סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בְּקִילְעָא דְּרַב אוֹשַׁעְיָא אֲתוֹ וּשְׁאִלוּ לְרַב אַסִּי אֲמַר לְהוּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ פָּטוּר מִכְּלוּם אָמַר רַב יוֹסֵף אִצְטְמִיד חַצְבֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן
מִכְּדִי כּוּלְּהוּ אָמוֹרָאֵי וְתַנָּאֵי בִּדְעֶזְרָא קָמִיפַּלְגִי וְנֶחְזֵי עֶזְרָא הֵיכִי תַּקֵּן אָמַר אַבָּיֵי עֶזְרָא תַּקֵּן לְבָרִיא הַמַּרְגִּיל אַרְבָּעִים סְאָה וּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין וַאֲתוֹ אָמוֹרָאֵי וּפְלִיגִי בְּחוֹלֶה מָר סָבַר חוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא הַמַּרְגִּיל וְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ וּמַר סָבַר חוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ וְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ פָּטוּר מִכְּלוּם אָמַר רָבָא נְהִי דְּתַקֵּן עֶזְרָא טְבִילָה נְתִינָה מִי תַּקֵּן וְהָאָמַר מָר עֶזְרָא תִּקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין אֶלָּא אָמַר רָבָא עֶזְרָא תַּקֵּן טְבִילָה לְבָרִיא הַמַּרְגִּיל אַרְבָּעִים סְאָה וַאֲתוֹ רַבָּנַן וְהַתְקִינוּ לְבָרִיא לְאוֹנְסוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין וַאֲתוֹ אָמוֹרָאֵי וְקָא מִיפַּלְגִי בְּחוֹלֶה מָר סָבַר חוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא הַמַּרְגִּיל וְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ וּמַר סָבַר לְבָרִיא הַמַּרְגִּיל אַרְבָּעִים סְאָה וְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל כְּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ פָּטוּר מִכְּלוּם אָמַר רָבָא הִלְכְתָא בָּרִיא הַמַּרְגִּיל וְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל אַרְבָּעִים סְאָה וּבָרִיא לְאוֹנְסוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ פָּטוּר מִכְּלוּם
תָּנוּ רַבָּנַן בַּעַל קֶרִי שֶׁנָּתְנוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם טָהוֹר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְעַצְמוֹ אֲבָל לַאֲחֵרִים אַרְבָּעִים סְאָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַרְבָּעִים סְאָה מִכׇּל מָקוֹם רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא חַד מֵהַאי זוּגָא וְחַד מֵהַאי זוּגָא אַרֵישָׁא חַד אָמַר הָא דְּאָמְרַתְּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְעַצְמוֹ אֲבָל לַאֲחֵרִים אַרְבָּעִים סְאָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְחוֹלֶה הַמַּרְגִּיל אֲבָל לְחוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ תִּשְׁעָה קַבִּין וְחַד אָמַר כׇּל לַאֲחֵרִים אֲפִילּוּ חוֹלֶה לְאוֹנְסוֹ עַד דְּאִיכָּא אַרְבָּעִים סְאָה
וְחַד מֵהַאי זוּגָא וְחַד מֵהַאי זוּגָא אַסֵּיפָא חַד אָמַר הָא דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַרְבָּעִים סְאָה מִכׇּל מָקוֹם לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקַרְקַע אֲבָל בְּכֵלִים לֹא וְחַד אָמַר אֲפִילּוּ בְּכֵלִים נָמֵי בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּכֵלִים הַיְינוּ דְּקָתָנֵי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַרְבָּעִים סְאָה מִכׇּל מָקוֹם אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּקַרְקַע אִין בְּכֵלִים לָא מִכׇּל מָקוֹם לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי מַיִם שְׁאוּבִין רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ וְרָבָא בְּרַבִּי בַּר שְׁמוּאֵל כְּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי
אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא הַבוּ לִי לְדִידִי לִבְרוֹךְ דִּנְפוּל עִילָּוַאי תִּשְׁעָה קַבִּין אֲמַר לְהוּ רָבָא בְּרַבִּי בַּר שְׁמוּאֵל תְּנֵינָא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְעַצְמוֹ אֲבָל לַאֲחֵרִים אַרְבָּעִים סְאָה אֶלָּא הַבוּ לִי לְדִידִי לִבְרוֹךְ דִּנְפוּל עִילָּוַאי אַרְבָּעִים סְאָה אֲמַר לְהוּ רַב הוּנָא הַבוּ לִי לְדִידִי לִבְרוֹךְ דְּלֵיכָּא עִילָּוַאי לָא הַאי וְלָא הַאי רַב חָמָא טָבֵיל בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְפִסְחָא לְהוֹצִיא רַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ
מַתְנִי'
הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי לֹא יַפְסִיק אֶלָּא יְקַצֵּר יָרַד לִטְבּוֹל אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תְּהֵא הָנֵץ הַחַמָּה יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא וְאִם לָאו יִתְכַּסֶּה בְּמַיִם וְיִקְרָא וְלֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בַּמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְּמֵי הַמִּשְׁרָה עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת
גְּמָ'
תָּנוּ רַבָּנַן הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי לֹא יַפְסִיק אֶלָּא יְקַצֵּר הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי אֵינוֹ מַפְסִיק וְעוֹלֶה אֶלָּא מְגַמְגֵּם וְקוֹרֵא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין בַּעַל קֶרִי רַשַּׁאי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים
תַּנְיָא אִידַּךְ הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְרָאָה צוֹאָה כְּנֶגְדּוֹ מְהַלֵּךְ לְפָנָיו עַד שֶׁיִּזְרְקֶנָּה לַאֲחוֹרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָתַנְיָא לִצְדָדִין לָא קַשְׁיָא הָא דְּאֶפְשָׁר הָא דְּלָא אֶפְשָׁר
הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמָצָא צוֹאָה בִּמְקוֹמוֹ אָמַר רַבָּה אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה מַתְקִיף לֵיהּ רָבָא וְהָא זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה אֶלָּא אָמַר רָבָא הוֹאִיל וְחָטָא אַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה
תָּנוּ רַבָּנַן הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וּמַיִם שׁוֹתְתִין עַל בִּרְכָּיו פּוֹסֵק עַד שֶׁיִּכְלוּ הַמַּיִם וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהֵיכָן חוֹזֵר רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא חַד אָמַר חוֹזֵר לָרֹאשׁ וְחַד אָמַר לְמָקוֹם שֶׁפָּסַק לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי

רש"י

בקילעא. כניסת הבית חדר שלפני הטרקלין שקורין פורטיג''ו בלעז: אצטמיד. נתחזקו שבריו ונצמדו כלומר צורך לנו עוד בו: וקא מיפלגי אמוראי. רב דימי ורבין: דאמר מר. גבי עשר תקנות בב''ק בפרק מרובה: אמר רבא הלכתא וכו'. אפלוגתא דאמוראי הוא דפסק רבא דפליגי אליבא דרבנן מיהו השתא אנן כרבי יהודה בן בתירא נהגינן כדאמר רב נחמן לעיל ורב נחמן בר יצחק בתרא הוה: לעצמו. לעסוק בתורה לעצמו אבל ללמד לאחרים מ' סאה: ור''י אומר מ' סאה מ''מ. מ' סאה שאמרו בכל ענין שהן ולקמן מפרש לה: חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא. פליגי ארישא בפירושא דמילתא דת''ק: אסיפא. דר' יהודה: ל''ש אלא בקרקע. לא תימא מ''מ דר' יהודה לאכשורי בכלי אתא דאין כשר אלא מ' סאה בקרקע ולקמן בעי א''כ מאי מ''מ: אבל לאחרים מ' סאה. והכא נמי דלאפוקי אחרים ידי חובתן כלאחרים דמי: דנפול עילואי. לאו דוקא אלא טבלתי במ' סאה: לא האי ולא האי. לא הוצרכתי לא לזו ולא לזו שלא ראיתי קרי: טבל ובירך. רגיל היה לעשות כן דהו''ל ללמד אחרים ובשאר ימות השנה לא היה טובל אלא נותן עליו ט' קבין: ולית הלכתא כוותיה. דכי היכי דלעצמו בנתינה לאחרים נמי בנתינה אי נמי דקיי''ל כרבי יהודה בן בתירא: מתני' לא יפסיק. תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ואומר כל הברכות בקוצר: במים הרעים. מים סרוחים: עד שיתן לתוכן מים. ובגמרא (ד' כה:) מפרש כמה מיא רמי ואזיל ומפרש לה בחסורי מחסרא והכי קתני לא יקרא אצל מי רגלים עד שיתן לתוכן מים: וכמה ירחיק מהם. ממי רגלים: גמ' מגמגם. במרוצה: יותר מג' פסוקים. כגון בבית הכנסת דאי אפשר לפחות כדתנן (מגילה פ''ג ד' כג:) הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים: והתניא לצדדין. א''צ להלך עד שתהא לאחוריו: דאפשר. לילך לפניו ילך לפניו עד שתהא לאחוריו: לא אפשר. כגון יש נהר לפניו מסתלק לצדדים:

תוספות

ונחזי עזרא היכן תקן. בהרבה מקומות גבי שאר תקנות לא פריך גמרא הכי אלא שאני הכא דדבר הרגיל בכל יום הוא על כן אנו זכורים: ולית הלכתא כוותיה. דטבילה בכל יום ארבעים סאה אלא אפילו לאחרים נמי סגי בתשעה קבין אי נמי הכי פירושו ולית הלכתא כוותיה אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה וי''מ דוקא לתורה אבל לתפלה צריך טבילה ופי' ר''י דלא שנא והטובל בערב יוה''כ אין לו לברך והמברך הוה ברכה לבטלה: אלא דכולי עלמא חוזר לראש. וה''ה דהו''מ לאוקמי דכולי עלמא אין חוזר לראש ומדלא מוקי הכי ש''מ דהלכה דחוזר לראש וכן לקמן בהדיא אמר ר' אבהו חוזר לראש ותימה דבמסכת ר''ה (דף לד:) א''ר יוחנן שמע תשע תקיעות בט' שעות ביום יצא אלמא תקיעות מצטרפות אע''ג דשהה כדי לעשות כולם וכן במגילה (פ''ב ד' יח:) נמי דאמרינן אמר רב אין הלכה כרבי מונא דאמר אם שהה חוזר לראש דקאמר נקוט דרב ביבי בידך ואומר השר מקוצי דיש לחלק דשאני הכא דאין ראוי לקרות וכן לקמן (ד' כד:) דרבי אבהו אזל במבואות המטונפות דהתם כ''ע מודו דחוזר לראש אבל היכא דגברא חזי כמו מגילה ושופר כולי עלמא מודו דאינו חוזר לראש אלא למקום שפסק ורבינו יהודה פירש דהכא לא מצי למימר דכולי עלמא דאין חוזר לראש ובדשהה קמיפלגי דהא לכ''ע הוי גברא חזי כיון דאינו חוזר לראש אבל ודאי אי הו''מ למימר הכי הוה אמר ליה: והא זבח רשעים תועבה. פר''י דדוקא במקום שהיה יכול להסתפק ולתלות שיש שם צואה: אע''פ שהתפלל תפלתו תועבה. והוי מעוות לא יוכל לתקן ור''י פי' דיחזור ויתפלל: ממתין עד שיכלו המים. במשתין על גבי קרקע או ע''ג בגדים ואין שם טופח ע''מ להטפיח כדמשמע לקמן (ד' כה.) כגון דעביד טיף טיף שנבלעין מהרה כן פי' הרב רבי יוסף ומיהו נראה אפילו אם יש בהן טופח על מנת להטפיח מותרין כיון דמדאורייתא אינן אסורין אלא כנגד העמוד בלבד ורבנן הוא דגזור וכיון שעומד כבר בתפלתו לא אטרחוהו רבנן לחזור בתפלה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר