סַבְרַהּ
הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִב בֵּיהּ בִּשְׁנַת פְּלוֹנִי אַרְכָן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יִבְדֹּק אֵימָתַי עָמַד אַרְכָן בְּאַרְכָנוּתֵיהּ
וְדִלְמָא דַּאֲרִיךְ מַלְכוּתֵיהּ אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא כָּךְ מִנְהָגָהּ שֶׁל אוּמָּה זוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹרִין לוֹ אַרְכָן שְׁנִיָּה קוֹרִין לוֹ דִּיגוֹן
וְדִלְמָא עַבּוֹרֵי עַבְּרוּהוּ וַהֲדַר אוֹקְמוּהוּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הָהוּא אַרְכָן דִּיגוֹן קָרְאוּ לֵיהּ
תָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵינִי נָזִיר הֵינָא סוֹמְכוֹס אָמַר הֵינָא אַחַת דִּיגוֹן שְׁתַּיִם טְרִיגוֹן שָׁלֹשׁ טֶטְרִיגוֹן אַרְבַּע פֶּנְטִיגוֹן חָמֵשׁ
תָּנוּ רַבָּנַן בַּיִת עָגוֹל דִּיגוֹן טְרִיגוֹן פֶּנְטִיגוֹן אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים טֶטְרִיגוֹן מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים
מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן לְמַעְלָה אוֹמֵר קִיר קִירֹת שְׁתַּיִם לְמַטָּה אוֹמֵר קִיר קִירֹת שְׁתַּיִם הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע
הָהוּא מְקוּשָּׁר דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאָמַר רַבִּי אֵין זְמַן בָּזֶּה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי לְרַבִּי שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו מוּבְלָע פַּלְיֵיהּ וְחַזְיֵיהּ הֲדַר חֲזָא בֵּיהּ רַבִּי בְּבִישׁוּת אֲמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה חַיָּיטָא כַּתְבֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כְּלָךְ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה
זִימְנִין הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ וְקָא פָסֵיק סִידְרָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים אָמַר רַבִּי כַּמָּה מְיוּשָּׁר כְּתָב זֶה אֲמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ יְהוּדָה חַיָּיטָא כַּתְבֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כְּלָךְ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה
בִּשְׁלָמָא הָתָם אִיכָּא לָשׁוֹן הָרָע אֶלָּא הָכָא מַאי לָשׁוֹן הָרָע אִיכָּא מִשּׁוּם דְּרַב דִּימִי דְּתָנֵי רַב דִּימִי אֲחוּהּ דְּרַב סָפְרָא לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ
אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת אֵין אָדָם נִיצּוֹל מֵהֶן בְּכׇל יוֹם הִרְהוּר עֲבֵירָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְלָשׁוֹן הָרָע לָשׁוֹן הָרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ

רשב"ם

והלא אין זמנו של פשוט כזמנו של מקושר. דאילו זמנו של פשוט אם נכתב בשנה ראשונה שעמד המלך אין מונין לו אלא שנה שתים מונין לו שתים אבל מקושר אם מלך שנה כותבין בשטר שתים שתים מונין לו שלש כלומר מקדימין לו שנה שהרי מנהג האומה כדלקמן להקדים למלך שנה ושמא לכבוד המלך היו עושין כלומר כבר החזיק במלכותו שתי שנים וחכמים תקנו לכתוב במקושר כמנהג האומה כדי לתת חילוקים הרבה וחומרות במקושר משום תקנת הכהנים הקפדנים כדאמרי' לעיל כדי שלא יהא נוח לגרש נשותיהן: ומקשינן דלמא יזיף ליה במקושר. דמוסיף ליה שתא ופרעיה בתוך שנתו וא''ל אירכס לי שטרא וכתיב ליה שובר ובתר הכי משוי ליה פשוט וא''ל בתר דכתבית לך האי שובר הדרת ויזפת מינאי ושטר שלי מוכיח דזמנו בתר זמן השובר ופרקינן אין כותבין שובר ולעולם לא פרע ליה עד דקרע (ליה) לשטרא ופלוגתא היא לקמן בפירקין בכתיבת השובר: ומי בקי רבי במקושר. דאמר זמנו של זה לא כזמנו של זה: והא ההוא דאתא לקמיה דרבי. בשנה ראשונה של מלך וכתוב בו שתים ואמר רבי מאוחר הוא זה: זונין. שם חכם: כך מנהגה כו'. דרבנן תקון במקושר כי ההוא מנהג להפריד מצות וחוקים בין פשוט למקושר כדאמרן בריש פירקין: ומשני בתר דשמעה מזונין. אותיב לרבי חנינא: ההוא שטר. פשוט: דהוה כתב ביה בשנת פלוני ארכן. לוה פלוני מפלוני ולא הוה כתב ביה כמה שנים למלכותו של אותו מלך או ראשונה או שניה או שלישית ארכן זה מלך ובשנה ראשונה קורין לו ארכן כדלקמן לפי שעתה מתוקן הוא כמו אריך או לא אריך (סוכה דף מד:) וכמו וערות מלכא לא אריך לנא למחזא (עזרא ד) לא נאה ויפה לנו לראות ערותו של מלך וחרפתו: יבדוק אימתי עמד ארכן במלכותו. כי בשנה ראשונה של מלכותו נכתב שטר זה ומההיא שתא טרפי בעלי חובות ללקוחות: דאריך במלכותו. כלומר לאחר שהאריך ומלך כמה שנים לוה פלוני זה מפלוני ולא יטרפו לקוחות אלא מיכן ולהבא: שנה ראשונה קורין לו ארכן. מתוקן למלכות מחדש: דיגון. לשון שנים וקרוב ללשון לעז שלנו: ודלמא עבורי עברוהו. ממלכותו והדר אמלכוהו לסוף שנתים ושלש ומיקרי נמי ארכן ושמא השטר נכתב כשמלך בשניה ואמאי יגבה מזמן ראשון: ארכן דיגון קרו ליה. לפי שהחזירוהו למלכותו אחר שהעבירוהו: ת''ר הריני נזיר הינא סומכוס אומר הינא אחת. כלומר אם לא פירש כמה נזירות נזר ואמר הריני נזיר הינא היינו נזירות אחת לשלשים יום וכולם הינא דיגון טריגון כולן לשון לעז שלנו הם: דיגון שתים. ויהיה מצד אחת עגול וצדו נזיר ששים יום: בית עגול. העשוי ככבשן שאין לו שום פינת קרן זוית: דיגון. פינות שתים אחת יש לו שתי פינות: טריגון. דעביד כחוצבא ויש בה שלש פינות: פינטיגון. יש לו חמש פינות [כזה]: טטריגון. מרובע: מנא ה''מ. דאין מטמא בנגעים אלא מרובע: למעלה. הוא יכול לומר והנה הנגע בקיר הבית וכתב קירות: הרי כאן ארבע. והיינו מרובע אבל בית עגול כולו קיר אחת ומראהו שפל מן הקיר לגופיה אתא. ובפירוש רבינו חננאל כיוצא בו אמור ה) אין לו להקב''ה בעולמו אלא יראת השם שנאמר (איוב כח) הן יראת ה' שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא ושמא בספריהם כתובה: חזא ביה בבישות. כסבור שהוא כתבו וברצונו לא היו עושין מקושר אלא פשוט לפי שטועים בו א''נ לפי שהיה מובלע בין קשריו יותר מדאי שרבי עצמו טעה בו: יהודה חייטא. כן שמו: כלך מלשון הרע הזה. כלומר לא היה לך להטיל אשמה עליו היה לך לומר איני כתבתיו: מאי לשון הרע איכא. והלא בשבחו של ר''י חייטא דיבר כשאמר יהודה חייטא כתביה: בא לידי רעתו. לידי גנותו מתוך שמרבין בשבחו מזכירין שם גנות שבו: עיון תפלה. יש מפרשין שלאחר שהתפלל דן בלבו שישלם לו הקב''ה שכרו ויעשה הקב''ה צרכיו וישמע תפלתו לפי שהתפלל בכוונה:

תוספות

השתא הוא דאוזפת מינאי. פירוש ומפסדי הלקוחות שלא כדין אבל משום פסידא דלוה לא איכפת לן דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה כשלוה בהאי שטרא כדפרישית לעיל גבי עדים דלית לן למיפסל לשטרא משום שיוכל לזייף על העדים עצמן להוציא עליהם כתב ידן דאינהו דאפסדו אנפשייהו אי נמי י''ל דאין להן הפסד ללקוחות כגון דכתב זה השטר בלא אחריות ואפ''ה חיישינן לפסידא דלוה שאין זה הפסד . שיהא הלוה יודע ליזהר כל כך ולא מסיק אדעתיה שיבא לידי זיוף: בשנת פלוני. נראה לר''י דהאי ארכן לאו היינו מלך אלא ממונה שמסירים אותו משררתו לאחר שנה ואין ממונה עולמית והיינו דפריך דלמא עברוהו ואמלכוהו ואע''ג דקרי ליה מלך כן דרך לקרות שררה לשון מלוכה כדאמר מלך רבי יוחנן (תענית דף כא.) מלך רבה (ברכות דף סד.) אבל אי ארכן היינו מלך אינו דרך שיעבירוהו ממלכותו: הינא אחת. לשון יווני הוא כדאמר (שבת דף לא:) בלשון יווני קורין לאחת הינא וקשה דמאי קמ''ל דאם אמר הריני נזיר שתי נזירות דהוא חייב שתי נזירות הא פשיטא מה לי לשון עברי ומה לי לשון יווני מה לי לשון לעז וי''ל דאם אינו יודע מהו לשון דיגון טריגון ואמר הריני נזיר דיגון טריגון ואינו י) משמע בלשון הקדש כמו דיגון שתים כו' דהאי הוי לשון לועז והא קמ''ל דהוי כלשון חכמים וחייב אם אמר דיגון שתי נזירות וכי האי גוונא אמרינן [בנדרים] (דף י.) הריני נזיק נזיח פזיח איכא דאמרי לשון נכרים הכי וא''ד לשון חכמים [שבדו] להיות נזיר בו: עיון תפלה. הוא רע כשמהרהר בתפלתו כדאמרינן בברכות (דף נה.) המעיין בתפלתו בא לידי כאב לב כדאמרינן התם אלו דברים המזכירים עונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה והשתא הוי דומיא דהרהור עבירה ולשון הרע שאינו מצוה אבל אינו נראה דלמה אינו ניצול בכל יום הרבה בני אדם אינם מצפים מתי יבא תפלתם שאינם מכוונים כל כך שיצפו תפלתם ונראה לרבי דעיון תפלה שהוא רע שאינם מכוונים תפלתם כדאמרי' (שבת קכז.) באלו דברים שאדם אוכל פירותיהם כו' ועיון תפלה ומזה אין אדם ניצול בכל יום שאין שום אדם יכול לכוין בתפלתו היטב והכי אמר בירושלמי (ברכות פ' היה קורא הל' אמר ר' מתניה מחזקנא טיבותא לרישא דכי מטי למודים כרע מגרמיה.
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר