מנחות כד ע"א

והניחו בביסא (כלי), ואין חלקיו נוגעים זה בזה, ונגע טבול יום באחד מהן (כלומר אדם שטבל באותו יום מטומאתו, ולא שקעה עליו השמש, שהוא פוסל את הקדשים במגע), מהו הדין? האם נפסל גם חבירו או לא? והצדדים בשאלה: כי תנן [כאשר שנינו במשנה] שכלי מצרף את מה שבתוכו לקדש, לענין קדשים המצויים בו, שאם נגע טבול יום במקצת נטמא הכל — הני מילי [דברים אלה אמורים] היכא דנגעי בהדדי [במקום שנוגעים זה בזה], אבל היכא דלא נגעי בהדדי [במקום שאינם נוגעים זה בזה] — לא, והטהור נשאר בטהרתו, או דילמא לא שנא [שמא אינו שונה]?

אמר להו איהו [אמר להם הוא, רב כהנא]: מי תנן [האם שנינו] כלי מחבר את מה שבתוכו? כלי מצרף תנן [שנינו] — כל דהו [כל שהוא], בכל אופן, גם בלא מגע. ועוד שאלו בני ר' חייא את רב כהנא: אם הושיט חצי עשרון אחד נוסף לביניהן (בין שני חצאי העשרון שהיו בכלי), ונגע בו טבול יום, מהו? האם נטמאו גם האחרים?

אמר להו [להם]: רק מה שצריך לכלי — הכלי מצרפו, וכגון שני חצאי העשרון, שצריכים כלי כדי לקדשם. אבל מה שאין צריך לכלי, כגון אותו חצי עשרון שהושיט ביניהם — אין כלי מצרפו.

ועוד שאלו בני ר' חייא את רב כהנא: אם הושיט טבול יום את אצבעו ביניהן באויר שבין שני חצאי העשרון, ולא נגע באחד מהם, מהו? האם נטמאו? אמר להו [להם]: אין לך דבר שמטמא מאוירו את מה שנמצא בו אלא כלי חרס בלבד.

הדר איהו בעא מינייהו [חזר הוא רב כהנא ושאל מהם] באותו ענין עצמו: שני חצאי עשרון בכלי אחד ואינם נוגעים זה בזה מהו לקמוץ מזה על זה? כשקומץ מחצי עישרון אחד, האם תעלה הקמיצה גם לחצי האחר? האם נאמר שצירוף של כלי דאורייתא [מן התורה הוא], ותחשב זו לקמיצה, או שצירוף כלי הוא רק דרבנן [מדברי סופרים], ואין זו קמיצה, שהרי אין כאן עשרון שלם של מנחה?

אמרו לו: הלכה זו לא שמענו במפורש, אבל כיוצא בו שמענו, דתנן [ששנינו במשנתנו]: שני מנחות שלא נקמצו עדיין ונתערבו זו בזו, אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה, שמלבד התערובת נשאר מכל מנחה חלק שאינו מחובר לתערובת, וממנו יכול לקמוץ — כשירות, ואם לאו — פסולות;

כי [כאשר] יכול לקמוץ מכל אחת בפני עצמה מיהא [על כל פנים] הן כשירות, ולכאורה, אמאי [מדוע] מועילה הקמיצה? והלוא הך דמערב הא לא נגע [חלק זה שמעורב במנחה האחרת הרי אינו נוגע] בחלק שמשם הוא קומץ! אלא מכאן שצירוף הכלי מועיל לקמוץ מזה על זה!

אמר רבא: יש לדחות את הראיה, דלמא [שמא] מדובר כאן בגושין המחולקין העשויין כמסרק כשיניים של המסרק, שאף שהן נפרדות זו מזו הרי הן מחוברות לבסיס. כלומר, חלקי המנחות שלא נתערבו, אף שהם ניכרים לעצמם — נשארו מחוברים לחלק המעורב, וכך יכול לקמוץ מהם על מה שנתערב. אבל אם לא היה כלל חיבור — שמא אין הכלי מצרף לענין קמיצה.

