מנחות כז ע"ב

שאם חיסר אחת מן המתנות (הנתינות, ההזאות) לא עשה כלום.

א תנו רבנן [שנו חכמים]: שבע הזאות שבפרה אדומה, שהכהן עומד במזרח ומזה מדמה כנגד פתח אהל מועד, שעשאן שלא כראוי, בין שעשאן שלא לשמן, בין שלא היו מכוונות אל נכח פני אוהל מועד (במדבר יט, ד), כלומר, לכיוון פתח ההיכל אלא לצדדים — פסולות. וההזאות

שבפנים של דם החטאות הפנימיות — פר ושעיר של יום הכיפורים, וכן פר כהן משיח ופר העלם דבר ושעירי עבודה זרה, שצריך להזות "לפני ה' את פני פרוכת הקדש" (ויקרא ד, ו), וכן ההזאות שבמצורע שמזה מלוג השמן "שבע פעמים לפני ה' " (שם יד, טז), אם עשאן שלא לשמן — פסולות, אבל אם עשאן שלא מכוונות כנגד קדש הקדשים — כשרות.

ומתקשים: והתניא [והרי שנויה ברייתא] לגבי פרה: שלא לשמן — פסולות, שלא מכוונות — כשרות, ובברייתא לעיל שנינו שאם עשאן שלא מכוונות — פסולות! אמר רב חסדא, לא קשיא [אין זה קשה]: הא [זו] כשיטת ר' יהודה, הא רבנן [זו כשיטת חכמים].

דתניא [ששנויה ברייתא]: מחוסרי כפרה, כלומר, אלה שצריכים להביא קרבן לגמר טהרתם, כדי להיות מותרים להיכנס למקדש ולאכול מן הקדשים (אף על פי שכבר טבלו מטומאתם והעריבה עליהם השמש), אם נכנסו לעזרה בשוגג — הרי זה חייב חטאת, אם נכנסו במזיד — ענוש כרת, ואין צריך לומר אם נכנס לשם טבול יום מי שטבל מטומאתו ולא העריבה עליו השמש, ושאר כל הטמאים שעדיין לא טבלו מטומאתם.

וטהורים שנכנסו לפנים ממחיצתן, כלומר, נכנסו פנימה מן המקום שבו מותר להם להיכנס, וכגון כהנים שנכנסו להיכל שלא לצורך עבודה, אם נכנסו להיכל כולו בכל חלק ממנו — חייבים במלקות ארבעים, אם נכנסו מבית לפרכת (לקודש הקדשים), או אל פני הכפרת, שהתקרבו עד לפני הארון — הרי הם בחיוב מיתה. ר' יהודה אומר: כל היכל כולו וגם מבית לפרכת — במלקות ארבעים, ורק אם ניגש אל פני הכפרת — הרי זה במיתה.

ומסבירים: במאי קא מיפלגי [במה הם חלוקים]? בהאי קרא [הבנתו של מקרא זה]: שנאמר "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות" (שם טז, ב), רבנן סברי [חכמים סבורים]: אל הקודש, כלומר, ההיכל — הרי הוא בלא יבא במצות לא תעשה בלבד, שלוקים עליו ארבעים מלקות, מבית לפרכת ואל פני הכפרת — בלא ימות, שחייב על כך מיתה.

ור' יהודה סבר [סבור]: כך צריך להבין את המקרא, אל הקודש ומבית לפרכת — בלא יבא, ואל פני הכפרת — בלא ימות.

ושואלים: מאי טעמא דרבנן [מה טעמם של חכמים] הסבורים שמבית לפרוכת בלאו? ומסבירים: אי סלקא דעתך כדקאמר [אם עולה על דעתך כמו שאומר] ר' יהודה, שמבית לפרוכת במיתה — לכתוב רחמנא [שתכתוב התורה] רק "ואל יבוא בכל עת אל הקדש" ו"אל פני הכפרת ולא ימות", ולא בעי [ולא צריך] היה לכתוב "מבית לפרכת", ואנא אמינא [ואני הייתי אומר] מעצמי: אם על ההיכל ("הקודש") מיחייב [חייב] מלקות, מבית לפרכת מבעיא [נצרכה לומר]? ואם כן "מבית הפרכת" דכתב רחמנא [שכתבה התורה] למה לי? שמע מינה [למד מכאן] שהוא במיתה.

