|
טקסט הדף מנוקד
וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא מִמָּה נַפְשָׁךְ טָמֵא הוּא אָמַר רָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וּבְשָׁעָה שֶׁהָלַךְ בַּשֵּׁנִי שָׁכַח שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן דְּהָוְיָא לֵיהּ מִקְצָת יְדִיעָה
וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר אָמְרִינַן מִקְצָת יְדִיעָה כְּכׇל יְדִיעָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לָא אָמְרִינַן מִקְצָת יְדִיעָה כְּכׇל יְדִיעָה הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל חָזַר וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס חַיָּיב וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר וְאַמַּאי חַיָּיב סְפֵק יְדִיעָה הוּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּאן עָשׂוּ סְפֵק יְדִיעָה כִּידִיעָה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הָא מַנִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דְּאָמַר לָא בָּעֵינַן יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וּרְמִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן וּרְמִי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּתַנְיָא אָכַל סָפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע רַבִּי אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג הַתּוֹרָה רִיבְּתָה שְׁגָגוֹת הַרְבֵּה וְאָשָׁם תָּלוּי אֶחָד וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי יְדִיעוֹת סְפֵיקוֹת מִתְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּשֵׁם שֶׁיְּדִיעוֹת וַדַּאי בְּעָלְמָא מִתְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת כָּךְ יְדִיעוֹת סָפֵק מִתְחַלְּקוֹת לַאֲשָׁמוֹת בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא כָּאן עָשׂוּ וְלֹא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עָשׂוּ הָכָא הוּא דְּלָא כְּתִיבָא יְדִיעָה בְּהֶדְיָא מִוְּנֶעְלַם הוּא דְּקָא אָתֵי וְלֹא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עָשׂוּ דִּכְתִיב אוֹ הוֹדַע אֵלָיו יְדִיעָה מְעַלַּיְיתָא בָּעֵינַן אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּמוֹקֵים לֵיהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹקְמַהּ כְּרַבִּי הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה פְּשִׁיטָא דְּלָא בָּעֵי מִדְּלָא מְיַיתְּרִי לֵיהּ קְרָאֵי וְנֶעְלַם דְּמִיחַיַּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ מַהוּ דְּתֵימָא כִּי לֵית לֵיהּ מִקְּרָאֵי אֲבָל מִגְּמָרָא אִית לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן הֲדַרַן עֲלָיךְ יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה מַתְנִי' שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל וְשֶׁלֹּא אוֹכַל שֶׁאָכַלְתִּי וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא הֵיכָן מָצִינוּ בְּאוֹכֵל כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּיב שֶׁזֶּה חַיָּיב אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ בִּמְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן שֶׁזֶּה מְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּשֶׁאוֹכַל דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע וּרְמִינְהִי שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ לֹא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל לָךְ אָסוּר אָמַר אַבָּיֵי לְעוֹלָם דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּמְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל כָּאן בְּשֶׁאֵין רש"יואפילו בקמייתא. בתמיה ממה נפשך טמא הוא קודם שנכנס היה טמא ודאי וידיעת ודאי הוה ליה בתחלה: שכח שהלך בראשון. ואין כאן אלא מקצת ידיעה: תנא קמא סבר כו'. תנא קמא אליבא דרבי שמעון שפוטר בהזה ושנה ואינו פוטר בראשונה סבר כיון דטומאת ודאי הוא אף על גב דאיהו לא ידע לה לכולהו דתיהוי ליה ידיעת ודאי אלא ידיעת ספק עדיפא היא מהנך ידיעות ספק דהזה ושנה דהתם ידע ליה לכולה מילתא ואפי' הכי ספק הוא אבל הכא אי הוה ידע לה לכולה מילתא הוה ליה ידיעה ודאית הילכך לאו ידיעת ספק היא אלא מקצת ידיעה ודאית ומקצת ידיעה ככל ידיעה ורבי שמעון בן יהודה אליבא דר''ש סבר לא אמרינן מקצת ידיעה ודאית ככל ידיעה: ואמאי ספק ידיעה היא. לתנא קמא פריך: אכל ספק חלב. חתיכה ספק חלב וספק שומן: ונודע. לו לאחר זמן שהוא ספק חלב והרי הוא באשם תלוי וחזר ואכל ספק חלב ונודע לו שספק חלב אכל: כשם שמביא חטאת. כו'. לקמיה פליגי ר' יוחנן ור''ש בן לקיש בפירושא דהא מילתא דרבי: על שגגתו אשר שגג. בפרשת אשם תלוי כתיב: כאן שנה רבי ידיעות ספק מחלקות לחטאות. והכי קאמר רבי כשיודע לו לאחר זמן שחלב היה יביא חטאת על כל אחד ואחד שידיעת ספק שהיתה לו בינתים מחלקתם דלא ניהוו שני זיתי חלב בהעלם אחד כך כל זמן שלא נודע לו שהן ודאי חלב אלא ספק חלב מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת אלמא מדקתני שמביא חטאת על כל אחת סבירא ליה ידיעות ספק מחלקות לחטאות: ור' יוחנן אמר. לא אמר רבי כך אלא כך פירשה כשם שלענין חטאות שבאין על ידיעת ודאי ידיעת ודאי שבינתים מחלקות לחטאות כך לענין אשם תלוי הבא על ידיעת ספק ספק ידיעות שבינתים מחלקות לאשמות: אדמוקים לה כרבי ישמעאל כו'. מאי דוחקיה למימר דלא בעי האי תנא ידיעה בתחלה דלמא לעולם בעי וסבירא ליה כרבי דאמר ספק ידיעה כידיעה: הא קא משמע לן. ריש לקיש: מדלא מייתר ליה קרא. דדריש במתניתין ונעלם להעלם טומאה והעלם מקדש: מגמרא. הלכה למשה מסיני: מתני' שבועות. שאוכל ושלא אוכל. הן שתים המפורשות דכתיב (ויקרא ה) להרע או להיטיב דמשמע להבא ולא אוכל להרע אוכל להיטיב: שאכלתי ושלא אכלתי. הן שתים הנוספות ממדרש חכמים כדיליף לה ר''ע לקמן בפירקין (דף כה.) מריבוי הכתוב: מדבר ומביא קרבן. בשביל ביטול דיבורו וכיון דמשום ביטול דיבורו הוא אף זה ביטול דיבורו שהאומר לא אוכל דעתו לאסור עצמו בכל שהוא: גמ' שבועה לא אוכל לך כו'. אמר אחד משלש לשונות הללו אסור לו לאכול משל אותו האיש שנדר הימנו דהכי משמע שבועה לא אוכל לך שבועה עלי שלא אוכל משלך: שבועה שאוכל לך. באיסור שבועה יהא עלי מה שאוכל משלך דהכי. משמע מה שאוכל לך יהא באיסור שבועה: לא שבועה לא אוכל לך. לא יהא עלי באיסור שבועה מה שלא אוכל משלך הא מה שאוכל לך יהא באיסור שבועה: תוספותעשו ספק ידיעה כידיעה. לא דמי לנגע בכעדשה דריש פירקא (דף יד:) ולא ידע אי כזית מטמא אי בכעדשה מטמא דהתם הוא מסופק אי שייכא כלל טומאה במה שנגע אבל הכא פשיטא ליה דאיכא טומאה הלכך הוי ליה ידיעה טפי: כאן שנה רבי ידיעות ספק מחלקות לחטאות . תימה לר''ל תיקשה דר''ש בן יהודה אדרבי שמעון בן יהודה דהכא לא פליג ארבי אלא לענין אשם תלוי אבל בהא דמחלקות לחטאות מודה ולעיל פטר גבי מקדש דלא חשיב ליה ידיעה ואם יש לחלק ולומר דגבי מקדש בעינן ידיעה מעלייתא טפי משום דבעינן ידיעה בתחלה ודאית דומיא דידיעה בתרייתא א''כ היכי פריך מר''ל אר''ל ובדוחק י''ל דהכי פריך אמאי מוקי לה כרבי ישמעאל לוקמה כרבי ולימא דסבירא ליה דאין חילוק בין ידיעה המחלקת לחטאת ובין ידיעה דמקדש ופליג אדרבי שמעון בן יהודה: נוקמה כרבי. . תימה דבלא ההיא דידיעת ספק מחלקת תקשה ליה נוקמה כרבי דאמר ידיעת בית רבו שמה ידיעה ועוד דמטעם ספק ידיעה לא מצי לאוקמה כרבי דהא איהו לא בעי ידיעה כלל וי''ל שזה לא היה חידוש אי הוה מוקי לה כרבי דלא בעי אלא ידיעת בית רבו אלא הכי פריך דאפילו כמאן דבעי ידיעה גמורה מצי לאוקומה וכרבי דאמר ידיעות ספק מחלקות: שבועות שתים. ורמינהי שבועה שאוכל לך. משנה היא בפרק ב' דנדרים (דף טז.) אף ע''ג דהתם קתני השבועה שאוכל לך והכא קתני שבועה דרך הגמרא לקצר המשנה שהביא ואין חילוק בין שבועה להשבועה דאהאי מתני' דהתם נמי פריך ממתני' דהכא בגמ' ומשני כי הכא ול''ג בסמוך ברייתא במסרבין בו לאכול דאין לומר שהביא ברייתא משום דלא קתני השבועה דלא ה''ל למיפרך מברייתא כיון דמצי למיפרך ממתני' אלא גר' התם במסרבין: לא שבועה לא אוכל לך אסור. דמשמע הא מה שאוכל לך יהא באיסור שבועה ואע''ג דבפ''ב דנדרים (שם) מוקי רישא דהך משנה כר''מ ור''מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן גבי נדרים כדאמרינן ספ''ק דנדרים (דף יג:) יש חילוק בין שבועה לנדרים כמו שאפרש בס''פ שבועת העדות (דף לו: ד''ה ה''ג) בע''ה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|