ושואלים: אם כן, כיון שהשאלה לא נפתרה מאי הוי עלה [מה היה עליה]? אמר רבא: תא שמע [בוא ושמע] ממה דתניא [ששנויה ברייתא]: מה שנאמר "והרים ממנו בקומצו" (ויקרא ו, ח) — כוונתו מן המחובר, שהקומץ צריך לבוא מן המנחה עצמה, שלא יביא עשרון מחולק בשני כלים ויקמוץ מאחד מהם על האחר. ונדייק מכאן: דווקא בשני כלים לא יקמוץ, הא [אבל] אם הביא בכלי אחד דומיא [בדומה] לשני כלים, וכגון שהם שני חצאי עשרון מחולקים בכלי אחד, ואינם נוגעים זה בזה — קמיץ [קומץ] מזה על זה.

אמר ליה [לו] אביי: דילמא [שמא] מה שנאמר שלא יביא עשרון בשני כלים היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר שם]? כגון קפיזא בקבא [שחוקק כלי קטן בתוך כלי גדול], שיש בכלי שני חללים, ומחיצה (שאינה מגיעה עד שפת הכלי) מפרידה ביניהם, דאף על גב דעריבי מעילאי [שאף על פי שהם מעורבים מלמעלה], מעל גובה המחיצה, כיון דמיפסק מחיצתא דקפיזא מתתא [שמפסיקה המחיצה של הכלי הקטן מלמטה] אינם מצטרפים כאחד.

ולדרך זו, הא [אבל] כלי אחד דומיא [בדומה] לשני כלים, שהוא מצרף מה שבתוכו, היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? כגון עריבתה של תרנגולין, שנותנים שם מים או אוכל, והיא מחולקת בחלקה העליון בלבד על ידי מחיצות, ובמקרה זה, אף על גב דמיפסקן מחיצתא הא נגיע [אף על פי שמפסיקות המחיצות הרי הוא נוגע] למטה. אבל הכא [כאן], בשני חצאי העשרון המצויים בכלי, דלא נגיע [שאינו נוגע] כלל, עדיין תיבעי לך [תישאל לך] השאלה, האם הכלי מצרף מה שבתוכו לענין קמיצה.

בעי [שאל] ר' ירמיה: צירוף כלי כלומר, כלי שמצרף שני חצאי עשרון המצויים בו (ואינם נוגעים זה בזה), ויש חיבור מים בין אחד מן החצאים לחצי עשרון אחר הנמצא מחוץ לכלי, ונגע טבול יום בחצי העשרון האחר המצוי בכלי, מהו? האם נטמא גם חצי העשרון שבחוץ?

ומפרטים: כי תנן [כאשר שנינו במשנה] שהכלי מצרף מה שבתוכו לקדש, האם הני מילי דגואי [דברים אלה אמורים במה שנמצא בפנים], אבל לגבי דבראי [מה שבחוץ] — לא, למרות שהוא מחובר למה שבפנים, או דילמא [שמא] כיון דמחבר מחבר [שהוא מחובר לדבר שנטמא, הריהו מחובר], וגם הוא נטמא?

ואם תימצי [תמצא] לומר: כיון דמחבר מחבר [שהוא מחובר מחובר], אם היה מקרה כזה של חיבור מים וצירוף כלי, ונגע טבול יום בחצי עשרון שמבחוץ, והוא מחובר במים אל אחד החלקים שבפנים, מהו?

האם כי תנן [כאשר שנינו] שכלי מצרף, הני מילי [דברים אלה] אמורים במקרה שנגע בדבר מגואי [שמבפנים], שהצירוף מועיל לטומאה שבתוך הכלי, ומתוך שמצטרף אליו החלק האחר שבפנים — גם המחובר אליו מבחוץ נטמא, אבל כשנגע טבול יום בדבר שמבראי [מבחוץ] — לא מצרף הכלי את שני החלקים, ורק המחובר במים לחלק שבחוץ נטמא, או דילמא לא שנא [שמא אינו שונה]? שאלות אלה לא נפתרו, ונשארו בתיקו [תעמוד] השאלה במקומה.

א בעי [שאל] רבא: מה ששנינו שהכלי מצרף מה שבתוכו לקודש בלא שיגעו זה בזה, הוא כאשר הטמא נוגע באחד מן החלקים, והחלק האחר מצוי באותה שעה בכלי. ואולם עשרון שחלקו בשני כלים, ונטמא אחד מהן, וחזר והניחו בביסא (בכלי) יחד עם האחר שלא נטמא, וחזר טבול יום ונגע באותו חלק טמא, מהו? מי אמרינן [האם אומרים אנו] כבר שבע לו החלק שנטמא מה טומאה הראשונה, ושוב אינו מקבל טומאה, ולכן גם החלק האחר אינו נטמא מחמת צירוף הכלי, או לא?

אמר ליה [לו] אביי: ומי אמרינן [והאם אומרים אנו] שדבר שבע ליה [לו] טומאה ואינו מקבל עוד טומאה נוספת? והתנן [והרי שנינו במשנה]: סדין שהיה טמא

and placed in a receptacle such that the flour of the measure was in two places, not in contact with each other, and one who was ritually impure who immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed touched one of the portions of the meal offering, what is the halakha? Does he disqualify only the part of the meal offering that he touched, or the other part as well? When we learned in a mishna (Ḥagiga 20b) that a vessel joins all the food that is in it with regard to sacrificial food, meaning that if some of the contents become impure all the contents become impure as well, does this matter apply only where the contents are touching each other, but where the contents are not touching each other the ritual impurity is not imparted to the other contents? Or perhaps there is no difference.

Rav Kahana said to the sons of Rabbi Ḥiyya: Did we learn in the mishna that a vessel connects the contents within it? We learned that a vessel joins the contents within it, indicating that it does so in any case, whether or not the contents are in contact with one another. The sons of Rabbi Ḥiyya then asked Rav Kahana: If one inserted another one half-tenth of an ephah between them, and one who was ritually impure who immersed that day touched it, what is the halakha? Are the first two half-tenths rendered impure?

Rav Kahana said to them: Only when an item requires a vessel in order for it to be sanctified, e.g., in the case of the two half-tenths of an ephah of a meal offering, does the vessel join it together. In the case of an item that does not require a vessel, such as this half-tenth that was placed between them, the vessel does not join it.

The sons of Rabbi Ḥiyya then asked: If one who immersed that day inserted his finger between the two half-tenths of the ephah that were placed in the receptacle, without touching either one, what is the halakha? Are the two half-tenths rendered impure? Rav Kahana said to them in response: The only item you have that transmits impurity through its airspace is an earthenware vessel alone.

Rav Kahana himself then asked the sons of Rabbi Ḥiyya: If two half-tenths of an ephah of a meal offering are placed in one vessel but are not in contact with each other, what is the halakha? Can one remove a handful from this half-tenth of an ephah on behalf of that half-tenth of an ephah? Is the joining of the contents of the vessel effective by Torah law or by rabbinic law? If it is effective by Torah law, then the removal of the handful is valid. If it is effective by rabbinic law, then the removal of the handful was not performed correctly, since it was not taken from the entire tenth of an ephah of the meal offering.

They said to Rav Kahana: We did not hear the halakha with regard to this case explicitly, but we heard the halakha with regard to a case similar to this. As we learned in the mishna: In the case of two meal offerings from which a handful was not removed and which were intermingled with each other, if the priest can remove a handful from this meal offering by itself and from that meal offering by itself, they are fit meal offerings, but if not, they are unfit, as the handful of each meal offering must be taken from its original source.

They explain: In any event, the mishna teaches that in a case when he can remove a handful from each meal offering, the meal offerings are fit. Why is this considered a valid removal of the handful? But this part of the meal offering that is intermingled with the other meal offering does not touch the part of the meal offering from which the handful is removed. Evidently, the vessel joins the different parts of the meal offering together, and one can remove the handful from any part of its contents, even if they are not touching.

Rava said: This cannot be inferred from the mishna, as perhaps the ruling of the mishna is stated with regard to a case where the clumps of the meal offering are divided like the teeth of a comb, so that although the handful is removed from a clump of the meal offering that is separate from the clump that is intermingled with the other offering, all parts of the meal offering are still in contact with one another. It may still be that in the case presented by Rav Kahana, where the parts are truly separated from one another, it is possible that one cannot remove the handful from one part on behalf of the other.

The Gemara asks: Since this question was not resolved, what halakhic conclusion was reached about this matter? Rava said: Come and hear a proof, as it is taught in a baraita: The verse states: “And he shall take up from it his handful” (Leviticus 6:8), meaning that he shall take the handful from the meal offering that is connected. This teaches that one shall not bring a tenth of an ephah divided in two vessels and remove the handful from one on behalf of the other. It can therefore be inferred that in the case of one vessel that is similar to two vessels, as the entirety of the meal offering is brought in one vessel although the different parts are not touching, one may remove the handful from one part on behalf of the other part.

Abaye said to Rava: Perhaps one could say: What are the circumstances when the baraita states that one may not bring a tenth of an ephah in two vessels? The circumstances are, for example, if one hollowed out the area of a smaller kefiza measure within the area of a larger kav measure, so that within the one receptacle there were two cavities divided by a partition that did not reach the top of the receptacle. In this case, even though the two are intermingled on top, above the partition, since the partition of the kefiza measure divides them below, they are still separated and not joined together.

Abaye continues: What are the circumstances of one vessel that is similar to two vessels, with regard to which you inferred that one may remove the handful from one part on behalf of the other part? The circumstances are, for example, a hen trough that is filled with water or fodder, and even though a partition divides the top of the trough, the contents are touching below. But here, in the case of two half-tenths of an ephah that are placed in a receptacle that are not touching each other at all, you should raise the dilemma as to whether the handful may be removed from one part on behalf of the other.

Rabbi Yirmeya raises a dilemma: In a scenario where a vessel joins the two half-tenths of an ephah that are inside the vessel but not touching, and there is a connection by means of water between one of the half-tenths of the ephah inside the vessel and another half-tenth of an ephah that is outside the vessel, and one who immersed that day touched the other half-tenth of an ephah that is inside the vessel, what is the halakha? Does he also disqualify the half-tenth of an ephah that is outside the vessel?

When we learned in a mishna (Ḥagiga 20b) that a vessel joins all the food that is in it with regard to sacrificial food, meaning that if some of the contents become impure all the contents become impure as well, does this matter apply only to that which is inside the vessel, but not to that which is outside of it, despite the fact that the outer item is connected to an item inside the vessel? Or perhaps, since the half-tenth of an ephah found outside the vessel is connected to an impure item, it is connected and becomes impure.

Rabbi Yirmeya continues: And if you say that since the half-tenth of an ephah found outside the vessel is connected to an impure item, it is connected and becomes impure, one can raise another dilemma. In a case where there is a connection by means of water between a half-tenth of an ephah outside a vessel and another half-tenth of an ephah that is inside the vessel, and the vessel joins two half-tenths of an ephah that are inside the vessel, and one who immersed that day touched the half-tenth of an ephah that is outside the vessel, what is the halakha?

When we learned in a mishna that a vessel joins all the food that is in it with regard to sacrificial food, meaning that if some of the contents become impure all the contents become impure as well, does this matter apply only in a case where the one who immersed that day touched that which is inside the vessel, thereby transmitting impurity to all of the contents of the vessel, and due to the connection by means of water the impurity is then transmitted to that which is outside the vessel, but it does not apply in a case where the one who immersed that day touched that which is outside of the vessel, and only the half-tenth of an ephah that is connected to the outer item becomes impure? Or perhaps this case is no different, and the vessel joins all of its contents with regard to ritual impurity. The Gemara comments: The dilemma shall stand unresolved.

§ It has been demonstrated that a vessel joins the contents that are found in it, even if they are not touching one another, with regard to ritual impurity, such that if some of the contents become impure, all of the contents are rendered impure. Rava raised a dilemma: With regard to a tenth of an ephah of a meal offering that one divided and then placed the two halves in different vessels, and one of them became impure and afterward he placed it in a receptacle along with the second half-tenth of an ephah, and then one who immersed that day touched that one that was already rendered impure, what is the halakha? Do we say that the item is already saturated with impurity and cannot be rendered impure a second time, and therefore the second half-tenth of the ephah is not rendered impure even though it is joined in the same receptacle, or not?

Abaye said to him: And do we say that an item that is already saturated with impurity cannot be rendered impure a second time? But didn’t we learn in a mishna (Kelim 27:9): With regard to a sheet that is impure due to ritual impurity