ור' יהודה משיב על כך: אי כתב רחמנא [אם היתה כותבת התורה] "אל הקדש" ולא כתב [ולא היתה כותבת] "מבית לפרכת", הוה אמינא [הייתי אומר]: מאי [מה פירוש] קודש — מבית לפרכת, קודש הקדשים, והוא בלאו לבד, אבל היכל אפילו איסור לאו [לא תעשה] נמי לא [גם כן אין בו]. ורבנן [וחכמים], מה הם אומרים על טענה זו? ההוא לא מצית אמרת [דבר זה לא יכול היית לומר], שהרי ההיכל כולו איקרי [נקרא] "קודש", שנאמר: "והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים" (שמות כו, לג), משמע שההיכל נקרא קודש.

ועוד שואלים: ור' יהודה מאי טעמא [מה טעמו] שמבית לפרוכת בלא תעשה ואינו במיתה? ומשיבים אי סלקא דעתך כדקא אמרי רבנן [אם עולה על דעתך כמו שאומרים חכמים], שמבית לפרוכת ב"לא ימות" — לכתוב רחמנא [שתכתוב התורה] רק "אל יבוא אל הקודש" ו"מבית לפרכת לא ימות", ולא בעי [ולא יצטרך לומר] "אל פני הכפרת", ואנא אמינא [ואני הייתי אומר] מדעתי: אם מבית לפרוכת חייב במיתה, אל פני הכפרת מיבעיא [נצרכה לומר] שהוא במיתה? ואם כן "אל פני הכפרת" דכתב רחמנא [שכתבה התורה] קודם "ולא ימות" למה לי? שמע מינה [למד מכאן]: "אל פני הכפרת" במיתה, "מבית לפרכת" רק באזהרה, באיסור לא תעשה.

ושואלים: ורבנן [וחכמים], מה הם אומרים על טענה זו? ומשיבים: הכי נמי [כך גם כן], אם רק לענין חיוב מיתה באמת לא צריך היה להיכתב אלא "מבית פרוכת", והאי דכתב רחמנא [וזה שכתבה התורה] "אל פני הכפרת", הרי זה בא למעוטי [למעט] דרך משופש (משובש, עקום), שאם לא נכנס לקודש הקדשים כשפניו למזרח ("אל פני הכפורת") אינו חייב מיתה,

כדתנא דבי [כמו ששנה החכם מבית מדרשו] של ר' אליעזר בן יעקב: מה שנאמר "והזה אל פני הכפרת קדמה" (ויקרא טז, יד) — זה בנה בנין אב, לימד לכל הדומה לו, שכל מקום שנאמר "פני" אינו אלא פני קדים, הצד הפונה למזרח.

ושואלים: ור' יהודה, מה הוא אומר על טענה זו? הרי לשם כך הוצרך הכתוב! ומשיבים: אם כן לימא קרא [שיאמר המקרא] רק "פני הכפורת", מאי [מהו] "אל"? שמע מינה [למד מכאן] ש"אל פני הכפורת" דוקא, שרק אם נכנס עד לשם חייב מיתה, אבל מבית לפרוכת אינה במיתה. ורבנן [וחכמים], הם אומרים: "אל" לאו [אינו] דוקא, אין לדייק מכך.

ומעתה שבים לענין הסתירה שבין הברייתות, האם הזאות של פרה אדומה שאינן מכוונות פסולות או כשרות, וכך מסבירים: ר' יהודה שאמר "אל פני הכפרת" דוקא, שיש לדייק מן המלה "אל פני הכפורת" שרק באופן זה הוא חייב, אם כן "והזה אל נכח פני אהל מועד" (במדבר יט, ד) נמי [גם כן] דוקא הוא, ללמד שאם לא היו מכוונות הריהן פסולות.

ורבנן [וחכמים] אומרים: מדהתם לאו [מכיון ששם אין זה] דוקא — הכא נמי לאו [כאן גם כן אין זה] דוקא, ואם לא היו מכוונות כשרות.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב יוסף: לשיטת ר' יהודה, צריך אתה לומר כי מתוך ש"אל" דוקא, גם מה שנאמר בעבודת יום הכיפורים (אל נכח) ["והזה על] פני הכפרת" (ויקרא טז, יד) נמי [גם כן] דוקא הוא ומעכב; אלא לפי זה מקדש שני דלא הוו [שלא היו בו] ארון וכפורת, הכי נמי דלא עביד [כך גם כן תאמר שאינו עושה] הזאות? והרי אין חולק שהיו עושים כן (ראה משנה יומא נג,ב)!

אמר רבה בר עולא, אמר קרא [המקרא] בעבודת יום הכיפורים: "וכפר את מקדש הקדש" (שם לג), לומר: לאו דווקא על הארון ("הקדש"), אלא מקום המקודש לקודש, כלומר, על המקום המיועד לארון. עד כאן לפי השיטה שהסתירה שבין הברייתות האם הזאות של פרה אדומה שאינן מכוונות כשרות, תלויה במחלוקת רבי יהודה וחכמים.

רבא אמר: הא והא רבנן [זו וזו כשיטת חכמים],

to teach that if one omitted one of the placements of blood, he has done nothing.

§ The Sages taught in a baraita: If the priest performed the seven sprinklings of the blood of the red heifer improperly, either by performing them not for their own sake or performing them not precisely toward the entrance of the Tent of Meeting of the Tabernacle (Numbers 19:4), which corresponds to the Sanctuary in the Temple, they are not valid.

But with regard to the sprinkling of the blood that takes place inside the Sanctuary, of inner sin offerings, the blood of the bull and goat of Yom Kippur, the blood of the bull of the anointed priest, the blood of the bull for an unwitting communal sin, and the blood of the goats of idol worship, which are to be sprinkled “before the Lord, in front of the Curtain of the Sanctuary” (Leviticus 4:6), and the sprinkling of the oil that takes place during the purification of the leper, which is done “seven times before the Lord” (Leviticus 14:16), if these are performed not for their own sake, then they are not valid. But if they are performed not precisely toward the direction where they should be sprinkled, they are valid.

The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita concerning the sprinklings of the blood of the red heifer that if they were performed not for their own sake, they are not valid, but if they were performed not precisely toward the entrance of the Tent of Meeting or Sanctuary, they are valid? Rav Ḥisda said: This is not difficult; this second baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, whereas that first baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis.

As it is taught in a baraita (Tosefta, Kelim 1:10): With regard to those who have not yet brought an atonement offering to complete the purification process, and therefore are not permitted to enter the Temple or partake of sacrificial meat, who entered the Temple courtyard unwittingly, they are liable to bring a sin offering. If they entered intentionally, then this is punishable by karet. And needless to say, the same applies to one who was ritually impure who immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed and all the others who are ritually impure and have not yet immersed.

And with regard to those who are pure who entered beyond their boundaries, i.e., beyond where it is permitted for them to enter, such as a priest who enters the Sanctuary for a purpose other than performing the Temple service, if one entered any part of the Sanctuary, he is liable to receive forty lashes. If he entered within the Curtain separating the Sanctuary and Holy of Holies, i.e., into the Holy of Holies, or he entered the Holy of Holies all the way until he was before the Ark Cover, he is liable to receive death at the hand of Heaven. Rabbi Yehuda says: If he entered any part of the Sanctuary or within the Curtain separating the Sanctuary and Holy of Holies, he is liable to receive forty lashes; but if he entered the Holy of Holies all the way until he was before the Ark Cover, he is liable to receive death at the hand of Heaven.

With regard to what issue do the Rabbis and Rabbi Yehuda disagree? They disagree with regard to the proper understanding of this verse: “And the Lord said to Moses: Speak to Aaron your brother, that he not come at all times into the holy place, within the Curtain, before the Ark Cover which is upon the Ark, that he not die” (Leviticus 16:2). The Rabbis hold that entering into the holy place, i.e., the Sanctuary, is subject to the prohibition of: He shall not come, and one who violates it is punished with lashes, whereas entering within the Curtain separating the Sanctuary and Holy of Holies and before the Ark Cover is subject to the warning of: He shall not die, and entering there is punished by death at the hand of Heaven.

And Rabbi Yehuda holds that entering into the holy place, i.e., the Sanctuary, and within the Curtain separating the Sanctuary and Holy of Holies is subject to the prohibition of: He shall not come, and one who violates it is punished with lashes, whereas entering before the Ark Cover is subject to the warning of: He shall not die, and entering there is punished by death at the of Heaven.

The Gemara asks: What is the reason for the interpretation of the Rabbis? The Gemara answers: If it should enter your mind to explain the verse as Rabbi Yehuda says, then let the Merciful One write: That he not come at all times into the holy place and before the Ark Cover that he not die, and there is no need to write “within the Curtain,” and I would say: If one becomes liable to receive lashes for even entering the Sanctuary, is it necessary to teach that one incurs this punishment for entering within the Curtain? Why do I need the phrase “within the Curtain” that the Merciful One wrote? Learn from that seemingly extraneous term that entering the Holy of Holies is punishable by death at the hand of Heaven.

And Rabbi Yehuda understands: If the Merciful One had written only that it is prohibited to come “into the holy place” and did not write “within the Curtain,” I would say: What is the holy place? It is within the Curtain, i.e., the Holy of Holies, and one who enters it violates a prohibition, but if one enters the Sanctuary he does not even violate a prohibition. And the Rabbis respond to this claim: You cannot say that, as the entire Sanctuary is called “the holy place,” as it is stated: “And the Curtain shall divide for you between the holy place and the Holy of Holies” (Exodus 26:33).

And what is the reason for the interpretation of Rabbi Yehuda? Why does he hold that one who enters the Holy of Holies violates a prohibition but is not punished with death at the hand of Heaven? The Gemara answers: Rabbi Yehuda holds that if it should enter your mind to explain as the Rabbis say, that entering the Holy of Holies is punishable by death at the hand of Heaven, let the Merciful One write: That he not come at all times into the holy place and within the Curtain that he not die, and there is no need to write “before the Ark Cover.” And I would say: If entering within the Curtain, i.e., the Holy of Holies, is punished with death at the hand of Heaven, is it necessary to teach that one incurs this punishment for entering before the Ark Cover? Why do I need the phrase “before the Ark Cover” that the Merciful One wrote? Learn from that seemingly extraneous term that entering before the Ark Cover is punishable by death at the hand of Heaven, but entering within the Curtain merely violates a prohibition.

And the Rabbis understand: Indeed, it is so that in order to teach the punishment of death at the hand of Heaven it is not necessary for the verse to also state “before the Ark Cover.” And the reason that the Merciful One wrote “before [el penei] the Ark Cover” was in order to exclude one who entered the Holy of Holies through a roundabout path, as one who did not enter facing the Ark Cover, i.e., from the east, is not punished with death at the hand of Heaven.

This is as the school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov taught: With regard to the verse: “And he shall sprinkle it with his finger before [el penei] the Ark Cover to the east” (Leviticus 16:14), this established a paradigm that any place in the Torah where it is stated: “Before [penei],” it is referring to nothing other than before the eastern side.

The Gemara asks: And how does Rabbi Yehuda respond to this, as it is clear that the term “before [el penei] the Ark Cover” is necessary to exclude one who entered the Holy of Holies through a roundabout path? The Gemara answers: According to Rabbi Yehuda, if the purpose was for that reason, let the verse say: Before [penei] the Ark Cover. What is the purpose of the word el? Learn from that seemingly extraneous term that one is punished with death at the hand of Heaven specifically if he entered directly before the Ark, but not if he merely entered the Holy of Holies. And the Rabbis hold that the term “el” does not mean specifically one who enters directly before the Ark Cover.

The Gemara now returns to its suggestion that the contradiction between the two baraitot with regard to whether the sprinklings of the red heifer are valid or not when performed not precisely toward the entrance of the Tent of Meeting can be resolved by explaining that one baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and the other is in accordance with the opinion of the Rabbis. And Rabbi Yehuda, who says that the expression “before [el penei] the Ark Cover” teaches that the punishment is limited to one who specifically entered directly before the Ark Cover, holds that the expression: “And sprinkle of its blood toward [el] the front” (Numbers 19:4), also means that the sprinklings must be performed specifically toward the front of the Sanctuary.

And the Rabbis are of the opinion that from the fact that there the term el does not mean specifically that one is liable to be punished with death at the hand of Heaven only if he enters directly before the Ark Cover, here too they hold that it is not meant specifically, and therefore the sprinklings are valid even when performed not precisely toward the entrance of the Tent of Meeting.

Rav Yosef objects to this explanation: According to Rabbi Yehuda, from the fact that there the term el is used specifically, the verse: “And he shall sprinkle of the blood before [al penei] the Ark Cover” (Leviticus 16:14) should also mean that the sprinkling must be performed specifically upon the Ark Cover. But in the time of the Second Temple, where there was no Ark or Ark Cover, would Rabbi Yehuda then say that indeed the sprinklings were not performed? This is clearly not correct, as all agree that the sprinklings were performed in the Second Temple (see Yoma 53b).

Rabba bar Ulla said in response: The verse states with regard to the Yom Kippur service: “And he shall make atonement for the most holy place [mikdash hakodesh]” (Leviticus 16:33), which is interpreted as follows: He will sprinkle the blood to make atonement not specifically on the Ark [hakodesh], but even on the place that is dedicated [hamkudash] for the Ark [lakodesh].

The Gemara offers another resolution of the contradiction between the baraitot concerning whether the sprinklings of the red heifer are valid or invalid when performed not precisely toward the entrance of the Tent of Meeting. Rava said: Both this baraita and that baraita are in accordance with the opinion of the Rabbis: