סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְלֹא סָפֵק דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת עׇרְלָתוֹ וַדַּאי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אַנְדְּרוֹגִינוֹס דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְדְּרוֹגִינוֹס דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְעָנוּשׁ כָּרֵת
עׇרְלָתוֹ וַדַּאי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא נוֹלָד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת עׇרְלָתוֹ וַדַּאי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא נוֹלָד כְּשֶׁהוּא מָהוּל דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל נוֹלָד כְּשֶׁהוּא מָהוּל שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית מִפְּנֵי שֶׁעׇרְלָה כְּבוּשָׁה הִיא עַל מַה נֶּחְלְקוּ עַל גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּשֶׁהוּא מָהוּל שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית
אָמַר מָר וְלֹא סָפֵק דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן בֶּן שִׁבְעָה מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וּבֶן שְׁמוֹנָה אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה סָפֵק בֶּן שְׁמוֹנָה אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת בֶּן שְׁמוֹנָה הֲרֵי הוּא כְּאֶבֶן וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה וּמְנִיקָתוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה
אִיתְּמַר רַב אָמַר הֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אִתְיְלִיד לֵיהּ הָהוּא יָנוֹקָא כְּשֶׁהוּא מָהוּל אַהְדְּרֵיהּ אַתְּלֵיסַר מָהוֹלָאֵי עַד דְּשַׁוְּיֵיהּ כְּרוּת שָׁפְכָה אֲמַר תֵּיתֵי לִי דַּעֲבַרִי אַדְּרַב אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן וְאַדִּשְׁמוּאֵל לָא עֲבַר אֵימַר דְּאָמַר שְׁמוּאֵל בַּחוֹל בְּשַׁבָּת מִי אָמַר הוּא סָבַר וַדַּאי עׇרְלָה כְּבוּשָׁה הִיא דְּאִיתְּמַר רַבָּה אָמַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עׇרְלָה כְּבוּשָׁה הִיא רַב יוֹסֵף אָמַר וַדַּאי עׇרְלָה כְּבוּשָׁה הִיא
אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקַּפָּר אוֹמֵר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל נוֹלָד כְּשֶׁהוּא מָהוּל שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית עַל מָה נֶחְלְקוּ לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת לָאו מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְדִילְמָא תַּנָּא קַמָּא דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין מְחַלְּלִין קָאָמַר אִם כֵּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקַּפָּר טַעְמָא דְבֵית שַׁמַּאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן דִילְמָא הָכִי קָאָמַר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּדָבָר זֶה
אָמַר רַבִּי אַסִּי כׇּל שֶׁאִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה נִימּוֹל לִשְׁמוֹנָה וְכֹל שֶׁאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה אֵין נִימּוֹל לִשְׁמֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה וְגוֹ' וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים יוֹכִיחוּ שֶׁאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה וְנִימּוֹל לִשְׁמֹנָה אֲמַר לֵיהּ נִתְּנָה תּוֹרָה

רש"י

אנדרוגינוס. ספק הוא ונולד בין השמשות נמי ספק זמנו הוא ספק אינו זמנו וכן נולד מהול ספק שמא ערלה כבושה היא העור דבוק בבשר ולקמיה פריך ספק קמא לאתויי מאי הואיל ותני כל הני ספיקי: רבי יהודה אומר כו'. לקמיה יליף מילתיה: שב''ש אומרים צריך להטיף כו'. ואפילו הכי מודו דשבת לא דחי: שצריך להטיף. חיישינן שמא ערלה כבושה היא: על גר. דליכא שום ספק ערלה כגון ערבי מהול: בן ח' אין מחללין עליו. שהרי כמת הוא ואין מילתו מצוה ואי קשיא א''כ לאו חילול הוא שהרי הוא כמחתך בבשר מת לקמן נמי מוקי האי חילול במכשירי מילה ואליבא דר' אליעזר: מפני הסכנה. מפני שחלב הרבה בדדיה ומביאה לידי חולי: כת''ק. אליבא דב''ה דאמר א''צ להטיף ממנו דם ברית: אהדריה אתליסר מהולאי. שיטיפו ממנו דם ברית ולא רצו משום דשבת הואי ואפילו לב''ש ספק הוא ואין מחללין: עד דשוויה כרות שפכה. והוא עצמו מלו ועשאו כרות שפכה שחתך מן הגיד: אדרב. דאמר א''צ להטיף: בשבת מי אמר. הא ספיקא הוא: והוא סבר. רב אדא סבר דודאי ערלה כבושה היא ומחללינן: חיישינן. הא דאמר ר''ש בן אלעזר לדברי הכל צריך להטיף אספיקא קאמר ובחול שמא ערלה כבושה היא ולענין שבת נמי ודאי לא מחללינן: ודאי ערלה כבושה היא. ומחללינן: לאו מכלל דת''ק. דר' אליעזר הקפר סבר דברי הכל מחללין ואנא דאמרי כוותיה: ה''ג וממאי דילמא מכלל דת''ק סבר דברי הכל אין מחללין א''כ רבי אליעזר טעמא דב''ש אתא לאשמעינן כו'. א''כ דתנא לעיל מיניה אמר דברי הכל אין מחללין ר' אליעזר הקפר דאתא לאיפלוגי ולמימר דלאו דברי הכל הוא דהא לב''ש מחללין מאי רבותא אשמעינן דב''ש פליגי בה הא ב''ש במקום ב''ה אינה משנה ומשנינן דילמא הכי קאמר ר' אליעזר לת''ק דאמר בשבת לדברי הכל אין מחללין ופלוגתייהו בחול דלב''ה א''צ להטיף ממנו דם ברית הא ליתא דלא נחלקו בדבר זה אלא ודאי צריך ובשבת הוא דפליגי וטעמא דב''ה אתא לאשמעינן דבחול צריך ולאפוקי מת''ק דאמר לב''ה לא צריך: כל שאין אמו טמאה לידה. כגון יוצא דופן ונכרית שילדה ולמחר נתגיירה אין בנה ממתין עד שמנה אלא נימול מיד: דורות הראשונים. מאברהם עד מתן תורה שנתנה מילה ולא נהגו טומאה:

תוספות

ולא ספק דוחה את השבת. נראה לר''י דאסמכתא בעלמא הוא ולא איצטריך קרא להכי דהיכי תיסוק אדעתיה לחלל את השבת ולא ידענא אם הוא בר חיוב מילה או לא כדמפרש לקמן דספק נולד לז' או לח' ומשום נולד בין השמשות לא איצטריך נמי קרא דמוטב דתיבטל מצות מילה בשמיני מספיקא בשב ואל תעשה ואל יחלל שבת בידים מספק אלא נראה לר''י דעיקר האי קרא אתא לאנדרוגינוס שאינו דוחה שבת ונולד כשהוא מהול ומיהו לא מחד ערלתו נפקי דאין סברא לומר שקולים ויבואו שניהם אלא תרי קראי כתיבי חד במילה בזמנה וביום השמיני ימול בשר ערלתו וחד במילה שלא בזמנה ) דגדול וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו (בראשית יז) א''נ קרא אתא לאנדרוגינוס ונולד כשהוא מהול מסברא ידעינן דאין צריך להטיף דם ברית ר''י. אי נמי עיקר קרא לנולד כשהוא מהול ולאנדרוגינוס לא צריך קרא דהא נפקא ליה לר' יהודה לקמן דאנדרוגינוס טעון מילה מדכתיב כל זכר ורבנן הוו דרשי לדרשה אחריתי: לא נחלקו על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית כו' על מה נחלקו על גר שנתגייר. השתא משמע דיותר יש להצריך הטפה לנולד כשהוא מהול מלנתגייר כשהוא מהול דהא לנולד כ''ע מודו ובגר איכא פלוגתא וא''כ לקמן דפסיק רב הלכה כת''ק ומשמע דכוותיה קי''ל מדקאמר רב אדא בר אהבה תיתי לי דעברי אדרב וכיון דקי''ל כת''ק בנולד כשהוא מהול שאין צריך להטיף ממנו דם ברית כ''ש גר שנתגייר כשהוא מהול וה''ג לא פסקו כן אלא פסקו דקטן א''צ וגר צריך ובקטן ודאי כדין פסקו כשמועתנו ובגר נמי נראה לר''י שסמכו אההיא דיבמות דפרק החולץ (דף מו:) דתניא הרי שבא ואמר מלתי ולא טבלתי מטבילין אותו ומה בכך דברי רבי יהודה ור' יוסי אומר אין מטבילין ואת''ל דא''צ להטיף ממנו דם ברית בנתגייר כשהוא מהול לרבי יוסי אמאי אין מטבילין הרי הוא מהול לפנינו מאי נפקא מינה אם לא מלו אותו ב''ד לא יהא אלא ערבי מהול וגבעוני מהול אלא ודאי צריך להטיף ממנו דם ברית ולכך אין מטבילין דאינו גר עד שימול ויטבול ונראה לרשב''א לתת טעם בדבר שהרי הסברא הפוכה מסברא דשמעתין והיינו טעמא דבין קטן שנולד כשהוא מהול ובין גר שנתגייר כשהוא מהול דין הוא דשניהם היו טעונים הטפת דם ברית אי לאו דדרשינן הכא דקטן אין צריך להטיף ממנו משום דכתיב ערלתו ודוקא בקטן דגלי גלי בגר דלא גלי לא גלי ור''ח פסק איפכא מה''ג: בן שמנה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו. נראה לר''י דעכשיו מותר לטלטל כל תינוקות שאין אנו בקיאין וכולם כמו ספק בן ח' ספק בן ט' ופעמים שהאשה מתעברת סמוך לטבילתה ופעמים שאינה מתעברת ומותר למולו בשבת ממ''נ כדאמרינן לקמן (דף קלו.) אפילו הוא בן שמנה ודאי כגון שלא בא על אשתו אלא פעם אחת ופירש וילדה לסוף ח' אפילו הכי נראה לר''י דמותר לטלטלו ולמולו בשבת אם אין ריעותא בשערו ובציפרניו כדאמר בפרק הערל (יבמות דף פ:) דאמרינן האי בר שבעה הוא ואישתהויי אישתהי: מפני הסכנה. סכנת חלב כשיש הרבה בדדין ולא חיישינן שמא תטלטל אותו ולא ידע רשב''א מאי איריא מפני הסכנה דאפילו לא יהא אלא צערא בעלמא מותר אפילו היא לחלוב עצמה ולהוציא חלב שבדדין אע''פ שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה דחמיר איסורא טפי מאיסור טלטול נראה דשרי מידי דהוה אמפיס מורסא דשרינן משום צערא: מכלל דת''ק סבר ד''ה מחללין. ר' אליעזר הקפר ור''ש בן אלעזר תרווייהו קיימי את''ק וה''ק ליה ר''א הקפר לר''ש בן אלעזר לא כך יש להשיב על דברי ת''ק אלא הכי אית לן למימר לא נחלקו כו' והשתא דייק שפיר מכלל דת''ק סבר וכו'. פירוש רשב''א:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר