זבחים פא ע"א

וכי תימא [וכי תאמר]: הכא נמי [כאן גם כן] מדובר בנתערב שיעור ארבע מתנות במתנה אחת בדיוק, ובוודאי נותן משניהם, אי הכי [אם כך], מה שאמר לו ר' יהושע לר' אליעזר: הרי הוא עובר על "בל תוסיף" לגבי הראוי לינתן במתנה אחת, הכא [כאן] "בל תוסיף" מהיכא [מהיכן]? הרי אין ממנו אלא שיעור של מתנה אחת!

אלא אמר רבא: בבלול לא פליגי [לא נחלקו] ר' אליעזר וחכמים במשנתנו, כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בכוסות שנתערבו, ואין יודעים איזה דם יש בכל אחד מהם, ובכך נחלקו: לר' אליעזר אית ליה [יש לו הוא סבור] כי רואין את הדם שניתן שלא כדינו כאילו הוא מים, ומותר לעשות כן, לרבנן לית להו [לחכמים אין להם] רואין ולכן יישפך הכל לאמה.

ושואלים: ובבלול לא פליגי [חלוקים]? והתניא [והרי שנויה ברייתא], אמר ר' יהודה: לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על דם חטאת שניתן למעלה שנתערב בדם עולה שניתן למעלה, שיקרב לדעת הכל. וכן לא נחלקו אם נתערב דם כשר בדם רובע ונרבע שלא יקרב. על מה נחלקו? על דם תמימה שנתערב בדם בעלת מום, שר' אליעזר אומר: יקרב, בין בבלול בין בכוסות, וחכמים אומרים: לא יקרב!

ומשיבים: ר' יהודה אליבא [לפי שיטת] ר' אליעזר מתני [היה שונה] את מחלוקתם בין בבלול בין בכוסות, ואילו רבנן [חכמים] ששנו את משנתנו, לשיטתם דווקא בכוסות פליגי [נחלקו] ר' אליעזר וחכמים.

א שנינו במשנתנו כי דם חטאת הניתן למעלה שנתערב בדם עולה הניתן למטה, לדעת ר' אליעזר יתן למעלה, ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הם מים, ויחזור ויתן למטה, ולדעת חכמים יישפך הכל לאמה. ועל כך אמר אביי: לא שנו שלדעת חכמים יישפך הכל לאמה אלא שנתערבו תחלת דם חטאת, שצריך להינתן למעלה, ודם עולה,

אבל סוף דם חטאת, כלומר, השיריים שנותרו וצריך לשופכם על יסוד המזבח (ויקרא ד, כה), [ודם עולה] שנתערבו — דברי הכל מקום דם העולה, למטה מחוט הסיקרא, הוא מקום שיריים של חטאת, לפי שמשם הם שותתים ליסוד. ויתן את כל הדם על קיר המזבח למטה מחוט הסיקרא. אמר ליה [לו] רב יוסף, הכי [כך] אמר רב יהודה: שירים צריכין איצטבא כלומר, להינתן על גג היסוד עצמו, ולא על קיר המזבח כדם העולה. ואם כן, גם במקרה זה נחלקו ר' אליעזר וחכמים.

וכן נחלקו בכך אמוראי ארץ ישראל, אמר ר' שמעון בן לקיש: לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה, אבל סוף חטאת ועולה — דברי הכל מקום עולה מקום שירים. אמר ר' יוחנן, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר' אלעזר: עדיין היא מחלוקת.

מתיב [מקשה] על כך רב הונא בר יהודה ממה ששנינו בברייתא: נאמר לגבי הבכורות "קדש הם" (במדבר יח, יז), והדגשה זו באה ללמד שגם אם נתערב דמם בדם קדשים אחרים — יקרבו, שאינם בטלים. מאי לאו [האם אין] הכוונה גם לסוף (שיירי דם) עולה ולדם בכור שנתערבו, שזורקם יחד על המזבח למטה מחוט הסיקרא? ושמע מינה [ולמד מכאן]: מקום עולה, שהוא גם מקום דם הבכור, הריהו מקום שירים! ודוחים: לא, הכוונה היא לתחילת דם עולה ולדם בכור.

ומקשים: ומאי קא משמע לן [ומה משמיע לנו] הכתוב לפי הסבר זה, שאין עולין מבטלים זה את זה? אולם האי [דבר זה] ממה שנאמר "ולקח מדם הפר ומדם השעיר" (ויקרא טז, יח) נפקא [יוצא]! ומשיבים: תנאי [מחלוקת תנאים] היא בענין זה, איכא דנפקא ליה מהכא, ואיכא דנפקא ליה מהכא [יש שיוצא לו דין זה מכאן, ויש שיוצא לו דין זה מכאן].

מתיב [מקשה] רבא ממה ששנינו בברייתא: נאמר לגבי קרבן עולה: "והקריבו בני אהרן את הדם וזרקו את הדם" (ויקרא א, ה), והביטוי "הדם" שהוא מיותר, מלמד כי שמו של הדם נשאר עליו גם אם נתערב בדם אחר, וייזרק כדינו. ויש לשאול: מה

And if you would say that here too, the mishna is discussing a case where the measure of four placements was mixed with precisely the amount of one placement, and therefore the priest certainly placed some blood of both offerings, if so, how would one explain the clause in the mishna that states: Rabbi Yehoshua said to Rabbi Eliezer: According to your opinion, doesn’t the priest violate the prohibition of: Do not add? From where is the violation of: Do not add, here? After all, the priest places only the measure of one placement from the offering that requires one placement.

Rather, Rava says: Rabbi Eliezer and the Rabbis do not disagree with regard to a case of actual blood mixed together. When they disagree it is with regard to a case of cups of blood that were intermingled, and it is unknown which blood is in which cup. The explanation according to Rabbi Eliezer is that he is of the opinion that one views the blood that was not placed properly as though it were water, and therefore it is permitted to present the blood; whereas the explanation according to the Rabbis is that they are not of the opinion that one views the blood that was not placed properly as though it were water, and consequently all of it must be poured into the Temple courtyard drain.

The Gemara asks: And do they not disagree with regard to blood mixed together? But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Yehuda said: Rabbi Eliezer and the Rabbis did not disagree in a case of blood of a sin offering that was mixed with blood of a burnt offering that the mixture shall be sacrificed, or in a case of blood that was fit for presentation that was mixed with the blood of an animal that copulated with a person, or an animal that was the object of bestiality, that it shall not be sacrificed. The baraita continues: With regard to what case did they disagree? With regard to blood of an unblemished animal that was mixed with blood of a blemished animal, as Rabbi Eliezer says that it shall be sacrificed, whether in a case of blood mixed together or in a case of cups intermingled, and the Rabbis say it shall not be sacrificed.

The Gemara answers: Rabbi Yehuda, in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, i.e., when Rabbi Yehuda teaches the opinion of Rabbi Eliezer, teaches that the dispute applies both in a case of blood mixed together and in a case of intermingled cups, but the Rabbis who taught the mishna maintain that Rabbi Eliezer and the Rabbis disagree only in a case of intermingled cups.

§ The mishna teaches that if the blood of a sin offering, which is to be placed above the red line, was mixed with blood of a burnt offering, which is to be placed below the line, Rabbi Eliezer holds that it shall all be placed above the red line, and one views the blood of the burnt offering placed there as though it is water, and subsequently the priest shall place the blood below the red line. By contrast, the Rabbis rule that all the blood shall be poured into the Temple courtyard drain. Concerning this, Abaye says: The mishna taught that according to the opinion of the Rabbis the blood shall be poured into the drain only if the first portion of the blood of a sin offering, i.e., that blood which is to be placed above the red line, and the blood of a burnt offering were mixed.

But if the final portion of the blood of a sin offering, i.e., the remainder of the blood that is poured onto the base of the altar (see Leviticus 4:25), and the blood of a burnt offering were mixed, everyone agrees that since the place of the blood of a burnt offering, below the red line, is the same as the place of the remainder of the blood of a sin offering, as the remainder of the blood of a sin offering is poured on the base of the altar, the priest shall place all the blood on the side of the altar below the red line. Rav Yosef said to Abaye: This is what Rav Yehuda says: The places are not the same, as the remainder of blood needs to be placed on the bench, i.e., on the upper horizontal surface of the base itself, and not on the side of the altar as is the case with the blood of a burnt offering.

The Gemara notes that amora’im of Eretz Yisrael disagreed in the same manner as Abaye and Rav Yosef: And likewise Rabbi Shimon ben Lakish says: The mishna taught that according to the opinion of the Rabbis the blood shall be poured into the drain only if the first portion of the blood of a sin offering and the blood of a burnt offering were mixed. But if the final portion of the blood of a sin offering and the blood of a burnt offering were mixed, everyone agrees that since the place of the blood of a burnt offering is the same as the place of the remainder of the blood of a sin offering, the priest shall place all the blood on the side of the altar below the red line. Rabbi Yoḥanan says, and some say it was Rabbi Elazar who says: This case of the remainder of blood of a sin offering that was mixed with the blood of a burnt offering is still included in the dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis.

Rav Huna bar Yehuda raises an objection from a baraita: The verse states with regard to firstborn animals: “They are holy” (Numbers 18:17). The emphasis of the term “they” serves to teach that even if the blood of a firstborn offering was mixed with blood of other sacrificial animals, the blood shall be sacrificed, as the blood of firstborn offerings is not nullified. What, is it not referring even to a case of the final portion of the blood of a burnt offering and the blood of a firstborn offering that were mixed, indicating that the priest places the mixture below the red line? And if so, one can learn from this baraita that the place of the blood of a burnt offering, which is also the place of the blood of a firstborn offering, is the same as the place of the remainder of blood of a sin offering. The Gemara answers: No, the baraita is referring to the first part of the blood of a burnt offering and the blood of a firstborn offering.

The Gemara raises a difficulty: But if so, what is this baraita teaching us? Is it teaching that the blood of offerings that ascend to the altar do not nullify one another? This halakha is already derived from the verse: “And he shall take of the blood of the bull and of the blood of the goat” (Leviticus 16:18), from which it is understood that although the blood of the two animals is in the same vessel, they each retain their distinct identity. The Gemara answers: This is a dispute between tanna’im, as there is a tanna who derives this halakha from here, and there is a tanna who derives it from there.

Rava raises an objection from a baraita that discusses a verse describing a burnt offering: “And Aaron’s sons, the priests, shall present the blood and sprinkle the blood” (Leviticus 1:5). The superfluous second mention of the blood teaches that it is still called the blood of a burnt offering even after it was mixed with other blood, and therefore it should be sprinkled in its proper manner. What does it mean when